בתי ילדים בצרפת בתקופת השואה

בית הילדים בשאמוני (Chamonix)

מהדרכה בצופים לפעילויות מחתרתיות להצלת ילדים

פלה ואנה – האחיות לבית שמידט שעבדו כמדריכות בבית הילדים בשאמוני

תג בד מהסוג שהיה תפור על בגדי הילדים שהוסתרו בשאמוני. על התג רקומות האותיות "AMF"- ראשי התיבות של  L'aide la mere aux famille - ומתחתיהן צריף, עצים והרים מושלגים תג בד מהסוג שהיה תפור על בגדי הילדים שהוסתרו בשאמוני
מדריך לצופה שהיה בשימוש בבית הילדים בשאמוני מדריך לצופה שהיה בשימוש בבית הילדים בשאמוני
מדריך לצופה שהיה בשימוש בבית הילדים בשאמוני מדריך לצופה שהיה בשימוש בבית הילדים בשאמוני
מדריך לצופה שהיה בשימוש בבית הילדים בשאמוני מדריך לצופה שהיה בשימוש בבית הילדים בשאמוני
מדריך לצופה שהיה בשימוש בבית הילדים בשאמוני מדריך לצופה שהיה בשימוש בבית הילדים בשאמוני

האחיות פלה (לימים איזבוצקי) ואנה (לימים אורנשטיין) שמידט, צעירות בתחילת שנות העשרים לחייהן, גויסו לעבודתן כמדריכות בבתי ילדים על ידי ז'ולייט וידאל (Juliette Vidal) ומרינט גי (Marinette Guy) שעסקו בפעילות הצלה מחתרתית בצרפת.

בשנת 1940, לאחר כיבוש בלגיה על ידי הגרמנים, ברחו אנה ופלה עם בני משפחתן לאזור מונפלייה בצרפת. כשנתיים לאחר מכן, בפשיטה שנערכה על בית ספר חקלאי, נעצר אחיהן בן ה-17 משה ונשלח עם קבוצת נערים בני גילו לגרמניה. לקראת סוף 1942, לאחר שהגרמנים השתלטו על "צרפת החופשית", ירדו בני המשפחה למחתרת וחיו בזהות שאולה.

תחילה גויסו האחיות שהיו מדריכות בצופים, לעבודה במנזר בו הוסתרו ילדים יהודים, ולאחר כשנה התבקשו לעבור לשאמוני ולעבוד כמדריכות בבית הילדים. בית ילדים זה נוסד כקייטנה של הצופים והמשיך את פעילותו כבית לילדים יהודים במסווה של מקום מקלט לילדים בחופשה מאזורים מסוכנים. חמישה ילדים לא יהודים ששהו במקום תרמו לסיפור הכיסוי. שמותיהם של הילדים היהודים הוחלפו לשמות צרפתיים כדי להסתיר את זהותם. בית הילדים התנהל כמחנה של הצופים - בקיץ התגוררו הילדים בצריפים ובחורף לנו בבית מלון.

פלה עבדה כמדריכה של קבוצת הבנות ואנה עבדה כעוזרת לגננת מדליין. ז'ולייט דאגה לכך שהילדים היהודים ישמרו על דתם. מספרת פלה:

"ז'ולייט הכריחה אותנו כל בוקר להתפלל עם הילדים בצרפתית "שמע ישראל" ... הנוצרייה הקתולית דווקא היא עמדה על זה שנגיד את זה כל בוקר. ביום שישי ... אני הייתי עושה עונג שבת עם הילדים היהודים. כל החומר של העונג-שבת היה במשך השבוע במרתף בין הפחם ורק ביום שישי היינו מוציאים את זה. דווקא ז'ולייט הביאה לנו את כל החומר הזה – לכה דודי, לכו נרננה... רק ביום שישי בערב היה מותר לדבר על היהדות. אני לא יודעת אם זה היה כל כך בחכמה ... אך על כך היא עמדה, שאף ילד לא יעבור לדת הנוצרית, שנשמור על זה... כשפסח הגיע החלטנו לעשות סדר... עשיתי מצות וכל הדברים שהיה צריך וז'ולייט הביאה לנו הגדה..."

בנוסף לפעילותה כמדריכה, העבירה פלה לפעילי מחתרת נוספים את תלושי האוכל המזויפים שהכינו בבית הילדים.

למחרת שחרורה של פריז ב-27.8.1944 שחררו לוחמי המאקי את שאמוני. אנה ופלה החלו לעבוד בארגון אוז"ה (OSE) וסייעו בהחזרת ילדים שהועברו בתקופת המלחמה לשוויץ.

בקיץ 1945 התאחדה משפחת שמידט. משה ששרד ממחנה בוכנוואלד הגיע לצרפת וכל בני המשפחה שבו לבלגיה. עם שובם המשיכה פלה לפעול להשבת ילדים יהודים שהוסתרו במנזרים ואצל משפחות נוצריות, הפעם תחת חסות הג'וינט ובח"ד (ברית חלוצים דתיים).

ביולי 1947 החלה פלה לעבוד בעליה ב'. היא  נישאה לדוד איזבוצקי, ובדצמבר 1947 עלו בני הזוג לארץ.

ז'ולייט וידאל ומרינט גי הוכרו בשנת 1969 כחסידות אומות העולם.