יומני היקר, מעכשיו והלאה אני מדמיינת הכל כאילו זה רק חלום. [...] אני יודעת שאין זה חלום, אבל איני יכולה להאמין בשום דבר. [...] איש אינו אומר דבר. יומני היקר, מעולם לא הייתי כה מפוחדת." אוה היימן, בת 13
ארנסט (ארני) מאייר
ברכת השלום האחרונה, 1939
סירת צעצוע שנשלחה ממחנה פיתיוויה לז'אן פויזמן בן העשר בבולון-ביאנקור, צרפת
אינגה, בובתה של לורה שטרן, לבושה בפיג'מה שאותה לבשה לורה כשהסתתרה בליל הבדולח
בובת הדובון שייכת לפרד לסינג, ששרד בתור ילד בשואה
סטפה פרומר (משמאל) ויאסיה גאנץ בבית הילדים באוטבוצק, פולין, אחרי המלחמה
יאנוש קורצ'אק עם תזמורת בית הילדים בוורשה
אלבום בר המצווה של יז'י באדר
אלבום מגטו טרזין
format_quote
עלים מיובשים למזכרת ששלח זלמן לוינסון מריגה לדודתו אגנס הירשברג לפני המלחמה
תג בד מהסוג שהיה תפור על בגדי הילדים שהוסתרו בשאמוני
רגינה (רבקה) גרטנלאוב, פריז, 1939.
רגינה ואחותה דינה הוחבאו על ידי ז'ורז'ט שברי במהלך המלחמה
השתקפות דמותו של זלמן לוינסון, ריגה, 1937
זלמן ומשפחתו נרצחו בריגה ב-1941
הבובה השתייכה לאינגה ליבה מדרזדן שבגרמניה. בהיותה בת חמש נשלחה אינגה עם אמה לאושוויץ, שם נרצחו השתיים
סטלה קנובל נפרדת מהדובי שליווה אותה כילדה בתקופת המלחמה
עריסה לבובה אותה בנה איצ'ק-יוסף הורונצ'יק לבתו פרנסין בהיותו כלוא במחנה בון-לה-רולאנד
פטר גינז (1928 - 1944). רחוב בטרזין
צבעי מים, דיו ועפרון על נייר.
אוסף מוזיאון האמנות, יד ושם
פטר גינז נולד בפראג. הוא היה נער ברוך כישרונות וכבר בגיל צעיר צייר וכתב מאמרים, סיפורים קצרים ושירים. עם כיבוש צ’כיה על ידי הצבא הגרמני ויישום חוקי הגזע, סולק פטר מבית ספרו. ב-1942 גורש לטרזין, שם המשיך לצייר ולכתוב. עם חבריו בביתן הנערים ערך והוציא לאור עיתון מחתרתי בשם "ודם" ("אנחנו מובילים"). בסתיו 1944 גורש לאושוויץ, שם נרצח מיד עם הגעתו.
הילד בתמונה זו הגיע לנמל חיפה ב-1945 עם אחיו אחרי ששוחררו במחנה בוכנוואלד
פאולין הירש קלאובר יצרה בובה זו בגטו טרזין.
ספר הזכרונות של לידיה הניג, הכולל זכרונות שכתבו בני משפחה וחברים מנובי סאד, יוגוסלביה, 1941-1940
לידיה ובני משפחתה ברחו בינואר 1942 לבודפשט ושרדו. בספר הקדשות שכתבו ללידיה בני משפחה וחברותיה לספסל הלימודים בנובי סאד בשנים 1941-1940. רבות מכותבות ההקדשות נספו בשואה. קראו עוד >>>
בובתה של קלודין שוורץ-רודל
חסידת אומות העולם גנובפה מייצ'ר עם הילד שאותו הצילה, מיכאל רוזנשיין, קיץ 1947
לודה פרנק ניצל על ידי בני משפחת סחפסמה בהולנד
format_quote
אני חש כאילו אני בקופסה. אין אויר לנשימה. בכל מקום שאליו אתה הולך, אתה נתקל בשער שמשאיר אותך כלוא... אני חש שנשדדתי, שחירותי נשדדת ממני, ביתי ורחובות וילנה המוכרים לי, אותם אני אוהב כל כך. נותקתי מכל מה שיקר לי." יצחק רודשבסקי, בן 15
משמאל: מאייר-מרסל בולקה, אחיו אלבר וחברו אלק ברגמן, איזיו, קיץ 1943.
האחים בולקה נרצחו באושוויץ. אלק עזב את בית הילדים לפני פשיטת הגסטפו ושרד בשואה.
נרתיק משקפיים עשוי רפיה שהכינה אירמה שוורץ במחנה המעצר גירס לבנה היינץ ששהה בשוויץ, לכבוד בר המצווה שלו
ילדי בית הילדים בשאמוני, לבושים לחג המארדי גרא (קרנבל נוצרי), 1944-1943
שלישית משמאל: הילדה הלבושה כנסיכה היא נלי איינהורן (לימים נורית ראובינוף). הילדים נהגו להתחפש ולהציג מחזות. הם ערכו רבות מהחזרות ברחובות שליד בית הילדים.
ברכת שנה טובה שכתב יעקב היימן מרקוס בן השבע לסבו וסבתו באמסטרדם בערב ראש השנה תש"ב, ב-19 בספטמבר 1941
"סבא וסבתא לא הייתי ילד טוב כל הימים. לפעמים הייתי שובב, אבל מעכשיו אהיה ילד טוב כל הזמן. ברכות לשנה החדשה. אני מקווה שהשנה תהיה שמחה ועוד שנים רבות. יאפ [כינויו של יעקב]."
ב-23 באוקטובר 1944 שולח יעקב בן ה-10 אל מותו באושוויץ. סבו וסבתו, אביו ואמו שרדו.
קראו עוד >>>
הבובה ללה (אילנה) שקיבלה הילדה ורה ברנד-ליפשיץ מחייל הודי במחנה מעבר בקראצ'י שבהודו (כיום פקיסטן)
"אמא אהובה שלי, אני כותב אליך. רוצה לראות אותך..."
מכתבו האחרון של הרש פאלוך בן ה-13
משחק שחמט בו שיחקו נערה ונער בגטו מוגילב שבטרנסניסטריה
ציור שהכינה רות יורגראו בת השמונה לאביה דב ב-10 בפברואר 1942
רות שרדה את השואה כילדה במסתור. אמה לאה גורשה לסוביבור ב-1943 ונרצחה. אביה דב נעצר, נשלח למחנה המעבר וסטרבורק ומשם לאושוויץ, שם נרצח. קראו עוד >>>
יאנינה זימנובודסקי-נבל הוחבאה על ידי משפחה פולנית בקטוביץ משנת 1942 עד תום המלחמה.
וולוולה ולנטין פינקרט שנרצח בבאבי יאר
יאדזיה בייטנר (יוכית מנדלסון) נולדה ב-1933 בקטוביץ. בגיל עשר גורשה למחנה העבודה אובראלשטט שבחבל הסודטים.
היא שרדה עם אמה ושתי אחיות
"אני יכולה להחזיק את הראש למעלה"
כתבה אנה מיינינגר במכתבה האחרון מצרפת אל בתה הילדה גרטי בבולגריה
כלבלב צעצוע שליווה את בטי ווטרמן כשנשלחה למסתור
כלבלב צעצוע של בטי הוא חלק מתערוכת ready2print "ילדות בשואה – כוכבים בלי שמים" >>>
"אבא'לה היקר - אנחנו בסדר – להתראות". כך כתבו הבנות סוזן-ז'וּזה ולילי בגלויה האחרונה אותה שלחו לאביהן הוגו קליין
!["בעוד שבוע יחול החג שלך [יום הולדתך]. כמה משתוקק אני להיות אתכם, לנשק אותך ולשחק אתך…"](/yv/en/exhibitions/children/images/letters/cohn-leo-letter.jpg)
"בעוד שבוע יחול החג שלך [יום הולדתך]. כמה משתוקק אני להיות אתכם, לנשק אותך ולשחק אתך…"
format_quote
אם אי פעם אעזוב למקום אחר, אתן לך לדעת מהר ככל האפשר. אני שולח לך חיבוק גדול. פייר וולקוביץ, בן 15
העיתון "קמרד" (חבר) פורסם בגטו טרזין וכלל תיאור של חיי הילדים בגטו וכן סיפורים ושירים
קלמר עץ וכלי כתיבה ששימשו את הילדה מירה קריסטיאנפולרוב מפרובוזנה, פולין.
"אמא, אל תִּפַגעי שכתבתי מעט כל כך, אבל האדון מיהר ולא היה לו זמן לחכות."
מכתבה האחרון של רבקה פולקנפליק, בן 11
ז'ק הלר עם מצילתו, מריה ונדנברגן, יולי 1954
סיכה שקיבלה הילדה ורה באדר בגטו טרזין מחברתה אווה קוצובר לפני שאווה ומשפחתה גורשו לאושוויץ, שם נרצחו.
סכין לפתיחת מכתבים ששימש גם בתור כן לעט. את הסכין הכין ניסן פרנקל במחנה בון־לה־רולנד ב-1942 ליום הולדתו השני של בנו רישאר.
ניסן, אשתו אסתר ובנו רישאר גורשו לאושוויץ-בירקנאו ושם נרצחו
מכתב אחרון מאם ומאחות
פולה ונדיה צ'רני נרצחו עם חיסול הגטו, ביולי 1944.
סוניה-שולמית, דוניה ואסתר סרגר בחג הסוכות. אוברטין, פולין, לפני המלחמה
דוניה ואסתר נרצחו בשואה
כלי שחמט שגילף זיגמונד שטרן במסתור בסלובקיה, 1944
משחק מונופול זה נעשה בסדנה הגראפית בטרזין כחלק מהפעילות המחתרתית בגטו
אווה פרומר-פרקש מברטיסלבה, סלובקיה, איבדה את משפחתה ב-1943 ואומצה על ידי ארנסט ונלי גייר
הרש פאלוך (במרכז) וסבתו, רחל ויינרייטר, קונסקיה, פולין, 1937
תחפושת של לוחם חירות יווני, לחג הפורים. התחפושת השתייכה לרחל-שרה אוסמו מקורפו, יוון
רחל-שרה נרצחה באושוויץ
תצלום קבוצתי של הילדים והצוות בבית הילדים באיזיו, צרפת, קיץ 1943.
רוב הילדים בתצלום זה נרצחו בשואה
מדריך לצופה שהיה בשימוש בבית הילדים בשאמוני
מסוף 1942 עד שחרור צרפת בקיץ 1944 היה בית הילדים בשאמוני מקום מקלט לעשרות ילדים, מרביתם יהודים. את בית הילדים הקימו ז'ולייט וידאל ומרינט גי, לימים חסידות אומות העולם, בתמיכת הצופים היהודים (EIF) וארגון אוז"ה (Œuvre de secours aux enfants). קראו עוד >>>
משה רוזנבלום שניצל עם הוריו וסביו על ידי משפחת וובולביצ'יוס
פטר גינז ואחותו לפני המלחמה
גינז, שנולד בפראג, היה נער ברוך כשרונות שצייר וכתב מאמרים, סיפורים קצרים ושירים מגיל צעיר. לאחר הכיבוש הגרמני של צ'כיה גורש גינז מבית הספר עקב חוקי הגזע. ב-1942 גורש לגטו טרזין, שם המשיך לכתוב ולצייר. עם חבריו בצריפי הנוער ערך ופרסם גינז את העיתון הסודי "ודם" (אנו מובילים). בסתיו 1944 גורש פטר לאושוויץ ונרצח עם הגעתו.
אחת המזוודות בהן נארזו חפציו של הנער היינץ פינקה כאשר עזב את גרמניה בקינדרטרנספורט לאנגליה
עיפרון שקיבלה במתנה ברטה (בתיה) אקסלרד לכבוד חג ברברה הקדושה, מחברותיה לכיתה בבית הספר הנוצרי בו למדה
הקדשה וציור לשריקה קלדרון. בלגרד, 13 בדצמבר 1939
סבה של שרה-שריקה, רפאל מאייר, היה רב, שוחט וחזן בבלגרד. לו ולרעייתו רבקה היו שמונה ילדים, חלקם נשואים ובעלי משפחות. כמעט כל בני משפחת מאייר נספו בשואה, בהם שרה-שריקה. קראו עוד >>>
ספר הזכרונות של אריקה הופמן
ילדה אוסטרית שהוסתרה בהולנד
אריקה נולדה בווינה שבאוסטריה ב-1931 והגיעה ב-1939 עם משפחתה להולנד. במאי 1943, חודשים מעטים לפני יום הולדתה ה-12, גורשה אריקה למחנה ההשמדה סוביבור ונרצחה בהגיעה. קראו עוד >>>
דב יורגראו ובתו רות, הולנד, לפני המלחמה
"את זוכרת את השירים? גם אני שרה אותם". כך כתבה לאה יורגראו במכתבה האחרון ממחנה וסטרבורק בהולנד ב-22 בנובמבר 1942. לאה גורשה מווסטרבורק אל מותה בסוביבור ב-1943. ביולי 1943 גורש בעלה דב לאושוויץ, שם נרצח בדצמבר. רות שרדה את השואה במסתור. לפחות 15 אנשים היו מעורבים בהצלתה של רות ובמאמצים להציל את הוריה.
רוב מציליה של רות הוכרו כחסידי אומות העולם. בשנת 1947 עלתה רות לארץ ישראל. קראו עוד >>>
ברווז עץ חלול ששימש להעברת מסמכים בתקופת השואה
ספרי הילדים של הפעוטה רות רוזנברג מגרמניה
הרברט אודנהיימר (אהוד לב) עם אביו הוגו בבוהל, גרמניה, לפני המלחמה
איטה קלר, לבוב, פולין, 1943
פטר גינז (1928 - 1944). פנים ביתן מגורים בגטו טרזין
צבעי מים, דיו ועפרון על נייר.
פטר גינז נולד בפראג. הוא היה נער ברוך כישרונות וכבר בגיל צעיר צייר וכתב מאמרים, סיפורים קצרים ושירים. עם כיבוש צ’כיה על ידי הצבא הגרמני ויישום חוקי הגזע, סולק פטר מבית ספרו. ב-1942 גורש לטרזין, שם המשיך לצייר ולכתוב. עם חבריו בביתן הנערים, ערך והוציא לאור עיתון מחתרתי בשם "ודם" ("אנחנו מובילים"). בסתיו 1944 גורש לאושוויץ, שם נרצח מיד עם הגעתו.
"אמא ואבא יקרים... אני גם מנשק ומחבק את שניכם חזק חזק. שלכם, אדיק"
בובה של הילדה אגתה מרים רסלר מסלובקיה
אגתה היתה בת חמש כשהחל גירוש יהודי סלובקיה למחנות הריכוז. משה ואולגה רסלר ושלוש בנותיהם חמקו במשך שלוש שנים מן המשלוחים ולבסוף ברחו והחלו לנדוד ביערות ובין כפרים. אגתה האמינה שהבובה הגנה עליה ושבזכותה ניצלה המשפחה כולה.
בגטו דברצן, הונגריה, יצרה לאה בורנשטיין בית בובות כמזכרת לבית המשפחה ממנו גורשו
בית הבובות הוא חלק מתערוכת ready2print "ילדות בשואה – כוכבים בלי שמים" >>>
אקורדיון שקיבל שבתאי שמי מביטולה (מונסטיר) שבמקדוניה בתור מתנה לרגל בר המצווה.
האקורדיון נשמר אצל חבר כאשר שבתאי גורש למחנות
ילדים בחדר (בית ספר יסודי דתי), סטשוב, פולין, לפני המלחמה
דרויה, פולין: מאיר לוויטנוס (מוסר הכרטיס) ואחותו חיה מרים מרלה, 1941
מאיר וחיה צולמו עבור כרטיס הברכה לשנה החדשה.
חיה נרצחה בדרויה ב-16 ביוני 1942. מאיר שרד בשואה.
format_quote
30 במאי 1944. [...] יומני היקר, איני רוצה למות; אני רוצה לחיות, גם אם פירוש הדבר הוא שאהיה האדם האחרון כאן שיורשה להישאר. אחכה לתום המלחמה במרתף כלשהו, או על הגג, או במסתור כלשהו. [...] כל עוד הם לא הרגו אותי, לפחות הותר לי לחיות. [...] איני יכולה לכתוב עוד, יומני היקר, הדמעות זולגות מעיני." אוה היימן, בת 13
אלבום ילדות של רות פרנקל-קולני שנולדה ב-1 ביולי 1940 בשנחאי.
נלי טול "ילדות בשדה, לבוב, 1943"
"ילדות בשדה, לבוב, 1943"
גואש ועיפרון על נייר
19.7x27.5 ס"מ
אוסף מוזיאון האמנות, יד ושם
ציור בצבעי מים שציירה נלי טול בגטו לבוב כאיורים לסיפורים שאמה סיפרה לה. הציורים משקפים ארועים מחייה לפני המלחמה. קראו עוד >>>
הרברט אודנהיימר (אהוד לב – בחזית, עם הכתפיות המוצלבות) בבית הילדים בשאבאן, 1941
טלית שקיבל הנער יז'י באדר מאביו פאבל לכבוד טקס בר-המצווה שלו, שנערך בגטו טרזין בשנת 1944
ילד ברחוב בגטו קרקוב, פולין
ספר הזכרונות של פרנקה קלצ'בסקה
זכרונות אחרונים מהגטו בלודז'
משחק שחמט שגילף יוליוס דרוקמן בגטו אובדובקה בטרנסניסטריה בשנת 1943
ספר הזכרונות של נתן קורצמן
אלבום של אחד מילדי טהרן
format_quote
לא בכיתי. חשבתי: אני יהודיה. אין מקום בשבילי. עמדתי שם עד שאיש כבר לא עמד לפני בית הספר. רק אני. שנת הלימודים החדשה החלה. אבל לא בשבילי. חנה הרשקוביץ
ציור מאת קלרט ויגדר עם הכיתוב "יום שלישי, 14 ביולי 1942"
שפרה יוניש ומצילתה, לאוקדיה יארומירסקה
לאוקדיה יארומירסקה התגוררה ברובע ביאלולקה בוורשה. באוקטובר 1942 היא לקחה אל ביתה תינוקת בת שמונה חודשים שננטשה ליד גדר של מנזר. כשהתקרבו הסובייטים לוורשה נאלצה לאוקדיה להתפנות מביתה. היא לקחה את הילדה אתה והשתיים נדדו ממקום למקום, מחפשות ללא הרף מזון ומקום לישון. באוקטובר 1945, שלוש שנים לאחר שעזב את שפרה ליד גדר המנזר, הצליח אביה של שפרה לאתר אותה. קראו עוד >>>
מורה ותלמיד בבית ספר של המועצה היהודית באמסטרדם, הולנד, בתקופת השואה
נעל התינוקת הינדה כהן. אביה חרט על סוליית הנעל את תאריך גירושה למחנות המוות
הפאזל שקיבלה חנה (הנדריקה) ברואר מווכט (פיכט) שבהולנד בעת שהותה במסתור
צמותיה של לילי הירש שגורשה עם משפחתה לאושוויץ ונרצחה
ציור של הספינה סנט לואיס מאת ליזל יוזף בת ה-13
הספינה סנט לואיס עזבה את המבורג, גרמניה, במאי 1939 בדרכה לקובה. הספינה לא הורשתה לעגון בקובה, למרות שכל הנוסעים היו בעלי ויזת כניסה. הספינה לא הורשתה להיכנס למימי ארצות הברית או קנדה ואולצה לשוט חזרה לאירופה. רוב היהודים שהפליגו על הסנט לואיס נספו בשואה. בין הניצולים המעטים היתה ליזל יוזף בת ה-13.
פרד לסינג (שלישי משמאל) עם ילדים אחרים ברחוב באמסטרדם
format_quote
כשאגדל ואהיה בן עשרים
אצא לראות את עולמנו המקסים.
אתיישב בתוך ציפור עם מנוע,
אתרומם ואמריא אל החלל, גבוה.
אעוף, אשוט ואתנשא
מעל עולם רחוק ויפה.
אחלוף מעל נהרות וימים,
אל השמים אתרומם ואפרח
עננה אחות לי והרוח אח.
אברהם קופלוביץ', בן 14
תיק אוכל של הנערה תמרה פודריאצ'יק מקובנה שבליטא
!["החוקים [התורה] שקיבלנו אז הם ארוע חד פעמי והם יהיו בתוקף כל עוד קיים העולם. המצוות הן כה קדושות וחסינות עד שאנחנו צריכים לשאוף לקיימן בכל המצבים."](/yv/en/exhibitions/children/images/letters/bodenheimer-letter.jpg)
"החוקים [התורה] שקיבלנו אז הם ארוע חד פעמי והם יהיו בתוקף כל עוד קיים העולם. המצוות הן כה קדושות וחסינות עד שאנחנו צריכים לשאוף לקיימן בכל המצבים."
כך כתב זיגפריד בודנהיימר במכתבו האחרון אל ארנסט בנו בבית הילדים במונטנטן שלושה חודשים לפני בר המצווה של ארנסט. קראו עוד >>>
קופסה ובתוכה פרחים מיובשים והקדשה: "לשלמה אחי ביום הולדתך, מאחותך הדסה. לינדנפלס, 7 ביוני 1947"
אברהם רוזנטל, בן חמש, ואחיו עמנואל, בן שנתיים, פברואר 1944, קובנה, ליטא
ילדים בבית ספר במחנה עקורים בגרמניה לאחר המלחמה
כובע מדי התלמיד של שמואל בורשטיין מהגימנסיה הריאלית בקובנה
ארץ ישראל, 18 בפברואר 1943, קבוצה של ילדים בני חמש מבין ילדי טהרן יורדת מרכבת
"אני מאושרת שקיבלת את דרישת השלום שלנו... תהיי בריאה. הרבה נשיקות מאמא שלך."
כך כתבה ברטה יושקוביץ מהגטו בבנדז'ין במערב פולין אל בתה רוזי
סיכה בצורת כלבלב שקיבלה אנה נוסבאום מאביה בתור מתנת פרידה, כשנפרדה ממנו ונשלחה מווינה במסגרת הקינדרטרנספורט
format_quote
היום באו בשביל האופניים שלי. כמעט שגרמתי לתקלה גדולה. יודע אתה, יומני הקטן, מזה בלבד שהשוטרים נכנסו לבית, נבהלתי באופן מחריד. יודעת אני כי השוטרים מביאים עתה רק צרות אתם, בכל מקום שהם נכנסים ... ובכן, יומני הקטן, התנפלתי על הארץ ומלמטה חיבקתי את הגלגל האחורי של האופניים שלי וצעקתי כל מיני דברים אל השוטרים: "שתתביישו לקחת אופניים של ילדה! הרי זה מעשה גנבה!" ... שוטר אחד היה מרוגז מאוד – הוא אמר: "רק זה צריך עוד, שילדה יהודית תעשה קומדיה שכזאת כשלוקחים אופניים שלה. שום צאצא של יהודים לא מגיע לו עוד שיחזיק באופניים. גם לחם לא מגיע להם ליהודים, שלא יזללו את הכל, אלא יניחו לפיותיהם של החיילים. אווה היימן, בת 13
תיק אותו תפרו עבור אליידה-חנה בנינגה אמה וסבתה במחנות שהקימו היפנים באינדונזיה
שריקה קלדרון ואחיה אברהם-פג'ה, בלגרד, לפני המלחמה
אווה מודבל נולדה בטרנסילבניה בשנת 1936. הבובה ג'רטה ליוותה אותה לאורך כל המלחמה
מכתב פרידה שכתבה ניצולת השואה אווה מודבל לבובתה ג'רטה כשתרמה אותה ליד ושם: "להתראות, בובתי ג'רטה!... אני מקווה שתוכלי לספר לאנשים ובעיקר לילדים שיבואו לתערוכה, היכן היית אתי ואת מה שראית – זהו סיפור עצוב, אבל גם סיפור שמח, כי נשארתי בחיים… גרטה יקרה, את תהיי העדה האחרונה לילדות נוראה. הלוואי ששום ילד בשום מקום לא יצטרך לעבור שוב ילדות כזו…" קראו עוד >>>
ילדים אוכלים בבית יהודי אורתודוכסי ברחוב טוורדה 21 בגטו ורשה
מחברת הסקיצות של סטפן לוי מסדנת עיבוד העור שבה לימד ליאון קניג בשאבאן
בבניין סמוך לטירת שאבאן פעלה סדנה לעיבוד עור ובה למדו ועבדו הילדים הגדולים יותר בבית הילדים בשאבאן. פליקס שברייה, מנהל בית הילדים, שמאוחר יותר הוכר כחסיד אומות העולם, האמין בצורך לצייד את הילדים בכישורים עבור החיים שלאחר המלחמה. קראו עוד >>>
כרטיס ברכה לראש השנה עם תצלומם של משה ופנחס, בני דודה של מוסרת התצלום, בת שבע גודייר. השניים נספו בשואה
זופיה (יעל רוזנר) הקטנה הוחבאה במרתף בגטו ורשה ושם שיחקה עם זוז'יה, בובתה, שאותה יצרה לה אמה, נטליה זייצ'יק
ילדי בית הילדים בשאמוני במדים במהלך פעילות צופים במחנה קיץ, שאמוני, 1943-1944
דלוגושיודלו, פולין, 1930: נערים דתיים משחקים שח-מט במחנה קיץ
ולנטינה, בתם של ארקדי וליודמילה זבאר, נולדה ב-1935 בחרקוב שבאוקראינה
יחיאל מינצברג, בנם של אבק (אבא) ומרים מינצברג מראדום שבפולין
"אני מקווה שתוכלי להישאר עם הוריך המאמצים עד שנחזור. עבורנו זו מחשבה מנחמת, לדעת שאת בטוחה."
כך כתבה יוהנה רוזנבאום במכתבה האחרון ממקום מאסרה בנדה (Nedde) שבהולנד אל בתה הפעוטה בטי ששהתה במסתור באיברחן (Eibergen). בטי שרדה. הוריה יוהנה ואפרים ואחיה התינוק מקסצ'ה נרצחו בשואה. קראו עוד >>>
רוזי יושקוביץ (משמאל) ובתם של השכנים, שולמית גוטליב (נולדה ב-1936), נורדהאוזן, גרמניה, 1938
ילדים גוועים ברעב בגטו ורשה, פולין
יד ושם, ארכיון התצלומים, 2536/73
ילדים בחדר (בית ספר יסודי דתי), סטשוב, פולין, לפני המלחמה
משה מנלה ובתו גוטה
משה מנלה נולד בקיילצה שבפולין ב-1908. הוא נישא לבלומה ציטרון ובתם גוטה נולדה ב-1937. השלושה נרצחו בטרבלינקה ב-1942. משה היה בן 34, בלומה היתה בת 33 וגוטה היתה בת חמש. את דפי העדות לזכרם והתצלום מסר ליד ושם אריה ציטרון-הדרי, גיסו של משה ודודה של גוטה.
ורשה פולין, אנשים עומדים בתור לפני מטבח ציבורי בגטו
יד ושם, ארכיון התצלומים 3078/73
וסטרבורק, הולנד, הדלקת נרות בליל שביעי של חנוכה
יד ושם, ארכיון התצלומים 1922/19
סטשוב, פולין, לפני המלחמה, קבוצת כדורגל שהורכבה מילדים יהודים
ארכיון התצלומים של יד ושם 5724/6
ילדות אוכלות מצות בפסח במרכז רוטשילד בווינה, אוסטריה, לאחר המלחמה
ארכיון התצלומים של יד ושם 160BO1
יומה הראשון של ליזלוטה (לילו) ארמן בבית הספר בסאארברוקן, גרמניה, 1926
תלמידים יהודים והמורה משה גוביץ, אמסטרדם, הולנד
התצלום הוא חלק מאלבום המתעד את החיים והעבודה ברובע היהודי באמסטרדם בתקופת הכיבוש הגרמני. את העבודה יזם י' ברנדון, מזכיר המועצה היהודית, במאי 1941, ובה 116 תצלומים שצולמו בתקופה של חודשיים. ברוב התצלומים מופיעים תושביו היהודים של הרובע בעבודתם במגוון סוכנויות רווחה שהוקמו כדי לסייע לאלה שהוחזקו במחנות המעבר וסטרבורק ופוכט. הודות למאמציהם קיבלו יהודים שהוחזקו במחנות אלה דואר מקרוביהם ברובע היהודי באמסטרדם וכן חפצים אישיים שהותירו מאחוריהם עם גרושם מהרובע.
מורה ותלמיד בבית הספר של היודסה ראד (היודנרט) באמסטרדם, הולנד
קלמר עץ וכלי כתיבה ששימשו את הילדה מירה קריסטיאנפולרוב מפרובוזנה, פולין.
ילדים בבית ספר במחנה עקורים בגרמניה לאחר המלחמה
כובע מדי התלמיד של שמואל בורשטיין מהגימנסיה הריאלית בקובנה
שיעור כימיה, לטביה, לפני המלחמה
שיעור עברית בבית ספר יהודי בוורוצלב (ברסלב), פולין, 20.9.1946
תלמידים ומורתם בבית ספר יהודי בהולנד
מורה ותלמידיו לומדים את התלמוד, פולין, לפני המלחמה
עיפרון שקיבלה במתנה ברטה (בתיה) אקסלרד מחברותיה לכיתה בבית הספר הנוצרי, לכבוד חג ברברה הקדושה
תצלום סוף שנת הלימודים בכיתה א' בבית הספר "תרבות" בזבורוב, פולין, 1939, ערב פרוץ מלחמת העולם השניה
ציורים מספר לימוד בנושא אנטומיה שהעתיק במסתור הילד קובה (ג'ק) יגד
מורה בבית הספר "אורט" במחנה העקורים ברגן-בלזן, גרמניה, לאחר המלחמה
כיתת בית ספר עברי באוטנה, ליטא, לפני המלחמה
תלמידים ומורים בבית הספר היהודי בקיוב, צ'כיה הכבושה בידי גרמניה הנאצית
יז'י במרכז, מאחורי ילדה עם מקטורן בהיר שבקדמת התצלום. ורה חובשת כובע עם סרט, עומדת מאחורי הילדה עם הבובה. קראו עוד >>>
ילדים ב"חדר" בסטשוב, פולין, לפני המלחמה
שיעור בחצר בבית הספר בקאפות שליד פוטסדאם, גרמניה, 1934
נערות לומדות בבית הספר לעברית, שבדיה, 1946
מורה ותלמידים בכיתה בבית הספר בקאפות שליד פוטסדאם, גרמניה, 1936
סמל בית ספרה של אלינה לנדאו, תלמידת התיכון היהודי לבנות בקרקוב, פולין
תלמידים ומורה בכיתה בגטו, ככל הנראה בשכונת מרישין בגטו לודז', פולין
מחברת תרגול כתיבה של קלרט ויגדר
תלמידים בבית ספר ברובע היהודי באמסטרדם, הולנד, 1941
רב מלמד בתלמוד תורה, רוסיה, שנות העשרים של המאה ה-20
בית הספר העברי "יבנה" בהנהלת ועד ההצלה במחנה העקורים גברזה (Gabersee), וסרבורג, גרמניה, 27.4.1946
תלמידי כיתה ג' בבית הספר היסודי האורתודוקסי בבודפשט, הונגריה, 1940
"חלום יעקב" בפנקס שבו צייר אליעזר דסברג לבתו הקטנה דינה את סיפורי המקרא במחנה ברגן-בלזן
שיעור מתמטיקה בבית ספר יהודי בז'יטומיר, אוקראינה, 1938
מורה יהודי מביא את בתו לבית ספר במחנה עקורים בברלין, גרמניה, לאחר המלחמה
כלי שרטוט של סאווה פראכיי מלימודיו בבית הספר בעיר דונצק, אוקראינה
פרד לסינג ובני כיתה באמסטרדם, 1942
המחשבון החדשני שתכנונו הושלם על ידי אסיר במחנה בוכנוואלד
מחברת לימודי יהדות של הנער נחמן שיינוביץ ממחנה המעצר וסטרבורק, הולנד
תלמידי כיתה ב' בבית הספר היהודי בפראג, צ'כוסלובקיה, 1937
תלמידים ומורתם פרנצישקה אוליבה בבית הילדים באוטבוצק לאחר המלחמה
חייל בבריגדה היהודית בצבא הבריטי מלמד עברית במחנה עקורים בבארי, איטליה, 1944
מחנה ההכשרה הראשון שנוסד בידי חיילים מארץ ישראל היה "ראשונים". במחנה בארי היו עקורים יהודים ולא-יהודים. ביולי 1947 התגוררו בו כ-780 יהודים. למידע נוסף על חיי היום יום במחנות העקורים ובהכשרות באיטליה >>>
תלמידי בית ספר יהודי ומוריהם, קניגסברג, גרמניה, 1935
בית הספר היהודי המקומי נפתח ב-28 באפריל 1935
אוגדן המחברות של רות פרסבורגר מברטיסלבה שנרצחה בשואה
לימוד תלמוד בתלמוד תורה במחנה העקורים היידנהיים, גרמניה, 1947-1946
מורה ותלמיד ליד מפת ארץ ישראל, כנראה בבית ספר בשכונת מרישין בגטו לודז', פולין
חייל יהודי מארץ ישראל המשרת בצבא הבריטי מלמד ילדים יהודים במחנה עקורים באיטליה אחרי המלחמה
תלמידי בית הספר סנט-פייר-דה-פורסק, בו למדו ילדי פליטים יהודים שהתגוררו בבית הילדים בשאבאן וכן ילדים בני הכפר
בתמונה: פייר לאפאייה, רנו, אנדרה דובואה, מרגוט ויינברג, לאווינה, אנדרה ללונג, קוסטיה סוטניקוב, פולט לבלן, מרסל פדו, גרוסט, אירן קלמן, ז'אן לוגה, פולט לגרי, ז'יזל ברונטו, ז'ינט שנליה, ממה, ז'ורז' לפלה, נורברט ביקאלס, מישל רז'ימובסקי, מדליין בוראמייה, מדליין בסה, אנטול זילברשטיין. למידע נוסף על בית הילדים בשאבאן >>>