סליה וריצ'ארד קלרפלד (Salia and Richard Klarfeld) וילדיהם אווה (לימים חוה) ומריאן (לימים משה), התגוררו בלבוב שבפולין. לביתה של המשפחה היתה מגיעה מידי שבוע מוכרת הפרחים מריה בורדובה (Maria Burdowa), פולניה מהכפר Jaworow. בין מריה לבין בני המשפחה נרקמו קשר ידידות.
באפריל 1942, עם גבור הסכנה בקשו בני הזוג קלרפלד ממריה לקחת למשמרת את אווה ומריין עד יעבור זעם, והציעו לה כסף כדי להקל עליה לעמוד בהוצאות. וכך היה. מריה לקחה את אווה ומריין תחת חסותה וטיפלה בהם במסירות רבה. באחד מביקוריה בבית קלרפלד היא גילתה שבית המשפחה נשדד וסליה ורישארד גורשו. הם נרצחו במחנה ההשמדה בלז'ץ.
מריה נותרה עם הילדים – מריין תינוק כבן שנה ואווה שהיתה בת 4 . היא דאגה לכל צרכיהם ובריאותם, כשהיא נאלצת להתמודד עם קשיי פרנסה ופשיטות רבות של גרמנים בבתי פולנים בעקבות הלשנה של משתפי פעולה.
גם לאחר המלחמה המשיכה מריה לטפל בילדים. היא נדדה עימם עד לקרקוב, והתעקשה להמשיך ולשמור עליהם, כשבמקביל היא חיפשה אחר קרובים ממשפחת הילדים שהיתה משפחה ענפה בלבוב. מריה יצרה קשר עם נציגי הקהילה היהודית והג'וינט והילדים עברו למסגרות חינוכיות בעיר. גם אז המשיכה מריה לבקר את הילדים ולבדוק לשלומם.
הוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם החליטה בישיבתה מיום ה-23 באוקטובר 2006 להעניק למריה בורדובה ז"ל את התואר של חסידת אומות העולם. ב-7 ליוני 2007, הוענק התואר לאחיניותיה של בורדובה בטקס ביד ושם.