בלוג

חלק 2 (בלוג חלק 1: אוסף החפצים של יד ושם- עדות דוממת מתקופת השואה ) לאחר כמעט ארבעה עשורים שבהם מצאו החפצים את מקומם במורשת הזיכרון של יד ושם, ממלאים כעת חפצים תפקיד מפתח נוסף ביד ושם. באוסף החפצים של יד ושם מגוון רחב של כ-42,000 פריטים ששרדו את השואה, בהם חפצים אישיים, חפצי דת... להמשך קריאה

באוסף החפצים  ביד ושם שמורים כ-42,000 פריטים. מקצתם מוצגים במוזיאון לתולדות השואה, אחרים בבית הכנסת, חלקם מוצגים בתערוכות מתחלפות. בין אם מדובר בפריט מוצג ובין אם לא, כל פריט הנשמר באוסף החפצים מספר את סיפור השואה של בעליו. במשך עשורים פועל יד ושם לאיסוף החפצים והסיפורים שמאחוריהם, במטרה לתעד את... להמשך קריאה

בתחילת פברואר הוציא יד ושם לתקשורת את הבהרת הח"מ - ראש המכון הבין-לאומי לחקר השואה של יד ושם, בנוגע לאי-דיוקים עובדתיים וחוסרים בסרטוני האילוסטרציה שהוקרנו באירוע על זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות העכשווית, שהתקיים ביד ושם ב-23 בינואר. ההבהרה, והצער וההתנצלות שהובעו בה, על כי תקלה זאת קרתה, גררו גל... להמשך קריאה

לפני שבועיים, ב- 23 בינואר התקיים ביד ושם אירוע רב-לאומי ביוזמת " קרן פורום השואה העולמי", אירוע חשוב ומרשים שמטרתו הייתה לחזק את זיכרון השואה ולהמריץ לפעולה נגד ביטויי האנטישמיות המתחדשים והמדאיגים. לצערנו הרב, בסרטונים שליוו את האירוע, ובמיוחד בזה אשר נועד להציג בקצרה את נקודות המפתח במלחמת העולם... להמשך קריאה

"כאשר אני ניצבת על הגבול שבין חיים ומוות, בטוחה שלא אשאר בחיים, אני מבקשת להיפרד מידידיי ומיצירותיי ]...[ את עבודותיי אני מורישה למוזיאון היהודי שייבנה לאחר המלחמה. היו שלום ידידיי. היה שלום העם היהודי. לעולם אל תאפשרו אסון כזה שוב". מצוואתה של גלה זקשטיין, 1 באוגוסט 1942   על סף המוות, כחצי שנה... להמשך קריאה

כמדי שנה, נערך ביד ושם ערב הגות לציון העשרה בטבת- יום הקדיש הכללי, המהווה יום אזכרה לנספים בשואה שיום מותם לא נודע. האירוע נערך אור לט' בטבת, 16/12/18, בהשתתפות הרב ד"ר יואל בן-נון, איש חינוך ופרשן תנ"ך, מוסר והלכה. כמו כן הופיע באירוע הזמר והיוצר חנן בן ארי. והנחה את הערב מנהל יחסים בינלאומיים... להמשך קריאה

גיזי פליישמן, אנה בראודה הלר ולובה בייליצקה הן נשים יהודיות שפעלו להצלת יהודים בתקופת השואה, ועדיין שמן אינו שגור בפי כל אדם. על נשים אלו ועוד סופר ביום עיון "אם החרש תחרישי בעת הזאת", יום עיון בנושא יהודיות מצילות יהודים, שנערך ביד ושם
את יום העיון פתח יו"ר יד ושם אבנר שלו, "הרעיון המרכזי... להמשך קריאה

אחד העיסוקים המרכזיים של יד ושם הינו הטמעת חשיבותה של למידה משמעותית של זיכרון השואה. לצורך כך, בשנת 1993 ייסד יו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו, את בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה, הנחשב למוסד החינוכי המוביל בעולם להנחלת זכר השואה ולחינוך בנושא השואה. בשנת 2018 אירח בית הספר מעל ל- 60 סמינרים בין-... להמשך קריאה

עין אחת לא נותרה יבשה בחדר, אך הדמעות לא היו דמעות עצב. אלה היו דמעות של שמחה ותקווה לקראת עתיד משותף. נרגשת מהאירוע, ציינה פרידה קליגר: "עכשיו התגשמו חלומותי." פרידה היתה אחת משמונים ניצולי השואה שהתכנסו השבוע ביד ושם לכנס שמטרתו הוקרה של יד ושם לפעילותם המסורה ולציון השנה החדשה.
 
לכל... להמשך קריאה

במשך כמעט שלוש שנים, עד סיום מלחמת העולם השנייה, התחבאו הארי קלאוזנר ואחותו רות בביתם של אופקה הייטסמה ואשתו יטסקה הייטסמה-טייסמה בעיירה זייסט ליד אוטרכט שבהולנד. על ילדי משפחת הייטסמה נאסר להזמין חברים, פן ייוודע דבר הימצאותם של האורחים האסורים, והארי ורות לא הורשו לשחק מחוץ לבית. ללא ספרים... להמשך קריאה

באחד מימיו האחרונים של נובמבר 1941, בזמן האקציה בגטו קוז’מינק באזור הוורטלנד, כאשר רצחו הנאצים  את רוב האוכלוסייה היהודית באמצעות משאיות גז, אמר אביגדור בוים, חבר היודנרט בגטו, ליהושע אייבשיץ: ”ידעתי שכך יקרה [...] אל תשכח לספר את הדברים כדי שאנשים יידעו מה קרה בעיירתנו". במשך עשרות שנים סיפר הרב... להמשך קריאה

עשרות שנים היה מונח פנקס העבודה הגרמני של חנה ידווב על המדף בביתה בין ערמות מסמכים ותצלומים. עשרות שנים ביקשה בתה, שושנה אופיר, לשמוע על שעברה באותן שנים וכיצד ניצלה אך ידווב סירבה לספר. "היא דיברה ולא דיברה, זרקה כמה מילים ולא הסכימה להרחיב, כך שנותרתי ללא כל מידע", אומרת אופיר, "לא העלתי על דעתי... להמשך קריאה

לאורך השנים הפגיש יד ושם לא מעט קרובי משפחה וחברים בזכות מאגרי המידע שלו, ובראשם דפי העד: אחים נפגשו אחרי עשרות שנים בזכות חיפוש במאגרי המידע של יד ושם; אנשים שמילאו דף עד על קרוב משפחה חיפשו עליו מידע במאגר שמות קורבנות השואה באתר יד ושם, ולהפתעתם גילו שיש להם קרובי משפחה – קרובים שלא ידעו על... להמשך קריאה

"שנים רבות, בעיקר בימי עלומיי ואף מעבר לכך, התעלמתי מכל הקשור בנושא השואה אף שהנני שורד שואה. ככל שבגרתי, ובמיוחד בעשורים האחרונים, גברו בי הצורך וההבנה לתעד את אשר חוויתי בילדותי [...] נפלה בחלקי זכות גדולה, וכבוד רב לי לארח ולכבד בביתי את מירב ורני שבאו לשמוע ולתעד את סיפור חיי בשואה הארורה. אני... להמשך קריאה

"גדלתי במשפחה נורמטיבית למדי – אימא וחמישה אחים ואחיות - אך באווירה של שנאת זרים. אחי  הגדול היה חבר בתנועה הנאֵו-נאצית, אמי שנאה זרים, סבי היה נאצי בשנות ה 40- של המאה הקודמת. זה הסיפור המשפחתי שלי". כך נזכר פטר סונדין, משתתף בהשתלמות למחנכים שוודים שנערכה בעת האחרונה ביד ושם. סונדין הוא אחד מ 25... להמשך קריאה

בחודשים יוני עד אוגוסט 2017 אירח בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם מספר מתנדבים שביקשו לסייע בהכנת חומרים לימודיים ובאירגון סמינרים, ולמדו תוך כדי עבודה על רשות הזיכרון לשואה ולגבורה. ארבעה מהמתנדבים - ניצולת רצח העם ברואנדה, נוצרית אונגליסטית, סטודנטית להיסטוריה לטינו-אמריקאית... להמשך קריאה

נדיה מוראד נראית קטנה מאד בעודה יושבת בבית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם ומספרת את סיפורה האישי, סיפור הישרדותה לאחר שנלכדה ועונתה בידי דאע"ש. בהדרת כבוד שקטה היא מספרת מה קרה לה ולבני עמה היזידים שאלפים מהם נשחטו, נקברו בקברי אחים, עונו, נאנסו ונמכרו לעבדות על ידי הטרוריסטים של דאע"ש. רוב... להמשך קריאה

ילדים רבים לא זכו לעבור את טקס בר המצווה בתקופת השואה באזורים הכבושים בידי הנאצים. אחד מהם היה הנרי אוסטר.  הנרי נולד בקלן שבגרמניה ב-5 בנובמבר 1928. הוא גדל במשפחה יהודית בת למעמד הביניים. אביו הנס היה סגן נשיא של רשת חנויות ואמו ליסבת היתה עקרת בית. עם עליית היטלר לשלטון החל הנרי לחוות ביטויי... להמשך קריאה

מנשה וברכה-לאה מרגוליס (Margulies) היגרו מפולין לקמניץ שבגרמניה, שם החלו לסחור בטקסטיל. עיקר המסחר היה עם הולנד ובידי מנשה היתה ויזה שאפשרה לו לצאת להולנד ולחזור כל עת שחפץ. בהולנד התגוררו רבים מבני משפחתו. שני בנים נולדו לבני הזוג – אדולף (לימים אברהם) וסאלי (שלמה). הילדים למדו בבתי ספר גרמנים... להמשך קריאה

הפריט הראשון שהוצג בתצוגה המתחלפת בבניין המבואה ביד ושם, שנחנכה ביוני 2017, הוא חולצה שסרגה סול לוי מסלוניקי שביוון בחוטי כסף ובה השתמשו בני המשפחה בטקסים ואירועים חגיגיים. סול לוי גורשה לאושוויץ שם נרצחה. את החולצה מסר ליד ושם בנה, מרסל לוי, שנכח בטקס חנוכת התצוגה. מרסל מסר דף עד לזכר אמו. בני... להמשך קריאה

ב-23 במאי 2017 ביקר ביד ושם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. המתנה שקיבל טראמפ מיד ושם היתה העתק של ספר זיכרונותיה של אסתר גולדשטיין. בספר זה כתבו בני משפחתה וחבריה של אסתר מסרים של חברות וצירפו להם ציורים ותצלומים. ההקדשה הראשונה בספר נרשמה בשנת 1937, כשאסתר הייתה בת 11, והאחרונה נכתבה ב-16 בספטמבר... להמשך קריאה

ב-14 במאי התכנסה ביד ושם קבוצת חוקרים בכירים, מומחים ואנשי דת ליום עיון מיוחד בנושא הטיפול בשרידי גופות של יהודים שהנאצים עשו בהם ניסויים רפואיים. נושא זה הוא חלק מהסוגיה הרחבה של האתיקה הרפואית בעקבות הרפואה הנאצית שעלתה לדיון בשבוע שלפני כן בכינוס בין-לאומי לחוקרים בנושא "רפואה בשואה ולאחריה... להמשך קריאה

באגף הארכיונים של יד ושם שמורים אלפי סרטים מקוריים מהתקופה שלפני השואה ומהשואה, ובהם יומני קולנוע, סרטי חובבים, סרטי תעמולה ומשפטים של פושעים נאצים לאחר השואה. בסרט כמקור ארכיוני טמונים רבדים רבים של מידע, ומחקר מעמיק מסייע להבין את המוטיווציה ואת האידאולוגיה של מי שצילם אותו, לזהות מקומות, מצבים... להמשך קריאה

האם התגלתה זהותה של בעלת התליון שנמצא בחפירות במחנה סוביבור? בעשור האחרון נערכו חפירות ארכאולוגיות באתר מחנה ההשמדה סוביבור (פולין) בליווי יד ושם. את החפירות מנהלים וויטק מזורק (Wojciech Mazurek) מפולין, ארכאולוג רשות העתיקות יורם חיימי והארכאולוג איבר סחוטה (Ivar Schute) מהולנד. מטרתן הראשונית של... להמשך קריאה

בפברואר 2016 מולאה משאלתו של יעקב אברמוביץ', פרטיזן ומפקד במחנה המשפחות של טוביה ביילסקי, וחפציו האישיים מתקופת המלחמה הופקדו ביד ושם למשמרת נצח. אברמוביץ', יליד 1913, לחם בנאצים ביערות נובוגרודק (היום בבלרוס) יותר משנתיים. "הפרטיזן יעקב אברמוביץ' היה חייל מסור ונאמן, ביצע פעולות מסוכנות מאוד... להמשך קריאה

האחיות הניה מושקוביץ ורבקה פטשניק היו בטוחות שאין להן קרובי משפחה. הוריהן, שמחה וינטה בורנשטיין, נפטרו כשהן היו צעירות, ונאמר להן שמשפחתן המורחבת הושמדה בשואה. שמחה וינטה נמלטו מוורשה במלחמת העולם השנייה עם שלושת ילדיהם הירש-לייב, אברם ורבקה; חנה (הניה) נולדה בסיביר. בספטמבר 1948 עלו שמחה וינטה... להמשך קריאה