הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
אוסף האמנות של יד ושם הוא האוסף המקיף ביותר בעולם של אמנות שואה ומכיל מעל ל-12,000 יצירות.
"אך נשמתי חופשית"
יצירות מאוספי יד ושם מתקופת השואה מוצגות בברלין
בשבוע של יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה, חנכה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל תערוכה חדשה של יצירות אמנות מיד ושם במוזאון ההיסטורי הגרמני שבברלין. את התערוכה "אמנות בשואה: 100 יצירות מאוסף יד ושם" אצרו במשותף יד...
להמשך קריאה...
לחיות עם הצל, ליצור עם האור
תצוגה חדשה: "כאב השחרור בראי האמנות, 1947-1945"
"היה זה ב-11 באפריל 1945 בין 3 ל-4 אחה"צ, חיכינו מבלי לדעת מה יתרחש, אך המתח היה בשיאו [...] לפתע, נשמעו צעקות מהצד השני, מהמחנה הגדול [...] המחנה הקטן שלנו עדיין נראה ללא חיים, אך פתאום מישהו צרח: 'הסתכלו על השער!' הרמתי את עיניי...
להמשך קריאה...
"לזכר חורבן בתי הכנסת שלנו בגרמניה"
"את היהדות הזאת אימצתי בכל מאודי, בכל אוני הרוחני. אוצר זה, שרוב האנשים המודרניים אינם מכירים או אינם מכבדים, לו שייך האני הפנימי שלי".לודוויג מיידנר, 1930עליית הנאצים לשלטון ב-1933 חרצה את גורלם של האמנים המודרניסטים –...
להמשך קריאה...
צוואתם של האמנים קוימה
"בעמדי על הגבול בין חיים ומוות, בידעי שלא אשאר בחיים, ברצוני להיפרד מחבריי ומיצירותיי. את העבודות אני תורמת למוזאון יהודי שיוקם לאחר המלחמה. היו שלום חבריי, היה שלום עם יהודי. אל תאפשרו שחורבן כזה יחזור על עצמו".מתוך צוואתה...
להמשך קריאה...
פגישה בלתי צפויה
"היה אדם וראה איננו עוד [...] בדמי ימיו נקטף האיש, בידי אכזרים על לא עוול בכפו – ויצירתו – באמצע נפסקה [...] חבל על דאבדין ולא משתכחין: יהי זכרו ברוך!" במילים אלו פותחת נעמי אוריסון-קברניט את חוברת הזיכרון שהוציאה לאור...
להמשך קריאה...
בעקבות גיבורים
אנדרטאות הגבורה והלחימה היהודית באתר יד ושם
חוק זיכרון השואה והגבורה משנת 1953 קובע כי רשות הזיכרון מוקמת להנצחתם של תשע קבוצות; שתיים מהן מאפיינת גבורת הלוחמים: "לגבורתם של חיילים יהודים בצבאות, ושל לוחמי מחתרת בישובים וביערות שחירפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי...
להמשך קריאה...
השקט שלפני הסערה
דיוקנאות של אנשי רוח יהודיים מנודים ממולדתם
"מהגרים כפי שכינו אותנו נראה לי תמיד תואר שגוי, שכן האנשים לא עזבו את מולדתם כדי למצוא ארץ חדשה לגור בה. לא עזבנו את ארצנו מתוך רצון חופשי, לחפש לנו ארץ אחרת. מה שעשינו היה לברוח – גירשו אותנו, נידו אותנו", מעיד ברטולד...
להמשך קריאה...
דיוקן אחרון: אמנים מתעדים בשואה
במשך שמונה חודשים, ממאי ועד דצמבר 1943, רשם מקס פלאצ'ק, אסיר בגטו טרזין, יותר מ-500דיוקנאות של אמנים, מדענים ואנשי רוח ותרבות. הדיוקנאות מעידים על העושר האנושי והתרבותי של אוכלוסיית הגטו. את הדיוקן האחרון צייר האמן כשבוע ימים...
להמשך קריאה...
החופש שבדמיון: ציוריה של נערה יהודייה במחבוא
"אחד, אף פעם לא ראיתי את סבתא שלי.
שתיים, קוראים לי דניאל רינה כהן לוי.
שלוש, לסבתא שלי קראו רנטה בראון, ואחר כך רינה לוי.
ארבע, סבתא שלי נפטרה בגיל 38. בעוד 12 שנים, אני אהיה יותר גדולה ממנה.
חמש, היא נפטרה מסרטן השד....
להמשך קריאה...שתיים, קוראים לי דניאל רינה כהן לוי.
שלוש, לסבתא שלי קראו רנטה בראון, ואחר כך רינה לוי.
ארבע, סבתא שלי נפטרה בגיל 38. בעוד 12 שנים, אני אהיה יותר גדולה ממנה.
חמש, היא נפטרה מסרטן השד....
"לאסוף את השברים": אמנות
כשנערך למבצע "לאסוף את השברים", שיער צוות המוזאון לאמנות השואה כי מספר יצירות האמנות, מהרסיסים ששרדו, יהיה מועט. היה מופלא לגלות כי הניצולים ובני משפחותיהם לא רק שמרו ונצרו ציורים ורישומים מאז ועד היום, אלא מצאו ביד ושם...
להמשך קריאה...
סגולות של זיכרון
65 שנות יצירה של ניצולי שואה
את משא הזיכרון נושאים הניצולים עמם מדי יום. במהלך השנים, מאז ימי הפורענות הגדולה, הם פורקים אותו לשיעורין, מי באמצעות המילה הכתובה, מי באמצעות המילה המדוברת ומי באמצעות הדימויים החזותיים, באמנות ובקולנוע. כל ניצול בדרכו שלו...
להמשך קריאה...
בית כנסת במחנה: רפליקה של יצירתו של פליקס נוסבאום הוענקה לאפיפיור
ראשיתה של היצירה במתווה שרשם פליקס נוסבאום מיד לאחר בריחתו ממחנה גירס לבריסל. לאחר שנים רבות שבהן התמודד ביצירתו עם נושאים אוניברסליים, בפעם הראשונה האמן מתמקד בזהותו היהודית. לאחר שסומן כיהודי ובשל כך נשללה חירותו, הוא מבין...
להמשך קריאה...
הרפובליקה של החלומות
ברונו שולץ: ציורי קיר של אמן בכפייה
בערבו של יום 30 ביוני 1941 נכבשה דרוהוביץ', ומיד החל מסע התעללות ורצח ביהודי העיר. במטה הגסטפו שירת רס"ר האס-אס פליקס לנדאו, הממונה על גיוס אנשים בקרב אוכלוסיית הגטו לעבודות כפייה.הצייר והסופר היהודי ברונו שולץ היה עובד כפייה...
להמשך קריאה...
והגדת לבתך: התנ"ך המאויר של קרול דויטש
בזהות בדויה, אצל משפחה קתולית בעיירה פלורנוויל בחבל לוקסמבורג שבמזרח בלגיה, אינגריד הפעוטה וסבתה רגינה שורדות במסתור 18 חודשים. מהורי הילדה, פלה וקרול דויטש, לא התקבל שום סימן חיים כבר יותר משנה. "אבא גאה מאוד שאינגריד שלו...
להמשך קריאה...
העלמה והדיוקן
"בשנת 1939 הייתי בחופשה עם אמי בז'ואן-לה-פן [בריוויירה הצרפתית] ליד וילפראנש. יום לאחר הכרזת המלחמה פגשנו ברחוב את גב' מור, שהייתה הסנדקית שלי. גב' מור אמרה שבכוונתה לשוב לארצות הברית וכי היא תשמח לקחת אותי עמה. אמי נענתה...
להמשך קריאה...
מסע ומשא: שמואל בק – 60 שנות יצירה
ב-8 בדצמבר 2006 נפתחה תערוכה חדשה - "מסע ומשא: שמואל בָּק – 60 שנות יצירה" - בביתן לתערוכות ביד ושם במעמד שגרירת ליטא בישראל אסטה סקאיסגיריטה ליאשקיינה, הסופר עמוס עוז, האמן שמואל בק, יושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו והאוצרת...
להמשך קריאה...
שרלוטה סלומון: "חיים או תאטרון?"
"ובעיניים שנפקחו בחלום ראתה את כל יפי העולם, ראתה את הים, הרגישה את השמש, וידעה: עליה להיעלם ממרחב החיים לזמן מה, ולמטרה זו עליה להעלות כל קורבן על מנת שמתוך המעמקים תוכל לברוא מחדש את עולמה".(מתוך חיים? או תאטרון?, שרלוטה...
להמשך קריאה...
גירוש מונפרנאס: סופה של אסכולת פריז
לציון החלטת האו"ם ההיסטורית לקבוע יום זיכרון בין-לאומי לשואה שיחול ב-27 בינואר, ביתן התערוכות החדש ביד ושם פתח בינואר 2006 את התערוכה השנייה בין כתליו: "גירוש מונפרנאס".תערוכה זו נפתחה במאי 2005 במוזאון מונפרנאס שבפריז...
להמשך קריאה...
לכל פנים יש שם
ערב בחורף 1943. במרתפו של בית במתחם מוסך התיקונים של צבא גרמניה ברחוב וולמיארס בריגה יושב אחד האסירים היהודים לפני אמן הרושם את דיוקנו. את ייחודו של רגע אינטימי זה שבו האמן רושם על דף את דיוקנו של היחיד מתאר בהתרגשות רבה מאיר...
להמשך קריאה...
העט והחרב: האמן והפרטיזן היהודי אלכסנדר בוגן
שאלה מטרידה הדהדה במוחו של אמן ופרטיזן יהודי אלכסנדר בוגן–לאחר שבמבצע הצלה מסוכן הסתנן לגטו ימים ספורים לפני חיסולו הסופי: מה מניע אדם על סף המוות ליצור יצירת אמנות?אלכסנדר בוגן, יליד וילנה, לא הפסיק לרשום את האנשים, את...
להמשך קריאה...
תמימי האמונה ותמימי האמנות
אחים לצרה ולעמידה הרוחנית
על אף הקשיים והאיסורים הרבים בתקופת השואה לא פסקו האמונה, הדבקות בהלכות הדת והדו-שיח עם בורא עולם. באותם זמנים קשים נמצאו דרכי ביטוי רבות ואישיות לאמונה, והפרט התאים את קיום המצוות לתנאים שנכפו עליו. "אנשים תמימי אמונה המשיכו...
להמשך קריאה...
תודה שנרשמה בעיפרון
למחנה בוכנוולד הגיע אלפרד ישראל גליק בסוף ינואר 1945. היה זה לאחר מסע של שבועיים במסלול של מעל ארבע מאות ק"מ ממחנה בת של אושוויץ, יווז'נו. האסירים הובלו ברגל ובקרונות רכבת פתוחים בחורף קר ומושלג במיוחד. ישראל היה אחד מרבבות...
להמשך קריאה...
מרדיפות להשמדה המונית - בראי האמנות
מאיר אקסלרוד (1970-1902) נולד בעיירה קטנה ברוסיה הלבנה. במלחמת העולם הראשונה התיישבה משפחתו במינסק. הוא קיבל את השכלתו באמנות ממורים פרטיים במינסק ומיהודה פן, מורהו של מרק שאגאל, בוויטבסק. בתקופת חניכותו במוסקווה חזר אקסלרוד לכפרים...
להמשך קריאה...
המעגל נסגר ונשרך
"לילדיי אליה ונטשה – לילדי כל העולם – כדי שלא ישכחו לעולם".זו ההקדשה שכתב האמן ז'ינובי טולקאצ'ב באלבום פרחי אושוויץ שיצא לאור כבר באביב 1945. האלבום מתאר באמצעות עפרונו החד והתבוננותו הנוקבת של האמן את הילדים...
להמשך קריאה...
פליקס נוסבאום: האמן ומשפחתו במנוסה ללא תוחלת
"מגורשים אנו, מנודים" (ברטולט ברכט)
במכתביו משנות גלותו הכפויה בסקנדינביה המחזאי הגרמני ברטולט ברכט קובל על הכינוי שכונו בו האזרחים שכמותו החליטו לעזוב את גרמניה עם עליית שלטון הנאצים. "השם שניתן לנו – מהגרים - בטעות יסודו", שכן לא הייתה זו הגירה מרצון...
להמשך קריאה...
הפלמנקו האחרון
את הפלמנקו האחרון רקדה קתרינה (פרנק) ון דן ברג בין חומותיו של גטו טרזין, בצפון מערבה של צ'כוסלובקיה, באביב 1943. ההולנדית בעלת הגוף החטוב, הפנים הנאות והצעד הקליל לכדה את עיניה של האמנית הצ'כית שרלוט בורשובה עת טיילה קתרינה...
להמשך קריאה...