מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

עושים זיכרון - הסכת (פודקאסט) יד ושם

"עושים זיכרון" הפודקאסט של יד ושם, חושף את הסיפורים מאחורי חפצים, יומנים ומכתבים אחרונים, מאיר גיבורים נשכחים, ודן בסוגיות נבחרות מתקופת השואה בשיחות עם היסטוריונים ומומחים מיד ושם, בהגשת איתמר סוויסה ועירית דגן.

להורדה בחנות אפל | להורדה בחנות גוגל | להורדת אפליקציית עושים היסטוריה לאנדרואיד

 

חיילים יהודים בצבא האדום נוכח מוראות השואה

חיילים יהודים בצבא האדום נוכח מוראות השואה

כמיליון וחצי חיילים יהודים לחמו בצבאות בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. על פי הערכות כחמש מאות אלף מתוכם לחמו בשורות הצבא האדום- הם נלחמו בחזית רצחנית, לעיתים קרובות בקו הראשון, ובאותו הזמן נאלצו להתמודד עם אנטישמיות ודימוי שלילי, שיוחס להם בקרב סביבתם ובקרב רבים מן הלוחמים לצידם. חיילים אשר גילו עד מהרה מה עלה בגורל משפחותיהם...
להאזנה...
משפט אייכמן: עדויות עדים והדים - בציון 60 שנה לפתיחת המשפט

משפט אייכמן: עדויות עדים והדים - בציון 60 שנה לפתיחת המשפט

ב 10 באפריל 1961, בשעה 8:55 הוכנס אדולף אייכמן לתא הזכוכית בבית העם בירושלים. האולם היה מלא מפה לפה, אנשים בישראל וברחבי העולם כולו נצמדו למקלטי הרדיו והאזינו בדריכות למאה ועשרה העדים שעלו בזה אחר זה וסיפרו, בגוף ראשון יחיד, את מוראות השואה. היתה זו הפעם הראשונה שסיפוריהם של הניצולים עמדו במרכז הבמה והפעם הראשונה שהציבור בארץ עצר, שמע והקשיב....
להאזנה...
עד היהודי האחרון: 80 שנה לראשית ההשמדה ההמונית

עד היהודי האחרון: 80 שנה לראשית ההשמדה ההמונית

ב – 22 ביוני 1941 פתחה גרמניה הנאצית במתקפת פתע נגד ברית-המועצות ופלשה לשטחה במסגרת 'מבצע ברברוסה'. מבצע זה היווה אבן דרך במלחמת העולם השנייה ונקודת מפנה בגורל היהודים. הייתה זו הפעם הראשונה בה נקטה גרמניה הנאצית במדיניות רשמית נרחבת של רצח המוני ובתוך זמן קצר גם שיטתי.
לקראת סוף אותה שנה התקבלה ההחלטה על הרחבתו של המבצע לרציחתם...
להאזנה...
הגירוש הגדול מגטו ורשה

הגירוש הגדול מגטו ורשה

בתשעה באב תש"ב, 22 ביולי 1942 החל 'הגירוש הגדול' מגטו ורשה. תושבי הגטו, שהיו כלואים בו כבר קרוב לשנתיים, שחיו בתנאים של רעב, צפיפות, קור ומחלות, אשר הביאו לפירוק כמעט מוחלט של כל המסגרות- החברתיות, המשפחתיות, האנושיות, עמדו בפתחו של שלב נוסף בהידרדרות המתמדת, במאבקם להישאר בחיים. במשך למעלה מחמישים יום הובלו, נאספו, נצודו יהודים ברחבי...
להאזנה...
לחצות את הקווים- חסידי אומות העולם

לחצות את הקווים- חסידי אומות העולם

בעולם של פשיטת רגל מוסרית וערכית, בתקופה בה יחסה של רוב האוכלוסיה המקומית ליהודים היה נגוע באדישות או בעוינות, היה גם מיעוט קטן של אנשים אשר אזרו אומץ יוצא דופן על מנת לשמור על ערכי המוסר שלהם. אנשים שהיו מוכנים לעזוב את מקומם בקרב העומדים מן הצד ובמובנים רבים לחלוק עם הקורבנות את גורלם.
הפעם ב"עושים זיכרון" נעסוק במקרים יוצאי...
להאזנה...
מרד גטו ורשה וליל ציגנריה

מרד גטו ורשה וליל ציגנריה

בפרק הקודם "המורדים הצעירים בגטאות" ניסינו לענות על השאלה מדוע דווקא חברי תנועות הנוער החלוציות היו הראשונים לזהות את גודל האסון המתקרב ולהבין שמדובר באירוע של השמדה טוטאלית החורג מאירועים שהכירו בעבר. הפעם ב"עושים זיכרון" יוסי גלעד, הסטוריון ומדריך מסעות בפולין מ'יד ושם', מספר על המעבר שעשו התנועות החינוכיות למחתרות...
להאזנה...
המורדים הצעירים בגטאות

המורדים הצעירים בגטאות

חברי תנועות הנוער החלוציות היו מראשי תנועת ההתנגדות היהודית בגטאות. למרות שבמרחק השנים הדבר אולי נתפס כטבעי, אין הדבר מובן מאליו שכן, אין דבר זר יותר לתפיסת עולמן של תנועות הנוער היהודיות בפולין בין שתי מלחמות העולם מאשר לחימה בנשק והתקוממות. יוסי גלעד, הסטוריון ומדריך מסעות בפולין מ'יד ושם', מספר על תפיסת העולם שהביאה את חברי...
להאזנה...
"רעידת אדם"- סיפורו של שלמה ברזניץ

"רעידת אדם"- סיפורו של שלמה ברזניץ

בספטמבר 1944, עם חיסול המרד הסלובקי על ידי הגרמנים נמסר שלמה ברזניץ בן השמונה למנזר יחד עם אחותו יהודית. שעות ספורות לאחר הפרידה, נשלחו הוריו, יאנקה ויוסף, למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ- בירקנאו, אביו נרצח ואימו שרדה. בספרו "בשדות הזיכרון" הוא כותב: "סיפורי הוא סיפורה של רעידת אדמה שבני-אדם גרמוה. היתה זו העזה שברעידות, ומיליוני...
להאזנה...
"מכתב פרידה מדיטה"

"מכתב פרידה מדיטה"

בשבעה ביולי 1944, שעות ספורות לפני חיסולו הסופי של גטו בנדין ורצח כל היהודים האסורים בו, כתבו שרה ויחיאל גרליץ מכתב פרידה לביתם דיתה בת השש. דיתה נמסרה למשפחה פולניה שנה קודם לכן ובמכתב זה כתבו אליה הוריה את שחשבו שהם דבריהם האחרונים.
כיצד נמסרה דיתה למסתור? מה כתבו שרה ויחיאל לביתם רגע לפני שגורשו אל הלא נודע?
מה עלה בגורלם של בני...
להאזנה...
כאב השחרור והחזרה לחיים

כאב השחרור והחזרה לחיים

״עבור רבים מניצולי השואה, רגע השחרור לווה בתחושות קשות של בדידות וכאב. בעקבות ההבנה שבני משפחתם אינם עוד בין החיים, ושאין להם עוד בית ומולדת שיוכלו לחזור אליהם, הם נאלצו לאסוף את שברי החיים ולהתחיל מחדש. בתחילה רוכזו הניצולים במחנות עקורים שנוהלו על ידי צבאות בעלות הברית. לאחר זמן מה, ניסו מרביתם להגר מאירופה כדי לפתוח דף חדש ולבנות...
להאזנה...
ספר מתכונים, שח-מט ומספר אסיר - הסיפורים מאחורי חפצים ששרדו את השואה

ספר מתכונים, שח-מט ומספר אסיר - הסיפורים מאחורי חפצים ששרדו את השואה

במציאות שבה הפכו לחסרי כל, כל חפץ שאותו יכלו יהודים בשואה להשיג ולשמור, הפך לבעל ערך עצום עבורם. חפצים אלה, הפכו בעיני הניצולים לסמלים שמקפלים בתוכם משמועיות שונות שקשורות לחוויות השואה: אובדן הבית, פרידה מבני משפחה, סבל, ייסורים, עינויים, אבל גם אמצעי לשמירה על צלם אנוש ואף הישרדות. יחד עם מיכאל טל, אוצר ומנהל מחלקת החפצים במוזיאון...
להאזנה...
"שומר אחי אנוכי!" - יהודים מצילים יהודים בסלובקיה

"שומר אחי אנוכי!" - יהודים מצילים יהודים בסלובקיה

בתקופת השואה הייתה גיזי פליישמן מברטיסלווה שבסלובקיה אישה בשנות הארבעים לחייה, אֵם לשתי בנות שהעלתה לארץ ישראל לפני המלחמה. במשך שנים עסקה בפעילות ציבורית מגוונת והייתה פעילה בארגון ויצ"ו ובג'וינט. בראשית 1942, עם היוודע לפליישמן וחבריה על התוכנית לגירוש יהדות סלובקיה, התגבשה בברטיסלווה קבוצה מחתרתית של אנשי ציבור שנקראה לימים...
להאזנה...
"הייתי רוצה שיהיה אדם שיזכור כי חי מישהו בשם דוד ברגר"- פרויקט איסוף השמות של יד ושם

"הייתי רוצה שיהיה אדם שיזכור כי חי מישהו בשם דוד ברגר"- פרויקט איסוף השמות של יד ושם

בתקופת השואה, ניסתה גרמניה הנאצית לא רק לרצוח כל יהודי אשר חי תחת שלטונה, אלא למחוק כליל כל זכר לקיומם של אותם היהודים. המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה הינו מפעל בין-לאומי ייחודי הפועל ביוזמתו ובהובלתו של יד ושם. מטרתו העיקרית הינה איסוף השמות ושחזור סיפורי החיים של כל קרבנות השואה. מיליוני שמות המופיעים במסמכים היסטוריים טרם זוהו...
להאזנה...
גבורה בלב הגיהנום - מרד הזונדרקומנדו באושוויץ

גבורה בלב הגיהנום - מרד הזונדרקומנדו באושוויץ

לרוב כשמדובר על מרד והתקוממות בתקופת השואה אנו חושבים באופן כמעט אינסטינקטיבי על מרד גטו ורשה. אלא שלצד אותו אירוע היסטורי ישנם שורה של מקרי מרד רבים, ומוכרים פחות. הפעם בעושים זיכרון, הפודקאסט של יד ושם, נשמע מ ד"ר נעמה שי"ק על  סיפור גבורה נשי ומרתק שבמרכזו רוז'ה רובוטה, צעירה יהודייה שבעזרת חברותיה למחתרת הצליחו להבריח...
להאזנה...
להיות אישה באושוויץ - פודקאסט מיוחד ליום הזיכרון לשואה ולגבורה

להיות אישה באושוויץ - פודקאסט מיוחד ליום הזיכרון לשואה ולגבורה

גורלם של נשים וגברים בשואה היה זהה מנקודת המבט של גרמניה הנאצית, כשהסוף שלהם הוא חד וברור – השמדה. מעדויות, ספרי זיכרונות, תעודות היסטוריות ומחקר, של ניצולות שואה אנו מבינים שהמסלול שעברו נשים וגברים בדרך למותם היה שונה במהות: משלב הסלקציה והפרידה מהילדים, דרך התמודדות עם הלם קשה ותנאי היגיינה ירודים שהובילו להפסקת המחזור החודשי...
להאזנה...
"ראינו בנקמה בגרמנים צוואה שהשאירו אחינו"- נקמה יהודית אחרי השואה

"ראינו בנקמה בגרמנים צוואה שהשאירו אחינו"- נקמה יהודית אחרי השואה

בשלהי מלחמת העולם השנייה התארגנו מספר קטן של יהודים ניצולי שואה, פרטיזנים ואנשי הבריגדה היהודית לבצע מעשי נקם בנאצים. קומץ מתוכם, חברי קבוצת ה"נקם" ובראשם אבא קובנר, יצאו בניסיון להרעלה המונית בגרמניה שלאחר המלחמה ובפגיעה בשבויים, אנשי ס"ס. האם נקמה זו יצאה לפועל? האם מרבית הניצולים בחרו בנתיב הנקמה? אילו התחבטויות ליוו אותם?...
להאזנה...
הצבא הגרמני והשואה - מה מסתתר מאחורי התדמית ה'מצוחצחת' של הורמאכט?

הצבא הגרמני והשואה - מה מסתתר מאחורי התדמית ה'מצוחצחת' של הורמאכט?

אחת הטענות שעלו במשך עשרות שנים לאחר מלחמת העולם השנייה היא שהוורמאכט, הצבא הגרמני דאז, לא לקח חלק ברצח יהודים בתקופת השואה ולא ביצע פשעי מלחמה. אלה, כך נטען, בוצעו על ידי ארגונים של המפלגה הנאצית כמו הס"ס והס"ד. לא רק שטענות אלה אינן נכונות, אלא שלוורמאכט היה תפקיד משמעותי ברצח השיטתי של היהודים לצד ניצול ורצח של עובדי כפייה יהודים...
להאזנה...