חסידי אומות העולם שהוכרו בידי יד ושם הם לא-יהודים ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים בתקופת השואה. דרכי ההצלה היו מגוונות, וחסידי אומות העולם הם בני לאומים רבים, וקבוצות דתיות או חברתיות שונות.
מיהם חסידי אומות העולם?
יחסה של רוב האוכלוסיה המקומית ליהודים בתקופת השואה היה נגוע באדישות או בעוינות. רוב האנשים צפו כיצד שכניהם זה מכבר הוצאו מבתיהם, נשלחו או נרצחו במקום; חלקם שיתפו פעולה עם הרוצחים; רבים הרוויחו משוד רכושם של היהודים. אולם בעולם...
להמשך קריאה...הדרכים העיקריות בהם סייעו חסידי אומות העולם
הסתרת יהודים בבתי המצילים או בחוותםבאזורים הכפריים של מזרח אירופה נחפרו מסתורים או בונקרים מתחת לבתים, לרפתות ולאסמים בהם היהודים יכלו להיות נסתרים מן העין. יהודים הוחבאו בעליות גג, במקומות מסתור ביער ובכל מקום אחר שיכל...
להמשך קריאה...שדרת חסידי אומות העולם
שדרת חסידי אומות העולם נחנכה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ב-1 במאי 1962. את ממשלת ישראל ייצגה שרת החוץ גולדה מאיר, ו-11 העצים הראשונים ניטעו לאורך השביל המוביל לאוהל יזכור, על הגבעה החשופה של הר הזיכרון. את העצים נטעו באדמה מצילים...
להמשך קריאה...חנוכתו של גן חסידי אומות העולם
להכרה במהלך השנים נוספו עוד ועוד אנשים לרשימת חסידי אומות העולם, ועד לשנת 1989 ניטעו על הר הזיכרון קרוב ל-2,000 עצים, אחרים קיבלו את אות הכבוד בארצות מגוריהם. משלא היה עוד מקום לעצים, הוחלט להקים אתר הנצחה על הר הזיכרון בו יונצחו...
להמשך קריאה...הנצחת מעשי הצלה קולקטיביים
מעשה של הצלה קולקטיבית התרחש בכפר ההולנדי ניולנדה. ב-1942 ו-1943 תושבי הכפר החליטו שכל משפחה תחביא משפחה יהודית אחת או יהודי אחד לפחות. בהתחשב באופי הקולקטיבי של הפעילות, הסכנה לכפר היתה מועטה – לא היה חשש של הלשנה מאחר וכל תושבי...
להמשך קריאה...הקשר בין מצילים לניצוליהם
על פי רוב באו מצילים וניצוליהם מרקע שונה לחלוטין. אך החלטתם של המצילים לשחות נגד הזרם ולקחת אחריות מלאה לשרידתם של יהודים נרדפים, תלותם המוחלטת של הניצולים במציליהם, והמתח והפחד של אלה ושל אלה שהיו מנת חלקם לאורך כל תקופת...
להמשך קריאה...