מעבר לחומות הגטו
ולדיסלבה קונסטנסקה (Wladyslawa Konstanska) גרה בוורשה עם בנה יאן ושתי בנותיה. ב-1940 עברו לגור בבית דירות ויצרו קשרי ידידות טובים עם משפחת וייז'ביצקי (Wierzbicki) היהודית. לאחר הקמת הגטו חצתה החומה את הבניין. החלק בו גרו בני משפחת קונסטנסקי (Konstanski) נותר מחוץ לגטו, וחומת הגטו שעברה דרך חצר הבניין הותירה את בני משפחת וייז'ביצקי בתוך תחומי הגטו.
לאחר סגירת הגטו בנובמבר 1940, החל יאן בן ה-15, בעזרת אמו, להבריח מזון אל תוך תחומי הגטו. מנות המזון הזעומות שחילקו הגרמנים המיתו על תושבי הגטו רעב. הברחת מזון נוסף למנות המזון הזעומות שחולקו היתה תנאי הכרחי להישרדות בתוך הגטו. מעשי ההברחה של יאן ואמו היו חבל הצלה לתושבים יהודים שהיו נצורים בתוך הגטו.
יאן לא הסתפק רק בפעולות הברחת המזון. חרף החומות שהפרידו ביניהם, נטל סיכונים רבים על מנת לשמור על קשריו עם בני משפחת וייז'ביצקי. בניגוד לתושבים אחרים בוורשה שחלפו על פני הגטו ונותרו אדישים לגורלם של אלו שנכלאו בו, יאן שמר על חברותו עם שכניו. מעשים אלו לוו בסיכון רב וב-1941 הוא נעצר בתוך תחומי הגטו. היהודים שהיו בחברתו בשעת מאסרו הוצאו להורג, והוא נלקח לחקירה אשר במהלכה הוכה באכזריות רבה. הוא שוחרר כעבור 5 ימים הודות לשוחד ששילמה אמו.
בקיץ 1942, עם תחילת השילוחים מגטו ורשה, נכנס יאן שוב אל הגטו והצליח להוציא בשלום את אייזיק וייז'ביצקי וילדיו נוח ונחה. השלושה מצאו מקלט בדירה שהיתה בבעלותו של אחיה של ולדיסלבה, שהיה כלוא באותו זמן אצל הגרמנים. לאחר ארבעה שבועות הם הועברו מוורשה לחבר של ולדיסלבה, ומשם הלכו לגטו אוטבוצק (Otwock), שבאותה עת נראה כמקום בטוח יותר מגטו ורשה. כאשר החלו המעצרים והגירושים גם באוטבוצק, נעצרה המשפחה אך הצליחה לברוח חזרה לוורשה.
הגירושים מן הגטו נעצרו באותה עת, והמשפחה חזרה אל הגטו. אך ברור היה שהשקט לא יארך זמן רב ו-וולדיסלבה חיפשה עבורם מקום מסתור חדש. במרץ 1943, הבריח יאן את המשפחה אל מקום מחבוא חדש שהוכן עבורם מבעוד מועד. אליהם הצטרף גם חבר של המשפחה, ולטר ציקרט (Walter Cykiert). חודש לאחר מכן ביקשו הגרמנים לחסל את הגטו ומרד גטו ורשה פרץ. במשך ששה שבועות צפו משפחת וייז'ביצקי, צ'יקירט ומציליהם בדיכוי המרד. בית אחר בית הועלה בלהבות ושארית היהודים נשלחו מן הגטו הבוער.
ולדיסלבה וילדיה המשיכו לטפל ביהודים המסתתרים, להקל על סבלם ולכלכל אותם, למרות המחסור הגדול של תנאי המלחמה. הם המשיכו לטפל בהם גם במהלך המרד הפולני בקיץ 1944. לאחר דיכוי המרד באוקטובר 1944 הצטוו כל תושבי העיר ורשה להתפנות ממנה. יאן החליט להישאר במחבוא יחד עם חבריו היהודים. יחד המתינו והחזיקו מעמד עד לשחרור העיר ב-17 בינואר 1945.
לאחר המלחמה, ולדיסלבה נישאה לאייזיק וייז'ביצקי ויאן נשא לאשה את נחה וייז'ביצקה. לאחר זמן מה היגרו כולם לאוסטרליה.
ב-10 בפברואר, 1983 יד ושם הכיר בולדיסלבה וייז'ביצקה-קונסטנסקה ובבנה, יאן קונסטנסקי, בתור חסידי אומות העולם.
