• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

פיליפ וטקליה קוניוך ובניהם אלכסנדר ואנדריי. אנה וקונון קלוטה ובנותיו אנה צ'וגאי ומריה בלישצ'יק. אנדריי וירינה קויאבה ובנם ניקולאי

אוקראינה

תמונות
וידאו

"פאודוסיה הקדושה"

זהו סיפור יוצא דופן על כוחה של האמונה ועל הצלתה של צעירה יהודיה על ידי כפריים בפטיטסטים בווהלין (Volhynia).

בראשית ספטמבר 1942, הופיעה נערה בת 20 מרפלובקה (Rafałówka) בשם פניה רוזנפלד בפתח ביתם של פיליפ וטקליה קוניוך (Filip and Teklya Konyukh), איכרים פשוטים שחיו בכפר מולצ'יסה (Mulczyce) במחוז סרני(Sarny). פניה היתה הניצולה היחידה ממשפחתה אשר נרצחה בעת חיסול גטו רפלובקה ב-29 אוגוסט 1942. רק פניה הצליחה לברוח, ומאז נדדה לבדה ביערות. מפעם לפעם היתה הולכת לאחד הכפרים על מנת להשיג מעט מזון.

משפחת קוניוך, כמו רוב איכרי הסביבה, היתה משפחה בפטיסיטית. תחילה הרשו לפניה ללון לילה בביתם. למחרת בבוקר סיפרה רוזנפלד למארחיה שחלמה בלילה שהיא עומדת וקוראת פסוקים מתוך ספר ישעיהו בפני קהל מאמינים. לשמע דבריה מיהר קוניוך ולקח אותה אל המפגש השבועי של המאמינים הבפטיסטים בביתו של הכומר קונון קלוטה (Konon Kaluta) במלינק (Młynek). קלוטה היה אחד המנהיגים המקומיים של הקהילה הבפטיסטית והיה ידוע בבקיאותו בתנ"ך. ידיעתה של פניה את התנ"ך הותירה רושם עז על חברי הקהילה והניע אותם לעזור לה. לאחר הפגישה חזרה רוזנפלד אל בית משפחת קוניוך, שם זכתה ליחס של בת משפחה. היא סייעה בעבודות הבית ובמקביל הציעה פרשנות משלה לפסוקים מתוך התנ"כך. הכפריים התרשמו עד כדי כך מן הנערה שידעה את ספר הקודש שכינו אותה "פאודוסיה הקדושה".

משפחת קוניוך העניקה מקלט גם לשני יהודים נוספים: סנדר אפלבוים (Sender Appelboim) ואביו שלמה אשר ברחו מגטו ולודזומיירזץ (Wlodzimierzec). קוניוך אמר להם: "אלוהים הביא אתכם אליי וכבוד הוא לי להציל יהודים." כעבור מספר חודשים, בשלהי 1942 הוגברו החיפושים אחר יהודים ופרטיזנים באזור, ושלושת היהודים היו חייבים לעזוב את בית משפחת קוניוך. אפלבוים ואביו פנו אל מפודיי לוגטסקי (Mefodiy Logatskiy) אותו הכירו לפני המלחמה, ופניה רוזנפלד עברה לגור בביתו של קלוטה בכפר מלינק. קלוטה חי בכפר עם אשתו השניה, ארבעת ילדיהם ושתי בנותיו מנישואיו הקודמים, אנה ומריה. רוזנפלד נשארה אצלם במשך כשנה. גם כאן מילאו התנ"ך ואמונתם של הבפטיסטים בשליחותו של העם היהודי תפקיד מרכזי בהצלתה, וקלוטה נהג להטיף בדרשותיו למאמינים הבפטיסטים על החובה לעזור ולהציל חיי יהודים.

בראשית 1943, נאספה ילדה יהודיה נוספת בת 13 אל הבית. שמה היה רבקה בס. אביה ואחיה הסתתרו ביערות. ובאותו הזמן הפכה פניה – שהיתה בעצמה קורבן לרדיפות – למצילה. מאשה דרייזין וולפסטל (Masha Dreizen-Wolfstal) ילדה יהודיה בת 11 הגיעה מן העיירה של פניה, רפלובקה, ננטשה ביער ושכבה חסרת אונים על הקרקע. לימים סיפרה כיצד מצאה אותה פניה ביער: " מישהו דומה למלאך- לבושה בגדים חמים ויפים של גוייה- התכופפה, דיברה בקול רך ונעים". פניה לקחה אותה אל ביתה של משפחה בפטיסטית אחרת, שם נשארה עד השחרור. "אני האמנתי שפניה אולי מלאך. כל כך יפה וטובה הייתה", כתבה מאשה. פניה ביקרה את מאשה לעתים קרובות ולאחר השחרור שבה ולקחה אותה חזרה לרפלובקה.

סכנה גדולה ריחפה על שהותה של פניה אצל משפחת קלוטה. בסוף שנת 1943 הגיעו לאיזור כנופיות לאומנית אוקראיניות ואנטישמיות מאוד. רוזנפלד החליטה לעזוב למקום שהצטייר בעיניה כבטוח יותר – ביתם של אנדריי קויאבה (Andrey Kuyava), אשתו ירינה ובנם ניקולאי בכפר הסמוך סודצ'ה (Sudcze). קויאבה עצמו היה מנהיג בפטיסטי. בתחילה התחבאה פניה באסם המשפחה ולאחר שהכנופיות הסתלקו מהאזור והסכנה פחתה, היא יצאה ממקום המחבוא שלה וחיה בחופשיות בבית עד לשחרור האזור על ידי הצבא האדום בפברואר 1944.

זמן קצר לאחר השחרור נישאה פניה ליעקב בס, אביה של רבקה שהסתתרה איתה אצל משפחת קלוטה. יחד עם בנותיו של יעקב, עלה הזוג לישראל. משפחותיהם שמרו כל השנים על קשר עם מציליהם של פניה ורבקה בזמן המלחמה.

ב-22 בפברואר, 1995, יד ושם הכיר בפיליפ וטקליה קוניוך, בבניהם אלכסנדר ואנדריי קוניוך, בקונון ואנה קלוטה ובנותיו אנה צ'וגאי (Anna Chugay) ומריה בלישצ'יק (Mariya Blyshchik) ובאנדריי וירינה קויאבה ובנם ניקולאי קויאבה, בתור חסידי אומות העולם.