לאחר מלחמת העולם הראשונה שמרה וילנה על מעמדה כמרכז יהודי מן הגדולים והחשובים במזרח אירופה. ב-1921 התפקדו בה כ-46,500 יהודים שהיוו כ-36% מכלל תושבי העיר, ובמפקד 1931 היה מספרם כ-55,000 נפש. כ-85% מהם הצהירו כי יידיש היא שפת אמם, וכמעט כל היתר נרשמו כדוברי עברית.
יד ושם, ארכיון התצלומים 186AO3
(אנגלית, ללא תרגום)
ארכיון הסרטים היהודיים על שם סטיבן שפילברג
האוניברסיטה העברית בירושלים
באדיבות יאיר ברקאי
יד ושם, ארכיון התצלומים 183GO8
יד ושם, ארכיון התצלומים 2074/100
יד ושם, ארכיון התצלומים 2074/100
סלמה נרצחה בגטו וילנה עם שני ילדיה, איזיה בן השבע ורובין בן השלוש
יד ושם, ארכיון התצלומים 8925/1
איזיה נרצח בגיל שבע בגטו וילנה עם אמו ואחיו רובין בן השלוש
יד ושם, ארכיון התצלומים 8925/2
למטה משמאל: חיים רבינוביץ, רעייתו מעכע ובנם יוסלה, תלמיד בבית הספר היסודי של לייב שפירא, והדסה שפירא, רעייתו של לייב
למעלה משמאל: אסתר רודמין ופייגל שניידר
לייב, הדסה ואסתר עזבו את וילנה לפני המלחמה. פייגל נרצחה בשואה. גורלם של בני משפחת רבינוביץ אינו ידוע.
יד ושם, ארכיון התצלומים FO2/121
יד ושם, ארכיון התצלומים, 185FO9
יד ושם, ארכיון התצלומים GO7185
יד ושם, ארכיון התצלומים 186FO5
צבע מים על נייר
אוסף המוזיאון לאמנות, יד ושם, ירושלים
תרומת מוריס שפילמן, ארה"ב, לזכר אברהם ואידה חודוס שפילמן. צילום © מוזיאון האמנות, יד ושם
