מפלגות, תנועות וארגונים בקהילה היהודית בווילנה בין שתי מלחמות העולם

חברי קיבוץ הכשרה של "החלוץ המזרחי" בווילנה, לפני המלחמה

יד ושם, ארכיון התצלומים,1504/29

וילנה בין שתי מלחמות העולם: ציונות

מר ארנובסקי עם קבוצת חלוצים, וילנה, 1937

מתוך אוסף תצלומים שנאסף ע"י ד"ר סודרסקי בשנות הארבעים לצורך הוצאה לאור של ספר על יהדות ליטא; החומר נשלח אליו מכל רחבי העולם.

יד ושם, ארכיון התצלומים 3238/11

חברי הנהלת "השומר הדתי" בווילנה, יולי 1938

יד ושם, ארכיון התצלומים,4253/10 ‏

חברי בית"ר בווילנה, 18 במרס 1933

בגב התצלום מופיעים שמות המצולמים: בצלאל נמזה, אפרים פורמן, יהודה פיגלסון, ינקה'לה חאירוביץ, אפרים גרשינוביץ, יהודה בורשטיין, גדל לוריה, שלום איש-גור, יוסף רדזלי ו-הולשניי

יד ושם, ארכיון התצלומים 9227/24

הבית בווילנה בו התקיים הקונגרס הראשון של המפלגה הקומוניסטית של ליטא ב-1918, צולם אחרי המלחמה

יד ושם, ארכיון התצלומים 7871/1

חברי קיבוץ ההכשרה "ראשית" של "השומר הדתי". וילנה, לפני המלחמה

בתמונה מוטיבים הקשורים בעליהלארץ ישראל

יד ושם, ארכיון התצלומים 1504/36‏

בין מלחמות העולם

בין מלחמות העולם זכתה הפעילות במפלגות ובתנועות יהודיות בווילנה לפריחה חסרת תקדים. בעיר פעלו הבונד ומפלגות ציוניות רבות. עשרות קיבוצי הכשרה נוסדו בעיר ובסביבתה. היו בהם למעלה מ-1,000 חברים, שעשרות מהם .

"צעירי ציון" הקימו קואופרטיב חקלאי, הוציאו כתב עת, החזיקו מסעדה, מועדון וספרייה, וגייסו תרומות. בשנת 1925 כתבו אל הוועד הפועל הציוני בלונדון: "הסתדרות צ"ס 'צעירי ציון' די אמיצה: יש לנו בחבלנו 44 נקודות, המונות בערך 2,000 חברים. הללו הם העובדים היותר אקטיביים לטובת הקרנות הציוניות... העליה החלוצית היא כמעט כולה מחברינו. העבודה הציבורית והפוליטית, הכלכלית והתרבותית, שתופסת מקום רחב בחבלנו [באזורנו], היא גם כן רובה בידי הסתדרותנו."

"פועלי ציון צ"ס" [ציונים סוציאליסטים] קיבלה תחת חסותה את תנועת "החלוץ", אך למרות שמה לא השפיעה רבות על הפועלים המקומיים אלא יותר על המשכילים. רבים מחבריה היו מקורבים לרשתות החינוך היידישאיות צב"ק ושול-קולט.

עוד פעלו בעיר מפלגות "פועלי ציון שמאל", "התאחדות צ"ס", שמשכה אליה רבים מהמשכילים העבריים, וכן סניפים של תנועות הנוער הסוציאליסטיות הציוניות "החלוץ", "השומר הצעיר", "גורדוניה" ועוד.

אגודת ישראל

אגודת ישראל בווילנה פעלה לחיזוק החינוך החרדי והדת, ובמקביל לעבודה מעשית לשם יישוב ארץ ישראל. ב-1921 כונסה בווילנה ביוזמתו של הרב חיים-עוזר גרודזנסקי, ועידה ובה עשרות רבנים מלמעלה מ-40 ערים ועיירות, ובהם "החפץ חיים". משתתפי הוועידה דנו על פעולות למען הישיבות, שמירת השבת וחיזוק הדת. הפעולה לחיזוק הישיבות משכה גם רבנים שהיו חברי המזרחי. ועד הישיבות, שמרכזו היה בווילנה, היה מוסד כספי חשוב ופרסם את בטאון אגודת ישראל. כשהחלה אגודת ישראל לפעול למען עליה והתיישבות, עזבו רבנים רבים את התנועה הציונית והצטרפו ל"אגודת ישראל". אגודת ישראל הקימה קבוצת הכשרה ומפעל גביה בשם "קרן היישוב".

המפלגה הדמוקרטית

המפלגה הדמוקרטית הקטנה שפעלה בווילנה היתה מעין גרורה של הבונד. היא דגלה בלאומיות יהודית חילונית בגולה, ללא טריטוריה אך תוך התרכזות סביב שפת היידיש. המפלגה הקימה אגודה להתיישבות יהודית בפולין כדי לטפח התיישבות חקלאית יהודית סביב מרכזים עירוניים. יק"א, החברה היהודית להתיישבות, מייסודו של הברון הירש, סייעה בכספים לפעילות המפלגה, אך רעיונותיה להתיישבות לא הוגשמו.

הליגה הטריטוריאליסטית

בשנת 1934 הוקמה בלונדון הליגה הטריטוריאליסטית שביקשה פתרון טריטוריאלי ליהודים באירופה, ובשנת 1935 נוסד סניף של הליגה בווילנה, סניף שקיים מועדון והרצאות. הנוער הטריטוריאליסטי הצופי בעיר, "שפערבער", הוציא חוברות בין השנים 1935-1937 וקיים מושבות קיץ צופיות בהן השתתפו בין השאר המשוררים הצעירים אברהם סוצקבר והירש גליק מקבוצת "יונג ווילנע". קבוצה מחברי הליגה הקימה משק חקלאי ועבדה בו בעבודות כפיים. בין ססמאותיה היתה הססמא: "תרצו – ו'פריילאנד' לא תהיה יותר חלום".

יהודים במפלגה הקומוניסטית

המפלגה הקומוניסטית פעלה בעיר בסתר, שכן פעילותה היתה אסורה על פי חוק. רוב הפעילים בה היו יהודים, וכך גם הרוב מבין חבריה שנעצרו על ידי השלטונות הפולניים מדי שנה, לקראת תהלוכות 1 במאי. הנוער הקומוניסטי היהודי ארגן הפגנות, הפיץ ספרות תעמולתית ותלה דגלים קומוניסטיים. עשרות יהודים נאסרו ונשפטו וחלקם נדון למאסר של שנים. פרסומם של עתונים קומוניסטיים נפסק ועורכיהם נאסרו.