• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-8:30

יום ה': 20:00-8:30*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-8:30

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

פאבל וליובוב גרסימצ'יק וילדיהם קלאוודיה קוצ'רוק, גלינה גברישצ'וק וניקולאי

אוקראינה

תמונות
וידאו

18 חודשים בערמת שחת

פאבל (פאבלו) וליובוב (לובקה) גרסימצ'יק (Pavel & Lyubov Gerasimchik) ושלושת ילדיהם הצעירים קלאוודיה, גלינה וניקולאי (Klavdiya Kucheruk, Galina Gavrishchuk and Nikolay) חיו בכפר שובקוב (Szubkow) ליד העיר טוצי'ן במחוז רובנה, ווהלין (באוקראינה). ב-1935 פגש פאבל גרסימיצ'יק ביצחק חומוט (Khomut), לימים אמט, יהודי אמיד מטוצ'ין, שהיה נשוי ואב לשתי בנות. כשהגרמנים כבשו את האיזור בראשית יולי 1941, גרסימצ'יק, בניגוד לרוב התושבים המקומיים, לא הפנה את גבו למכרו היהודי. למרות קשיי המלחמה, חשב על משפחת חומוט שהיתה בסכנה ובמצוקה רבה משלו, והבטיח להם שיהיה מוכן לארח אותם בביתו אם יהיה צורך בכך.

בספטמבר 1942, כשהחלו ההכנות להשמדת גטו טוצ'ין, החליטה משפחת חומוט להימלט לשובקוב. ניסיון הבריחה הראשון כשל והם הוחזרו אל ביתם בגטו. ואולם, להפתעתם הרבה, ביום המחרת הופיע גרסימצ'יק בביתם והציע להם להסתתר בביתו לזמן מה. משפחת חומוט קיבלה כמובן את ההצעה של גרסימצ'יק, ואחרי שהחשיך התגנבו אשתו של חומוט, פולינה, ובתם בת ה-8 לארה בחשאי החוצה מן הגטו ונסעו עם פאבל אל הכפר כשהן מסתתרות מתחת לערמת הקש בעגלה שלו. מספר ימים לאחר מכן, לאחר חיסול הגטו, הצטרף חומוט אל אשתו ובתו בשובקוב. הבת הבכורה של המשפחה, חנה'לה, הוסתרה אצל משפחה אחרת שהבטיחה לשמור עליה. למרבה הצער, אותה משפחה הסגירה אותה לשלטונות וחנה'לה נרצחה.

לאור הסכנה שאיימה על כל מי שהסתיר יהודים, היתה ההחלטה להסתיר משפחה יהודית בוודאי מאוד לא פשוטה עבור גרסימצ'יק. בעצם ההחלטה להציל משפחה יהודית סיכן לא רק את עצמו, אלא גם את כל משפחתו. ואכן באזור בו התגורר נערכו חיפושים תכופים אחר יהודים, ואלו שנתפסו מסתירים יהודים שילמו בחייהם. גרסימצ'יק היה מוטרד מאוד מן הידיעה שהוא מסכן את חייו ואת חיי משפחתו. לאחר תקופה קצרה בה התארחו בבית גרסימצ'יק, פנה אל אורחיו היהודים והזכיר להם שההזמנה לבוא אליו היתה לטווח קצר בלבד וביקש מהם לעזוב. אך כאשר חזה בהכנותיה של משפחת חומוט לעזוב את ביתו הבטוח יחסית אל מוות כמעט ודאי, נכמר לבו והוא שינה את דעתו. במקום לתת להם לעזוב, החליט לבנות להם מחבוא מתחת לרצפת האסם שלו.

מה שהחל בתור הצעה למקלט זמני בלבד התפתח להסתרתה של משפחת חומוט למשך כל תקופת הכיבוש. במשך 18 חודשים, הסתתרה המשפחה היהודית בשני מסתורים בחצר של גרסימצ'יק. אשתו של גרסימצ'יק וילדיו מילאו תפקיד פעיל בהצלת המשפחה. הם הביאו להם מזון למסתור, רוקנו את הסירים עם ההפרשות מדי יום, ובלילה עמדו על המשמר בשעה שהמסתתרים יצאו לשאוף מעט אוויר צח. כל משפחת גרסימצ'יק היתה מגוייסת למשימה של האכלת שלושה פיות נוספים – משימה לא פשוטה לאור המחסור שהיה בתקופת המלחמה. לקראת סוף המלחמה, שעה שהגרמנים נסוגו, השתלטו 15 חיילים גרמנים על המשק של משפחת גרסימצ'יק ונשארו בו. הם ישבו בדיוק במשטח שמעל לראשיהם של המשפחה היהודית, כך שבמשך כמעט שבועיים, עד ה-15 בפברואר, היום בו הצבא האדום שחרר את האיזור, משפחת גרסימצ'יק לא יכלה להעביר מזון למשפחת חומוט.

לאחר השחרור, גרסימצ'יק החזיר לחומוט את שעון הזהב שנתן לו כשהגיעו לראשונה להסתתר בביתו. בהמשך היגרה משפחת חומוט לארצות הברית.

ב-15 במרץ, 1990, יד ושם הכיר בפאבל וליובוב גרסימיצ'יק בתור חסידי אומות העולם. ילדיהם קלאוודיה קוצ'רוק, גלינה גברישצ'וק וניקולאי קיבלו את התואר ב-6 בדצמבר 1999.

 

בתמיכת: Claims Conference