ספרות ועתונות יהודיים בווילנה בין שתי מלחמות העולם

קבוצת הסופרים והציירים "וילנה הצעירה" (יונג-ווילנע)

בשנת 1929 קמה בווילנה קבוצת יוצרים צעירים, רובם משוררים ומיעוטם סופרים, ציירים ופסלים. רובם באו ממעמד כלכלי נמוך. הם התפרנסו מעבודות כפיים וביטאו ביצירותיהם ביידיש את מצוקת השכבות העניות ואת השאיפה למהפכה סוציאליסטית. הקבוצה נפגשה בביתו של שלמה בייליס, שפרסם שירים קומוניסטיים בעתון בניו יורק. חלקם עברו לברית המועצות או לארץ ישראל אך המשיכו ליצור ולעתים שלחו מיצירותיהם לפרסום בווילנה. הם נעזרו בהערותיהם של עורך ה"טאג" זלמן רייזין ופאלק היילפרן. רוב יוצאי הקבוצה נרצחו בשואה. מיעוטם היגרו אחרי השואה לארצות הברית או לישראל. בין חברי הקבוצה היו היוצרים הבאים:

המשורר אברהם סוצקבר בא מבית מסורתי ומבית ספר תיכון פולני-יהודי. הוא היה חבר בארגון הצופים היידישאים "בין". בתחילה לא התקבל לקבוצה כיוון שחבריה לא מצאו ביצירתו את הקריאה למהפכת הפועלים;

המשורר והסופר חיים גראדה היה תלמיד בישיבת הרב חיים עוזר גרודזינסקי ולמד מספר שנים אצל ה"חזון איש" (אברהם ישעיה קרליץ). שיריו הראשונים פורסמו בשבועון של ועד הישיבות, ולאחר מכן – בווילנה, בוורשה וב"צוקונפט" בארצות הברית. בתקופת השואה נמלט לברית המועצות ולאחר השואה היגר לארצות הברית. הוא חיבר מספר רומנים שזכו להכרה כתיעוד אתנוגרפי וחלקם תורגמו לעברית;

המשורר והעורך שמרק'ה קצ'רגינסקי, יוצא תלמוד תורה, כתב מעט אך היה עורך מרכזי של כתבי הקבוצה ונטה לקומוניזם, נטיה בגללה כמעט נאסר על ידי השלטונות.

שמשון ("סיומקה") קאהן, יליד העיירה טרוקי שליד וילנה, גדל ליד מחנה צוענים ולימים תרגם משיריהם, כמו גם שירים מפולנית, בלארוסית וגרמנית. הוא פרסם שירים, מערכונים וביקורות תיאטרון בעתון "טאג".

העתונות

בווילנה היו שני עתונים יומיים שיצאו באופן כמעט רצוף במשך כל תקופת קיומה של פולין העצמאית. "טאג", העיתון של דוברי היידיש, הופיע עד כיבוש וילנה על ידי הסובייטים במלחמת העולם השניה, באוקטובר 1939. מטעמי צנזורה החליף העתון לעתים את השם, אולם המילה "טאג" נשארה. רוב תקופת קיומו ערך אותו זלמן רייזין. במערכת עבדו אנשי הבונד וכן קומוניסטים מוסווים. הוא היה עוין לציונות אך אהד את הטריטוריאליזם. במוספו הספרותי לשבת קידם את סופרי העיר ומשורריה ופרסם סקירות עתונות פולנית וידיעות על תיאטרון ועניינים מקומיים. כמו כן יצא לאור בווילנה יומון ציוני ביידיש, ששמו התחלף מ"יידישע צייטונג" ל"אונזער פריינד" - ל"צייט".

עתונים יומיים נוספים הופיעו מעת לעת, למשל עתון הערב המסחרי "אוונט קוריער" שעסק בעיקר בפשיעה, חיי משפחה מעורערים, התאבדויות ויציאה לשמד, עתונם של תומכי הממשלה, "אונזער שטימע", עתונים שהיו מהדורות של עתונים ורשאיים ועוד.

בווילנה הופיעו כתבי עת מפלגתיים, ספרותיים ומקצועיים ביידיש ובעברית. רובם פעלו פחות משנה. רבים מהם הוקדשו לספרות ולאמנות. בין 1929-1930 הופיע כתב העת העברי "גלים", שפרסם גם מאמרים מארץ ישראל. קבוצת הסופרים שהתרכזה סביבו הקימה את "אגודת הסופרים העבריים". מטעם "גלים" נערכו שני נשפים בהם השתתף המשורר יצחק קצנלסון. לאחר סגירת "גלים" הופיע ב-1930 כתב העת "זרמים" , בו כתבו המשורר אוריאל עקביא, הסופר ש. בן-ציון, ההיסטוריון פרופ' יוסף קלוזנר, ק. ברתיני, ישראל היילפרין ואחרים. "זרמים" החזיק מעמד כתשעה חודשים והוציא 18 גליונות. ועד הישיבות בווילנה בראשות הרב חיים עוזר גרודזנסקי פרסם את השבועון "דאס ווארט" (דבר), שופרה של "אגודת ישראל", בין 1924-1938.

בווילנה יצאו לאור מספר שבועונים סוציאליסטיים בהם כתב העת "באגינען" (עם שחר) שהתפרסם בין 1932-1937. המפלגה הדמוקרטית הוציאה לאור כתבי עת שדנו בשאיפות הטריטוריאליסטיות של חוגים יידישאים חילוניים. שני שבועונים קומוניסטיים ביידיש נסגרו על ידי השלטונות ב-1937. ב-1932 נעשה נסיון לפרסם שבועון שיצא בשבתות, אך ועד אגודת "שומרי שבת" התקומם והפרסום נפסק.

"אגודת הסופרים והעתונאים היהודים" עסקה בפרסום ספרים בנושאי תרבות, ספרות והיסטוריה, בהנצחת אנשי רוח ובערבי שיח על ספרות, תיאטרון ואמנות, בהם אסיפות-עם לכבוד סופרים שביקרו בעיר. האגודה אף החזיקה קופת מלווה, קופת חולים וקרן פנסיה. מחבר תקנונה ויושב הראש הראשון שלה היה ש. אנ-סקי. בשנת 1921, במלאת 30 להירצחו של י. ח. ברנר ביפו, קיימה האגודה ערב אזכרה במסגרת האוניברסיטה העממית מייסודה של "תרבות". האגודה הצטרפה למחאות על פרעות תרפ"ט וב-1937 שלחה ציר לקונגרס העולמי למען תרבות היידיש (איקו"ף) שהתכנס בפריז. האגודה הכריזה מאבק נגד ה"שונד" – רומנים ופרסומים שנחשבו ירודים ברמתם - ופרסמה רשימה של רומנים וספרים המומלצים לקריאה ולרכישה. הרשימה הופצה בחינם, במספר רב של עותקים.