דת, אמונה ותפילה
הקשר בין האדם למסורת נע במספר מעגלים בין הפרט לקהילה, בין הפרט למשפחה ובין האדם, אמונותיו ובניית זהותו העצמית. מסורת היא למעשה תרבות הנמסרת מדור לדור ומקשרת בין הדורות. בתקופת השואה השתנו כל התנאים לקיומה של מסורת זו על גווניה השונים. היתה זו תקופה כאוטית, אחת הקשות ביותר לעם היהודי. המערכות המדיניות, החוקיות והחברתיות כבר לא היו תקפות לגבי היהודים, והם חיו במציאות בה לא נחשבו לבני אדם, זכויות הקיום הבסיסיות נשללו מהם, ומאמצים רבים נדרשו מאלה שביקשו לחיות על פי תפיסת עולמם הרוחנית והדתית. באופן רשמי, ברוב המקומות אותם כבשו הנאצים, נאסר על היהודים לקיים כל חיי תרבות ודת. משמעות הדבר היתה שאת כל אותם אירועים שקיימו היהודים באופן מסורתי לא ניתן היה לקיים. אך למרות האיסורים, ניסו היהודים להמשיך ולקיים חגים, שבתות, תפילות, ככל שיכלו.
