מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

מבחר סיפורים

הן היו צעירות ממשפחות עניות, שכבר בגיל צעיר נאלצו לעזוב את בית ההורים ולהתפרנס מטיפול בילדי זרים. כאשר פרצה המלחמה, התהפך הגלגל בין לילה – מעסיקיהן היהודיים נושלו מרכושם ומעמדם והפכו לקורבנות חסרי אונים של רדיפות ורצח. בין הנערות הצעירות היו מי שלא נרתעו מן הסכנות, ועל אף גילן הצעיר לקחו אחריות על שרידתן של המשפחות היהודיות או הילדים בחסותן.

ההתמודדות עם יחס הכנסיות הנוצריות לשואה ממשיכה להציב אתגר בפני העולם הנוצרי גם במאה ה 21. גורמים רבים השפיעו על התנהגות ראשי הכנסיות ואנשי הכמורה כאשר החל הרצח. היו מי שמחו בקול, רבים שתקו, והיו גם מי ששיתפו פעולה עם הרוצחים. מעטים – מכל הכנסיות והכתות הנוצריות – שמו נפשם בכפם להציל יהודים.

    לביצוע הרצח גיסה גרמניה הנאצית את כל מערכות הממשל ונזקקה לשיתוף פעולה של כל הגופים והרשויות. רבים חשו שהם אנשי מקצוע שמבצעים את תפקידם, ורק מיעוט זעום אזרו אומץ וגילו יושרה להכירו במשמעות האמיתית ובהשלכות של המשימות אותן נדרשו למלא, והחליטו לסרב להוראות שקיבלו מן הממונים עליהם.

    החרפת רדיפת היהודים והתרחבות שטחי שליטתה של גרמניה הנאצית גרמו למספרים הולכים וגדלים של יהודים לנסות להמלט ולחפש דרכים להגר. תורים ארוכים של פליטים נואשים השתרכו לפני הנציגויות הזרות, אולם העולם החופשי לא מיהר לפתוח את שעריו. רוב הדיפלומטים המשיכו להפעיל נהלים שגרתיים על אף האירועים חסרי התקדים. רק מעטים התגייסו לנוכח מצוקת הפליטים והיו מוכנים לפעול בניגוד למדיניות ממשלתם ולהוראות של הממונים עליהם ולשם את המחיר על בחירתם. 

    "אם הייתי נכשלת, כלומר מאפשרת את המוות של האדם שיכולתי אולי להציל, רק מפני שאני עצמי הייתי בסכנה, הייתי מבצעת את אותה השגיאה שביצע כל העם הגרמני. האנשים שהורו על ביצוע הפשעים הנוראים הללו וביצעו אותם לא היו רבים, אך רבים לאין שיעור אפשרו להם להתבצע מפני שלא היה להם האומץ למנוע אותם" 

     מתוך עדותה של ד"ר אלה לינגנס, חסידת אומות העולם, שהיתה אסירה באושוויץ

    כמיליון וחצי ילדים נרצחו בשואה. כל ילד, כל תינוק יהודי היה מטרה לרצח, רק בגלל שנולד יהודי. דור שלם הושמד; רק בודדים שרדו. לעיתים נאלצו הורים לקבל את ההחלטה הקשה והכואבת להפרד מילדיהם ולמסור אותם לזרועות זרים כדי לנסות להצילם. 

    שעה שרוב אזרחי אירופה היו אדישים או עוינים כלפי היהודים, היו מעטים שסיכנו חייהם לעזור לנרדפים. בין חסידי אומות העולם היו גם מוסלמים מאלבניה, בוסניה, טורקיה, ובני המיעוט הטאטארי במזרח אירופה.

      חסידי אומות עולם אלה, שסיכנו חייהם למען הצלת יהודים בתקופת השואה ומופיעים בתערוכה ייחודית זו, ייצגו את הרוח האולימפית בכך שהקדישו את חייהם ל"אחריות חברתית וכבוד לערכים אתיים אוניברסליים בסיסיים." (מתוך הצ'רטר האולימפי).

      מטבעם התרחשו רוב מעשי ההצלה בסתר. סכנת ההלשנה היתה גדולה, והיהודים הוסתרו לא רק מפני הגרמנים, אלא גם מפני השכנים. למרות זאת היו מקומות שונים בהם קמו התארגנויות מחתרתיות שפעלו להצלת יהודים. לעיתים היוו ארגונים אלה חלק ממחתרת מאורגנת נגד הנאצים, במקרים אחרים היו אלה התארגנויות ספונטניות למטרת ההצלה בלבד. 

      רוב אוכלוסית אירופה היתה אדישה לגורל היהודים, ורק מעטים עזרו שעה שהיהודים הורחקו מן החברה והובלו אל מותם. הענישה על סיוע ליהודים היתה שונה בחלקים שונים של אירופה. במזרח נענשו מסתירי יהודים בהוצאה להורג של כל בני המשפחה, בגרמניה ובמערב אירופה היתה הענישה פחות מחמירה. אך גם שם, לנוכח האכזריות הנאצית והנחישות של מבצעי הרצח לרדוף כל יהודי, ניתן לשער שאנשים פחדו שהעונש על הסתרת יהודים יהיה דרקוני. ובנוסף, ריחפה מעל ראשי המצילים לא רק הסכנה מצד השלטונות, אלא גם החשש הכבד להלשנה מצד השכנים או משתפי פעולה.

      להלן מובאים מספר סיפורים של חסידי אומות העולם ששילמו בחייהם עבור הצלת יהודים:

      מבחר סיפורים של חסידי אומות העולם מסודרים לפי נושאים ולפי ארצות מוצאם. כל חסידי אומות העולם שהוכרו על ידי יד ושם נמצאים במאגר חסידי אומות העולם (באנגלית).