יהודית שן-דר

"לזכר חורבן בתי הכנסת שלנו בגרמניה"

"את היהדות הזאת אימצתי בכל מאודי, בכל אוני הרוחני. אוצר זה, שרוב האנשים המודרניים אינם מכירים או אינם מכבדים, לו שייך האני הפנימי שלי". לודוויג מיידנר, 1930 עליית הנאצים לשלטון ב-1933 חרצה את גורלם של האמנים המודרניסטים – את יצירתם הגדירה מעתה האידאולוגיה החדשה "אמנות מנוונת".... להמשך קריאה...

צוואתם של האמנים קוימה

"בעמדי על הגבול בין חיים ומוות, בידעי שלא אשאר בחיים, ברצוני להיפרד מחבריי ומיצירותיי. את העבודות אני תורמת למוזאון יהודי שיוקם לאחר המלחמה. היו שלום חבריי, היה שלום עם יהודי. אל תאפשרו שחורבן כזה יחזור על עצמו". מתוך צוואתה של גלה זקשטיין, 1 באוגוסט 1942 על קו הקץ, בימי השילוחים... להמשך קריאה...

פגישה בלתי צפויה

"היה אדם וראה איננו עוד [...] בדמי ימיו נקטף האיש, בידי אכזרים על לא עוול בכפו – ויצירתו – באמצע נפסקה [...] חבל על דאבדין ולא משתכחין: יהי זכרו ברוך!"  במילים אלו פותחת נעמי אוריסון-קברניט את חוברת הזיכרון שהוציאה לאור בשנת 1987 לזכר בעלה האמן חיים אוריסון שנרצח בשואה 44 שנים לפני... להמשך קריאה...

בעקבות גיבורים

חוק זיכרון השואה והגבורה משנת 1953 קובע כי רשות הזיכרון מוקמת להנצחתם של תשע קבוצות; שתיים מהן מאפיינת גבורת הלוחמים: "לגבורתם של חיילים יהודים בצבאות, ושל לוחמי מחתרת בישובים וביערות שחירפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו"; "למסכת הגבורה של נצורי גטאות ולוחמיהם שקמו... להמשך קריאה...

השקט שלפני הסערה

"מהגרים כפי שכינו אותנו נראה לי תמיד תואר שגוי, שכן האנשים לא עזבו את מולדתם כדי למצוא ארץ חדשה לגור בה. לא עזבנו את ארצנו מתוך רצון חופשי, לחפש לנו ארץ אחרת. מה שעשינו היה לברוח – גירשו אותנו, נידו אותנו", מעיד ברטולד ברכט על בריחתו שלו בפברואר 1933, הדומה למנוסתם של אינטלקטואלים... להמשך קריאה...

"לאסוף את השברים": אמנות

כשנערך למבצע "לאסוף את השברים", שיער צוות המוזאון לאמנות השואה כי מספר יצירות האמנות, מהרסיסים ששרדו, יהיה מועט. היה מופלא לגלות כי הניצולים ובני משפחותיהם לא רק שמרו ונצרו ציורים ורישומים מאז ועד היום, אלא מצאו ביד ושם את הבית לשמרם לדורות הבאים.  איסוף השברים אינו מסתיים עם... להמשך קריאה...

סגולות של זיכרון

את משא הזיכרון נושאים הניצולים עמם מדי יום. במהלך השנים, מאז ימי הפורענות הגדולה, הם פורקים אותו לשיעורין, מי באמצעות המילה הכתובה, מי באמצעות המילה המדוברת ומי באמצעות הדימויים החזותיים, באמנות ובקולנוע. כל ניצול בדרכו שלו מצא נתיב אישי לשיתוף משפחתו הקרובה, בני עמו והאחרים... להמשך קריאה...

בית כנסת במחנה: רפליקה של יצירתו של פליקס נוסבאום הוענקה לאפיפיור

ראשיתה של היצירה במתווה שרשם פליקס נוסבאום מיד לאחר בריחתו ממחנה גירס לבריסל. לאחר שנים רבות שבהן התמודד ביצירתו עם נושאים אוניברסליים, בפעם הראשונה האמן מתמקד בזהותו היהודית. לאחר שסומן כיהודי ובשל כך נשללה חירותו, הוא מבין לאשורה כי הוא משויך לקהילתו. האמן האוניברסלי... להמשך קריאה...

הרפובליקה של החלומות

בערבו של יום 30 ביוני 1941 נכבשה דרוהוביץ', ומיד החל מסע התעללות ורצח ביהודי העיר. במטה הגסטפו שירת רס"ר האס-אס פליקס לנדאו, הממונה על גיוס אנשים בקרב אוכלוסיית הגטו לעבודות כפייה. הצייר והסופר היהודי ברונו שולץ היה עובד כפייה של לנדאו, והלה פקד עליו לעטר את קירות בית הספר לרכיבה.... להמשך קריאה...

והגדת לבתך: התנ"ך המאויר של קרול דויטש

בזהות בדויה, אצל משפחה קתולית בעיירה פלורנוויל בחבל לוקסמבורג שבמזרח בלגיה, אינגריד הפעוטה וסבתה רגינה שורדות במסתור 18 חודשים. מהורי הילדה, פלה וקרול דויטש, לא התקבל שום סימן חיים כבר יותר משנה. "אבא גאה מאוד שאינגריד שלו ילדה טובה וחמודה. נשיקות רבות וחמות, אבא'לה", כתב בגלויה... להמשך קריאה...

העלמה והדיוקן

"בשנת 1939 הייתי בחופשה עם אמי בז'ואן-לה-פן [בריוויירה הצרפתית] ליד וילפראנש. יום לאחר הכרזת המלחמה פגשנו ברחוב את גב' מור, שהייתה הסנדקית שלי. גב' מור אמרה שבכוונתה לשוב לארצות הברית וכי היא תשמח לקחת אותי עמה. אמי נענתה להצעה בשמחה, למען ביטחוני. נמסרתי לידיה שם במקום, בעודי... להמשך קריאה...

שרלוטה סלומון: "חיים או תאטרון?"

"ובעיניים שנפקחו בחלום ראתה את כל יפי העולם, ראתה את הים, הרגישה את השמש, וידעה: עליה להיעלם ממרחב החיים לזמן מה, ולמטרה זו עליה להעלות כל קורבן על מנת שמתוך המעמקים תוכל לברוא מחדש את עולמה". (מתוך חיים? או תאטרון?, שרלוטה סלומון, 1940-1942) ב-1940, על חוף הריביירה הצרפתית, הרחק ממולדתה... להמשך קריאה...

גירוש מונפרנאס: סופה של אסכולת פריז

לציון החלטת האו"ם ההיסטורית לקבוע יום זיכרון בין-לאומי לשואה שיחול ב-27 בינואר, ביתן התערוכות החדש ביד ושם פתח בינואר 2006 את התערוכה השנייה בין כתליו: "גירוש מונפרנאס". תערוכה זו נפתחה במאי 2005 במוזאון מונפרנאס שבפריז בנוכחות נשיא צרפת ז'אק שיראק, וזו הייתה הפעם הראשונה שגורל... להמשך קריאה...

לכל פנים יש שם

ערב בחורף 1943. במרתפו של בית במתחם מוסך התיקונים של צבא גרמניה ברחוב וולמיארס בריגה יושב אחד האסירים היהודים לפני אמן הרושם את דיוקנו. את ייחודו של רגע אינטימי זה שבו האמן רושם על דף את דיוקנו של היחיד מתאר בהתרגשות רבה מאיר לבנשטיין בספרו על קו הקץ: "עבורנו היה ארתור [אלתר... להמשך קריאה...

תמימי האמונה ותמימי האמנות

על אף הקשיים והאיסורים הרבים בתקופת השואה לא פסקו האמונה, הדבקות בהלכות הדת והדו-שיח עם בורא עולם. באותם זמנים קשים נמצאו דרכי ביטוי רבות ואישיות לאמונה, והפרט התאים את קיום המצוות לתנאים שנכפו עליו. "אנשים תמימי אמונה המשיכו גם בגיהינום לדבוק באמונת אבותיהם", כדבריו של הסופר... להמשך קריאה...

תודה שנרשמה בעיפרון

למחנה בוכנוולד הגיע אלפרד ישראל גליק בסוף ינואר 1945. היה זה לאחר מסע של שבועיים במסלול של מעל  ארבע מאות ק"מ ממחנה בת של אושוויץ, יווז'נו. האסירים הובלו ברגל ובקרונות רכבת פתוחים בחורף קר ומושלג במיוחד. ישראל היה אחד מרבבות המשתתפים בכורח  בצעדות המוות. זה הכינוי שניתן למסע... להמשך קריאה...

המעגל נסגר ונשרך

"לילדיי אליה ונטשה – לילדי כל העולם –  כדי שלא ישכחו לעולם". זו ההקדשה שכתב האמן ז'ינובי טולקאצ'ב באלבום פרחי אושוויץ שיצא לאור כבר באביב 1945. האלבום מתאר באמצעות עפרונו החד והתבוננותו הנוקבת של האמן את הילדים – פרחי החיים כדבריו – אשר פגש עם היכנסו למחנה עם יחידת הצבא... להמשך קריאה...

פליקס נוסבאום: האמן ומשפחתו במנוסה ללא תוחלת

במכתביו משנות גלותו הכפויה בסקנדינביה המחזאי הגרמני ברטולט ברכט קובל על הכינוי שכונו בו האזרחים שכמותו החליטו לעזוב את גרמניה עם עליית שלטון הנאצים. "השם שניתן לנו – מהגרים - בטעות יסודו", שכן לא הייתה זו הגירה מרצון כדי למצוא מקום אחר להתיישב בו; לא מולדת חדשה מצאו... להמשך קריאה...

הפלמנקו האחרון

את הפלמנקו האחרון רקדה קתרינה (פרנק) ון דן ברג בין חומותיו של גטו טרזין, בצפון מערבה של צ'כוסלובקיה, באביב 1943. ההולנדית בעלת הגוף החטוב, הפנים הנאות והצעד הקליל לכדה את עיניה של האמנית הצ'כית שרלוט בורשובה עת טיילה קתרינה עם בנה הפעוט קלירנס ברחוב הראשי של טרזין. היה זה זמן קצר... להמשך קריאה...