3 באפריל 1941

ריגה, לטביה

מכתב תודה מזלמן בן התשע

פרידה לוינסון חיה בריגה יחד עם בעלה זליק, בנם בן התשע זלמן, אמה שרה לוהק ובני משפחה נוספים. אחותה אגנס הירשברג עלתה לארץ ישראל ב-1936 אך הקשר עם בני המשפחה שנותרו בריגה נשמר. גם זלמן שלח לדודתו מכתבים וציורים. באפריל 1941 שלחה פרידה לאגנס גלויה קצרה מריגה. היה זה סימן החיים האחרון. שמותיהם של בני המשפחה מופיעים ברשימות הכלואים בגטו ריגה. לאחר המלחמה נודע לאגנס שאמה שרה, אחותה פרידה, אחיינה זלמן וגיסה זליק נרצחו. אחיה, מישה לוהק, שרד.

מכתבים ששלחו ב-1941 פרידה לוינסון ובנה זלמן מריגה לאחותה של פרידה, אגנס הירשברג, בארץ ישראל

ציור ששלח זלמן לוינסון בן ה-9 מריגה לדודתו, אחות אמו, אגנס הירשברג, בארץ ישראל. בראש הציור כתב בעברית: בית. אמו, פרידה, הוסיפה משמאל, בכתב ידה: ז'יאמה [זלמן] צייר את הבית עבורכם.


דף מאויר במגן דוד כחול ששלח זלמן לוינסון בן ה-9 מריגה אל דודתו אגנס הירשברג, אחות אמו, בארץ ישראל בו כתב בעברית: "תודה בעד המתנה. זלמן לוינסון."


הגלויה האחרונה ששלחה פרידה לוינסון מריגה ב-3 באפריל 1941 אל אחותה אגנס הירשברג בארץ ישראל. הגלויה נכתבה ברוסית.


ריגה, 3 באפריל 1941
אגנסה יקרה,
מה שלומך? איך הבריאות שלך?
כולנו בריאים ועובדים. כבר כתבתי לך, אבל עדיין לא קיבלתי את תשובתך. ז'יאמה [זלמן] קיבל מתנה ליום הולדתו מבקה ומוסר לסוניה דרישת שלום מבקה ושהם כולם בריאים. אני מבקשת ממך להודיע לה באופן מיידי כי סוניה בטח מאוד מודאגת.
ממהרת לסיים, בקה ממהרת לדואר.
תהיי בריאה, ואני מאחלת לך רק דברים טובים.
פרידה
אמא תכתוב לך בעצמה.
דרישת שלום מז'יאמה וזליק

  לצפייה במכתבים