ילדים בשואה

"ילדים אינם אנשי המחר אלא אנשי ההווה. יש להם זכות ליחס רציני, יחס של חיבה וכבוד. יש לאפשר להם לגדול ולהיות מי שנועדו להיות. 'האדם הבלתי ידוע' בתוכם הוא תקוותנו לעתיד." יאנוש קורצ'אק

כמיליון וחצי ילדים נרצחו בשואה. מעטים שרדו. מספר הילדים ששרדו מוערך באלפים בודדים. בתערוכת זו מוצגים צעצועי ילדים, משחקים, יצירות אמנות, יומנים ואלבומים, וכן עדויות של ניצולים שחולקים את חוויות ילדותם לפני השואה, במהלכה ומיד אחריה.
קיימת תערוכה בפורמט ready2print להפקה עצמית בנושא זה.

ארנסט (ארני) מאייר. "ברכת השלום האחרונה", 1939
ארנסט (ארני) מאייר
ברכת השלום האחרונה, 1939
בציור "ברכת השלום האחרונה" משנת 1939 תאר ארנסט (ארני) מאייר את פרידתו של ארנסט (ארני) מאייר ממשפחתו במהלך הקינדרטרנספורט. ארנסט, אחותו אווה ואחיהם פאול שרדו את השואה. הוריהם גוסטב ויוהנה נעצרו וגורשו למחנה המעבר וסטרבורק ומשם גורשו לאושוויץ ב-12 ביולי 1942, שם נרצחו.
סירת צעצוע שנשלחה ממחנה פיתיוויה לז'אן פויזמן בן העשר בבולון-ביאנקור, צרפת
סירת צעצוע שנשלחה ממחנה פיתיוויה לז'אן פויזמן בן העשר בבולון-ביאנקור, צרפת
סירת צעצוע שנשלחה ממחנה פיתיוויה לז'אן פויזמן בן העשר בבולון-ביאנקור, צרפת. ז'אן, אמו אסתר ואחותו רחל נשלחו למחנה הריכוז דראנסי. ב-21 באוגוסט 1942 נשלחו שלושתם לאושוויץ במשלוח מספר 22 ונרצחו.
אינגה, בובתה של לורה שטרן, לבושה בפיג'מה שאותה לבשה לורה כשהסתתרה בליל הבדולח
אינגה, בובתה של לורה שטרן, לבושה בפיג'מה שאותה לבשה לורה כשהסתתרה בליל הבדולח
אינגה, בובתה של לורה שטרן, לבושה בפיג'מה שאותה לבשה לורה כשהסתתרה בליל הבדולח. קראו עוד >>>
בובת הדובון שייכת לפרד לסינג, ששרד בתור ילד בשואה
בובת הדובון שייכת לפרד לסינג, ששרד בתור ילד בשואה
בובת הדובון שייכת לפרד לסינג, ששרד בתור ילד בשואה. פרד הוחבא על ידי משפחה נוצרית במהלך המלחמה וטדי הפך לחברו הקרוב ביותר, בובת אמונו ומקור לנחמה. לאחר המלחמה נשאר טדי הדובון עם פרד לסינג, עד שהסכים פרד להשאילו ליד ושם. קראו עוד >>>
סטפה פרומר (משמאל) ויאסיה גאנץ בבית הילדים באוטבוצק, פולין, אחרי המלחמה
סטפה פרומר (משמאל) ויאסיה גאנץ בבית הילדים באוטבוצק, פולין, אחרי המלחמה
סטפה פרומר (משמאל) ויאסיה גאנץ בבית הילדים באוטבוצק. יאסיה גאנץ היתה הילדה השניה שהגיעה לבית הילדים. ביוני 1945 חיו בבית הילדים כ-130 ילדים, ניצולי השואה. רוב המחנכים ואנשי הצוות היו גם הם ניצולי השואה, והם חשו בעבודתם תחושת שליחות וייעוד, תשובה לאובדנים שחוו בשואה.
יאנוש קורצ'אק עם תזמורת בית הילדים בוורשה
יאנוש קורצ'אק עם תזמורת בית הילדים בוורשה
יאנוש קורצ'אק עם תזמורת בית הילדים בוורשה. יאנוש קורצ'אק היה שם העט של הנריק גולדשמיט, רופא יהודי פולני ידוע, סופר ומחנך. קורצ'אק הקדיש את חייו לטיפול בילדים, בייחוד יתומים. למרות שקיבל הצעות מחברים פולנים להסתירו בחלק הפולני של ורשה, מחוץ לגטו, סירב קורצ'אק לנטוש את הילדים וגורש עמם למחנה ההשמדה טרבלינקה, שם נרצחו.
אלבום בר המצווה של יז'י באדר
אלבום בר המצווה של יז'י באדר
אלבום מגטו טרזין
אלבום אותו הכינו חבריו של יז'י באדר, יליד קיוב (Kyjov) שבצ'כוסלובקיה, לכבוד חגיגת בר המצווה שלו בגטו טרזין. את האלבום אייר הקריקטוריסט מקס פלאצ'ק, אף הוא מקיוב, קרוב משפחתו של יז'י. באוקטובר 1944 נשלחו יז'י ואביו פאוול לאושוויץ ונרצחו. אמו של יז'י גרטה ואחותו ורה שרדו. קראו עוד >>>
format_quote
יומני היקר, מעכשיו והלאה אני מדמיינת הכל כאילו זה רק חלום. [...] אני יודעת שאין זה חלום, אבל איני יכולה להאמין בשום דבר. [...] איש אינו אומר דבר. יומני היקר, מעולם לא הייתי כה מפוחדת." אוה היימן, בת 13
עלים מיובשים למזכרת ששלח זלמן לוינסון מריגה לדודתו אגנס הירשברג לפני המלחמה
עלים מיובשים למזכרת ששלח זלמן לוינסון מריגה לדודתו אגנס הירשברג לפני המלחמה
עלים מיובשים למזכרת ששלח זלמן לוינסון מריגה לדודתו אגנס הירשברג לפני המלחמה. זלמן ובני משפחתו נרצחו בריגה ב-1941. קראו עוד >>>
תג בד מהסוג שהיה תפור על בגדי הילדים שהוסתרו בשאמוני
תג בד מהסוג שהיה תפור על בגדי הילדים שהוסתרו בשאמוני
מסוף 1942 עד שחרור צרפת בקיץ 1944 היה בית הילדים בשאמוני מקום מקלט לעשרות ילדים, מרביתם יהודים. את בית הילדים הקימו ז'ולייט וידאל (Juliette Vidal) ומרינט גי (Marinette Guy), לימים חסידות אומות העולם, בתמיכת הצופים היהודים (EIF) וארגון האוז"ה (Œuvre de secours aux enfants). קראו עוד >>>
רגינה (רבקה) גרטנלאוב, פריז, 1939
רגינה (רבקה) גרטנלאוב, פריז, 1939.
רגינה ואחותה דינה הוחבאו על ידי ז'ורז'ט שברי במהלך המלחמה
רגינה (רבקה) גרטנלאוב, פריז, 1939. רגינה ואחותה דינה הוחבאו על ידי ז'ורז'ט שברי במהלך המלחמה. ב-19 באוקטובר 1987 הכיר יד ושם בז'ורז'ט שברי, מצילתן של רגינה ודינה, כחסידת אומות העולם.
השתקפות דמותו של זלמן לוינסון, ריגה, 1937. זלמן ומשפחתו נרצחו בריגה ב-1941
השתקפות דמותו של זלמן לוינסון, ריגה, 1937
זלמן ומשפחתו נרצחו בריגה ב-1941
השתקפות דמותו של זלמן לוינסון, ריגה, 1937. זלמן ומשפחתו נרצחו בריגה ב-1941. קראו עוד >>>
הבובה השתייכה לאינגה ליבה מדרזדן שבגרמניה. בהיותה בת חמש נשלחה אינגה עם אמה לאושוויץ, שם נרצחו השתיים
הבובה השתייכה לאינגה ליבה מדרזדן שבגרמניה. בהיותה בת חמש נשלחה אינגה עם אמה לאושוויץ, שם נרצחו השתיים
הבובה השתייכה לאינגה ליבה מדרזדן שבגרמניה. בהיותה בת חמש נשלחה אינגה עם אמה לאושוויץ, שם נרצחו השתיים. סבתה של אינגה, צביה ליבה, הסתתרה במהלך המלחמה אצל חברים והצליחה לשרוד ולשמור על בובתה של נכדתה. בשנת 1966 עלתה צביה לישראל והביאה עמה את הבובה.
סטלה קנובל נפרדת מהדובי שליווה אותה כילדה בתקופת המלחמה
סטלה קנובל נפרדת מהדובי שליווה אותה כילדה בתקופת המלחמה
סטלה קנובל נפרדת מהדובי שליווה אותה כילדה בתקופת המלחמה. "הוא היה כמו בן משפחה. הוא היה כל מה שהייתי צריכה. הוא הכיר את כל סודותי. שמרתי עליו במשך כל השנים האלה, אך דאגתי מה יעלה בגורלו כשאמות. עברנו הרבה דברים ביחד, כך שהיה קשה לתת לו ללכת, אבל כאן [ביד ושם] הוא מצא מקום מקלט" קראו עוד >>>
עריסה לבובה אותה בנה איצ'ק-יוסף הורונצ'יק לבתו פרנסין בהיותו כלוא במחנה בון-לה-רולאנד
עריסה לבובה אותה בנה איצ'ק-יוסף הורונצ'יק לבתו פרנסין בהיותו כלוא במחנה בון-לה-רולאנד
עריסה לבובה אותה בנה איצ'ק-יוסף הורונצ'יק לבתו פרנסין בהיותו כלוא במחנה בון-לה-רולאנד. איצ'ק-יוסף גורש מדרנסי לאושוויץ, שם נרצח. בתו פרנסין ואשתו פולה שרדו. קראו עוד >>>
פטר גינז  (1928 -  1944). רחוב בטרזין
פטר גינז (1928 - 1944). רחוב בטרזין
פטר גינז (1928 - 1944), "רחוב בטרזין".
צבעי מים, דיו ועפרון על נייר.
אוסף מוזיאון האמנות, יד ושם

פטר גינז נולד בפראג. הוא היה נער ברוך כישרונות וכבר בגיל צעיר צייר וכתב מאמרים, סיפורים קצרים ושירים. עם כיבוש צ’כיה על ידי הצבא הגרמני ויישום חוקי הגזע, סולק פטר מבית ספרו. ב-1942 גורש לטרזין, שם המשיך לצייר ולכתוב. עם חבריו בביתן הנערים ערך והוציא לאור עיתון מחתרתי בשם "ודם" ("אנחנו מובילים"). בסתיו 1944 גורש לאושוויץ, שם נרצח מיד עם הגעתו.
הילד בתמונה זו הגיע לנמל חיפה ב-1945 עם אחיו אחרי ששוחררו במחנה בוכנוואלד
הילד בתמונה זו הגיע לנמל חיפה ב-1945 עם אחיו אחרי ששוחררו במחנה בוכנוואלד
הילד בתמונה זו הגיע לנמל חיפה ב-1945 עם אחיו אחרי ששוחררו במחנה בוכנוואלד. לולק בן השמונה הגיע כשהוא אוחז רובה שבור שנתן חייל יהודי אמריקאי בתור צעצוע. החייל הבריטי שראה את לולק יורד מהאוניה ואוחז בגאווה את הרובה התעקש לקחת ממנו את הרובה. הילד התחנן והסביר שזה הצעצוע היחיד שלו. את התצלום צילם עיתונאי, רגעים ספורים לפני שהקצין הכה את הילד על ראשו ולקח ממנו את הרובה. התמונה הופיעה בעיתון היומי "הארץ" למחרת. לולק התיישב בארץ ישראל עם אחיו הגדול נפתלי, ששרד גם הוא את מחנה בוכנוואלד. לולק הוא שם הילדות של ישראל מאיר לאו, לימים הרב הראשי לישראל וכיום יו"ר מועצת יד ושם.
פאולין הירש קלאובר יצרה בובה זו בגטו טרזין
פאולין הירש קלאובר יצרה בובה זו בגטו טרזין.
פאולין הירש קלאובר יצרה בובה זו בגטו טרזין. פאולין יצרה צעצועים וקישוטים מפיסות מתכת והחליפה אותם בתמורה למזון. בסיסה של הבובה היה קופסת שימורים. ב-1943 נשלחה בתה גרטרוד מהגטו לאושוויץ ושם נספתה. לאחר השחרור היגרה פאולין לאנגליה. בתה גוסטי תרמה את הבובה ב-1995.
ספר הזכרונות של לידיה הניג, הכולל זכרונות שכתבו בני משפחה וחברים מנובי סאד, יוגוסלביה, 1941-1940
ספר הזכרונות של לידיה הניג, הכולל זכרונות שכתבו בני משפחה וחברים מנובי סאד, יוגוסלביה, 1941-1940
ספר הזכרונות של לידיה הניג, הכולל זכרונות שכתבו בני משפחה וחברים מנובי סאד, יוגוסלביה, 1941-1940.
לידיה ובני משפחתה ברחו בינואר 1942 לבודפשט ושרדו. בספר הקדשות שכתבו ללידיה בני משפחה וחברותיה לספסל הלימודים בנובי סאד בשנים 1941-1940. רבות מכותבות ההקדשות נספו בשואה. קראו עוד >>>
בובתה של קלודין שוורץ-רודל
בובתה של קלודין שוורץ-רודל
בובתה של קלודין שוורץ-רודל. קלודין הייתה בת שבע כאשר נמלטה עם הוריה מפריז לדרום צרפת. לפני שעזבו את פריז, נתנו ההורים לקלודין בובה בשם קולט... קראו עוד >>>
חסידת אומות העולם גנובפה מייצ'ר עם הילד שאותו הצילה, מיכאל רוזנשיין, קיץ 1947
חסידת אומות העולם גנובפה מייצ'ר עם הילד שאותו הצילה, מיכאל רוזנשיין, קיץ 1947
חסידת אומות העולם גנובפה מייצ'ר עם הילד שאותו הצילה, מיכאל רוזנשיין, קיץ 1947.
לודה פרנק ניצל על ידי בני משפחת סחפסמה בהולנד
לודה פרנק ניצל על ידי בני משפחת סחפסמה בהולנד
לודה פרנק ניצל על ידי בני משפחת סחפסמה בהולנד. הוריו של לודה גורשו מאמסטרדם ולא חזרו. לודה שרד במלחמה הודות למאמציהם של בני משפחת סחפסמה (שהסתירו גם יהודים אחרים). ב-18 באוגוסט 2015 הכיר יד ושם בחריט וביוהנה קטרינה (דה גרף) סחפסמה כחסידי אומות העולם.
format_quote
אני חש כאילו אני בקופסה. אין אויר לנשימה. בכל מקום שאליו אתה הולך, אתה נתקל בשער שמשאיר אותך כלוא... אני חש שנשדדתי, שחירותי נשדדת ממני, ביתי ורחובות וילנה המוכרים לי, אותם אני אוהב כל כך. נותקתי מכל מה שיקר לי." יצחק רודשבסקי, בן 15
משמאל: מאייר-מרסל בולקה, אחיו אלבר וחברו אלק ברגמן, איזיו, קיץ 1943
משמאל: מאייר-מרסל בולקה, אחיו אלבר וחברו אלק ברגמן, איזיו, קיץ 1943.
האחים בולקה נרצחו באושוויץ. אלק עזב את בית הילדים לפני פשיטת הגסטפו ושרד בשואה.
משמאל: מאייר-מרסל בולקה, אחיו אלבר וחברו אלק ברגמן, איזיו, קיץ 1943. האחים בולקה נרצחו באושוויץ. אלק עזב את בית הילדים לפני פשיטת הגסטפו ושרד בשואה. בבוקר 6 באפריל 1944 פשטו אנשי הגסטפו של ליון על בית הילדים באיזיו ועצרו את כל הנוכחים. 44 ילדים בין הגילים 17-4 ושבעה אנשי צוות שטיפלו בהם נעצרו ונכלאו בכלא בליון, משם גורשו למחרת למחנה הריכוז דרנסי. עד סוף יוני 1944 גורשו מדרנסי כל הילדים והמבוגרים שנתפסו באיזיו. רובם נשלחו לאושוויץ.
נרתיק משקפיים עשוי רפיה שהכינה אירמה שוורץ במחנה המעצר גירס לבנה היינץ ששהה בשוויץ, לכבוד בר המצווה שלו
נרתיק משקפיים עשוי רפיה שהכינה אירמה שוורץ במחנה המעצר גירס לבנה היינץ ששהה בשוויץ, לכבוד בר המצווה שלו
נרתיק משקפיים עשוי רפיה שהכינה אירמה שוורץ במחנה המעצר גירס לבנה היינץ ששהה בשוויץ, לכבוד בר המצווה שלו. החבילה נשלחה מהמחנה ועליה חותמות הנושאות את התאריך 28 ביולי 1942. ימים ספורים לאחר ששלחו את מתנות בר המצווה ואת מכתביהם האחרונים, שולחו ההורים למחנה המעבר דראנסי בצרפת, ומשם למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצחו. קראו עוד >>>
ילדי בית הילדים בשאמוני, לבושים לחג המארדי גרא (קרנבל נוצרי), 1944-1943
ילדי בית הילדים בשאמוני, לבושים לחג המארדי גרא (קרנבל נוצרי), 1944-1943
ילדי בית הילדים בשאמוני, לבושים לחג המארדי גרא (קרנבל נוצרי), 1944-1943
שלישית משמאל: הילדה הלבושה כנסיכה היא נלי איינהורן (לימים נורית ראובינוף). הילדים נהגו להתחפש ולהציג מחזות. הם ערכו רבות מהחזרות ברחובות שליד בית הילדים.
ברכת שנה טובה שכתב יעקב היימן מרקוס בן השבע לסבו וסבתו באמסטרדם בערב ראש השנה תש
ברכת שנה טובה שכתב יעקב היימן מרקוס בן השבע לסבו וסבתו באמסטרדם בערב ראש השנה תש"ב, ב-19 בספטמבר 1941
ברכת שנה טובה שכתב יעקב היימן מרקוס בן השבע לסבו וסבתו באמסטרדם בערב ראש השנה תש"ב, ב-19 בספטמבר 1941.
"סבא וסבתא לא הייתי ילד טוב כל הימים. לפעמים הייתי שובב, אבל מעכשיו אהיה ילד טוב כל הזמן. ברכות לשנה החדשה. אני מקווה שהשנה תהיה שמחה ועוד שנים רבות. יאפ [כינויו של יעקב]."
ב-23 באוקטובר 1944 שולח יעקב בן ה-10 אל מותו באושוויץ. סבו וסבתו, אביו ואמו שרדו.
קראו עוד >>>
הבובה ללה (אילנה) שקיבלה הילדה ורה ברנד-ליפשיץ מחייל הודי במחנה מעבר בקראצ'י שבהודו (כיום פקיסטן)
הבובה ללה (אילנה) שקיבלה הילדה ורה ברנד-ליפשיץ מחייל הודי במחנה מעבר בקראצ'י שבהודו (כיום פקיסטן)
הבובה ללה (אילנה) שקיבלה הילדה ורה ברנד-ליפשיץ מחייל הודי במחנה מעבר בקראצ'י שבהודו (כיום פקיסטן). קראו עוד >>>
"אמא אהובה שלי, אני כותב אליך. רוצה לראות אותך..." מכתבו האחרון של הרש פאלוך בן ה-13 אל אמו
"אמא אהובה שלי, אני כותב אליך. רוצה לראות אותך..."
מכתבו האחרון של הרש פאלוך בן ה-13
"אמא אהובה שלי, אני כותב אליך. רוצה לראות אותך..." מכתבו האחרון של הרש פאלוך בן ה-13, מכתב שנשלח מגטו קונסקיה ב-1941 אל אמו הלנה בארגנטינה. קראו עוד >>>
משחק שחמט בו שיחקו נערה ונער בגטו מוגילב שבטרנסניסטריה
משחק שחמט בו שיחקו נערה ונער בגטו מוגילב שבטרנסניסטריה
משחק שחמט בו שיחקו נערה ונער בגטו מוגילב שבטרנסניסטריה. בגטו מוגילב התיידדה חיה סטקולצ'יק בת ה-13 מהעיר צ'רנוביץ עם הנער ליאוני גולדשטיין. לליאוני היו לוח שחמט וכלים, והוא לימד את חיה את חוקי המשחק. עם שחרורם מהגטו נתן לה במתנה את משחק השחמט מתוצרת יד שלו. על גב לוח השחמט כתב הקדשה: "לזכר הימים הקשים אבל היפים - 24.4.1944". קראו עוד >>>
ציור שהכינה רות יורגראו בת השמונה לאביה דב ב-10 בפברואר 1942
ציור שהכינה רות יורגראו בת השמונה לאביה דב ב-10 בפברואר 1942
ציור שהכינה רות יורגראו בת השמונה לאביה דב ב-10 בפברואר 1942.
רות שרדה את השואה כילדה במסתור. אמה לאה גורשה לסוביבור ב-1943 ונרצחה. אביה דב נעצר, נשלח למחנה המעבר וסטרבורק ומשם לאושוויץ, שם נרצח. קראו עוד >>>
יאנינה זימנובודסקי-נבל הוחבאה על ידי משפחה פולנית בקטוביץ משנת 1942 עד תום המלחמה
יאנינה זימנובודסקי-נבל הוחבאה על ידי משפחה פולנית בקטוביץ משנת 1942 עד תום המלחמה.
יאנינה זימנובודסקי-נבל הוחבאה על ידי משפחה פולנית בקטוביץ משנת 1942 עד תום המלחמה. ב-14 באפריל 1985 הכיר יד ושם במציליה של יאנינה – מריה נאברוקה ואמה, לאוקדיה נאברוקה – כחסידות אומות העולם.
וולוולה ולנטין פינקרט שנרצח בבאבי יאר
וולוולה ולנטין פינקרט שנרצח בבאבי יאר
וולוולה ולנטין פינקרט שנרצח בבאבי יאר. הרצח הידוע ביותר לשמצה של יהודים באוקראינה בתקופת השואה היה בגיא באבי יאר שמחוץ לקייב, בו נרצחו 33,771 יהודים ב-30-29 בספטמבר 1941.
יאדזיה בייטנר (יוכית מנדלסון) נולדה ב-1933 בקטוביץ. בגיל עשר גורשה למחנה העבודה אובראלשטט שבחבל הסודטים
יאדזיה בייטנר (יוכית מנדלסון) נולדה ב-1933 בקטוביץ. בגיל עשר גורשה למחנה העבודה אובראלשטט שבחבל הסודטים.
היא שרדה עם אמה ושתי אחיות
יאדזיה בייטנר (יוכית מנדלסון) נולדה ב-1933 בקטוביץ. בגיל עשר גורשה למחנה העבודה אובראלשטט שבחבל הסודטים. היא שרדה עם אמה ושתי אחיות. אחיה ואביה נספו בשואה. בשנת 1947 הגיעה יאדזיה לארץ ישראל במסגרת "עליית הנוער". היא סיימה לימודים בבית ספר ערב, עבדה כאסיסטנטית לרופא שיניים והתגייסה לצה"ל. היא למדה בבית הספר האקדמי לסיעוד בתל השומר והפכה לאחות. במקצוע זה עבדה עד פרישתה. קראו עוד >>>
"אני יכולה להחזיק את הראש למעלה" - Anne Meininger's last letter
"אני יכולה להחזיק את הראש למעלה"
כתבה אנה מיינינגר במכתבה האחרון מצרפת אל בתה הילדה גרטי בבולגריה
"אני יכולה להחזיק את הראש למעלה". כתבה אנה מיינינגר במכתבה האחרון מצרפת אל בתה הילדה גרטי בבולגריה. ב-7 בספטמבר 1942 היא שולחה אל מותה באושוויץ. קראו עוד >>>
כלבלב צעצוע שליווה את בטי ווטרמן  כשנשלחה למסתור
כלבלב צעצוע שליווה את בטי ווטרמן כשנשלחה למסתור
בטי נולדה ב־1940 לקונרד וסימון-רבקה ווטרמן. בגיל שנתיים הוברחה אל בית ילדים נוצרי באוטרכט שבהולנד כשהיא עטופה בשמיכה שעליה מוצמד פתק עם שמה, ועימה בובה וכלבלב צעצוע. עקב הלשנה הוברחה לאחר יומיים אל משפחת טינהולט, שהיו פעילי מחתרת והוסתרה על ידם עד תום המלחמה. בטי הייתה כהת שיער ואילו לרוב האוכלוסייה המקומית היה שיער בהיר. הדבר משך את תשומת ליבם של החיילים הגרמנים שהיו מוצבים באיזור. אימהּ המאמצת חששה לסכן אותה ועל כן השאירה את בטי רוב הזמן בבית, עומדת בחלון עם הכלבלב בידה, מבלי לצאת החוצה. הוריה של בטי, אשר שרדו את המלחמה במסתור, הצליחו לאתר אותה בעזרת הצלב האדום, ומשפחת טינהולט השיבה את הילדה למשפחתה.
כלבלב צעצוע של בטי הוא חלק מתערוכת ready2print "ילדות בשואה – כוכבים בלי שמים" >>>
"אבא'לה היקר - אנחנו בסדר – להתראות". כך כתבו הבנות סוזן-ז'וּזה ולילי בגלויה האחרונה אותה שלחו לאביהן הוגו קליין
"אבא'לה היקר - אנחנו בסדר – להתראות". כך כתבו הבנות סוזן-ז'וּזה ולילי בגלויה האחרונה אותה שלחו לאביהן הוגו קליין
"אבא'לה היקר - אנחנו בסדר – להתראות". כך כתבו הבנות סוזן-ז'וּזה ולילי בגלויה האחרונה אותה שלחו לאביהן הוגו קליין בעת שעבד בפלוגת עבודה עבור הצבא הגרמני במרגיטה (Margitta-Marghita) הסמוכה לגבול אוסטריה. הבנות נשלחו עם אמן לאושוויץ-בירקנאו ונרצחו. הוגו שרד. קראו עוד >>>
"בעוד שבוע יחול החג שלך [יום הולדתך]. כמה משתוקק אני להיות אתכם, לנשק אותך ולשחק אתך…"
"בעוד שבוע יחול החג שלך [יום הולדתך]. כמה משתוקק אני להיות אתכם, לנשק אותך ולשחק אתך…"
"בעוד שבוע יחול החג שלך [יום הולדתך]. כמה משתוקק אני להיות אתכם, לנשק אותך ולשחק אתך… " כך כתב ליאו כהן, מראשי הנהגת הצופים היהודים בצרפת, ב-26 ביולי 1944, לבנו אריאל בן הארבע. חמישה ימים אחר כך, ב-31 ביולי, שולח ליאו כהן ברכבת הגירוש האחרונה שיצאה מדרנסי לאושוויץ. קראו עוד >>>
format_quote
אם אי פעם אעזוב למקום אחר, אתן לך לדעת מהר ככל האפשר. אני שולח לך חיבוק גדול. פייר וולקוביץ, בן 15
העיתון "קמרד" (חבר) פורסם בגטו טרזין וכלל תיאור של חיי הילדים בגטו וכן סיפורים ושירים
העיתון "קמרד" (חבר) פורסם בגטו טרזין וכלל תיאור של חיי הילדים בגטו וכן סיפורים ושירים
העיתון "קמרד" (חבר) פורסם בגטו טרזין וכלל תיאור של חיי הילדים בגטו וכן סיפורים ושירים. 22 גליונות שרדו. סיפור מצויר בשם "זאנדלוזאנדו", המתאר מרוץ מכוניות, הופיע בעמוד השער האחורי של העיתון. את הסיפור כתב עורך העיתון, איוואן פולק, ולגיבורו קרא "זגובאנינה".
קלמר עץ וכלי כתיבה ששימשו את הילדה מירה קריסטיאנפולרוב מפרובוזנה, פולין
קלמר עץ וכלי כתיבה ששימשו את הילדה מירה קריסטיאנפולרוב מפרובוזנה, פולין.
קלמר עץ וכלי כתיבה ששימשו את הילדה מירה קריסטיאנפולרוב מפרובוזנה, פולין. בפרוץ המלחמה גורשה מירה עם אמה לסיביר. זמן קצר לאחר מכן חלתה בדיפתריה ונפטרה כתוצאה ממחסור בתרופות. קראו עוד >>>
"אמא, אל תִּפַגעי שכתבתי מעט כל כך, אבל האדון מיהר ולא היה לו זמן לחכות."
"אמא, אל תִּפַגעי שכתבתי מעט כל כך, אבל האדון מיהר ולא היה לו זמן לחכות."
מכתבה האחרון של רבקה פולקנפליק, בן 11
"אמא, אל תִּפַגעי שכתבתי מעט כל כך, אבל האדון מיהר ולא היה לו זמן לחכות." כך כתבה רבקה-רגינה פולקנפליק ממקום המסתור בו שהתה, זמן קצר לפני שנרצחה, אל הוריה חנה ומשה ואחיה דוד. חנה, משה ודוד שרדו. קראו עוד >>>
ז'ק הלר עם מצילתו, מריה ונדנברגן, יולי 1954
ז'ק הלר עם מצילתו, מריה ונדנברגן, יולי 1954
ז'ק הלר עם מצילתו, מריה ונדנברגן, יולי 1954. ז'ק והוריו שרדו את השואה במסתור והתאחדו אחרי השחרור. ב-23 באוקטובר 2001 הכיר יד ושם ביוג'ן ובמריה ונדנברגן ובבתם פרננד כחסידי אומות העולם.
סיכה שקיבלה הילדה ורה באדר בגטו טרזין מחברתה אווה קוצובר לפני שאווה ומשפחתה גורשו לאושוויץ, שם נרצחו
סיכה שקיבלה הילדה ורה באדר בגטו טרזין מחברתה אווה קוצובר לפני שאווה ומשפחתה גורשו לאושוויץ, שם נרצחו.
סיכה שקיבלה הילדה ורה באדר בגטו טרזין מחברתה אווה קוצובר לפני שאווה ומשפחתה גורשו לאושוויץ, שם נרצחו.
סכין לפתיחת מכתבים ששימש גם בתור כן לעט. את הסכין הכין ניסן פרנקל במחנה בון־לה־רולנד ב-1942 ליום הולדתו השני של בנו רישאר
סכין לפתיחת מכתבים ששימש גם בתור כן לעט. את הסכין הכין ניסן פרנקל במחנה בון־לה־רולנד ב-1942 ליום הולדתו השני של בנו רישאר.
ניסן, אשתו אסתר ובנו רישאר גורשו לאושוויץ-בירקנאו ושם נרצחו
סכין לפתיחת מכתבים ששימש גם בתור כן לעט. את הסכין הכין ניסן פרנקל במחנה בון־לה־רולנד ב-1942 ליום הולדתו השני של בנו רישאר. ניסן, אשתו אסתר ובנו רישאר גורשו לאושוויץ-בירקנאו ושם נרצחו. קראו עוד >>>
מכתב אחרון מאם ומאחות
מכתב אחרון מאם ומאחות
גלויה קטנה זו, המקושטת ביונה, סמל החירות, כתבו פאולה צ'רני, אמה של סוניה צ'רני, ונדיה אחותה של סוניה, בגטו קובנה. הגלויה הוברחה בתוך כיכר לחם אל סוניה שהיתה מוסתרת בביתה של אישה ליטאית מחוץ לגטו קובנה.
פולה ונדיה צ'רני נרצחו עם חיסול הגטו, ביולי 1944.
סוניה-שולמית, דוניה ואסתר סרגר בחג הסוכות. אוברטין, פולין, לפני המלחמה
סוניה-שולמית, דוניה ואסתר סרגר בחג הסוכות. אוברטין, פולין, לפני המלחמה
דוניה ואסתר נרצחו בשואה
סוניה-שולמית, דוניה ואסתר סרגר בחג הסוכות. אוברטין, פולין, לפני המלחמה. במהלך המלחמה הוכנסו הנערות לגטו קולומיאה. דוניה (משמאל) נקברה חיים ביער קמיונקה ב-18 בפברואר 1943. אסתר (מימין) נרצחה באותו יום. הוריהם אליאס וגולדה נרצחו בבית הקברות המקומי אחרי שמקום מחבואם נחשף. שולמית (במרכז) שרדה את השואה. היא מסרה דפי עד לזכר הוריה ואחיותיה ותרמה ליד ושם את אלבום המשפחה ובו תמונה זו.
כלי שחמט שגילף זיגמונד שטרן במסתור בסלובקיה, 1944
כלי שחמט שגילף זיגמונד שטרן במסתור בסלובקיה, 1944
במשך ארבעה חודשים שהו זיגמונד ורוזינה שטרן ובנם בן התשע אלפרד במסתור, בביתם של מריה ויאן מאטולה, ולאחר מכן בבית משפחת פוטאנצ'וק, שניהם בכפר פובראז'ניק שבסלובקיה. כדי להעסיק את עצמם, גילף זיגמונד כלי שחמט מחתיכות עץ שמצא בחצר וצבע אותם ואת לוח השחמט בדיו שנקנה למטרה זו. קראו עוד >>>
משחק מונופול זה נעשה בסדנה הגראפית בטרזין כחלק מהפעילות המחתרתית בגטו
משחק מונופול זה נעשה בסדנה הגראפית בטרזין כחלק מהפעילות המחתרתית בגטו
משחק מונופול זה נעשה בסדנה הגראפית בטרזין כחלק מהפעילות המחתרתית בגטו. המשחק נועד לשעשע את הילדים אך גם לספק להם מידע על החיים בגטו. במונופול משורטטת מפת הגטו ומקומות מרכזיים בו נבחרו לתחנות במשחק: בית הסוהר, קסרקטיני מגורים, המבצר, המחסן, המטבח, מקום קליטת המגורשים ועוד. קראו עוד >>>
אווה פרומר-פרקש מברטיסלבה, סלובקיה, איבדה את משפחתה ב-1943 ואומצה על ידי ארנסט ונלי גייר
אווה פרומר-פרקש מברטיסלבה, סלובקיה, איבדה את משפחתה ב-1943 ואומצה על ידי ארנסט ונלי גייר
אווה פרומר-פרקש מברטיסלבה, סלובקיה, איבדה את משפחתה ב-1943 ואומצה על ידי ארנסט ונלי גייר. במהלך שהותה אצל מארחיה, נולדה בתם קטקה. בסתיו 1944, כשגורשו יהודים מסלובקיה למחנות השמדה, שלח ארנסט את אווה לאמו הקתולית, מריה, עמה נשארה אווה עד תום המלחמה. ב-4 בנובמבר 1996 הכיר יד ושם במריה גיירובה כחסידת אומות העולם.
הרש פאלוך (במרכז) וסבתו, רחל ויינרייטר, קונסקיה, פולין, 1937
הרש פאלוך (במרכז) וסבתו, רחל ויינרייטר, קונסקיה, פולין, 1937
הרש פאלוך (במרכז) וסבתו, רחל ויינרייטר, קונסקיה, פולין, 1937. לא ידוע מי הילד משמאל. הרש וסבתו נרצחו בשואה. קראו עוד >>>
תחפושת של לוחם חירות יווני, לחג הפורים. התחפושת השתייכה לרחל-שרה אוסמו מקורפו, יוון
תחפושת של לוחם חירות יווני, לחג הפורים. התחפושת השתייכה לרחל-שרה אוסמו מקורפו, יוון
רחל-שרה נרצחה באושוויץ
תחפושת של לוחם חירות יווני, לחג הפורים. התחפושת השתייכה לרחל-שרה אוסמו מקורפו, יוון. רחל-שרה נרצחה באושוויץ. קראו עוד >>>
תצלום קבוצתי של הילדים והצוות בבית הילדים באיזיו, צרפת, קיץ 1943
תצלום קבוצתי של הילדים והצוות בבית הילדים באיזיו, צרפת, קיץ 1943.
רוב הילדים בתצלום זה נרצחו בשואה
תצלום קבוצתי של הילדים והצוות בבית הילדים באיזיו, צרפת, קיץ 1943. רוב הילדים בתצלום זה נרצחו בשואה. קראו עוד >>>
ציור של אהוד לב מתקופת שהותו במסתור בבית הילדים בשאבאן בתקופת השואה, לאחר שהועבר לשם ממחנה המעצר גירס
ציור של אהוד לב מתקופת שהותו במסתור בבית הילדים בשאבאן בתקופת השואה, לאחר שהועבר לשם ממחנה המעצר גירס
ציור של אהוד לב מתקופת שהותו במסתור בבית הילדים בשאבאן בתקופת השואה, לאחר שהועבר לשם ממחנה המעצר גירס. הוריו נרצחו באושוויץ. אהוד לב שרד בשואה כילד במסתור.
מדריך לצופה שהיה בשימוש בבית הילדים בשאמוני
מדריך לצופה שהיה בשימוש בבית הילדים בשאמוני
מדריך לצופה שהיה בשימוש בבית הילדים בשאמוני.
מסוף 1942 עד שחרור צרפת בקיץ 1944 היה בית הילדים בשאמוני מקום מקלט לעשרות ילדים, מרביתם יהודים. את בית הילדים הקימו ז'ולייט וידאל ומרינט גי, לימים חסידות אומות העולם, בתמיכת הצופים היהודים (EIF) וארגון אוז"ה (Œuvre de secours aux enfants). קראו עוד >>>
משה רוזנבלום שניצל עם הוריו וסביו על ידי משפחת וובולביצ'יוס
משה רוזנבלום שניצל עם הוריו וסביו על ידי משפחת וובולביצ'יוס
משה רוזנבלום שניצל עם הוריו וסביו על ידי משפחת וובולביצ'יוס. בני משפחת וובולביצ'יוס גרו בכפר סליאיי, לא רחוק מוואנדז'יוגאלה, רובע של קובנה. בני משפחת וובולביצ'יוס לקחו את משה הקטן לביתם בנובמבר 1943. הוריו וסביו עזבו את הגטו במרס 1944 והתקבלו בברכה בקרב בני משפחת וובולביצ'יוס. שם שהו ארבעה חודשים, עד ששוחררו על ידי הצבא האדום. ב-23 באוקטובר 2003 הכיר יד ושם בווינסאס ובהלנה וובולביצ'יוס ובברוניוס ומוניקה לוקושביצ'יוס כחסידי אומות העולם.
פטר גינז ואחותו לפני המלחמה
פטר גינז ואחותו לפני המלחמה
פטר גינז ואחותו לפני המלחמה.
גינז, שנולד בפראג, היה נער ברוך כשרונות שצייר וכתב מאמרים, סיפורים קצרים ושירים מגיל צעיר. לאחר הכיבוש הגרמני של צ'כיה גורש גינז מבית הספר עקב חוקי הגזע. ב-1942 גורש לגטו טרזין, שם המשיך לכתוב ולצייר. עם חבריו בצריפי הנוער ערך ופרסם גינז את העיתון הסודי "ודם" (אנו מובילים). בסתיו 1944 גורש פטר לאושוויץ ונרצח עם הגעתו.
אחת המזוודות בהן נארזו חפציו של הנער היינץ פינקה כאשר עזב את גרמניה בקינדרטרנספורט לאנגליה
אחת המזוודות בהן נארזו חפציו של הנער היינץ פינקה כאשר עזב את גרמניה בקינדרטרנספורט לאנגליה
אחת המזוודות בהן נארזו חפציו של הנער היינץ פינקה כאשר עזב את גרמניה בקינדרטרנספורט לאנגליה. היינץ וולפגנג פינקה, יליד 1924, היה מהנערים האחרונים שחגגו את בר המצווה בבית הכנסת בעיר אינסטרבורג בגרמניה לפני שנהרס בית הכנסת בליל הבדולח בנובמבר 1938. קראו עוד >>>
עיפרון שקיבלה במתנה ברטה (בתיה) אקסלרד לכבוד חג ברברה הקדושה, מחברותיה לכיתה בבית הספר הנוצרי בו למדה
עיפרון שקיבלה במתנה ברטה (בתיה) אקסלרד לכבוד חג ברברה הקדושה, מחברותיה לכיתה בבית הספר הנוצרי בו למדה
עיפרון שקיבלה במתנה ברטה (בתיה) אקסלרד לכבוד חג ברברה הקדושה, מחברותיה לכיתה בבית הספר הנוצרי בו למדה. לאחר שהגרמנים כבשו את קרוסנו, פולין, מצאו הוריה של ברטה מקום מסתור עבורה בביתה של משפחה נוצרית. הוריה של ברטה נרצחו בשואה וברטה נשארה עם המשפחה שהצילה אותה. רק לאחר המלחמה התאפשר לברטה בת ה-13 ללכת לבית הספר. קראו עוד >>>
הקדשה וציור לשריקה קלדרון. בלגרד, 13 בדצמבר 1939
הקדשה וציור לשריקה קלדרון. בלגרד, 13 בדצמבר 1939
הקדשה וציור לשריקה קלדרון. בלגרד, 13 בדצמבר 1939.
סבה של שרה-שריקה, רפאל מאייר, היה רב, שוחט וחזן בבלגרד. לו ולרעייתו רבקה היו שמונה ילדים, חלקם נשואים ובעלי משפחות. כמעט כל בני משפחת מאייר נספו בשואה, בהם שרה-שריקה. קראו עוד >>>
ספר הזכרונות של אריקה הופמן - ילדה אוסטרית שהוסתרה בהולנד
ספר הזכרונות של אריקה הופמן
ילדה אוסטרית שהוסתרה בהולנד
ספר הזכרונות של אריקה הופמן - הילדה אוסטרית שהוסתרה בהולנד.
אריקה נולדה בווינה שבאוסטריה ב-1931 והגיעה ב-1939 עם משפחתה להולנד. במאי 1943, חודשים מעטים לפני יום הולדתה ה-12, גורשה אריקה למחנה ההשמדה סוביבור ונרצחה בהגיעה. קראו עוד >>>
דב יורגראו ובתו רות, הולנד, לפני המלחמה
דב יורגראו ובתו רות, הולנד, לפני המלחמה
דב יורגראו ובתו רות, הולנד, לפני המלחמה.
"את זוכרת את השירים? גם אני שרה אותם". כך כתבה לאה יורגראו במכתבה האחרון ממחנה וסטרבורק בהולנד ב-22 בנובמבר 1942. לאה גורשה מווסטרבורק אל מותה בסוביבור ב-1943. ביולי 1943 גורש בעלה דב לאושוויץ, שם נרצח בדצמבר. רות שרדה את השואה במסתור. לפחות 15 אנשים היו מעורבים בהצלתה של רות ובמאמצים להציל את הוריה.
רוב מציליה של רות הוכרו כחסידי אומות העולם. בשנת 1947 עלתה רות לארץ ישראל. קראו עוד >>>
ברווז עץ חלול ששימש להעברת מסמכים בתקופת השואה
ברווז עץ חלול ששימש להעברת מסמכים בתקופת השואה
ברווז עץ חלול ששימש להעברת מסמכים בתקופת השואה. יהודית גלר נשאה את ברווז העץ בין צעצועי ילדים נוספים, ועשתה את דרכה ממקום למקום תחת זהות בדויה של עובדת סוציאלית העובדת עם ילדים, בעת פעולתה במחתרת הצרפתית. קראו עוד >>>
ספרי הילדים של הפעוטה רות רוזנברג מגרמניה
ספרי הילדים של הפעוטה רות רוזנברג מגרמניה
ספרי הילדים של הפעוטה רות רוזנברג מגרמניה. ספרים שרכשה הרטה רוזנברג עבור בתה הפעוטה רות ערב עזיבתן את גרמניה בעקבות אירועי ליל הבדולח בנובמבר 1938. קראו עוד >>>
הרברט אודנהיימר (אהוד לב) עם אביו הוגו בבוהל, גרמניה, לפני המלחמה
הרברט אודנהיימר (אהוד לב) עם אביו הוגו בבוהל, גרמניה, לפני המלחמה
הרברט אודנהיימר (אהוד לב) עם אביו הוגו בבוהל, גרמניה, לפני המלחמה. ברקע מופיע בית המשפחה. אהוד לב שרד את השואה כילד במסתור. אביו ואמו נרצחו באושוויץ. לב עלה לישראל אחרי המלחמה, הפך להיסטוריון של האמנות והיה הרשם במוזיאון ישראל במשך 32 שנים. קראו עוד >>>
איטה קלר, לבוב, פולין, 1943
איטה קלר, לבוב, פולין, 1943
איטה קלר, לבוב, פולין, 1943. איטה שרדה בשואה בתור ילדה במסתור ועלתה לישראל עם דודתה אחרי המלחמה. ב-31 בינואר 1993 הכיר יד ושם במצילה של איטה, טדאוש קוביקו, כחסיד אומות העולם.
פטר גינז  (1928 -  1944). פנים ביתן מגורים בגטו טרזין
פטר גינז (1928 - 1944). פנים ביתן מגורים בגטו טרזין
פטר גינז (1928 - 1944), "פנים ביתן מגורים בגטו טרזין".
צבעי מים, דיו ועפרון על נייר.

פטר גינז נולד בפראג. הוא היה נער ברוך כישרונות וכבר בגיל צעיר צייר וכתב מאמרים, סיפורים קצרים ושירים. עם כיבוש צ’כיה על ידי הצבא הגרמני ויישום חוקי הגזע, סולק פטר מבית ספרו. ב-1942 גורש לטרזין, שם המשיך לצייר ולכתוב. עם חבריו בביתן הנערים, ערך והוציא לאור עיתון מחתרתי בשם "ודם" ("אנחנו מובילים"). בסתיו 1944 גורש לאושוויץ, שם נרצח מיד עם הגעתו.
"אמא ואבא יקרים... אני גם מנשק ומחבק את שניכם חזק חזק. שלכם, אדיק"
"אמא ואבא יקרים... אני גם מנשק ומחבק את שניכם חזק חזק. שלכם, אדיק"
“אמא ואבא יקרים... אני גם מנשק ומחבק את שניכם חזק חזק. שלכם, אדיק." אדוארד-אדיק טונקונוגי, שזה עתה החל ללמוד לכתוב, כתב מילים אלה להוריו, קלרה ולייזר, שהיו אמנים בתאטרון נודד רוסי. באביב 1941 עזבו השניים את אדיק הצעיר אצל הוריה של קלרה בסטנוב, אוקראינה. לייזר וקלרה לא הצליחו לחזור לסטנוב ואחרי המלחמה נודע להם שרוב בני משפחתם, בהם אדיק, נרצחו. קראו עוד >>>
בובה של הילדה אגתה מרים רסלר מסלובקיה
בובה של הילדה אגתה מרים רסלר מסלובקיה
בובה של הילדה אגתה מרים רסלר מסלובקיה.
אגתה היתה בת חמש כשהחל גירוש יהודי סלובקיה למחנות הריכוז. משה ואולגה רסלר ושלוש בנותיהם חמקו במשך שלוש שנים מן המשלוחים ולבסוף ברחו והחלו לנדוד ביערות ובין כפרים. אגתה האמינה שהבובה הגנה עליה ושבזכותה ניצלה המשפחה כולה.
בגטו דברצן, הונגריה, יצרה לאה בורנשטיין בית בובות כמזכרת לבית המשפחה ממנו גורשו
בגטו דברצן, הונגריה, יצרה לאה בורנשטיין בית בובות כמזכרת לבית המשפחה ממנו גורשו
בגטו דברצן, הונגריה, יצרה לאה בורנשטיין בית בובות כמזכרת לבית המשפחה ממנו גורשו. ה"בית" עשוי קרטון ובו שתי בובות בדמות הוריה. לאה נשלחה למחנה עבודות כפייה שטראסהוף באוסטריה. שם מצאה עטיפה של ספר ובה ציפתה את בית הבובות שאותו הצליחה להביא איתה מהגטו. לאחר המלחמה עלתה לאה לארץ־ישראל והביאה עימה את "הבית".
בית הבובות הוא חלק מתערוכת ready2print "ילדות בשואה – כוכבים בלי שמים" >>>
אקורדיון שקיבל שבתאי שמי מביטולה (מונסטיר) שבמקדוניה בתור מתנה לרגל בר המצווה
אקורדיון שקיבל שבתאי שמי מביטולה (מונסטיר) שבמקדוניה בתור מתנה לרגל בר המצווה.
האקורדיון נשמר אצל חבר כאשר שבתאי גורש למחנות
אקורדיון שקיבל שבתאי שמי מביטולה (מונסטיר) שבמקדוניה בתור מתנה לרגל בר המצווה. האקורדיון נשמר אצל חבר כאשר שבתאי גורש למחנות, שם נרצח. לאחר מכן הוחזר האקורדיון לאחותו גיטה. קראו עוד >>>
ילדים בחדר (בית ספר יסודי דתי), סטשוב, פולין, לפני המלחמה
ילדים בחדר (בית ספר יסודי דתי), סטשוב, פולין, לפני המלחמה
ילדים בחדר (בית ספר יסודי דתי), סטשוב, פולין, לפני המלחמה
דרויה, פולין: מאיר לוויטנוס (מוסר הכרטיס) ואחותו חיה מרים מרלה, 1941
דרויה, פולין: מאיר לוויטנוס (מוסר הכרטיס) ואחותו חיה מרים מרלה, 1941
דרויה, פולין: מאיר לוויטנוס (מוסר הכרטיס) ואחותו חיה מרים מרלה, 1941.
מאיר וחיה צולמו עבור כרטיס הברכה לשנה החדשה.
חיה נרצחה בדרויה ב-16 ביוני 1942. מאיר שרד בשואה.
format_quote
30 במאי 1944. [...] יומני היקר, איני רוצה למות; אני רוצה לחיות, גם אם פירוש הדבר הוא שאהיה האדם האחרון כאן שיורשה להישאר. אחכה לתום המלחמה במרתף כלשהו, או על הגג, או במסתור כלשהו. [...] כל עוד הם לא הרגו אותי, לפחות הותר לי לחיות. [...] איני יכולה לכתוב עוד, יומני היקר, הדמעות זולגות מעיני." אוה היימן, בת 13
אלבום ילדות של רות פרנקל-קולני שנולדה ב-1 ביולי 1940 בשנחאי.
אלבום ילדות של רות פרנקל-קולני שנולדה ב-1 ביולי 1940 בשנחאי.
אלבום ילדות של רות פרנקל-קולני שנולדה ב-1 ביולי 1940 בשנחאי. הוריה נמלטו לשם מגרמניה ואוסטריה.
נלי טול "ילדות בשדה, לבוב, 1943"
נלי טול "ילדות בשדה, לבוב, 1943"
נלי טול
"ילדות בשדה, לבוב, 1943"
גואש ועיפרון על נייר
19.7x27.5 ס"מ
אוסף מוזיאון האמנות, יד ושם

ציור בצבעי מים שציירה נלי טול בגטו לבוב כאיורים לסיפורים שאמה סיפרה לה. הציורים משקפים ארועים מחייה לפני המלחמה. קראו עוד >>>
הרברט אודנהיימר (אהוד לב – בחזית, עם הכתפיות המוצלבות) בבית הילדים בשאבאן, 1941
הרברט אודנהיימר (אהוד לב – בחזית, עם הכתפיות המוצלבות) בבית הילדים בשאבאן, 1941
הרברט אודנהיימר (אהוד לב – בחזית, עם הכתפיות המוצלבות) בבית הילדים בשאבאן, 1941. בשנת 2007 ביקר אהוד לב ב-"Memoriale de la Shoah", אתר זיכרון לשואה בפריז, ושם ראה תערוכה על בית הילדים שהקים האוז"ה (OSE), ארגון לעזרה לילדים בצרפת בתקופת השואה. לב זיהה את עצמו בין חבריו ואנשי הצוות בתמונה זו. קראו עוד על בית הילדים בשאבאן >>>
טלית שקיבל הנער יז'י באדר מאביו פאבל לכבוד טקס בר-המצווה שלו, שנערך בגטו טרזין בשנת 1944
טלית שקיבל הנער יז'י באדר מאביו פאבל לכבוד טקס בר-המצווה שלו, שנערך בגטו טרזין בשנת 1944
טלית שקיבל הנער יז'י באדר מאביו פאבל לכבוד טקס בר-המצווה שלו, שנערך בגטו טרזין בשנת 1944. קראו עוד >>>
ילד ברחוב בגטו קרקוב, פולין
ילד ברחוב בגטו קרקוב, פולין
ילד ברחוב בגטו קרקוב, פולין.
ספר הזכרונות של פרנקה קלצ'בסקה
ספר הזכרונות של פרנקה קלצ'בסקה
זכרונות אחרונים מהגטו בלודז'
בספר הזכרונות של פרנקה קלצ'בסקה רשומות הקדשות שכתבו לפרנקה חברותיה במושבת הילדים במרישין, פרבר חקלאי בגטו לודז'. פרנקה שרדה. רוב כותבות ההקדשות נספו בשואה. קראו עוד >>>
משחק שחמט שגילף יוליוס דרוקמן בגטו אובדובקה בטרנסניסטריה בשנת 1943
משחק שחמט שגילף יוליוס דרוקמן בגטו אובדובקה בטרנסניסטריה בשנת 1943
משחק שחמט שגילף יוליוס דרוקמן בגטו אובדובקה בטרנסניסטריה בשנת 1943. קראו עוד >>>
ספר הזכרונות של נתן קורצמן
ספר הזכרונות של נתן קורצמן
אלבום של אחד מילדי טהרן
בספר הזכרונות של נתן (נורברט) קורצמן, מילדי טהרן, הקדשות שכתבו לנתן הילדים שעשו איתו את הדרך מטהרן דרך קאראצ'י לסואץ ומשם לארץ ישראל. קראו עוד >>>
format_quote
לא בכיתי. חשבתי: אני יהודיה. אין מקום בשבילי. עמדתי שם עד שאיש כבר לא עמד לפני בית הספר. רק אני. שנת הלימודים החדשה החלה. אבל לא בשבילי. חנה הרשקוביץ
ציור מאת קלרט ויגדר עם הכיתוב "יום שלישי, 14 ביולי 1942"
ציור מאת קלרט ויגדר עם הכיתוב "יום שלישי, 14 ביולי 1942"
ציור מאת קלרט ויגדר עם הכיתוב "יום שלישי, 14 ביולי 1942". קלרט ואחיה הצעיר שרדו את השואה במסתור בפריז הכבושה על ידי הנאצים. אביהם נרצח באושוויץ ב-1943. אחרי השחרור התאחדו הילדים עם אמם. קראו עוד >>>
שפרה יוניש ומצילתה, לאוקדיה יארומירסקה
שפרה יוניש ומצילתה, לאוקדיה יארומירסקה
שפרה יוניש ומצילתה, לאוקדיה יארומירסקה.
לאוקדיה יארומירסקה התגוררה ברובע ביאלולקה בוורשה. באוקטובר 1942 היא לקחה אל ביתה תינוקת בת שמונה חודשים שננטשה ליד גדר של מנזר. כשהתקרבו הסובייטים לוורשה נאלצה לאוקדיה להתפנות מביתה. היא לקחה את הילדה אתה והשתיים נדדו ממקום למקום, מחפשות ללא הרף מזון ומקום לישון. באוקטובר 1945, שלוש שנים לאחר שעזב את שפרה ליד גדר המנזר, הצליח אביה של שפרה לאתר אותה. קראו עוד >>>
מורה ותלמיד בבית ספר של המועצה היהודית באמסטרדם, הולנד, בתקופת השואה
מורה ותלמיד בבית ספר של המועצה היהודית באמסטרדם, הולנד, בתקופת השואה
מורה ותלמיד בבית ספר של המועצה היהודית באמסטרדם, הולנד, בתקופת השואה.
נעל התינוקת הינדה כהן. אביה חרט על סוליית הנעל את תאריך גירושה למחנות המוות
נעל התינוקת הינדה כהן. אביה חרט על סוליית הנעל את תאריך גירושה למחנות המוות
נעל התינוקת הינדה כהן. אביה חרט על סוליית הנעל את תאריך גירושה למחנות המוות. קראו עוד >>>
הפאזל שקיבלה חנה (הנדריקה) ברואר מווכט (פיכט) שבהולנד בעת שהותה במסתור
הפאזל שקיבלה חנה (הנדריקה) ברואר מווכט (פיכט) שבהולנד בעת שהותה במסתור
הפאזל שקיבלה חנה (הנדריקה) ברואר מווכט (פיכט) שבהולנד בעת שהותה במסתור. קראו עוד >>>
צמותיה של לילי הירש שגורשה עם משפחתה לאושוויץ ונרצחה
צמותיה של לילי הירש שגורשה עם משפחתה לאושוויץ ונרצחה
שיערה של לילי בת ה-12 לא סופר מאז ילדותה המוקדמת. כשהיא ומשפחתה אולצו לעזוב את ביתם בטארגו-מורש ולעבור לגטו, אמה של לילי, רבקה, ידעה שבגטו לא תוכל לטפל כראוי בשיערה של בתה. היא גזרה את שתי צמותיה הארוכות והיפות של לילי והבטיחה שהן יינתנו לשכנים, שישמרו עליהן. בתוך שישה שבועות נרצחו לילי ואמה באושוויץ. קראו עוד >>>
ציור של הספינה סנט לואיס מאת ליזל יוזף בת ה-13
ציור של הספינה סנט לואיס מאת ליזל יוזף בת ה-13
ציור של הספינה סנט לואיס מאת ליזל יוזף בת ה-13.
הספינה סנט לואיס עזבה את המבורג, גרמניה, במאי 1939 בדרכה לקובה. הספינה לא הורשתה לעגון בקובה, למרות שכל הנוסעים היו בעלי ויזת כניסה. הספינה לא הורשתה להיכנס למימי ארצות הברית או קנדה ואולצה לשוט חזרה לאירופה. רוב היהודים שהפליגו על הסנט לואיס נספו בשואה. בין הניצולים המעטים היתה ליזל יוזף בת ה-13.
פרד לסינג (שלישי משמאל) עם ילדים אחרים ברחוב באמסטרדם
פרד לסינג (שלישי משמאל) עם ילדים אחרים ברחוב באמסטרדם
פרד לסינג (שלישי משמאל) עם ילדים אחרים ברחוב באמסטרדם. קראו עוד >>>
format_quote
כשאגדל ואהיה בן עשרים
אצא לראות את עולמנו המקסים.
אתיישב בתוך ציפור עם מנוע,
אתרומם ואמריא אל החלל, גבוה.

אעוף, אשוט ואתנשא
מעל עולם רחוק ויפה.
אחלוף מעל נהרות וימים,
אל השמים אתרומם ואפרח
עננה אחות לי והרוח אח.

אברהם קופלוביץ', בן 14
תיק אוכל של הנערה תמרה פודריאצ'יק מקובנה שבליטא
תיק אוכל של הנערה תמרה פודריאצ'יק מקובנה שבליטא
תיק אוכל של הנערה תמרה פודריאצ'יק מקובנה שבליטא. תמרה נשלחה עם הוריה לגטו קובנה ונרצחה בפורט התשיעי, באקציה הגדולה באוקטובר 1941. קראו עוד >>>
"החוקים [התורה] שקיבלנו אז הם ארוע חד פעמי והם יהיו בתוקף כל עוד קיים העולם. המצוות הן כה קדושות וחסינות עד שאנחנו צריכים לשאוף לקיימן בכל המצבים."
"החוקים [התורה] שקיבלנו אז הם ארוע חד פעמי והם יהיו בתוקף כל עוד קיים העולם. המצוות הן כה קדושות וחסינות עד שאנחנו צריכים לשאוף לקיימן בכל המצבים."
"החוקים [התורה] שקיבלנו אז הם ארוע חד פעמי והם יהיו בתוקף כל עוד קיים העולם. המצוות הן כה קדושות וחסינות עד שאנחנו צריכים לשאוף לקיימן בכל המצבים."
כך כתב זיגפריד בודנהיימר במכתבו האחרון אל ארנסט בנו בבית הילדים במונטנטן שלושה חודשים לפני בר המצווה של ארנסט. קראו עוד >>>
קופסה ובתוכה פרחים מיובשים והקדשה: "לשלמה אחי ביום הולדתך, מאחותך הדסה. לינדנפלס, 7 ביוני 1947"
קופסה ובתוכה פרחים מיובשים והקדשה: "לשלמה אחי ביום הולדתך, מאחותך הדסה. לינדנפלס, 7 ביוני 1947"
קופסה ובתוכה פרחים מיובשים והקדשה: "לשלמה אחי ביום הולדתך, מאחותך הדסה. לינדנפלס, 7 ביוני 1947". את הקופסה קיבל שלמה הוכמן בן ה-16 מחשאנוב שבפולין על סיפון האנייה "אקסודוס" מחברתו הדסה רוזן. שלמה והדסה נפגשו בבית ילדים בגרמניה לאחר המלחמה, היחידים ששרדו מכל בני משפחותיהם.
אברהם רוזנטל, בן חמש, ואחיו עמנואל, בן שנתיים, פברואר 1944, קובנה, ליטא
אברהם רוזנטל, בן חמש, ואחיו עמנואל, בן שנתיים, פברואר 1944, קובנה, ליטא
אברהם רוזנטל, בן חמש, ואחיו עמנואל, בן שנתיים, פברואר 1944, קובנה, ליטא. עמנואל נולד בגטו קובנה. במרץ 1944 גורשו אברהם ועמנואל למיידנק עם אביהם וסבתם ונרצחו. דודם של אברהם ועמנואל, שרגא ויינר, ביקש מהצלם, צבי (הירש) קדושין (ג'ורג' קדיש), לצלם תמונה זו, וגילה אותה לאחר המלחמה במחנה העקורים לנדסברג. כ-10,000 ילדים נכלאו בגטו קובנה. בתוך מספר חודשים נרצחו כמעט מחציתם (4,400) במהלך "האקציה הגדולה" של 28 באוקטובר 1941.
ילדים בבית ספר במחנה עקורים בגרמניה לאחר המלחמה
ילדים בבית ספר במחנה עקורים בגרמניה לאחר המלחמה
ילדים בבית ספר במחנה עקורים בגרמניה לאחר המלחמה.
כובע מדי התלמיד של שמואל בורשטיין מהגימנסיה הריאלית בקובנה
כובע מדי התלמיד של שמואל בורשטיין מהגימנסיה הריאלית בקובנה
כובע מדי התלמיד של שמואל בורשטיין מהגימנסיה הריאלית בקובנה. קראו עוד >>>
ארץ ישראל, 18 בפברואר 1943, קבוצה של ילדים בני חמש מבין ילדי טהרן יורדת מרכבת
ארץ ישראל, 18 בפברואר 1943, קבוצה של ילדים בני חמש מבין ילדי טהרן יורדת מרכבת
ארץ ישראל, 18 בפברואר 1943, קבוצה של ילדים בני חמש מבין ילדי טהרן יורדת מרכבת. עם פרוץ מלחמת העולם השניה ברחו כ-300,000 יהודים מפולין מזרחה, לברית המועצות. מאפריל ועד אוגוסט 1942 הובאו חלק מהפליטים דרך הים הכספי לטהרן, שהיתה תחת שלטון בריטי. בין הפליטים היו כאלף ילדים יהודים, רובם יתומים, וכ-800 מבוגרים יהודים.
"אני מאושרת שקיבלת את דרישת השלום שלנו... תהיי בריאה. הרבה נשיקות מאמא שלך." כך כתבה ברטה יושקוביץ מהגטו בבנדז'ין במערב פולין אל בתה רוזי
"אני מאושרת שקיבלת את דרישת השלום שלנו... תהיי בריאה. הרבה נשיקות מאמא שלך."
כך כתבה ברטה יושקוביץ מהגטו בבנדז'ין במערב פולין אל בתה רוזי
"אני מאושרת שקיבלת את דרישת השלום שלנו... תהיי בריאה. הרבה נשיקות מאמא שלך." כך כתבה ברטה יושקוביץ מהגטו בבנדז'ין במערב פולין אל בתה רוזי שהיתה במחנה עבודה באובראלשטט. ברטה נשלחה עם בעלה שלמה ובנם אליעזר אל מותם באושוויץ. רוזי ואחותה רות שרדו. קראו עוד >>>
סיכה בצורת כלבלב שקיבלה אנה נוסבאום מאביה בתור מתנת פרידה, כשנפרדה ממנו ונשלחה מווינה במסגרת הקינדרטרנספורט
סיכה בצורת כלבלב שקיבלה אנה נוסבאום מאביה בתור מתנת פרידה, כשנפרדה ממנו ונשלחה מווינה במסגרת הקינדרטרנספורט
סיכה בצורת כלבלב שקיבלה אנה נוסבאום מאביה בתור מתנת פרידה, כשנפרדה ממנו ונשלחה מווינה במסגרת הקינדרטרנספורט. סיכת הכלבלב האדמדם היא המתנה האחרונה שקיבלה אנה בת העשר מאביה. הוריה של אנה גורשו מאוסטריה ונרצחו. קראו עוד >>>
format_quote
היום באו בשביל האופניים שלי. כמעט שגרמתי לתקלה גדולה. יודע אתה, יומני הקטן, מזה בלבד שהשוטרים נכנסו לבית, נבהלתי באופן מחריד. יודעת אני כי השוטרים מביאים עתה רק צרות אתם, בכל מקום שהם נכנסים ... ובכן, יומני הקטן, התנפלתי על הארץ ומלמטה חיבקתי את הגלגל האחורי של האופניים שלי וצעקתי כל מיני דברים אל השוטרים: "שתתביישו לקחת אופניים של ילדה! הרי זה מעשה גנבה!" ... שוטר אחד היה מרוגז מאוד – הוא אמר: "רק זה צריך עוד, שילדה יהודית תעשה קומדיה שכזאת כשלוקחים אופניים שלה. שום צאצא של יהודים לא מגיע לו עוד שיחזיק באופניים. גם לחם לא מגיע להם ליהודים, שלא יזללו את הכל, אלא יניחו לפיותיהם של החיילים. אווה היימן, בת 13
תיק אותו תפרו עבור אליידה-חנה בנינגה אמה וסבתה במחנות שהקימו היפנים באינדונזיה
תיק אותו תפרו עבור אליידה-חנה בנינגה אמה וסבתה במחנות שהקימו היפנים באינדונזיה
תיק אותו תפרו עבור אליידה-חנה בנינגה אמה וסבתה במחנות שהקימו היפנים באינדונזיה. קראו עוד >>>
שריקה קלדרון ואחיה אברהם-פג'ה, בלגרד, לפני המלחמה
שריקה קלדרון ואחיה אברהם-פג'ה, בלגרד, לפני המלחמה
שריקה קלדרון ואחיה אברהם-פג'ה, בלגרד, לפני המלחמה. קראו עוד >>>
אווה מודבל נולדה בטרנסילבניה בשנת 1936. הבובה ג'רטה ליוותה אותה לאורך כל המלחמה
אווה מודבל נולדה בטרנסילבניה בשנת 1936. הבובה ג'רטה ליוותה אותה לאורך כל המלחמה
אווה מודבל נולדה בטרנסילבניה בשנת 1936. הבובה ג'רטה ליוותה אותה לאורך כל המלחמה.
מכתב פרידה שכתבה ניצולת השואה אווה מודבל לבובתה ג'רטה כשתרמה אותה ליד ושם: "להתראות, בובתי ג'רטה!... אני מקווה שתוכלי לספר לאנשים ובעיקר לילדים שיבואו לתערוכה, היכן היית אתי ואת מה שראית – זהו סיפור עצוב, אבל גם סיפור שמח, כי נשארתי בחיים… גרטה יקרה, את תהיי העדה האחרונה לילדות נוראה. הלוואי ששום ילד בשום מקום לא יצטרך לעבור שוב ילדות כזו…" קראו עוד >>>
ילדים אוכלים בבית יהודי אורתודוכסי ברחוב טוורדה 21 בגטו ורשה
ילדים אוכלים בבית יהודי אורתודוכסי ברחוב טוורדה 21 בגטו ורשה
ילדים אוכלים בבית יהודי אורתודוכסי ברחוב טוורדה 21 בגטו ורשה. קראו עוד >>>
מחברת הסקיצות של סטפן לוי מסדנת עיבוד העור שבה לימד ליאון קניג בשאבאן
מחברת הסקיצות של סטפן לוי מסדנת עיבוד העור שבה לימד ליאון קניג בשאבאן
מחברת הסקיצות של סטפן לוי מסדנת עיבוד העור שבה לימד ליאון קניג בשאבאן.
בבניין סמוך לטירת שאבאן פעלה סדנה לעיבוד עור ובה למדו ועבדו הילדים הגדולים יותר בבית הילדים בשאבאן. פליקס שברייה, מנהל בית הילדים, שמאוחר יותר הוכר כחסיד אומות העולם, האמין בצורך לצייד את הילדים בכישורים עבור החיים שלאחר המלחמה. קראו עוד >>>
כרטיס ברכה לראש השנה עם תצלומם של משה ופנחס, בני דודה של מוסרת התצלום, בת שבע גודייר. השניים נספו בשואה
כרטיס ברכה לראש השנה עם תצלומם של משה ופנחס, בני דודה של מוסרת התצלום, בת שבע גודייר. השניים נספו בשואה
כרטיס ברכה לראש השנה עם תצלומם של משה ופנחס, בני דודה של מוסרת התצלום, בת שבע גודייר. השניים נספו בשואה.
זופיה (יעל רוזנר) הקטנה הוחבאה במרתף בגטו ורשה ושם שיחקה עם זוז'יה, בובתה, שאותה יצרה לה אמה, נטליה זייצ'יק
זופיה (יעל רוזנר) הקטנה הוחבאה במרתף בגטו ורשה ושם שיחקה עם זוז'יה, בובתה, שאותה יצרה לה אמה, נטליה זייצ'יק
זופיה (יעל רוזנר) הקטנה הוחבאה במרתף בגטו ורשה ושם שיחקה עם זוז'יה, בובתה, שאותה יצרה לה אמה, נטליה זייצ'יק. קראו עוד >>>
ילדי בית הילדים בשאמוני במדים במהלך פעילות צופים במחנה קיץ, שאמוני, 1943-1944
ילדי בית הילדים בשאמוני במדים במהלך פעילות צופים במחנה קיץ, שאמוני, 1943-1944
ילדי בית הילדים בשאמוני במדים במהלך פעילות צופים במחנה קיץ, שאמוני, 1943-1944. בקיץ 1942 קיימו ז'ולייט וידאל ומרינט גי מחנה קיץ לילדים יהודים ונוצרים בבית קיץ בשאמוני. כשנודע לווידאל ולגי שרוב הילדים היהודים איבדו את הוריהם בגירושים, הפכו השתיים את בית הקיץ למעון ילדים, אותו ניהלה מירל לוי. בית הילדים בשאמוני סיפק מקלט לעשרות ילדים, רובם יהודים, מסוף 1942 עד שחרור צרפת בקיץ 1944. ב-2 בינואר 1969 הכיר יד ושם במרינט גי ובז'ולייט וידאל כחסידות אומות העולם. קראו עוד >>>
דלוגושיודלו, פולין, 1930: נערים דתיים משחקים שח-מט במחנה קיץ
דלוגושיודלו, פולין, 1930: נערים דתיים משחקים שח-מט במחנה קיץ
דלוגושיודלו, פולין, 1930: נערים דתיים משחקים שח-מט במחנה קיץ.
ולנטינה, בתם של ארקדי וליודמילה זבאר, נולדה ב-1935 בחרקוב שבאוקראינה
ולנטינה, בתם של ארקדי וליודמילה זבאר, נולדה ב-1935 בחרקוב שבאוקראינה
ולנטינה, בתם של ארקדי וליודמילה זבאר, נולדה ב-1935 בחרקוב שבאוקראינה. היא נספתה שם עם הוריה ב-1941. את התמונה מסר ליד ושם בן דודה של ולנטינה, דמיטרי קמישן.
יחיאל מינצברג, בנם של אבק (אבא) ומרים מינצברג מראדום שבפולין
יחיאל מינצברג, בנם של אבק (אבא) ומרים מינצברג מראדום שבפולין
יחיאל מינצברג, בנם של אבק (אבא) ומרים מינצברג מראדום שבפולין. באוקטובר 1942 גורש יחיאל לטרבלינקה ונרצח. הוא היה בן עשר. את התמונה מסרה ליד ושם דודתו, לולה פוליטנסקי, שמתגוררת בישראל.
בטי רוזנבאום בת השנה. אמסטרדם, אוגוסט 1942
"אני מקווה שתוכלי להישאר עם הוריך המאמצים עד שנחזור. עבורנו זו מחשבה מנחמת, לדעת שאת בטוחה."
"אני מקווה שתוכלי להישאר עם הוריך המאמצים עד שנחזור. עבורנו זו מחשבה מנחמת, לדעת שאת בטוחה."
כך כתבה יוהנה רוזנבאום במכתבה האחרון ממקום מאסרה בנדה (Nedde) שבהולנד אל בתה הפעוטה בטי ששהתה במסתור באיברחן (Eibergen). בטי שרדה. הוריה יוהנה ואפרים ואחיה התינוק מקסצ'ה נרצחו בשואה. קראו עוד >>>
רוזי יושקוביץ (משמאל) ובתם של השכנים, שולמית גוטליב (נולדה ב-1936), נורדהאוזן, גרמניה, 1938
רוזי יושקוביץ (משמאל) ובתם של השכנים, שולמית גוטליב (נולדה ב-1936), נורדהאוזן, גרמניה, 1938
רוזי יושקוביץ (משמאל) ובתם של השכנים, שולמית גוטליב (נולדה ב-1936), נורדהאוזן, גרמניה, 1938. שולמית נרצחה בשואה עם הוריה, וולף ודורה, ועם אחיה דוריאן. רוזי שרדה. קראו עוד >>>
ילדים גוועים ברעב בגטו ורשה, פולין
ילדים גוועים ברעב בגטו ורשה, פולין
ילדים גוועים ברעב בגטו ורשה, פולין
יד ושם, ארכיון התצלומים, 2536/73
ילדים בחדר (בית ספר יסודי דתי), סטשוב, פולין, לפני המלחמה
ילדים בחדר (בית ספר יסודי דתי), סטשוב, פולין, לפני המלחמה
ילדים בחדר (בית ספר יסודי דתי), סטשוב, פולין, לפני המלחמה
משה מנלה ובתו גוטה
משה מנלה ובתו גוטה
משה מנלה ובתו גוטה.
משה מנלה נולד בקיילצה שבפולין ב-1908. הוא נישא לבלומה ציטרון ובתם גוטה נולדה ב-1937. השלושה נרצחו בטרבלינקה ב-1942. משה היה בן 34, בלומה היתה בת 33 וגוטה היתה בת חמש. את דפי העדות לזכרם והתצלום מסר ליד ושם אריה ציטרון-הדרי, גיסו של משה ודודה של גוטה.
ורשה פולין, אנשים עומדים בתור לפני מטבח ציבורי בגטו
ורשה פולין, אנשים עומדים בתור לפני מטבח ציבורי בגטו
ורשה פולין, אנשים עומדים בתור לפני מטבח ציבורי בגטו.
יד ושם, ארכיון התצלומים 3078/73
וסטרבורק, הולנד, הדלקת נרות בליל שביעי של חנוכה
וסטרבורק, הולנד, הדלקת נרות בליל שביעי של חנוכה
וסטרבורק, הולנד, הדלקת נרות בליל שביעי של חנוכה.
יד ושם, ארכיון התצלומים 1922/19
סטשוב, פולין, לפני המלחמה, קבוצת כדורגל שהורכבה מילדים יהודים
סטשוב, פולין, לפני המלחמה, קבוצת כדורגל שהורכבה מילדים יהודים
סטשוב, פולין, לפני המלחמה, קבוצת כדורגל שהורכבה מילדים יהודים.
ארכיון התצלומים של יד ושם 5724/6
ילדות אוכלות מצות בפסח במרכז רוטשילד בווינה, אוסטריה, לאחר המלחמה
ילדות אוכלות מצות בפסח במרכז רוטשילד בווינה, אוסטריה, לאחר המלחמה
ילדות אוכלות מצות בפסח במרכז רוטשילד בווינה, אוסטריה, לאחר המלחמה.
ארכיון התצלומים של יד ושם 160BO1
יומה הראשון של ליזלוטה (לילו) ארמן בבית הספר בסאארברוקן, גרמניה, 1926
יומה הראשון של ליזלוטה (לילו) ארמן בבית הספר בסאארברוקן, גרמניה, 1926
יומה הראשון של ליזלוטה (לילו) ארמן בבית הספר בסאארברוקן, גרמניה, 1926. בגרמניה קיבלו הילדים באופן מסורתי קונוס מלא ממתקים ביום הראשון ללימודים בבית הספר. לילו נרצחה באושוויץ בשנת 1943, בגיל 17.
תלמידים יהודים והמורה משה גוביץ, אמסטרדם, הולנד
תלמידים יהודים והמורה משה גוביץ, אמסטרדם, הולנד
תלמידים יהודים והמורה משה גוביץ, אמסטרדם, הולנד.
התצלום הוא חלק מאלבום המתעד את החיים והעבודה ברובע היהודי באמסטרדם בתקופת הכיבוש הגרמני. את העבודה יזם י' ברנדון, מזכיר המועצה היהודית, במאי 1941, ובה 116 תצלומים שצולמו בתקופה של חודשיים. ברוב התצלומים מופיעים תושביו היהודים של הרובע בעבודתם במגוון סוכנויות רווחה שהוקמו כדי לסייע לאלה שהוחזקו במחנות המעבר וסטרבורק ופוכט. הודות למאמציהם קיבלו יהודים שהוחזקו במחנות אלה דואר מקרוביהם ברובע היהודי באמסטרדם וכן חפצים אישיים שהותירו מאחוריהם עם גרושם מהרובע.
מורה ותלמיד בבית הספר של היודסה ראד (היודנרט) באמסטרדם, הולנד
מורה ותלמיד בבית הספר של היודסה ראד (היודנרט) באמסטרדם, הולנד
מורה ותלמיד בבית הספר של היודסה ראד (היודנרט) באמסטרדם, הולנד.
קלמר עץ וכלי כתיבה ששימשו את הילדה מירה קריסטיאנפולרוב מפרובוזנה, פולין
קלמר עץ וכלי כתיבה ששימשו את הילדה מירה קריסטיאנפולרוב מפרובוזנה, פולין.
קלמר עץ וכלי כתיבה ששימשו את הילדה מירה קריסטיאנפולרוב מפרובוזנה, פולין. קראו עוד >>>
ילדים בבית ספר במחנה עקורים בגרמניה לאחר המלחמה
ילדים בבית ספר במחנה עקורים בגרמניה לאחר המלחמה
ילדים בבית ספר במחנה עקורים בגרמניה לאחר המלחמה.
כובע מדי התלמיד של שמואל בורשטיין מהגימנסיה הריאלית בקובנה
כובע מדי התלמיד של שמואל בורשטיין מהגימנסיה הריאלית בקובנה
כובע מדי התלמיד של שמואל בורשטיין מהגימנסיה הריאלית בקובנה. קראו עוד >>>
שיעור כימיה, לטביה, לפני המלחמה
שיעור כימיה, לטביה, לפני המלחמה
שיעור כימיה, לטביה, לפני המלחמה.
שיעור עברית בבית ספר יהודי בוורוצלב (ברסלב), פולין, 20.9.1946
שיעור עברית בבית ספר יהודי בוורוצלב (ברסלב), פולין, 20.9.1946
שיעור עברית בבית ספר יהודי בוורוצלב (ברסלב), פולין, 20.9.1946.
תלמידים ומורתם בבית ספר יהודי בהולנד
תלמידים ומורתם בבית ספר יהודי בהולנד
תלמידים ומורתם בבית ספר יהודי בהולנד.
מורה ותלמידיו לומדים את התלמוד, פולין, לפני המלחמה
מורה ותלמידיו לומדים את התלמוד, פולין, לפני המלחמה
מורה ותלמידיו לומדים את התלמוד, פולין, לפני המלחמה.
עיפרון שקיבלה במתנה ברטה (בתיה) אקסלרד מחברותיה לכיתה בבית הספר הנוצרי, לכבוד חג ברברה הקדושה
עיפרון שקיבלה במתנה ברטה (בתיה) אקסלרד מחברותיה לכיתה בבית הספר הנוצרי, לכבוד חג ברברה הקדושה
עיפרון שקיבלה במתנה ברטה (בתיה) אקסלרד מחברותיה לכיתה בבית הספר הנוצרי, לכבוד חג ברברה הקדושה. קראו עוד >>>
תצלום סוף שנת הלימודים בכיתה א' בבית הספר "תרבות" בזבורוב, פולין, 1939, ערב פרוץ מלחמת העולם השניה
תצלום סוף שנת הלימודים בכיתה א' בבית הספר "תרבות" בזבורוב, פולין, 1939, ערב פרוץ מלחמת העולם השניה
תצלום סוף שנת הלימודים בכיתה א' בבית הספר "תרבות" בזבורוב, פולין, 1939, ערב פרוץ מלחמת העולם השניה. יושבת בשורה הראשונה, שניה משמאל: סבינה פוקס שווייד. בשורה האחרונה: המורים, מר קארפ וגברת פינקלשטיין.
ציורים מספר לימוד בנושא אנטומיה שהעתיק במסתור הילד קובה (ג'ק) יגד
ציורים מספר לימוד בנושא אנטומיה שהעתיק במסתור הילד קובה (ג'ק) יגד
ציורים מספר לימוד בנושא אנטומיה שהעתיק במסתור הילד קובה (ג'ק) יגד. קראו עוד >>>
מורה בבית הספר "אורט" במחנה העקורים ברגן-בלזן, גרמניה, לאחר המלחמה
מורה בבית הספר "אורט" במחנה העקורים ברגן-בלזן, גרמניה, לאחר המלחמה
מורה בבית הספר "אורט" במחנה העקורים ברגן-בלזן, גרמניה, לאחר המלחמה
כיתת בית ספר עברי באוטנה, ליטא, לפני המלחמה
כיתת בית ספר עברי באוטנה, ליטא, לפני המלחמה
כיתת בית ספר עברי באוטנה, ליטא, לפני המלחמה
תלמידים ומורים בבית הספר היהודי בקיוב, צ'כיה הכבושה בידי גרמניה הנאצית
תלמידים ומורים בבית הספר היהודי בקיוב, צ'כיה הכבושה בידי גרמניה הנאצית
ורה ויז'י באדר בין תלמידים ומורים בבית הספר היהודי בו למדו בתקופת הכיבוש הנאצי בקיוב, צ'כיה הכבושה בידי גרמניה הנאצית.
יז'י במרכז, מאחורי ילדה עם מקטורן בהיר שבקדמת התצלום. ורה חובשת כובע עם סרט, עומדת מאחורי הילדה עם הבובה. קראו עוד >>>
ילדים ב"חדר" בסטשוב, פולין, לפני המלחמה
ילדים ב"חדר" בסטשוב, פולין, לפני המלחמה
ילדים ב"חדר" בסטשוב, פולין, לפני המלחמה
שיעור בחצר בבית הספר בקאפות שליד פוטסדאם, גרמניה, 1934
שיעור בחצר בבית הספר בקאפות שליד פוטסדאם, גרמניה, 1934
שיעור בחצר בבית הספר בקאפות שליד פוטסדאם, גרמניה, 1934. בית הספר הכפרי ברחוב פוטסדאם 18 שימש גם למגורי ילדים קטנים.
נערות לומדות בבית הספר לעברית, שבדיה, 1946
נערות לומדות בבית הספר לעברית, שבדיה, 1946
נערות לומדות בבית הספר לעברית, שבדיה, 1946.
מורה ותלמידים בכיתה בבית הספר בקאפות שליד פוטסדאם, גרמניה, 1936
מורה ותלמידים בכיתה בבית הספר בקאפות שליד פוטסדאם, גרמניה, 1936
מורה ותלמידים בכיתה בבית הספר בקאפות שליד פוטסדאם, גרמניה, 1936. בית הספר הכפרי ברחוב פוטסדאם 18 שימש גם למגורי ילדים קטנים.
סמל בית ספרה של אלינה לנדאו, תלמידת התיכון היהודי לבנות בקרקוב, פולין
סמל בית ספרה של אלינה לנדאו, תלמידת התיכון היהודי לבנות בקרקוב, פולין
סמל בית ספרה של אלינה לנדאו, תלמידת התיכון היהודי לבנות בקרקוב, פולין. קראו עוד >>>
תלמידים ומורה בכיתה בגטו, ככל הנראה בשכונת מרישין בגטו לודז', פולין
תלמידים ומורה בכיתה בגטו, ככל הנראה בשכונת מרישין בגטו לודז', פולין
תלמידים ומורה בכיתה בגטו, ככל הנראה בשכונת מרישין בגטו לודז', פולין.
מחברת תרגול כתיבה של קלרט ויגדר
מחברת תרגול כתיבה של קלרט ויגדר
מחברת תרגול כתיבה של קלרט ויגדר. קראו עוד >>>
תלמידים בבית ספר ברובע היהודי באמסטרדם, הולנד, 1941
תלמידים בבית ספר ברובע היהודי באמסטרדם, הולנד, 1941
תלמידים בבית ספר ברובע היהודי באמסטרדם, הולנד, 1941.
רב מלמד בתלמוד תורה, רוסיה, שנות העשרים של המאה ה-20
רב מלמד בתלמוד תורה, רוסיה, שנות העשרים של המאה ה-20
רב מלמד בתלמוד תורה, רוסיה, שנות העשרים של המאה ה-20.
בית הספר העברי "יבנה" בהנהלת ועד ההצלה במחנה העקורים גברזה (Gabersee), וסרבורג, גרמניה, 27.4.1946
בית הספר העברי "יבנה" בהנהלת ועד ההצלה במחנה העקורים גברזה (Gabersee), וסרבורג, גרמניה, 27.4.1946
בית הספר העברי "יבנה" בהנהלת ועד ההצלה במחנה העקורים גברזה (Gabersee), וסרבורג, גרמניה, 27.4.1946. בגב התצלום יש הקדשה ממנהל בית הספר לוועד ההצלה במינכן "על אפשרם לנהל חינוך דתי-לאומי". למידע נוסף על החינוך במחנות העקורים >>>
תלמידי כיתה ג' בבית הספר היסודי האורתודוקסי בבודפשט, הונגריה, 1940
תלמידי כיתה ג' בבית הספר היסודי האורתודוקסי בבודפשט, הונגריה, 1940
תלמידי כיתה ג' בבית הספר היסודי האורתודוקסי בבודפשט, הונגריה, 1940.
"חלום יעקב" בפנקס שבו צייר אליעזר דסברג לבתו הקטנה דינה את סיפורי המקרא במחנה ברגן-בלזן
"חלום יעקב" בפנקס שבו צייר אליעזר דסברג לבתו הקטנה דינה את סיפורי המקרא במחנה ברגן-בלזן
"חלום יעקב" בפנקס שבו צייר אליעזר דסברג לבתו הקטנה דינה את סיפורי המקרא במחנה ברגן-בלזן. קראו עוד >>>
שיעור מתמטיקה בבית ספר יהודי בז'יטומיר, אוקראינה, 1938
שיעור מתמטיקה בבית ספר יהודי בז'יטומיר, אוקראינה, 1938
שיעור מתמטיקה בבית ספר יהודי בז'יטומיר, אוקראינה, 1938.
מורה יהודי מביא את בתו לבית ספר במחנה עקורים בברלין, גרמניה, לאחר המלחמה
מורה יהודי מביא את בתו לבית ספר במחנה עקורים בברלין, גרמניה, לאחר המלחמה
מורה יהודי מביא את בתו לבית ספר במחנה עקורים בברלין, גרמניה, לאחר המלחמה.
כלי שרטוט של סאווה פראכיי מלימודיו בבית הספר בעיר דונצק, אוקראינה
כלי שרטוט של סאווה פראכיי מלימודיו בבית הספר בעיר דונצק, אוקראינה
כלי שרטוט של סאווה פראכיי מלימודיו בבית הספר בעיר דונצק, אוקראינה. קראו עוד >>>
פרד לסינג ובני כיתה באמסטרדם, 1942
פרד לסינג ובני כיתה באמסטרדם, 1942
פרד לסינג ובני כיתה באמסטרדם, 1942. למידע נוסף על פרד לסינג >>>
המחשבון החדשני שתכנונו הושלם על ידי אסיר במחנה בוכנוואלד
המחשבון החדשני שתכנונו הושלם על ידי אסיר במחנה בוכנוואלד
המחשבון החדשני שתכנונו הושלם על ידי אסיר במחנה בוכנוואלד. קראו עוד >>>
מחברת לימודי יהדות של הנער נחמן שיינוביץ ממחנה המעצר וסטרבורק, הולנד
מחברת לימודי יהדות של הנער נחמן שיינוביץ ממחנה המעצר וסטרבורק, הולנד
מחברת לימודי יהדות של הנער נחמן שיינוביץ ממחנה המעצר וסטרבורק, הולנד. קראו עוד >>>
תלמידי כיתה ב' בבית הספר היהודי בפראג, צ'כוסלובקיה, 1937
תלמידי כיתה ב' בבית הספר היהודי בפראג, צ'כוסלובקיה, 1937
תלמידי כיתה ב' בבית הספר היהודי בפראג, צ'כוסלובקיה, 1937. המורה וכל התלמידים נרצחו בשואה, חוץ מאווה (חוה) פרסבורגר גינז, מוסרת התצלום (שורה אמצעית, רביעית מימין – חולצה משובצת, צווארון לבן). שורה אמצעית, שניה מימין: חנה לוי. שורה קדמית, שלישית משמאל: רות כהן. משמאלה של רות: מרתה פרוליך.
תלמידים ומורתם פרנצישקה אוליבה בבית הילדים באוטבוצק לאחר המלחמה
תלמידים ומורתם פרנצישקה אוליבה בבית הילדים באוטבוצק לאחר המלחמה
תלמידים ומורתם פרנצישקה אוליבה בבית הילדים באוטבוצק לאחר המלחמה. על הקיר ברקע – עיתון שפרסמו הילדים בבית הילדים. שם העיתון הוא "עיתון הצופים הצעירים" (Gazetka Zuchow Ogniwo), קבוצה 12". למידע נוסף על בית הילדים באוטבוצק >>>
חייל בבריגדה היהודית בצבא הבריטי מלמד עברית במחנה עקורים בבארי, איטליה, 1944
חייל בבריגדה היהודית בצבא הבריטי מלמד עברית במחנה עקורים בבארי, איטליה, 1944
חייל בבריגדה היהודית בצבא הבריטי מלמד עברית במחנה עקורים בבארי, איטליה, 1944.
מחנה ההכשרה הראשון שנוסד בידי חיילים מארץ ישראל היה "ראשונים". במחנה בארי היו עקורים יהודים ולא-יהודים. ביולי 1947 התגוררו בו כ-780 יהודים. למידע נוסף על חיי היום יום במחנות העקורים ובהכשרות באיטליה >>>
תלמידי בית ספר יהודי ומוריהם, קניגסברג, גרמניה, 1935
תלמידי בית ספר יהודי ומוריהם, קניגסברג, גרמניה, 1935
בית הספר היהודי המקומי נפתח ב-28 באפריל 1935
תלמידי בית ספר יהודי ומוריהם, קניגסברג, גרמניה, 1935. בית הספר היהודי המקומי נפתח ב-28 באפריל 1935. הדגש בלימודים היה על חינוך יהודי וציונות.
 אוגדן המחברות של רות פרסבורגר מברטיסלבה שנרצחה בשואה
אוגדן המחברות של רות פרסבורגר מברטיסלבה שנרצחה בשואה
אוגדן המחברות של רות פרסבורגר מברטיסלבה שנרצחה בשואה. קראו עוד >>>
לימוד תלמוד בתלמוד תורה במחנה העקורים היידנהיים, גרמניה, 1947-1946
לימוד תלמוד בתלמוד תורה במחנה העקורים היידנהיים, גרמניה, 1947-1946
לימוד תלמוד בתלמוד תורה במחנה העקורים היידנהיים, גרמניה, 1947-1946.
מורה ותלמיד ליד מפת ארץ ישראל, כנראה בבית ספר בשכונת מרישין בגטו לודז', פולין
מורה ותלמיד ליד מפת ארץ ישראל, כנראה בבית ספר בשכונת מרישין בגטו לודז', פולין
מורה ותלמיד ליד מפת ארץ ישראל, כנראה בבית ספר בשכונת מרישין בגטו לודז', פולין
חייל יהודי מארץ ישראל המשרת בצבא הבריטי מלמד ילדים יהודים במחנה עקורים באיטליה אחרי המלחמה
חייל יהודי מארץ ישראל המשרת בצבא הבריטי מלמד ילדים יהודים במחנה עקורים באיטליה אחרי המלחמה
חייל יהודי מארץ ישראל המשרת בצבא הבריטי מלמד ילדים יהודים במחנה עקורים באיטליה אחרי המלחמה. למידע נוסף על המפגש בין ניצולי השואה וחיילים מארץ ישראל ששירתו בצבא הבריטי >>>
תלמידי בית הספר סנט-פייר-דה-פורסק, בו למדו ילדי פליטים יהודים שהתגוררו בבית הילדים בשאבאן וכן ילדים בני הכפר
תלמידי בית הספר סנט-פייר-דה-פורסק, בו למדו ילדי פליטים יהודים שהתגוררו בבית הילדים בשאבאן וכן ילדים בני הכפר
תלמידי בית הספר סנט-פייר-דה-פורסק, בו למדו ילדי פליטים יהודים שהתגוררו בבית הילדים בשאבאן וכן ילדים בני הכפר.
בתמונה: פייר לאפאייה, רנו, אנדרה דובואה, מרגוט ויינברג, לאווינה, אנדרה ללונג, קוסטיה סוטניקוב, פולט לבלן, מרסל פדו, גרוסט, אירן קלמן, ז'אן לוגה, פולט לגרי, ז'יזל ברונטו, ז'ינט שנליה, ממה, ז'ורז' לפלה, נורברט ביקאלס, מישל רז'ימובסקי, מדליין בוראמייה, מדליין בסה, אנטול זילברשטיין. למידע נוסף על בית הילדים בשאבאן >>>