מאמרים הנוגעים ביצירות אמנות מאוסף המוזיאון לאמנות השואה

בשבוע של יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה, חנכה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל תערוכה חדשה של יצירות אמנות מיד ושם במוזאון ההיסטורי הגרמני שבברלין. את התערוכה "אמנות בשואה: 100 יצירות מאוסף יד ושם" אצרו במשותף יד ושם והקרן לאמנות ותרבות בבון, והיא היתה תערוכת האמנות הראשונה מסוגה והגדולה ביותר בהיקפה ששלח יד ושם מעולם אל...

"היה זה ב-11 באפריל 1945 בין 3 ל-4 אחה"צ, חיכינו מבלי לדעת מה יתרחש, אך המתח היה בשיאו [...] לפתע, נשמעו צעקות מהצד השני, מהמחנה הגדול [...] המחנה הקטן שלנו עדיין נראה ללא חיים, אך פתאום מישהו צרח: 'הסתכלו על השער!' הרמתי את עיניי וראיתי את הגג הפירמידלי שמעל מגדל השמירה הראשי של המחנה. צלב הקרס הנאצי נעלם ובמקומו התנוסס צבע לבן [...]. הרגע...

"את היהדות הזאת אימצתי בכל מאודי, בכל אוני הרוחני. אוצר זה, שרוב האנשים המודרניים אינם מכירים או אינם מכבדים, לו שייך האני הפנימי שלי".לודוויג מיידנר, 1930עליית הנאצים לשלטון ב-1933 חרצה את גורלם של האמנים המודרניסטים – את יצירתם הגדירה מעתה האידאולוגיה החדשה "אמנות מנוונת". במוזאון האמנות במינכן נפתחה בשנת 1937 תערוכה בשם זה...

"בעמדי על הגבול בין חיים ומוות, בידעי שלא אשאר בחיים, ברצוני להיפרד מחבריי ומיצירותיי. את העבודות אני תורמת למוזאון יהודי שיוקם לאחר המלחמה. היו שלום חבריי, היה שלום עם יהודי. אל תאפשרו שחורבן כזה יחזור על עצמו".מתוך צוואתה של גלה זקשטיין, 1 באוגוסט 1942על קו הקץ, בימי השילוחים מזרחה מגטו ורשה בקיץ 1942 ומחצית השנה לפני ששולחה עם בתה...

"היה אדם וראה איננו עוד [...] בדמי ימיו נקטף האיש, בידי אכזרים על לא עוול בכפו – ויצירתו – באמצע נפסקה [...] חבל על דאבדין ולא משתכחין: יהי זכרו ברוך!" במילים אלו פותחת נעמי אוריסון-קברניט את חוברת הזיכרון שהוציאה לאור בשנת 1987 לזכר בעלה האמן חיים אוריסון שנרצח בשואה 44 שנים לפני כן.חיים אוריסון נולד בסלונים שבפולין ב-1905, ובהיותו...

חוק זיכרון השואה והגבורה משנת 1953 קובע כי רשות הזיכרון מוקמת להנצחתם של תשע קבוצות; שתיים מהן מאפיינת גבורת הלוחמים: "לגבורתם של חיילים יהודים בצבאות, ושל לוחמי מחתרת בישובים וביערות שחירפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו"; "למסכת הגבורה של נצורי גטאות ולוחמיהם שקמו והציתו אש המרד להצלת כבוד עמם". ברוח זו יש לראות...

"מהגרים כפי שכינו אותנו נראה לי תמיד תואר שגוי, שכן האנשים לא עזבו את מולדתם כדי למצוא ארץ חדשה לגור בה. לא עזבנו את ארצנו מתוך רצון חופשי, לחפש לנו ארץ אחרת. מה שעשינו היה לברוח – גירשו אותנו, נידו אותנו", מעיד ברטולד ברכט על בריחתו שלו בפברואר 1933, הדומה למנוסתם של אינטלקטואלים גרמנים אחרים, עם עלייתו של היטלר לשלטון בינואר של...

במשך שמונה חודשים, ממאי ועד דצמבר 1943, רשם מקס פלאצ'ק, אסיר בגטו טרזין, יותר מ-500דיוקנאות של אמנים, מדענים ואנשי רוח ותרבות. הדיוקנאות מעידים על העושר האנושי והתרבותי של אוכלוסיית הגטו. את הדיוקן האחרון צייר האמן כשבוע ימים לפני שילוחו לאושוויץ. מאושוויץ שולח פלאצ'ק ביולי 1944 למחנה זקסנהאוזן ונרצח.בגטו קובנה, נוסף על מלאכת התיעוד...

"אחד, אף פעם לא ראיתי את סבתא שלי.
שתיים, קוראים לי דניאל רינה כהן לוי. 
שלוש, לסבתא שלי קראו רנטה בראון, ואחר כך רינה לוי.
ארבע, סבתא שלי נפטרה בגיל 38. בעוד 12 שנים, אני אהיה יותר גדולה ממנה.
חמש, היא נפטרה מסרטן השד. בגלל זה כל שנה אני עושה בדיקות.
שש, ארבעים שנה סבא שלי שמר סוד בעליית הגג שלו.
שבע, כל מה שאני מספרת הוא אמת".במילים...

כשנערך למבצע "לאסוף את השברים", שיער צוות המוזאון לאמנות השואה כי מספר יצירות האמנות, מהרסיסים ששרדו, יהיה מועט. היה מופלא לגלות כי הניצולים ובני משפחותיהם לא רק שמרו ונצרו ציורים ורישומים מאז ועד היום, אלא מצאו ביד ושם את הבית לשמרם לדורות הבאים. איסוף השברים אינו מסתיים עם הגעתה של היצירה אל אוספי המוזאון. דווקא אז מתחיל תהליך...

את משא הזיכרון נושאים הניצולים עמם מדי יום. במהלך השנים, מאז ימי הפורענות הגדולה, הם פורקים אותו לשיעורין, מי באמצעות המילה הכתובה, מי באמצעות המילה המדוברת ומי באמצעות הדימויים החזותיים, באמנות ובקולנוע. כל ניצול בדרכו שלו מצא נתיב אישי לשיתוף משפחתו הקרובה, בני עמו והאחרים באשר הם, בגורלם. הדיבר הייחודי שניתן להם, לא בפסגתו של הר,...

ראשיתה של היצירה במתווה שרשם פליקס נוסבאום מיד לאחר בריחתו ממחנה גירס לבריסל. לאחר שנים רבות שבהן התמודד ביצירתו עם נושאים אוניברסליים, בפעם הראשונה האמן מתמקד בזהותו היהודית. לאחר שסומן כיהודי ובשל כך נשללה חירותו, הוא מבין לאשורה כי הוא משויך לקהילתו. האמן האוניברסלי שהאמין בכוחה של היצירה נהפך לאמן יהודי בעל כורחו.בציור קבוצה...

בערבו של יום 30 ביוני 1941 נכבשה דרוהוביץ', ומיד החל מסע התעללות ורצח ביהודי העיר. במטה הגסטפו שירת רס"ר האס-אס פליקס לנדאו, הממונה על גיוס אנשים בקרב אוכלוסיית הגטו לעבודות כפייה.הצייר והסופר היהודי ברונו שולץ היה עובד כפייה של לנדאו, והלה פקד עליו לעטר את קירות בית הספר לרכיבה. עם בוא ילדיו של לנדאו לדרוהוביץ', ציווה על שולץ לקשט...

בזהות בדויה, אצל משפחה קתולית בעיירה פלורנוויל בחבל לוקסמבורג שבמזרח בלגיה, אינגריד הפעוטה וסבתה רגינה שורדות במסתור 18 חודשים. מהורי הילדה, פלה וקרול דויטש, לא התקבל שום סימן חיים כבר יותר משנה. "אבא גאה מאוד שאינגריד שלו ילדה טובה וחמודה. נשיקות רבות וחמות, אבא'לה", כתב בגלויה האחרונה ששלח לקראת יום הולדתה הרביעי של אינגריד...

"בשנת 1939 הייתי בחופשה עם אמי בז'ואן-לה-פן [בריוויירה הצרפתית] ליד וילפראנש. יום לאחר הכרזת המלחמה פגשנו ברחוב את גב' מור, שהייתה הסנדקית שלי. גב' מור אמרה שבכוונתה לשוב לארצות הברית וכי היא תשמח לקחת אותי עמה. אמי נענתה להצעה בשמחה, למען ביטחוני. נמסרתי לידיה שם במקום, בעודי לבושה אך ורק בבגד ים, ללא כל בגדים נוספים!" כך מתארת...

ב-8 בדצמבר 2006 נפתחה תערוכה חדשה - "מסע ומשא: שמואל בָּק – 60 שנות יצירה" - בביתן לתערוכות ביד ושם במעמד שגרירת ליטא בישראל אסטה סקאיסגיריטה ליאשקיינה, הסופר עמוס עוז, האמן שמואל בק, יושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו והאוצרת הבכירה לאמנות באגף המוזאונים יהודית שן-דר."המסע והמשא השלובים זה בזה אינם מייחדים את קורותיו של האמן שמואל...

"ובעיניים שנפקחו בחלום ראתה את כל יפי העולם, ראתה את הים, הרגישה את השמש, וידעה: עליה להיעלם ממרחב החיים לזמן מה, ולמטרה זו עליה להעלות כל קורבן על מנת שמתוך המעמקים תוכל לברוא מחדש את עולמה".(מתוך חיים? או תאטרון?, שרלוטה סלומון, 1940-1942)ב-1940, על חוף הריביירה הצרפתית, הרחק ממולדתה גרמניה ומהוריה שנשארו מאחור ולאחר התאבדות סבתה שאליה...

לציון החלטת האו"ם ההיסטורית לקבוע יום זיכרון בין-לאומי לשואה שיחול ב-27 בינואר, ביתן התערוכות החדש ביד ושם פתח בינואר 2006 את התערוכה השנייה בין כתליו: "גירוש מונפרנאס".תערוכה זו נפתחה במאי 2005 במוזאון מונפרנאס שבפריז בנוכחות נשיא צרפת ז'אק שיראק, וזו הייתה הפעם הראשונה שגורל האמנים היהודים שהשתייכו לאסכולת פריז (L'Ecole de Paris)...

ערב בחורף 1943. במרתפו של בית במתחם מוסך התיקונים של צבא גרמניה ברחוב וולמיארס בריגה יושב אחד האסירים היהודים לפני אמן הרושם את דיוקנו. את ייחודו של רגע אינטימי זה שבו האמן רושם על דף את דיוקנו של היחיד מתאר בהתרגשות רבה מאיר לבנשטיין בספרו על קו הקץ: "עבורנו היה ארתור [אלתר ריטוב] לא רק אמן מוכשר, אלא גם בעל נשמה. כאילו לא ישב יחד אתנו...

שאלה מטרידה הדהדה במוחו של אמן ופרטיזן יהודי אלכסנדר בוגן–לאחר שבמבצע הצלה מסוכן הסתנן לגטו ימים ספורים לפני חיסולו הסופי: מה מניע אדם על סף המוות ליצור יצירת אמנות?אלכסנדר בוגן, יליד וילנה, לא הפסיק לרשום את האנשים, את המקומות ואת האירועים שראה לאחר שכבשו הנאצים את ליטא. אך רק כשחזר לגטו בספטמבר 1943, נתן את דעתו לתפקידה של היצירה...

על אף הקשיים והאיסורים הרבים בתקופת השואה לא פסקו האמונה, הדבקות בהלכות הדת והדו-שיח עם בורא עולם. באותם זמנים קשים נמצאו דרכי ביטוי רבות ואישיות לאמונה, והפרט התאים את קיום המצוות לתנאים שנכפו עליו. "אנשים תמימי אמונה המשיכו גם בגיהינום לדבוק באמונת אבותיהם", כדבריו של הסופר אהרן אפלפלד. וכמו תמימי האמונה האלה, גם האמנים התמידו...

למחנה בוכנוולד הגיע אלפרד ישראל גליק בסוף ינואר 1945. היה זה לאחר מסע של שבועיים במסלול של מעל  ארבע מאות ק"מ ממחנה בת של אושוויץ, יווז'נו. האסירים הובלו ברגל ובקרונות רכבת פתוחים בחורף קר ומושלג במיוחד. ישראל היה אחד מרבבות המשתתפים בכורח  בצעדות המוות. זה הכינוי שניתן למסע התלאות של שיירות אסירים במשמר כבד ותוך התעללות שארגנו...

מאיר אקסלרוד (1970-1902) נולד בעיירה קטנה ברוסיה הלבנה. במלחמת העולם הראשונה התיישבה משפחתו במינסק. הוא קיבל את השכלתו באמנות ממורים פרטיים במינסק ומיהודה פן, מורהו של מרק שאגאל, בוויטבסק. בתקופת חניכותו במוסקווה חזר אקסלרוד לכפרים הקטנים של אזור ילדותו לצייר את התושבים ולתעד את חייהם.בחודש מאי 1941 נעצר אחיו, המשורר זליק אקסלרוד, באישום...

"לילדיי אליה ונטשה – לילדי כל העולם –  כדי שלא ישכחו לעולם".זו ההקדשה שכתב האמן ז'ינובי טולקאצ'ב באלבום פרחי אושוויץ שיצא לאור כבר באביב 1945. האלבום מתאר באמצעות עפרונו החד והתבוננותו הנוקבת של האמן את הילדים – פרחי החיים כדבריו – אשר פגש עם היכנסו למחנה עם יחידת הצבא האדום ששחררה את אסיריו בינואר 1945. הצייר אשר...

במכתביו משנות גלותו הכפויה בסקנדינביה המחזאי הגרמני ברטולט ברכט קובל על הכינוי שכונו בו האזרחים שכמותו החליטו לעזוב את גרמניה עם עליית שלטון הנאצים. "השם שניתן לנו – מהגרים - בטעות יסודו", שכן לא הייתה זו הגירה מרצון כדי למצוא מקום אחר להתיישב בו; לא מולדת חדשה מצאו להם המהגרים אלא מקלט בגלות עד יעבור זעם - "מגורשים אנו, מנודים".קורותיה...

את הפלמנקו האחרון רקדה קתרינה (פרנק) ון דן ברג בין חומותיו של גטו טרזיינשטט, בצפון מערבה של צ'כוסלובקיה, באביב 1943. ההולנדית בעלת הגוף החטוב, הפנים הנאות והצעד הקליל לכדה את עיניה של האמנית הצ'כית שרלוט בורסובה עת טיילה קתרינה עם בנה הפעוט קלירנס ברחוב הראשי של טרזיינשטט. היה זה זמן קצר לאחר שהגיעה לגטו מווסטרבורק שבצפון מזרח הולנד...