גם בתקופת השלטון הפולני נכחה הרוסית בחינוך היהודי. בעיר פעלו שלוש גימנסיות יהודיות – גימנסיה בעברית, גימנסיה ברוסית וגימנסיה ריאלית ביידיש עם לימודי רוסית בכיתות הגבוהות. בשתי גימנסיות זרות בעיר – ליטאית ובלארוסית – למדו למעלה מ-800 יהודים. השלטונות הקנו לגימנסיות שהורו בפולנית זכות לתת תעודות בגרות, ועקב כך החלו מספר גימנסיות ללמד בפולנית, בנוסף לעברית או יידיש - או במקום רוסית.
כדי לעודד את היהודים ללמוד פולנית, פתחו השלטונות בעיר (ובפולין כולה) "שבת'ובקות" - בתי ספר עממיים ממשלתיים ליהודים שהיו סגורים בשבת ולימדו בהם גם לימודי דת ויהדות בפולנית. עסקנים יהודיים הביעו חשש כי בתי ספר אלו, שכונו "חנויות לתעודות בגרות", ירחיקו את הילדים מהיהדות, אך כ-6,000 יהודים למדו בהם.

יושב, שני מימין - מנהל בית הספר, לייב שפירא, שמאוחר יותר עלה לישראל
יד ושם, ארכיון התצלומים 2986/42


שורה שנייה מלמעלה - הצוות החינוכי. משמאל: פסיה רזניק, מנהל בית הספר לייב שפירא, משה פרידמן ומאלץ. פסיה, לייב ומשה עלו מאוחר יותר לארץ ישראל. גורלו של מאלץ אינו ידוע
יד ושם, ארכיון התצלומים 2986/57


יד ושם, ארכיון התצלומים 74GO3


יד ושם, ארכיון התצלומים 4638


יד ושם, ארכיון התצלומים 6644


יד ושם, ארכיון התצלומים 8351/4


יד ושם, ארכיון התצלומים 8626/21







