שלושת האחיות לבית הרצברג, גיזלה, הילדה ורות, ואחיהן סלי, נולדו בברסלאו שבגרמניה. גיזלה ורות נישאו באותו היום. גיזלה נישאה לפיליפ קוצובר, עורך דין ומראשי הקהילה היהודית בברלין, ורות נישאה לאריך זבילסקי. היא היחידה ששרדה מבין האחים.
רות, אריך ובנם קלאוס (נ' 1932) נותרו בברלין בזכות עבודתו של אריך, שהיה רוקח בבית החולים היהודי בעיר. רות הייתה עובדת כפייה במפעל סימנס. בית החולים המשיך לפעול תחת פיקוח נאצי עד סוף המלחמה ובו טופלו יהודים שנישאו בנישואי תערובת וילדיהם. ב-1945, מיד לאחר המלחמה, חגג קלאוס בר מצווה בבית החולים היהודי בברלין. ב-1947 היגרה המשפחה לארצות הברית.
פיליפ היה פעיל מרכזי ב התאחדות הארצית של היהודים בגרמניה. ב-27 בינואר 1943 נעצרו גיזלה, פיליפ וילדיהם אוה (נ' 1932), אליס (נ' 1934) ואורי (נ' 1942), הובלו למחנה איסוף ושולחו לטרזין. עמם במשלוח היו פעילים מרכזיים אחרים בהתאחדות הארצית, פאול אפשטיין והרב לאו בק.
בטרזין היה פיליפ מנהל הדואר וניהל תכתובת ענפה עם בני משפחתו שנשארו בברלין. הודות למעמדו המיוחס חייתה המשפחה יחד בחדר אחד – מותרות שלא היו מנת חלקם של רוב יושבי הגטו. במרכז החדר היו שולחן, כסאות ותנור בישול – הפריט החשוב ביותר בריהוט. גיזלה פיתחה מוניטין של "קוסמת" שיכלה לצרף שאריות אוכל ולעשות "הרבה ממעט מאד". רות שלחה מברלין לאחותה שבטרזין קמח, ירקות יבשים, רסק עגבניות, קווקר, תפוחי אדמה ומצרכי יסוד אחרים שעדיין יכלה להשיג עד תחילת 1944.
ב-12 באוקטובר 1944 שולחו בני משפחת קוצובר מטרזין לאושוויץ. כולם נספו.
ד"ר סלי הרצברג (נ' 1911), שהיה רופא בבית החולים היהודי בברלין, שולח במאי 1943 לטרזין. חברתו גולי גרינברג החליטה להצטרף אליו למרות שהיתה מוגנת מגירוש, בהיותה בת לנישואים מעורבים. הם פגשו שם את בני משפחת קוצובר. בסתיו 1944 השיא הרב לאו בק את בני הזוג בגטו. מטרזין שולח סלי לאושוויץ. גם הפעם הצטרפה גולי לבעלה, למרות שלא היתה מיועדת לגירוש. סלי נרצח וגולי שרדה.
הילדה בורשטיין (לבית הרצברג, נ' 1903), בעלה סלי שהיה רופא, וילדיהם אינגה (נ' 1928) והרברט (נ' 1931), שהתגוררו בעיר הנמל ממל (קלייפדה), שולחו מממל לגטו קובנה. ארבעתם נספו, ככל הנראה ב-1944.
