מעבר לערוץ YouTube של יד ושם
בטרזין (טרזיינשטט), עיר מבצר בצפון מערב צ'כיה, הקימו הנאצים בנובמבר 1941 גטו שבו נכלאו יהודי צ'כיה, יהודים קשישים ובעלי זכויות מרחבי הרייך וכמה אלפי יהודים מהולנד ומדנמרק. הגטו נוהל על-ידי הס"ס ושימש לצרכי תעמולה "גטו לדוגמא". למעשה היה זה מחנה מעבר למחנות השמדה.
את החיים בגטו ניהל יודנרט בהנהגתו של יעקב אדלשטיין. למרות תנאי הצפיפות הקשים, המזון הדל וחובת העבודה התקיימה בגטו פעילות חינוכית ותרבותית ענפה שביטאה את רצון החיים של הכלואים ואת הצורך לשכוח – ולו לזמן קצר - את מצבם העגום.
בסוף 1943, משהחלו להסתנן הידיעות על הנעשה במחנות ההשמדה, החליטו הגרמנים להציג את טרזין לפני ועדת חקירה של הצלב האדום הבין-לאומי. לקראת בואה של הוועדה בוצעו גירושים נוספים לאושוויץ וצפיפות האוכלוסייה בגטו פחתה. על פי הנחיית הס"ס נפתחו חנויות מדומות, בית קפה, בנק, גני ילדים, בית ספר וכיוצא באלה, והגטו כוסה בגינות פורחות. ב-23 ביוני 1944 הגיעה הוועדה אל הגטו לאחר שפגישותיה עם האסירים הוכנו בקפדנות, ובתום הביקור הוכן סרט תעמולה על חייהם החדשים של היהודים בחסותו של הרייך השלישי. לאחר עזיבת צוות הצילום נשלחו רוב שחקני הסרט, ובכללם כמעט כל אנשי ההנהגה העצמית ורוב ילדי הגטו, אל תאי הגזים באושוויץ .
בתנאי הצפיפות, התברואה והתזונה הנוראים פשטו בגטו מחלות ומגפות. ב-1942 נפטרו בטרזין 15,891 נפש, שהיו 50.4 אחוזים מאוכלוסיית הגטו. עד שחרורו ב-8 במאי 1945 עברו בטרזין יותר מ-155,000 יהודים, 35,440 מהם נספו בגטו וכ-88,000 נשלחו להשמדה.