משחק חייהם
סיפוריהם של חסידי אומות העולם שהקדישו את חייהם לספורט

מרגיט אאוז'ניה מלש

הונגריה

מרגיט אאוז'ניה מלש

מרגיט (גיטה) מלש (Margit Eugénie Mallász) נולדה בשנת 1907 בליובליאנה (יוגוסלביה לשעבר, כיום סלובניה). אביה היה אריסטוקרט הונגרי ושירת בתור גנרל בצבא ההונגרי. אמה היתה ילידת ליובליאנה. בשנת 1926 החלה מלש לימודי אמנות בבודפשט והתמחתה בעיצוב במות תאטרון. במקביל לקריירה המקצועית שלה היתה מלש שחיינית מצטיינת, ובשנת 1926 היתה אלופת הונגריה בשחיה בסגנון גב. במהלך הקריירה הספורטיבית שלה התיידדה מלש עם לילי שטראוס, מורה יהודיה לספורט. בשנת 1943 הצטרפו שתי הנשים לסטודיו לגרפיקה בבודליגט, כפר קטן ליד בודפשט, סטודיו אותו ייסדו שני חברים יהודים אחרים של מלש, חנה דלוש ובעלה יוסף קרויצר. עם הכיבוש הגרמני של הונגריה במרס 1944 נסגר הסטודיו והארבעה חזרו לבודפשט.

ביוני 1944 הצטוו יהודי בודפשט לעבור לבתים יהודיים – הגטו הוקם. מיד לאחר מכן נעצר יוסף קרויצר ונעלם. אחד מחבריה של מלש הכיר בינה לבין הכומר פאל קלינדה, שהסתיר נשים יהודיות בבולדוג קטלין, מכללה שהוסבה לסדנה לייצור תלבושות צבאיות. לבקשתו של קלינדה, הסכימה מלש להיות אחראית על הסדנה, בתנאי שתוכל להביא את שתי חברותיה, חנה דלוש ולילי שטראוס. הסדנה היתה חוקית והותר לה להעסיק יהודים, בשל תרומתה למאמץ המלחמה, אך העובדות היהודיות נאלצו להירשם ומספר העובדות היה כפוף לאישור חוקי. הכומר קלינדה (שלימים הוכר בתור חסיד אומות העולם) וגיטה מלש העסיקו נשים יהודיות בסדנה והביאו אנשים שלא היו אמורים להיות בה, כולל ילדיהן של הנשים.

באוקטובר 1944 השתלטו כוחותיה של מפלגת צלב החץ על הונגריה ושלטון טרור השתרר בבודפשט. יהודים נרצחו ברחובות ואחרים גורשו ברגל לגבול אוסטריה. המצב בסדנה הפך למסוכן מאד, שכן אנשי המיליציה של צלב החץ צדו יהודים בכל רחבי בודפשט. בנוסף לכך, קבוצה של אנשי אס-אס השתכנה בווילה ליד בולדוג קטלין. ב-5 בנובמבר 1944 פרצו לבולדוג קטלין אנשי צלב החץ בראשות הכומר אנדרש קון, צייד יהודים נודע לשמצה, בטענה שהסדנה פועלת ללא אישור. קון ציווה על מלש לתת לו רשימה של העובדים היהודים ואיים לירות בה אם לא תציית. מלש ידעה שמספר נשים הצליחו להימלט ולכן נתנה לקון רשימה ובה מספר קטן יותר. הנשים שנותרו ברשימה נלקחו. למרבה המזל הצליחה אחת הנשים להזהיר את הכומר קלינדה והוא הצליח לשחרר את הנשים ולהחזירן לסדנה. לאחר ארוע זה הצליחה מלש לשכנע חייל גרמני לתת לה מסמך המאשר שהסדנה נמצאת תחת חסות האס-אס. מלש אף הרחיקה לכת: היא ניגשה לאנשי אס-אס בווילה הסמוכה והתלוננה על כך שאנשי צלב החץ מטרידים את עובדי הסדנה שלה. למרות זאת, בתחילת דצמבר 1944 חזרו אנשי צלב החץ. מלש קראה לאנשי האס-אס והחלה בדיונים עם הפולשים. בינתיים יכלו הנשים לברוח דרך חור בקיר שאותו הכינה מלש מבעוד מועד. הודות לטקטיקה שנקטה מלש, הצליחו כל הנשים להימלט, חוץ מ-16. בין הנשים שנתפסו היו חנה דלוש ולילי שטראוס, חברותיה של מלש. אווה לנגלי-דנוש, הניצולה היחידה מבין 16 הנשים, חזרה ממחנה הריכוז ראוונסברוק ותיארה בכתב את גורל הקבוצה הזו. תאור זה, בנוסף לעדויות הנשים וילדיהן שקיבלו מקלט בסדנה והצליחו להימלט, אפשרו ליד ושם לשחזר את נסיבות מעשה ההצלה.

בשנת 1960 נמלטה מלש מהונגריה והתיישבה בצרפת. באותה שנה נישאה ללאצי ואלדר, קומוניסט יהודי ו-ותיק הבריגדה הבינלאומית ממלחמת האזרחים בספרד. מלש הלכה לעולמה ב-1992 באמפואי / טרטרה (חבל הרון) ולפי בקשתה, פוזר אפרה בנהר הרון.

ב-16 בפברואר 2011 הוכרה מרגיט מלש חסידת אומות העולם.