בלוג

כמו כל כך הרבה מהפעילות של פרויקט "לאסוף את השברים", גם במקרה הזה הכול התחיל בפנייה טלפונית. באוגוסט 2023 התקשרה הלין פלד, תושבת תל-אביב, וסיפרה על טיול שקיימו בתה רונית ובעלה לפולין, טיול שבמסגרתו ביקרו בביתה של הסבא בו הסתתרה בקרקוב בתקופת מלחמת העולם השנייה. לא היה זה הביקור הראשון של רונית... להמשך קריאה

כשהתחלתי לעבוד ביד ושם, התרגשתי לגלות את כלי השחמט והלוחות השמורים באוסף החפצים.  משחק השחמט היה חלק בלתי נפרד מנוף ילדותי, אבי, אמן שחמט, נהג לשחק שחמט מדי יום כשהוא יושב שעות ארוכות מול הלוח וחושב על מהלכים. עבורו, כמו עבור רבים, השחמט לא היה רק אתגר אינטלקטואלי – אלא גם מרחב של התבוננות, למידה... להמשך קריאה

במשך עשרות שנים מסתובב סיפור עקשני, סיפור שהחל כבר בתקופת השואה, לפיו הנאצים עשו סבון משומן של יהודים שאותם רצחו במחנות הריכוז. בקצרה: ככל הידוע לנו, אין הוכחה לאמיתותו של הסיפור הזה. הנאצים שדדו את רכוש היהודים והשתמשו בו לצורך הפקה של תוצרת. הם עשו זאת בקנה מידה תעשייתי. הם ייצרו חפצים מעור קלף... להמשך קריאה

עתה שוו בנפשכם אדם שניטלו ממנו ביתו, הרגליו, בגדיו, הורחק מיקיריו, הכל, כל מה שהיה לו: אדם כזה לא יהיה אלא קליפה ריקה, לא נותר לו דבר, הוא אומלל וחסר אונים: לא נותר לו כבוד עצמי: הוא לא יכול עוד להבחין בין טוב לרע. מי שניטל ממנו הכל בהינף יד, גם אישיותו ניטלת ממנו בקלות יתרה.  (לוי, עמ' 27).... להמשך קריאה

השואה היתה עניין יקר עבור הנאצים. הם נדרשו לשלם על כאלפיים רכבות שהסיעו כשלושה מיליוני יהודים ברכבות על פני כל אירופה, אל מחנות ההשמדה שהקימו בפולין הכבושה. הגסטפו, אחת המשטרות של האס-אס, שהיה ממונה על השילוחים מטעם המשטר הנאצי, נדרש לשלם לחברות הרכבות עבור ההסעות. בין החברות האלה היו דויטשה... להמשך קריאה

בתקופת השואה שרדו יהודים רבים במסתור. חלקם שרדו לבדם ואילו חלקם שרדו עם בן משפחה אחד או יותר. חלקם, למשל פליקס זנדמן, שרדו למעלה משנה בתוך בור טחוב, מחניק ומסריח באדמה, בו לא יכלו לעמוד אלא רק לשבת או לשכב. לאחר השואה סיפרו רבים מהם שהדמיון עזר להם לשרוד. פליקס סיפר שהבור נראה לו כקבר, אך באפלת... להמשך קריאה

בקיץ 1943 דוד שפירו, בחור כבן 20, נשלח מהגטו בפיוטרקוב טריבונלסקי שבפולין למחנה העבודה בפיונקי. בין המכות, הצרחות, הרעב והטינופת שקידמו את פניו במחנה, היה דבר אחד שגרם לו לעמוד ולבהות בהתפעלות. יותר מ-70 שנה לאחר מכן הקול שלו עדיין רעד מהתרגשות כשסיפר על הפעם הראשונה שראה את אידה. "תלתלי זהב,... להמשך קריאה

ביולי 1947 הפליגה אוניית המעפילים "יציאת אירופה תש"ז, אקסודוס 1947" לכיוון ארץ ישראל ועל סיפונה כ-4,500 מעפילים שורדי השואה. משחתות בריטיות השתלטו על הספינה והמעפילים הועברו אל שלוש אוניות גירוש שהשיבו אותם לאירופה. סיפר שורד השואה מרומניה מרדכי אלדר: "ניסו לדבר על לבנו שנסכים לרדת בצרפת, הבטיחו... להמשך קריאה

בתקופת השואה סימנו הנאצים ובעלי בריתם את היהודים בכל אזורי השליטה שלהם, מבולגריה שבבלקן, דרך כל מזרח, מרכז ומערב אירופה, וכלה בצפון אפריקה. הטלאי הצהוב הוא אמנם הסימן המזהה המוכר ביותר שהנאצים סימנו בו יהודים, אך למעשה היו סימנים רבים אחרים. לפעמים היה זה סרט עם מגן דוד שנקשר לזרוע, ולפעמים היה זה... להמשך קריאה

ב-16 באוקטובר 1946 הוצא יוליוס שטרייכר להורג בנירנברג. עד מותו נותר נאמן לנאציזם. כשניגש לגרדום קרא "הייל היטלר!", וליד הגרדום צעק "חג פורים 1946!" שטרייכר הכיר היטב את התרבות היהודית שתיעב, והבין את חשיבות התלייה של אויב היהודים. שטרייכר, תועמלן אנטישמי בכיר, ייסד והפיץ את ה"דר שטירמר", עיתון... להמשך קריאה

לאורך השנים שאלו פונים רבים את יד ושם: האם הנאצים בחרו דווקא בימי חג ליהודים, לשם ביצוע אקציות גירוש או רצח המוני? בקצרה: על פי רוב, כנראה שלא. הנאצים חשו סקרנות כלפי החגים היהודיים, כפי שחשו סקרנות כלפי היבטים רבים בחיי היהודים. זאת ניתן ללמוד מצילומי היהודים, כפי שעשו בגטאות ובעת השילוחים להשמדה... להמשך קריאה

איך מתעדים את סיפוריהם של ניצולי השואה? יצאנו לפגוש את האנשים שמובילים את מלאכת ההנצחה היקרה הזאת ביד ושם. כבר בספטמבר 1942, בעוד זוועות השואה מתחוללות בשיא עוצמתן, הציע חבר קיבוץ משמר העמק מרדכי שנהבי "להנציח את שואת הגולה ואת לחימתם של היהודים בצבאות בני הברית". שלוש שנים לאחר מכן, עם סיום המלחמה... להמשך קריאה

1940, גטו ורשה: עמנואל רינגלבלום מחליט להפריך את הנרטיב הנאצי לגבי יהודי פולין. רינגלבלום, בן ארבעים, התאים למשימה: הוא היה היסטוריון שהדוקטורט שלו התמקד בהיסטוריה המוקדמת של יהודי ורשה. הוא היה גם ריאליסט: הוא ידע שהנאצים תכננו להשמיד את יהדות פולין ושליהודים אין סיכוי להישרד בקנה מידה רחב. יהדות... להמשך קריאה

במלחמת העצמאות כבשה פלוגת נערים את הגבעה שעליה שוכן היום יד ושם. שישה לוחמים נפלו בקרב, ובהם מפקד הפלוגה עודד חי, יוצא הבריגדה שפעל להעלאת שורדי שואה לארץ ישראל   במלחמת העצמאות ישבו בירושלים מאה אלף יהודים, כמעט חמישית מאוכלוסיית היישוב העברי. כל היישובים סביבה נכבשו בקרבות והיא... להמשך קריאה

ראיינתי את ד"ר איימי ויליאמס, שלאחרונה השלימה תקופת עמיתוּת פוסט-דוקטורט כאן, ביד ושם. רשימות הקינדרטרנספורט שגילתה במחקרה ביד ושם זכו להתעניינות בינלאומית ולכתבות בניו יורק טיימס וב-BBC, בין השאר; היא מקווה לפרסם את ממצאיה בספר שתכתוב עם פרופ' ביל ניבן. עניינה של ד"ר ויליאמס בקינדרטרנספורט ניצת... להמשך קריאה

בחודשים הראשונים לאחר שחרורם ניסו שורדי השואה לעכל את מצבם. במשך שנים ראו את המוות לנגד עיניהם כמעט מדי יום. בשנות המאבק להישרדות לא התפנו לחשוב על החשש לגורל בני משפחותיהם, שכניהם ומכריהם. בשחרור לא היתה שמחה; הלם האובדן נחת עליהם. מסוף 1945 החלו להתקבץ במחנה העקורים ברגן-בלזן עשרות אלפי ניצולי... להמשך קריאה

לחגוג את חג הפסח בירושלים היה מרכיב יסוד בזהותו היהודית של אלי ויזל. הוא הקפיד על כך במידה שאין שנייה לה, ואף את חתונתו קבע וקיים בירושלים. ב-י"ד  ניסן תשכ"ט-1969, בשעות הצהרים של ערב פסח, נפתח במיוחד, לצורכי חתונה,  בית הכנסת העתיק על שם הרמב"ן בעיר העתיקה, בירושלים. באירוע מצומצם, עם מעט בני... להמשך קריאה

בסוף 1941 נכנסה מלחמת העולם השנייה לשנתה השלישית. צבאות גרמניה צעדו מכיבוש לכיבוש. הם שלטו כמעט בכל אירופה, ממבואות מוסקבה ועד הרי הפירנאים שבגבול ספרד. הם שלטו בחלקים נרחבים מצפון אפריקה וצוללותיהם שלטו באוקיינוס האטלנטי. עבור ראשי הממשל הנאצי, היה זה הזמן המתאים לסלק את שארית היהודים מגרמניה.... להמשך קריאה

כל חתונה אחרי השואה התקיימה בעיצומם של אובדן ואבל. מאחורי החיוכים בתצלומי החתונות במחנות העקורים שבהם חיו היהודים באירופה אחרי השואה, הסתתרה מציאות קשה: איך מתחתנים כשאחד מבני הזוג בקושי עומד על רגליו עקב ההתעללות שעבר במחנות? איזו אווירה שוררת כשכל קרוביהם של החתן והכלה נרצחו, בהם בני זוגם מלפני... להמשך קריאה

יממה אחת בלבד לאחר מינויו של אדולף היטלר למשרת קנצלר של גרמניה, והעיתון הציוני יידישֶה רוּנְדְשַאוּ – אחד משלושת העיתונים היהודים הגרמנים המובילים - מפרסם מאמר מערכת ב-31 בינואר 1933 שכותרתו "היטלר בשלטון". התייחסות ראשונה זו בכתב פותחת לנו צוהר למחשבותיהם של בני הקהילה היהודית בגרמניה, קהילה... להמשך קריאה

ליל הסדר של שנת 1945 חל ב-28 במרס. ביום זה שהה אליעזר דסברג עם אשתו ושלושת ילדיו במחנה השבויים וורצאך שבדרום גרמניה. במאמץ לשמר את המסורת ואת אווירת החג למרות תנאי המעצר הקודרים, רשם את ההגדה של פסח מזיכרונו, עם אסיר נוסף, על מנת לציין את סדר פסח כהלכתו. לפני המלחמה התגוררה משפחת דסברג בהילברסום... להמשך קריאה

בשנת 2006 יצא לאור הרומן "נוטות החסד" של הסופר היהודי-אמריקאי ג'ונתן ליטל, רומן עב כרס שהוא אחד הניסיונות הספרותיים המפורסמים ביותר לדמיין את המתחולל בראשו ובנפשו של תליין נאצי. עשרות שנים לפני כן לקח על עצמו אחד מענקי הספרות העולמית משימה דומה. חודשים ספורים לאחר קריסתו של הרייך השלישי ובטרם נודע... להמשך קריאה

אמר רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש הראשון, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות.  תלמוד בבלי, בבא בתרא, יב, ב   חכמינו אמרו זאת מפורשות: עם חורבן הבית הראשון ניטלה הנבואה האלוהית מאותם "אנשי מקצוע" מיוחסים מהמקרא, הנביאים, וניתנה מחדש לשתי קבוצות חדשות ומפתיעות, לשוטים ולתינוקות. אם כך,... להמשך קריאה

לנוכח אסון כבד, הלשון מתקשה להכיל ולתמלל את הזוועות, והיא נאלמת, או לחלופין זועקת בשפה שבורה. זו הייתה החוויה של הדור הראשון, ולאחריו דור ועוד דור התמודדו עם אובדן המלים הזה, בניסיון לפרוץ לעצמם קול ודיבור. למרות שהעולם קרס, הצורך של הנפש המיוסרת להתבטא ולמצוא שומע חזק מכול, ודאי אצל אנשים יוצרים.... להמשך קריאה

לאחר השואה נהגו על לדבר על הרוע הנאצי כעל רוע לא אנושי, ועל הנאצים עצמם כעל מפלצות שאין להם חלק באנושות. בדימוי הציבורי נהפכו הנאצים כמעט לשדים, ומנהיגם אדולף היטלר – לשטן המהפנט את שומעיו באמצעות לשונו החלקה ונוטפת הארס ועיניו השחורות ורבות העוצמה. תושביה של מדינת ישראל הצעירה, שרבים מהם היו... להמשך קריאה

זמן קצר לאחר שהתמנה אבא אבן לשר החוץ בינואר 1966 הוזמן משה רביב להיות מזכירו המדיני. עם כניסתו לתפקיד החליט אבן לסקור את "קווי מדיניות החוץ ואת יחסינו עם מדינות העולם, אזור אחרי אזור". שר החוץ הטרי התעכב במיוחד על מה שרביב כינה בזיכרונותיו "דלילות יחסינו עם ארצות מזרח-אירופה." "מצב זה נוצר כתוצאה... להמשך קריאה

תומס גבע (2024-1929) היה ניצול שואה מגרמניה. הוא שרד את אושוויץ, גרוס-רוזן ובוכנוואלד. הוא תיעד את חוויותיו בסדרה של 80 איורים מיד אחרי השחרור ופרסם ספר זיכרונות ב-1958. הוא היה איש עדות ביד ושם ובמקומות נוספים. אורלי אוחנה, אוצרת משנה לאמנות מאגף המוזיאונים ביד ושם' מספרת בראיון על... להמשך קריאה

״החיבור העיקרי הוא החיבור עם האנשים.״ ״לאסוף את השברים״ הוא מבצע לאומי להצלת פריטים אישיים מתקופת השואה. בכל שנה, במספר מועדים מתקיימים ימי איסוף ברחבי הארץ, בהם נאספים חפצים, מסמכים, מכתבים, תצלומים וכו׳, המתעדים את סיפורם של שורדים או נספים בתקופת השואה. בעבודה קשה ומורכבת, צוות מתעדים של יד ושם... להמשך קריאה

בשבוע הבא יצוין יום השנה ה-86  לפוגרום נובמבר, המוכר יותר בכינויו "ליל הבדולח". לציון מועד זה, תנועת הקיבוץ הדתי יזמה בשיתוף עם יד ושם פרויקט הקורא לבתי כנסת, מרכזי תרבות וחינוך ובתי התכנסות שונים להותיר אור דולק בליל 9 בנובמבר ובכך לסמל את ניצחון רוחה של היהדות. פוגרום ליל הבדולח ארע ב- 9-10... להמשך קריאה

העולם היהודי באירופה לפני השואה היה עשיר ברעיונות ודעות. באירופה חיו כ-10 מיליון יהודים, על פני כל רחבי היבשת, והם השתייכו לכל סוגי האידיאולוגיות: ציונים לצד חרדים, פועלים סוציאליסטיים לצד רוויזיוניסטים, חברי הכשרות חלוציות שלמדו עברית ותכננו לעלות לארץ ישראל - לצד אלו שדבקו ביידיש ובהישארות בגולה... להמשך קריאה

אלכס, התבשרנו היום בבשורה רשמית שאישרה את מה שליבנו ניבא בלחש, בחשש. אתה אינך. ומוזר לכתוב עליך בלשון עבר, כי תמיד היית כל כך הווה. ואלפי זיכרונות בבת אחת מציפים. זיכרונות מארבע עשרה שנות עבודה משותפת, זיכרונות מצחיקים, מרגשים, מרגיזים, מלמדים, זיכרונות מהג'ינג'י שהיית (גם כשהלבין שיער ראשך). ידענו... להמשך קריאה

חג פורים באופן מסורתי הוא אחד החגים השמחים בלוח השנה היהודי. נאמר "משנכנס אדר, מרבין בשמחה" (תלמוד, מסכת תענית, כ"ט), אבל איך מתייחסים לציווי הזה, הציווי לשמוח יותר, בזמני מצוקה, אי ודאות, עצב ואף אבל? כדי להתייחס לשאלה זו אפשר להביט בדרכים השונות שבהן יהודים חגגו או ציינו את חג פורים במהלך השואה... להמשך קריאה

[...] הצילה אותי אישה צעירה שהייתה חסרת ישע לא פחות משאר האסירים ובכל זאת לא ביקשה אלא לסייע לי. ככל שאני מרבה לחשוב על המעשה הזה אני נדהמת יותר מעצם מהותו, משתאה יותר לנוכח מישהו שמחליט מרצונו להציל אדם אחר במָקום שחיזק את הדחף לשימור עצמי עד לכדי פשע ומעבר לזה. זה היה מעשה מופתי מאין כמוהו.... להמשך קריאה

אני עובדת ביד ושם כמעט 30 שנה. במהלך אותה תקופה, היו מקרים רבים שבהם הופתעתי או התרגשתי עד דמעות - בדרך כלל במהלך אירוע מיוחד, בין אם זה מפגש ייחודי של הקינדרטרנספורט, חנוכת בלוק 27 באושוויץ או האזנה למוזיקאי בהופעה כשהוא מנגן בכינור ששרד את השואה. אבל לפעמים לא צריך אירוע גדול כדי שיהיה לי עור... להמשך קריאה

את ספרו "השוקעים והניצולים" פותח הסופר וניצול השואה פרימו לוי בתיאור הנוגע לחשש, למחשבה שעלתה בחלומותיהם של הרבה מהאסירים במחנות ונגעה בחוסר היכולת שלהם, לאחר המלחמה, לספר. ולא בגלל שהם לא ירצו, אלא בגלל שלא יאמינו להם.
 
וכך כותב לוי – "חיילי ה-SS השתעשעו בהטחת אזהרות ציניות באוזני... להמשך קריאה

בתחילת הדרך, כשנפגשנו במוזיאון לאמנות של יד ושם, סיפרת שהרגשת חשש וריחוק מהמשימה אבל בכל זאת החלטת ללכת על זה. למה? כי אני בן אדם שאוהב אתגרים, זה מסקרן אותי. מסקרן אותי להכניס את עצמי לעולמות חדשים, זה מחדש אותי. ביצירה שלי, אני יצור שמבלה כל היום בסטודיו, עם עצמי. אלה עולמות שאתה... להמשך קריאה

בימים אלה פועל יד ושם להרחבת פעילותו בתחום הנצחת זיכרון השואה גם באמצעות ייזום ועידוד יצירה חדשה ומתחדשת בתחומי התרבות. במסגרת פעילות זו, יד ושם משיק הפרויקט מיוחד עם אחד היוצרים הבולטים בישראל שולי רנד- חידוש לשיר "אני מאמין" בשילוב קליפ שצולם ביד ושם. העיבוד החדש לשיר נוצר לציון יום הקדיש הכללי.... להמשך קריאה

תופעת האנטישמיות, שמכונה מעת לעת "השנאה הארוכה ביותר", מופיעה כבר 2,000 שנה בתרבויות שונות ובאזורים שונים של העולם. האם ניתן לזהות היבטים שונים שלה? האם אפשר לדבר למשל על היבט קיצוני במיוחד של התופעה? האם למשל ההיבט הגזעני, זה שעלה במאה ה-19 ובלט כל כך באידיאולוגיה הנאצית? ואולי דווקא ההיבט... להמשך קריאה

ההתקפה עלה קהילה היהודית בגרמניה ובאוסטריה שהתרחשה בנובמבר 1938 מכונה בעברית ובשפות רבות אחרות (אך לא בגרמנית), ליל הבדולח. זאת כתוצאה ממראה הרחובות המלאים בזכוכיות השבורות של בתי היהודים, בתי הכנסת, חנויות בבעלות יהודיות ושאר מוסדות יהודיים שנהרסו על ידי הס"ס, הס"א ובליווי ההמון המשולהב. למקור... להמשך קריאה

בפברואר 2023 השיק יד ושם תערוכה חדשה בנושא יצירה במסתור בתקופה השואה כחלק מסדרת התערוכות ready to print (r2p). התערוכה מתמקדת ביצירות שנעשו בנסיבות המיוחדות של המסתור – זמן ממושך שבו האדם הנרדף נמצא ספון בתוך מחבואו ובתוך תודעתו. בנסיבות כאלה הוא מתכנס בתוך עצמו תוך שהוא בונה מעטפת של הישרדות... להמשך קריאה

כדי לעורר שיח חינוכי וערכי על סוגיות כמו התמודדות עם הרוע, רוח האדם ומורכבותן של דילמות מוסריות, פותח לאחרונה בבית הספר הבין-לאומי להוראת השואה מרחב למידה המיועד לתלמידי חטיבת הביניים והתיכון ואשר עוסק בחסידי אומות העולם. חסידי אומות העולם היו לסמל בעולם כולו ולביטוי העליון של גבורה ובחירה בטוב.... להמשך קריאה

סידור תפילה על תעודות משלוח, שירים וקטעי הגות על מרשמים רפואיים, יומן אישי על פנקס טבלאי לניהול חשבונות, סאטירה כליזמרית על טופס משרדי של הס"ס: הצורך בחומרי נייר לכתיבה בתקופת השואה יצר שילובים מעניינים ואף מפתיעים בין חומרי הבסיס לטקסטים שנוספו על גביהם. כפי שניתן ללמוד מהאוספים הארכיוניים של יד... להמשך קריאה

בקיץ 1940 עצרו קציני משטרה בברלין את זיגמונד דורנבוש בן ה-70 מפני שצפה בסרט אף שהדבר נאסר על יהודים. המקרה של דורנבוש מאתגר בבירור את ההנחה שהיו אלה בעיקר צעירים יהודים שגילו התנגדות לנאצים. ספרות השואה, במיוחד זו העוסקת בגרמניה הנאצית, אינה דנה כמעט ביהודים קשישים. אם הם נזכרים בכל זאת, הדבר נעשה... להמשך קריאה

באוגוסט 2022 צוינו 80 שנה להגותו של רעיון יד ושם, מוסד ההנצחה העולמי לזכר השואה. הרעיון להקמת מוסד או אתר לשם הנצחת זכרם של קורבנות השואה עלה כבר בימים האפלים ביותר של מלחמת העולם השנייה, ב-1942, בעוד השמדת היהודים עדיין נמשכת. יהודים רבים, בגטאות או במסתור, כתבו יומנים ומכתבים, יצרו יצירות אמנות... להמשך קריאה

חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים, היה אנטישמי נתעב ותומך נלהב בנאצים. עם זאת, התפקיד שמילא בשואה היה שולי למדי. המוזיאון לתולדות השואה של יד ושם, שנחנך בשנת 2005, מכיל מאות חפצים, תצלומים ויצירות אמנות מתקופת השואה, שנאצרו בקפידה על מנת לשקף את האמת ההיסטורית המדויקת על השואה. במוזיאון... להמשך קריאה

עשרות שנים תהה ברנרד (בולק) קרוץ מי הוא באמת. כילד יהודי יליד פולין, שהה בבית משפחה נוצרית בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן הועבר לבית ילדים. שלוש שנים לאחר מכן אומץ על ידי משפחה יהודית ששרדה את השואה ועזב עימה לארה"ב ב-1968. הוא לא ידע מי הם בני משפחתו או מאין הגיע. הרמז היחיד שהיה לקרוץ אודות... להמשך קריאה

פריטי מוזיאון בעיקולי המעברים של מחסני האוספים אפשר למצוא חפצים בלתי צפויים. למשל, מכבש עץ ישן או עמוד פנס מגטו ורשה, שמעלה את התהיה 'כיצד התאפשר להביאו מאירופה?'. כך גם לגבי ארונות מרשימים: איך הגיעו לכאן? או גזע עץ ענק זה, ששימש מקום מסתור ליהודי. גזע זה נתרם ליד ושם בשנת 2007 על... להמשך קריאה

כיום (2021) קיימים באוספי אגף המוזיאונים של יד ושם כ-12,000 יצירות אמנות וכ-44,000 חפצים. חלקם מוצגים במוזיאוני יד ושם, אך רובם שמור במחסנים, שם זוכה האוסף לתנאי שימור אופטימליים. רוב הפריטים דורשים תחזוקה ותיקונים. לשם כך נוסף לאחרונה לאגף המוזיאונים מדור שימור בראשות נגה שוסטרמן, שלוקחת אותנו... להמשך קריאה

ביומו הראשון בתפקיד ביקש יו"ר יד ושם הנכנס, דני דיין, לפגוש תחילה שני עובדי יד ושם ניצולי שואה לפגישה אישית. במפגש סיפרו ברט בדיחי ויעקב וקסלר על קורותיהם במהלך השואה, על אופן הישרדותם ועל תקומתם בישראל. דיין התרגש מהדברים. "בשבילי אתם הגיבורים והאנשים החשובים ביותר ביד ושם," אמר והוסיף: "אני מבטיח... להמשך קריאה

"תמיד אחכה לך, באשר אהיה. הזיכרון שלי תמיד יהיה איתך, בכל צורה שהיא...
אני לא מאמין במוות – בגלל שהחיים שלי מתנהלים באהבה...
אך במלחמות – גורל האנשים לא בידם...
אנחנו לא ניפרד – לא בחיים ולא במוות...
ספרי לילדים תמיד, שאבא שלהם אהב אותם כל כך, כמו שרק אבא יכול לאהוב את ילדיו... להמשך קריאה

בסוף חודש פברואר 2021 ערך יד ושם אירוע פרידה מיוחד לציון פרישתו של אבנר שלו מתפקיד יו"ר הנהלת יד ושם לאחר 27 שנים בתפקיד. האירוע, שנערך באופן מקוון בשל מגפת הקורונה, שודר בשידור חי בערוץ היו-טיוב של יד ושם וצפו בו מאות מוזמנים. האירוע כלל מסרים מוקלטים וברכות ממנהיגים ומשותפים לדרך בישראל ובעולם,... להמשך קריאה

כמו כל ילד בגילו, דוד ברגמן מבקוב שבצ'כוסלובקיה התרגש מאוד לקראת חגיגת בר המצווה שלו, אלא שזו נחגגה קצת אחרת: ציפיתי כל כך לבר המצווה שלי, התכוננתי במשך שנים לאירוע והורי כבר הכינו לי מתנות. ביום זה הפכתי לגבר בדרכו ליעד לא ידוע... ביליתי את היום בקרון בקר. לאבי היה בקבוק יין שהוא הצליח להחביא, תוך... להמשך קריאה

חלק 2 (בלוג חלק 1: אוסף החפצים של יד ושם- עדות דוממת מתקופת השואה ) לאחר כמעט ארבעה עשורים שבהם מצאו החפצים את מקומם במורשת הזיכרון של יד ושם, ממלאים כעת חפצים תפקיד מפתח נוסף ביד ושם. באוסף החפצים של יד ושם מגוון רחב של כ-42,000 פריטים ששרדו את השואה, בהם חפצים אישיים, חפצי דת... להמשך קריאה

באוסף החפצים  ביד ושם שמורים כ-42,000 פריטים. מקצתם מוצגים במוזיאון לתולדות השואה, אחרים בבית הכנסת, חלקם מוצגים בתערוכות מתחלפות. בין אם מדובר בפריט מוצג ובין אם לא, כל פריט הנשמר באוסף החפצים מספר את סיפור השואה של בעליו. במשך עשורים פועל יד ושם לאיסוף החפצים והסיפורים שמאחוריהם, במטרה לתעד את... להמשך קריאה

בתחילת פברואר הוציא יד ושם לתקשורת את הבהרת הח"מ - ראש המכון הבין-לאומי לחקר השואה של יד ושם, בנוגע לאי-דיוקים עובדתיים וחוסרים בסרטוני האילוסטרציה שהוקרנו באירוע על זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות העכשווית, שהתקיים ביד ושם ב-23 בינואר. ההבהרה, והצער וההתנצלות שהובעו בה, על כי תקלה זאת קרתה, גררו גל... להמשך קריאה

לפני שבועיים, ב- 23 בינואר התקיים ביד ושם אירוע רב-לאומי ביוזמת " קרן פורום השואה העולמי", אירוע חשוב ומרשים שמטרתו הייתה לחזק את זיכרון השואה ולהמריץ לפעולה נגד ביטויי האנטישמיות המתחדשים והמדאיגים. לצערנו הרב, בסרטונים שליוו את האירוע, ובמיוחד בזה אשר נועד להציג בקצרה את נקודות המפתח במלחמת העולם... להמשך קריאה

"כאשר אני ניצבת על הגבול שבין חיים ומוות, בטוחה שלא אשאר בחיים, אני מבקשת להיפרד מידידיי ומיצירותיי ]...[ את עבודותיי אני מורישה למוזיאון היהודי שייבנה לאחר המלחמה. היו שלום ידידיי. היה שלום העם היהודי. לעולם אל תאפשרו אסון כזה שוב". מצוואתה של גלה זקשטיין, 1 באוגוסט 1942   על סף המוות, כחצי שנה... להמשך קריאה

כמדי שנה, נערך ביד ושם ערב הגות לציון העשרה בטבת- יום הקדיש הכללי, המהווה יום אזכרה לנספים בשואה שיום מותם לא נודע. האירוע נערך אור לט' בטבת, 16/12/18, בהשתתפות הרב ד"ר יואל בן-נון, איש חינוך ופרשן תנ"ך, מוסר והלכה. כמו כן הופיע באירוע הזמר והיוצר חנן בן ארי. והנחה את הערב מנהל יחסים בינלאומיים... להמשך קריאה

גיזי פליישמן, אנה בראודה הלר ולובה בייליצקה הן נשים יהודיות שפעלו להצלת יהודים בתקופת השואה, ועדיין שמן אינו שגור בפי כל אדם. על נשים אלו ועוד סופר ביום עיון "אם החרש תחרישי בעת הזאת", יום עיון בנושא יהודיות מצילות יהודים, שנערך ביד ושם
את יום העיון פתח יו"ר יד ושם אבנר שלו, "הרעיון המרכזי... להמשך קריאה

אחד העיסוקים המרכזיים של יד ושם הינו הטמעת חשיבותה של למידה משמעותית של זיכרון השואה. לצורך כך, בשנת 1993 ייסד יו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו, את בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה, הנחשב למוסד החינוכי המוביל בעולם להנחלת זכר השואה ולחינוך בנושא השואה. בשנת 2018 אירח בית הספר מעל ל- 60 סמינרים בין-... להמשך קריאה

עין אחת לא נותרה יבשה בחדר, אך הדמעות לא היו דמעות עצב. אלה היו דמעות של שמחה ותקווה לקראת עתיד משותף. נרגשת מהאירוע, ציינה פרידה קליגר: "עכשיו התגשמו חלומותי." פרידה היתה אחת משמונים ניצולי השואה שהתכנסו השבוע ביד ושם לכנס שמטרתו הוקרה של יד ושם לפעילותם המסורה ולציון השנה החדשה.
 
לכל... להמשך קריאה

במשך כמעט שלוש שנים, עד סיום מלחמת העולם השנייה, התחבאו הארי קלאוזנר ואחותו רות בביתם של אופקה הייטסמה ואשתו יטסקה הייטסמה-טייסמה בעיירה זייסט ליד אוטרכט שבהולנד. על ילדי משפחת הייטסמה נאסר להזמין חברים, פן ייוודע דבר הימצאותם של האורחים האסורים, והארי ורות לא הורשו לשחק מחוץ לבית. ללא ספרים... להמשך קריאה

באחד מימיו האחרונים של נובמבר 1941, בזמן האקציה בגטו קוז’מינק באזור הוורטלנד, כאשר רצחו הנאצים  את רוב האוכלוסייה היהודית באמצעות משאיות גז, אמר אביגדור בוים, חבר היודנרט בגטו, ליהושע אייבשיץ: ”ידעתי שכך יקרה [...] אל תשכח לספר את הדברים כדי שאנשים יידעו מה קרה בעיירתנו". במשך עשרות שנים סיפר הרב... להמשך קריאה

עשרות שנים היה מונח פנקס העבודה הגרמני של חנה ידווב על המדף בביתה בין ערמות מסמכים ותצלומים. עשרות שנים ביקשה בתה, שושנה אופיר, לשמוע על שעברה באותן שנים וכיצד ניצלה אך ידווב סירבה לספר. "היא דיברה ולא דיברה, זרקה כמה מילים ולא הסכימה להרחיב, כך שנותרתי ללא כל מידע", אומרת אופיר, "לא העלתי על דעתי... להמשך קריאה

לאורך השנים הפגיש יד ושם לא מעט קרובי משפחה וחברים בזכות מאגרי המידע שלו, ובראשם דפי העד: אחים נפגשו אחרי עשרות שנים בזכות חיפוש במאגרי המידע של יד ושם; אנשים שמילאו דף עד על קרוב משפחה חיפשו עליו מידע במאגר שמות קורבנות השואה באתר יד ושם, ולהפתעתם גילו שיש להם קרובי משפחה – קרובים שלא ידעו על... להמשך קריאה

"שנים רבות, בעיקר בימי עלומיי ואף מעבר לכך, התעלמתי מכל הקשור בנושא השואה אף שהנני שורד שואה. ככל שבגרתי, ובמיוחד בעשורים האחרונים, גברו בי הצורך וההבנה לתעד את אשר חוויתי בילדותי [...] נפלה בחלקי זכות גדולה, וכבוד רב לי לארח ולכבד בביתי את מירב ורני שבאו לשמוע ולתעד את סיפור חיי בשואה הארורה. אני... להמשך קריאה

"גדלתי במשפחה נורמטיבית למדי – אימא וחמישה אחים ואחיות - אך באווירה של שנאת זרים. אחי  הגדול היה חבר בתנועה הנאֵו-נאצית, אמי שנאה זרים, סבי היה נאצי בשנות ה 40- של המאה הקודמת. זה הסיפור המשפחתי שלי". כך נזכר פטר סונדין, משתתף בהשתלמות למחנכים שוודים שנערכה בעת האחרונה ביד ושם. סונדין הוא אחד מ 25... להמשך קריאה

בחודשים יוני עד אוגוסט 2017 אירח בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם מספר מתנדבים שביקשו לסייע בהכנת חומרים לימודיים ובאירגון סמינרים, ולמדו תוך כדי עבודה על רשות הזיכרון לשואה ולגבורה. ארבעה מהמתנדבים - ניצולת רצח העם ברואנדה, נוצרית אונגליסטית, סטודנטית להיסטוריה לטינו-אמריקאית... להמשך קריאה

נדיה מוראד נראית קטנה מאד בעודה יושבת בבית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם ומספרת את סיפורה האישי, סיפור הישרדותה לאחר שנלכדה ועונתה בידי דאע"ש. בהדרת כבוד שקטה היא מספרת מה קרה לה ולבני עמה היזידים שאלפים מהם נשחטו, נקברו בקברי אחים, עונו, נאנסו ונמכרו לעבדות על ידי הטרוריסטים של דאע"ש. רוב... להמשך קריאה

ילדים רבים לא זכו לעבור את טקס בר המצווה בתקופת השואה באזורים הכבושים בידי הנאצים. אחד מהם היה הנרי אוסטר.  הנרי נולד בקלן שבגרמניה ב-5 בנובמבר 1928. הוא גדל במשפחה יהודית בת למעמד הביניים. אביו הנס היה סגן נשיא של רשת חנויות ואמו ליסבת היתה עקרת בית. עם עליית היטלר לשלטון החל הנרי לחוות ביטויי... להמשך קריאה

מנשה וברכה-לאה מרגוליס (Margulies) היגרו מפולין לקמניץ שבגרמניה, שם החלו לסחור בטקסטיל. עיקר המסחר היה עם הולנד ובידי מנשה היתה ויזה שאפשרה לו לצאת להולנד ולחזור כל עת שחפץ. בהולנד התגוררו רבים מבני משפחתו. שני בנים נולדו לבני הזוג – אדולף (לימים אברהם) וסאלי (שלמה). הילדים למדו בבתי ספר גרמנים... להמשך קריאה

הפריט הראשון שהוצג בתצוגה המתחלפת בבניין המבואה ביד ושם, שנחנכה ביוני 2017, הוא חולצה שסרגה סול לוי מסלוניקי שביוון בחוטי כסף ובה השתמשו בני המשפחה בטקסים ואירועים חגיגיים. סול לוי גורשה לאושוויץ שם נרצחה. את החולצה מסר ליד ושם בנה, מרסל לוי, שנכח בטקס חנוכת התצוגה. מרסל מסר דף עד לזכר אמו. בני... להמשך קריאה

ב-23 במאי 2017 ביקר ביד ושם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. המתנה שקיבל טראמפ מיד ושם היתה העתק של ספר זיכרונותיה של אסתר גולדשטיין. בספר זה כתבו בני משפחתה וחבריה של אסתר מסרים של חברות וצירפו להם ציורים ותצלומים. ההקדשה הראשונה בספר נרשמה בשנת 1937, כשאסתר הייתה בת 11, והאחרונה נכתבה ב-16 בספטמבר... להמשך קריאה

ב-14 במאי התכנסה ביד ושם קבוצת חוקרים בכירים, מומחים ואנשי דת ליום עיון בנושא הטיפול בשרידי גופות של יהודים שהנאצים עשו בהם ניסויים רפואיים. נושא זה הוא חלק מהסוגיה הרחבה של האתיקה הרפואית בעקבות הרפואה הנאצית שעלתה לדיון בשבוע שלפני כן בכינוס בין-לאומי לחוקרים בנושא "רפואה בשואה ולאחריה"... להמשך קריאה

באגף הארכיונים של יד ושם שמורים אלפי סרטים מקוריים מהתקופה שלפני השואה ומהשואה, ובהם יומני קולנוע, סרטי חובבים, סרטי תעמולה ומשפטים של פושעים נאצים לאחר השואה. בסרט כמקור ארכיוני טמונים רבדים רבים של מידע, ומחקר מעמיק מסייע להבין את המוטיווציה ואת האידאולוגיה של מי שצילם אותו, לזהות מקומות, מצבים... להמשך קריאה

האם התגלתה זהותה של בעלת התליון שנמצא בחפירות במחנה סוביבור? בעשור האחרון נערכו חפירות ארכאולוגיות באתר מחנה ההשמדה סוביבור (פולין) בליווי יד ושם. את החפירות מנהלים וויטק מזורק (Wojciech Mazurek) מפולין, ארכאולוג רשות העתיקות יורם חיימי והארכאולוג איבר סחוטה (Ivar Schute) מהולנד. מטרתן הראשונית של... להמשך קריאה

בפברואר 2016 מולאה משאלתו של יעקב אברמוביץ', פרטיזן ומפקד במחנה המשפחות של טוביה ביילסקי, וחפציו האישיים מתקופת המלחמה הופקדו ביד ושם למשמרת נצח. אברמוביץ', יליד 1913, לחם בנאצים ביערות נובוגרודק (היום בבלרוס) יותר משנתיים. "הפרטיזן יעקב אברמוביץ' היה חייל מסור ונאמן, ביצע פעולות מסוכנות מאוד... להמשך קריאה

האחיות הניה מושקוביץ ורבקה פטשניק היו בטוחות שאין להן קרובי משפחה. הוריהן, שמחה וינטה בורנשטיין, נפטרו כשהן היו צעירות, ונאמר להן שמשפחתן המורחבת הושמדה בשואה. שמחה וינטה נמלטו מוורשה במלחמת העולם השנייה עם שלושת ילדיהם הירש-לייב, אברם ורבקה; חנה (הניה) נולדה בסיביר. בספטמבר 1948 עלו שמחה וינטה... להמשך קריאה

כדברי קלוד לנצמן, הקושי בייצוג השואה, הוא בכך שהשואה מקימה סביב עצמה גבול שאי אפשר לעבור אותו, כי יש סוג של  אימה מוחלטת שאינה ניתנת לביטוי. ובכל זאת אסור להפסיק לנסות, ולראייה: הזרם הבלתי-פוסק של יצירות וביניהן סרטים המנסים לפרוץ את גבולות הייצוג, להראות ולהגיד משהו על השואה. ב-29 באפריל 2008, כ-... להמשך קריאה

"בעקבות הצפייה הם מקבלים את האומץ לברר ולחקור מה הקשר המשפחתי או החברתי שלהם לזוועות הנאציות. אף גרמני לא יכול להתחמק מזה, זה חלק בלתי נפרד מאתנו כחברה" (מלטה לודין, במאי, גרמניה) הנס לודין, לא היה חייל גרמני רגיל במלחמת העולם השנייה, אבל סיפורם של אלמנתו וששת ילדיו הוא "סיפור גרמני טיפוסי".  מלטה... להמשך קריאה

תכנית מיוחדת: 'זיכרון בתנועה – שואה, זיכרון ווידאו-דאנס', בשיתוף מרכז הצפייה, יד ושם נערכה בסינמטק תל אביב במסגרת Vdance - פסטיבל הוידאו-דאנס הראשון בישראל אלן קייז'ה: "יש אחריות ואתגר עצומים ביצירת כוריאוגרפיה שתבטא את זיכרון השואה. לייצג דימוים של אובדן, בגידה, חוסר וודאות, ייאוש... להמשך קריאה