• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

על העד והעדות: גיליון ראיונות מיוחד - חורף 2012

פרימו לוי מתייחס בפתח ספרו האחרון, השוקעים והניצולים, לחלום שהיה סיוטם של אסירים רבים:

 "רבים מן השורדים [...] זוכרים שחיילי הס"ס השתעשעו בהטחת אזהרות ציניות באוזני האסירים: 'יהיה סופה של מלחמה זו כפי שיהיה, אנחנו המנצחים במלחמה נגדכם; איש מכם לא ישאר כדי להעיד; אפילו ינצל מישהו, העולם לא יאמין לו.' [...] אותה מחשבה בדיוק [...] עלתה, מה מוזר, בחלומות הלילה של האסירים הנואשים [...] שחלמו בלילות השבי [...]: הנה הם שבים הביתה; בלהיטות ובהקלה הם מספרים את קורות ייסוריהם באוזניו של אדם יקר ואין מאמינים להם; אדרבא, אפילו לא מקשיבים להם".
(פרימו לוי, השוקעים והניצולים, עם עובד, 1991, עמ' 9)

חלום הביעותים של לוי, שמגלם בתוכו את פחדם של ניצולים רבים שאיש לא יאמין  להם, הפך במרוצת השנים לטקסט מכונן. 
מקומם של העד ושל העדות השתנה לאורך השנים, הן ביחסה של החברה אל הניצולים והן בעמדתו של המחקר. עם השנים, למדה החברה הישראלית להאזין לעדים ולהוקיר אותם. העדים תפסו מקום נרחב בעיצובה של המורשת היהודית, ולקחו על עצמם תפקיד חינוכי בעיצוב זיכרון השואה. בשנת 2002 התקיים ביד ושם כנס בינלאומי שבו קרא צבי גיל את "מנשר הניצולים":

 "אנחנו דור ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. בעוד שנים לא רבות לא יהיה עוד על כדור הארץ אדם שיוכל להעיד: 'אני זוכר את מה שאירע בשואה'. יוותרו רק ספרי זיכרונות ומחקר, תמונות וסרטים, ועדויות ניצולים. או אז יהפוך זיכרון השואה מגורל כפוי, החתום בבשרנו ובנשמתנו, לייעוד היסטורי שעל האנושות ועל הדורות הבאים לשאת באחריות לצקת בו תוכן ומהות".
(צבי גיל, מנשר הניצולים, כנס יד ושם, 2002)

היסטוריונים ומשפטנים, הוגי דעות, סופרים ואמנים עסקו רבות בתפקידם של העדים והעדויות במחקר ובעיצוב הזיכרון. בעת הזו, עם מפנה הדורות, שאלת מקומם של העדים מטרידה את הניצולים ומעסיקה גם אותנו, אנשי החינוך והמחקר: כיצד יראה העולם ללא ניצולים? בניגוד להרגלנו, בחרנו לקיים בגיליון זה מבחר ראיונות על מנת לבחון את הסוגיה בהיבטיה השונים, לשם כך שוחחנו עם חוקרים, אנשי רוח ואנשי חינוך. 
נפגשנו עם ההיסטוריון ישראל גוטמן, לשיחה על תפקיד העדות בחקר ההיסטוריה ועל זיכרונותיו כניצול וכעד במשפט אייכמן. שוחחנו עם שולמית אימבר, המנהלת הפדגוגית של בית הספר להוראת השואה ביד ושם, על המשמעות החינוכית של תפקיד העדים. נפגשנו עם הפסיכואנליטיקאי וניצול השואה דורי לאוב לשיחה על ספרו, עדות (שנכתב במשותף עם שושנה פלמן), על הקושי של העד להעיד ועל משמעות הלקונה בעדות. חוסר ידיעת גורל בני משפחתו בתקופת השואה ותעלומת הסוד המשפחתי סביבם, הובילו את הסופר והחוקר דניאל מנדלסון לערוך מסע אישי לגילוי עקבותיהם של שישה מבני משפחתו. מסע זה מתואר באריכות בספרו רב המכר האבודים. בראיון שקיימנו עם מנדלסון, שאלנו אותו על משמעות המסע שערך בעקבות בני משפחתו ועל הצורך למצוא את פרטי הסיפור שלא סופר מעולם. ראיון זה מלווה בכתבה מיוחדת ובביקורת ספרות. ההיסטוריונית שרון גבע תיארה בפנינו את תפקידם ההיסטורי והמשפטי של העדים והעדויות במשפט אייכמן וחוקר התקשורת,עמית פינצ'בסקי, דן אתנו בשאלת מקומה של העדות בעולם ללא ניצולים.
אנו מבקשים לאחל לכם קריאה נעימה, ולסיים בדברי הניצולים, כפי שמופיעים ב"מנשר הניצולים":

"השואה שייכת למורשת האוניברסלית של כל בני תרבות, היא שקבעה את אמות המידה לרוע המוחלט. לקחי השואה חייבים להיות לקוד תרבותי של חינוך לערכים הומניים, לדמוקרטיה, לזכויות אדם, לסובלנות וסבלנות, ונגד גזענות ואידיאולוגיות טוטליטריות. מן הכנס הזה ביד ושם בירושלים יוצאת לעולם קריאתו של הלל הזקן: 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך' ואידך זיל גמור! זהו המסר שלנו לאנושות, זאת המורשת לדורות הבאים".

ראיון עם הסופר דניאל מנדלסון, מחבר רב המכר האבודים

ראיון עם הסופר דניאל מנדלסון, מחבר רב המכר האבודים

פרופסור דניאל מנדלסון (Daniel Mendelsohn) בן למשפחה יהודית מלונג איילנד שבניו-יורק נולד בשנת 1960, וחי כיום במנהטן. מנדלסון הינו סופר, חוקר ואיש ספרות שעיקר התמחותו בתקופה הקלאסית. הוא בעל תואר דוקטור של אוניברסיטת פרינסטון, פעיל בתחום האקדמי ועומד כיום בראש הקתדרה למדעי הרוח ע"ש ראנלט פלינט בבארד קולג'. כמו כן הוא משמש כעיתונאי ומבקר ספרות...
לקריאה נוספת...
האבודים - סיפור החיים או סיפור המתים?

האבודים - סיפור החיים או סיפור המתים?

בשנת 2006 יצא לאור ספרו של דניאל מנדלסון (Daniel Mendelsohn), האבודים: שישה מתוך שישה מיליון (THE LOST: A Search for Six of Six Million) , שתורגם לשפות רבות וזכה לפרסים ושבחים בארץ ובעולם.על הספר נכתבו ביקורות במסגרות שונות, בעיתונות ובפרסומים אחרים. ספרו של מנדלסון, בן למשפחה יהודית מהגרת החיה בארצות הברית, יוצא דופן בכמה מובנים; הן באסתטיקה ובטיפול...
לקריאה נוספת...
שיחה עם פרופ' ישראל גוטמן, יועץ אקדמי של יד ושם, ניצול שואה

שיחה עם פרופ' ישראל גוטמן, יועץ אקדמי של יד ושם, ניצול שואה

פרופ' ישראל גוטמן נולד בוורשה בשנת 1923, היה חבר בתנועת "השומר הצעיר", במחתרת היהודית בוורשה ובארגון היהודי הלוחם (אי"ל) במרד גטו ורשה. הוא היה אסיר במחנות הריכוז מיידנק, אושוויץ ומאוטהאוזן. בתום מלחמת העולם השנייה היה פעיל בארגון הנוער היהודי והציוני באוסטריה ובאיטליה. בשנת 1946 עלה לישראל והיה חבר בקיבוץ להבות הבשן עד לשנת 1971....
לקריאה נוספת...
ראיון עם שולמית אימבר, המנהלת הפדגוגית של בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה וראש קתדרת פרד הילמן לזכרו של יאנוש קורצ'אק, יד שם

ראיון עם שולמית אימבר, המנהלת הפדגוגית של בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה וראש קתדרת פרד הילמן לזכרו של יאנוש קורצ'אק, יד שם

כיצד תיראה הוראת השואה בדור שבו לא יהיו עדים? מה הופך את המפגש בין תלמידים לאנשי עדות לייחודי וכיצד ניתן יהיה לשמר ייחודיות זו לדורות הבאים?שוחחנו עם שולמית אימבר, המנהלת הפדגוגית של בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם, על תפקידם של העדים בחינוך ועל האתגרים שיעמדו בפני מורים ומחנכים, בדור בו תלמידים לא יוכלו לשמוע את הדברים מפי...
לקריאה נוספת...
ראיון עם ד"ר שרון גבע, היסטוריונית

ראיון עם ד"ר שרון גבע, היסטוריונית

ספרה של ד"ר שרון גבע, אל האחות הלא ידועה: גיבורות השואה בחברה הישראלית הינו  מחקר היסטורי מפרספקטיבה מגדרית על החברה הישראלית והשואה, המספר על החברה הישראלית והתמודדותה עם השואה באמצעות סיפוריהן של נשיםשרון גבע, אל האחות הלא ידועה – גיבורות השואה בחברה הישראלית, הוצאת הקיבוץ המאוחר, 2010, תל אביב. . המחקר מראה בין היתר כי...
לקריאה נוספת...
ראיון עם ד"ר עמית פינצ'בסקי, חוקר

ראיון עם ד"ר עמית פינצ'בסקי, חוקר

ד"ר עמית פינצ'בסקי הוא מרצה בכיר במחלקה לתקשורת ועיתונאות של האוניברסיטה העברית בירושלים. במחקריו עסק בין השאר בתפקידו של הרדיו בזיכרון משפט אייכמן, במקומה של התקשורת בזיכרון השואה ובקשר בין עדות, טראומה וזיכרון ובין טכנולוגיות התקשורת.נפגשנו לשוחח עם ד"ר פינצ'בסקי על "עידן העד" ועל הקשר בין טכנולוגיה ובין עדות.מהי...
לקריאה נוספת...
ראיון עם פרופ' דורי לאוב, פסיכואנליטיקאי

ראיון עם פרופ' דורי לאוב, פסיכואנליטיקאי

פרופ' דורי לאוב נולד בצ'רנוביץ', רומניה, בשנת 1937. הוא גורש עם הוריו לטרנסניסטריה ב-1942. זמן קצר לפני השחרור אביו נעלם במהלך פשיטה גרמנית, והוא ואימו שרדו והתאחדו עם סבו וסבתו שנותרו בצ'רנוביץ'. בשנת 1950 עלה לאוב לישראל ולמד רפואה. כיום הוא פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת ייל וכן הוא עובד כפסיכואנליטיקאי באופן פרטי. ב-1979 היה לאוב...
לקריאה נוספת...
האבודים, שישה מתוך שישה מיליון - דניאל מנדלסון

האבודים, שישה מתוך שישה מיליון - דניאל מנדלסון

האבודים, שישה מתוך שישה מיליון
דניאל מנדלסון
ספרי עלית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד
2008 
צילומים: מתיו מנדלסון 
תרגום: אביעד שטיר
648 עמודים במהלך עשרות השנים האחרונות פורסמו ספרים רבים העוסקים בשואה; ספרי היסטוריה, ספרי זיכרון, יומנים, ספרי ילדים ועוד, במאמץ בלתי פוסק לפענח את התקופה החשוכה ביותר בהיסטוריה של המין...
לקריאה נוספת...

לאחר קריאה - הצעה לשאלות לדיון חינוכי

בעקבות הקריאה בגיליון, מובאות להלן שאלות על ידן ניתן לקיים דיון חינוכי על הנושאים בהם עוסק הגיליון. השאלות נועדו להקל על המורה ולהכווין את הדיון בכיתה תוך שימוש בדברים העולים בתוך הראיונות השונים.
לקריאה נוספת...