בעקבות הקריאה בגיליון, מובאות להלן שאלות על ידן ניתן לקיים דיון חינוכי על הנושאים בהם עוסק הגיליון. השאלות נועדו להקל על המורה ולהכווין את הדיון בכיתה תוך שימוש בדברים העולים בתוך הראיונות השונים.
היסטוריונים ומשפטנים, הוגי דעות, סופרים ואמנים עסקו רבות בתפקידם של העדים והעדויות במחקר ובעיצוב הזיכרון. בעת הזו, עם מפנה הדורות, שאלת מקומם של העדים מטרידה את הניצולים ומעסיקה גם אותנו, אנשי החינוך והמחקר: כיצד יראה העולם ללא ניצולים? בניגוד להרגלנו, בחרנו לקיים בגיליון זה מבחר ראיונות על מנת לבחון את הסוגיה בהיבטיה השונים, לשם כך שוחחנו עם חוקרים, אנשי רוח ואנשי חינוך.
מובאות להלן שאלות באמצעותן ניתן לקיים דיון חינוכי על הנושאים בהם עוסק גליון זה:
- במידה ונכחתם בעדות של ניצול שואה, כיצד הייתם מתארים את המפגש עם העד? מה היה הרושם שקיבלתם ממנו ומסיפור העדות? כיצד חשתם לאחר המפגש איתו?
- מהו לדעתכם מקומו של העד מבחינה חינוכית? כדאי להתייחס לראיון עם שולמית אימבר.
- המשורר והניצול פול צלאן כתב: "איש / אינו מעיד עבור / העדים". מהם אחריותו ותפקידו של העד בעת מסירת עדות? כדאי לבחון את המושגים על פי התייחסותם השונה של ישראל גוטמן, שולמית אימבר, שרון גבע ועמית פינצ'בסקי.
- דונו בתפקיד העדים במשפט אייכמן כפי שהוא עולה בשיחה עם ישראל גוטמן שהעיד במשפט, וכן בראיונות עם שרון גבע, עמית פינצ'בסקי ודורי לאוב.
- מהם תפקידיה השונים של העדות? ניתן להתייחס לפרספקטיבות השונות של המרואיינים (תפקיד היסטורי, חינוכי, משפטי, השפעתה על תחום האמנות והספרות, המשמעות הנפשית בעולמם של הניצולים וכד').
- כיצד לדעתכם יש להתייחס לעדות מאוחרת ביחס לעדות מוקדמת (עם חלוף השנים הזיכרון עלול להיטשטש ולהימחק. עדות חוזרת עשויה להשתנות במשך הזמן)? כדאי להתייחס לדבריהם של ישראל גוטמן, שרון גבע ודורי לאוב בנושא.
- האם התייחסויות ספרותיות בסוגות שונות יכולות להיחשב כעדות? שימו לב להתייחסותו של דניאל מנדלסון לספרו האבודים (כדאי לעיין גם ברשימה העוסקת בראיון).
- מה יהיה על העדות עם מפנה הדורות? כיצד ניתן יהיה, אם בכלל, למלא את מקום העדים? מומלץ להתייחס לדבריה של שולמית אימבר.
- האם הטכנולוגיות השונות יכולות לספק מענה לעדות, בעולם ללא עדים? האם הן יכולות לשמש כתחליף ראוי למקומו של העד? האם יש להן יתרונות? מעניין להתייחס בהקשר זה לטענתו של עמית פינצ'בסקי.