מה אפשר ללמוד מגלויות ראש השנה על העולם היהודי לפני השואה?

העולם היהודי באירופה לפני השואה היה עשיר ברעיונות ודעות. באירופה חיו כ-10 מיליון יהודים, על פני כל רחבי היבשת, והם השתייכו לכל סוגי האידיאולוגיות: ציונים לצד חרדים, פועלים סוציאליסטיים לצד רוויזיוניסטים, חברי הכשרות חלוציות שלמדו עברית ותכננו לעלות לארץ ישראל - לצד אלו שדבקו ביידיש ובהישארות בגולה, יהודים שראו את עתידם בארץ ישראל - ויהודים שראו את עצמם שייכים ללאום, למדינה ולתרבות שבקרבן חיו. 

ועם זאת, רוב העולם היהודי המשיך לשמור על זיקה למסורת. כל שנה לקראת חגי תשרי נשלחו גלויות - ברכות שנה טובה למשפחה ולקרובים ברחבי היבשת. גלויות אלה הן כעת שרידים לאותו עולם היהודי שחרב. העמקה בהן חושפת לנו את היהודים וקהילותיהם שנכחדו בשואה. 

הניה לובלינר משיידלצה שבפולין שולחת איגרת שנה טובה לאחותה אסתר בארץ ישראל. 

הניה לובלינר מפולין שלחה איגרת שנה טובה לאחותה אסתר שעלתה לארץ ישראל ב-1934. האיגרת מורכבת מתצלום של הניה לצד אוניית קיטור ענקית בלב ים. אוניות גדולות מסוג זה נועדו בדרך כלל להפלגה אל מעבר לאוקיינוס האטלנטי. האם רמזה הניה על שאיפה להגר לאמריקה? או אולי לארץ ישראל, אל אחותה אסתר? 

האיגרת מכילה כיתוב בעברית, מה שרומז על נטייה ציונית. באוספי יד ושם ובתערוכה המקוונת “לרגל השנה החדשה” יש תמונות נוספות של הניה ומשפחתה, תמונות שיכולות לשפוך אור נוסף על עולמה של הניה. נראה שחייה של הניה נעו בין המודרניות למסורת. בתמונה של אמה, הלבוש וכיסוי הראש של האם מעידים על אישה מסורתית, בעוד שהניה וחבריה הצטלמו בבית קפה בפולין כשהם לבושים בבגדי ערב מודרניים ואלגנטיים. 

הניה וכמעט כל בני משפחתה וחבריה המופיעים בתמונות נרצחו בשואה. רק התמונות ואיגרת הברכה נותרו. 

שנה טובה ממשפחת רוזנוואסר מלודז’ שבפולין.

על הגלויה נכתב “גמר חתימה טובה" בעברית ובפולנית. מאחור נכתב בשילוב של פולנית ויידיש “איחולים חמים לכפרה ביום הכיפורים, מזוכר רוזנוואסר, אשתו ובנו.” 

מהגלויה הפשוטה לראש השנה אפשר לשפוך אור על זהותה של משפחת רוזנוואסר שחיה בעיר לודז' שבפולין. הם השתמשו בו-זמנית בשפות שונות, שפת המקום ושפת התרבות. לבושם של המצולמים מעיד על כך שהם היו יהודים משכילים וחילוניים - עם זיקה למסורת. הם דוברי יידיש, שפת המסורת, אך גם פולנית, שפת ההשכלה והתרבות המקומית. הם מבינים עברית, שמופיעה גם היא בגלויה, וגם השימוש בה מעיד על תפיסת העולם ותרבותה של משפחת רוזנוואסר, שככל הנראה נטו לציונות. לא ידוע מה עלה בגורלם.  

דרישת שלום ושנה טובה מישיבת מיר.

ב-1934 הדפיסו מנהלי הישיבה החרדית-ליטאית מיר שבפולין (היום בבלרוס) כרטיס ברכה לראש השנה. תמונת המחזור של תלמידי הישיבה המוקפת במגן דוד עשויה לגרום לנו לחשוב שהיא מיועדת לבני המשפחות של נערי הישיבה, אבל הכיתוב בה מרמז על יעד אחר. הכתובות המופיעות בגלויה הן בעברית ובאנגלית - אך לא ביידיש, שפתם של תלמידי מיר. יתכן שכרטיס ברכה זה נועד להביא תרומות או לשמור על קשר עם מקורבים בארצות הברית. בגלויה מופיעה תמונה של בניין הישיבה. ייתכן שזה עדות לפאר הישיבה, בניסיון לגייס תרומות מתורמים.   

בגלויה מופיעים תצלומיהם של ראש הישיבה צבי קמאי, המשגיח ירוחם ליבוביץ והרב אליעזר יהודה פינקל. ישיבת מיר הייתה השנייה בחשיבותה במזרח אירופה, שנייה רק לישיבת וולוז’ין שבליטא. למדו בה כ-500 תלמידים, רובם יוצאי עיירות ליטא ופולין, אך היו בה גם תלמידים מרחבי העולם - מארצות הברית, שוויץ, דרום אפריקה, אנגליה, ואף בודדים מפינלנד ואוסטרליה. על הישיבה סיפרו שהיתה בה רוח של אור, שמחה וחדוות לימוד התורה. 

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה וסיפוח מיר לברית המועצות, עזבו את מיר רוב רבני הישיבה ותלמידיה ועברו לווילנה. אחרי גלגולים רבים הגיעו הרבנים והתלמידים לשנחאי שבסין, שהייתה כבושה אז בידי יפן, ושהו בה עד סוף המלחמה.   

הרב קמאי שמופיע בגלויה נרצח בשואה. הרב פינקל שרד את השואה והחליף את קמאי בתפקיד ראש הישיבה בתקופת השואה ואחריה, כשהישיבה עברה לפעול בירושלים. 

בתערוכה המקוונת "לרגל השנה החדשה" באתר יד ושם אנו מציגים איגרות ברכה, גלויות ותצלומים מאוספי יד ושם הקשורים לחגי תשרי. מוצגים אלה הם שרידים להווי חיים של משפחות וקהילות יהודי אירופה לפני השואה. גלו עוד על העולם היהודי שקדם לשואה באתר התערוכה.