29 באוגוסט 1941

מאוטהאוזן, אוסטריה

"אם זו תהיה בת, קראי לה רחל".

מכתב ממאוטהאוזן

"בלאנש, אם זה יהיה בן, קראי לו יעקב בן מאיר. אם זו תהיה בת, קראי לה רחל".

מתוך מכתבו האחרון של מאיר ויארה לרעייתו בלאנש, שהיתה בהריון. המכתב נשלח ממחנה הריכוז מאוטהאוזן.

מאיר ויארה נולד ב-1918 באמסטרדם ליעקב ורחל. ב-1939 נישא מאיר לבלאנש נבארו. בנם אהרון נולד ב-1940, אך למרבה הצער מת שלושה ימים לאחר לידתו.

הוריו של מאיר גרו במרכז אמסטרדם, סמוך לבית הכנסת הפורטוגלי, בכיכר יונה דניאל מאיר (Jonas Daniel Meijerplein), הכיכר בה ארע המצוד הגדול של יהודי אמסטרדם, ב-22 ו-23 בפברואר 1941. ב-22 בפברואר נעצר מאיר על מדרגות הכניסה לבניין בו גרה אמו. מאיר ועוד כ-400 צעירים יהודים הולנדים רוכזו בכיכר ולאחר התעללות קשה נשלחו למחנות בוכנוולד ומאוטהאוזן. בתוך כמה חודשים נרצחו רובם.

 

בלאנש קיבלה ממאיר גלויה מבוכנוולד, בכתב יד זר, שנכתבה במרס 1941. היא זיהתה רק את חתימתו. בגלויה ציין מאיר שהוא מועבר למחנה הריכוז מאוטהאוזן. ב-31 באוגוסט קיבלה בלאנש מכתב אחרון מבעלה, בו ביקש מאיר: אם זה יהיה בן, קראי לו יעקב בן מאיר. אם זו תהיה בת, קראי לה רחל. ב-2 באוקטובר 1941 נולדה בתם של בלאנש ומאיר. בלאנש קראה לה רחל.

ב-14 באוקטובר 1941 שלחה בלאנש מכתב למאיר, למחנה מאוטהאוזן. המכתב הוחזר לשולח. מאיר נספה ב-17 בספטמבר 1941.

במאי 1943, עקב שמועות על אקציה קרובה, התחבאה בלאנש באולדברוק, במחוז גלדרלנד, עם בתה רחל בת השנתיים ועם אחותה אני ברומה-נבארו (Bromet-Nabarro), בעלה של האחות ז'ק והתינוקת שלהם, ברתה. עקב הצפיפות במסתור והסכנה, עברו בלאנש, תחת שם הכיסוי "מרי ואן דורפ", ובתה רחל, מעתה תחת השם "אלה", וכן ברתה, לביתם של הלמיג וחריטיה פליר באולדברוק. זמן קצר לאחר מכן הוסגרו בני הזוג ברומה בעקבות הלשנה וגורשו לאושוויץ. אני שרדה.

לבני משפחת פליר היו חמישה ילדים, על כן הועברה ברתה להרמנוס ואליזבת ואן אסן באולדברוק. בני משפחת פליר הכינו שלושה מקומות מסתור שונים בחוותם בשביל בלאנש ואלה, בערמות חציר ומאחורי דיר חזירים, שם ישנה בלאנש בעת סכנה של חיפושים אחרי מסתתרים. בלאנש ואלה שרדו מספר חיפושים כאלה ושוחררו באפריל 1945.

 

המכתב האחרון ששלח מאיר ויארה ממאוטהאוזן אל רעייתו בלאנש באמסטרדם, 31 באוגוסט 1941

שם: מאיר ויארה 2887
תאריך לידה: 26 בדצמבר 1918
בלוק: 15 חדר:1
31 באוגוסט 1941
בלאנש היקרה,
קיבלתי בתודה את מכתביך ואת הוראותיך להעברת כסף. היום זכיתי בהזדמנות לכתוב לך. בלאנש, אנא הודי לדודה אגלן על הוראתה להעביר כסף. שאלת במכתבך אם תוכלי להעביר לי 15 ר"מ (רייכסמארק) מדי שבוע. כנראה שתהיה רשות לכך. בלאנש, אם זה יהיה בן, קראי לו יעקב בן מאיר. אם זו תהיה בת, קראי לה רחל.
[הטקסט שנגזר מהמכתב והושמד על ידי הצנזור הוא, ככל הנראה, הבעת תנחומים על מותו של סמואל ויארה. סמואל, דודו של מאיר, אחיו הצעיר של אביו, נספה ב-7 באוגוסט 1941 במאוטהאוזן.]
אנא דרשי בשלומם של כל בני המשפחה ובמיוחד קלרה ושלי. איחולים חמים ונשיקות ממאיר ויארה האוהב שלך.
הורים יקרים, חמותי היקרה! מה שלומכם? אני מקווה לטוב. בבקשה כתבו לי לפעמים.
ד"ש
מאיר ויארה

המכתב האחרון ששלח מאיר ויארה אל רעייתו בלאנש
  לצפייה במכתב