מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

זיכרון השואה והנצחתה בחברה החרדית

 

'[...] לחברה החרדית יש סיפור שואה ייחודי, ולאחרונה ישנה מודעות הולכת וגוברת לקולו ולצרכיו, באקדמיה ובמוסדות הנצחה ברחבי העולם. במקביל, בעשורים האחרונים החלו "סוכני זיכרון" לפעול בחברה החרדית הן בארץ והן בניו יורק: נכתבים ספרי לימוד, מוקמים מוזאונים וארכיונים ואנשי מקצוע (כגון חוקרים מן האקדמיה, תחקירנים וסופרים), שבאים לעתים מחוץ לחברה החרדית, מנחילים את העבר לדור העתיד. המצווה הדתית של "והגדת לבנך" עוברת במידה רבה טרנספורמציה מודרנית'.
(מתוך מאמרה של מיכל שאול - זיכרון השואה בחברה החרדית- סיפור של רציפות והמשכיות)  
 
כיצד החליטו רבנים שונים להנציח את זיכרונות השואה? איך מתנהל תהליך גביית העדויות בחברה החרדית? מה ניתן ללמוד מסיפור חייו המופלא של האדמור מצאנז – קלויזנבורג? כיצד ניתן להעביר את הנושא בכיתה? תשובות לשאלות אלו תוכלו למצוא בגיליון שלפניכם שעוסק בחקר וזיכרון השואה בחברה החרדית.
 
מאחלים לכם קריאה נעימה, 
צוות העיתון
סתיו 2018

 

האם רבנים ניצולי השואה העלו את זיכרונותיהם על הכתב?

האם רבנים ניצולי השואה העלו את זיכרונותיהם על הכתב?

הממד האישי הוא המאפשר לנו פתח להבנת העבר, את האפשרות ללמוד היסטוריה וללמוד מההיסטוריה". (רז סגל, ימי חורבן1)
ספרי הזיכרונות של ניצולי השואה, כמו גם העדויות שמסרו למכונים שונים, הפכו לתופעה רחבה מאד מאז שנות השמונים. קולו של הפרט בשואה, פותח בפני הקורא את הכניסה לשכבות אנושיות מורכבות ששום תעודה קרה ועובדתית לא תוכל לספר. בלעדיהם...
לקריאה נוספת...
ראיון עם ר' דוד סקולסקי וגב' רחל יוד, מנהלי גנזך 'קידוש השם'

ראיון עם ר' דוד סקולסקי וגב' רחל יוד, מנהלי גנזך 'קידוש השם'

הגנזך 'קידוש השם' - מרכז להנצחה, תיעוד ומחקר  בנושאי השואה, הוקם בשנת תשכ"ד (1964) על ידי הסופר ניצול השואה, ר' משה פראגר ז"ל. ר' משה פראגר נולד בפראגה שבוורשה למשפחה של חסידי גור ותיקים. כחבר בג'וינט פעל להצלת הרבי הזקן מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר ובני משפחתו, כמתועד בספרו "נס ההצלה של הרבי מגור". בראשית המלחמה הגיע ארצה,...
לקריאה נוספת...
זיכרון השואה בחברה החרדית- סיפור של רציפות והמשכיות

זיכרון השואה בחברה החרדית- סיפור של רציפות והמשכיות

'החרדים והשואה' הוא נושא שעולה בשיח הפופולרי בישראל לרוב באחד משלושה הקשרים. בהקשר התאולוגי: 'היכן היה אלוהים בשואה?'; בהקשר החברתי: האם נטשו הרבנים את צאן מרעיתם?'; ובהקשר הישראלי: 'מדוע החרדים אינם עומדים בהישמע הצפירה?'
חלק מן החרדים בישראל אינם עומדים דום בצפירה ביום הזיכרון לשואה. גם לא תראו אותם נואמים על הקשר המנחם...
לקריאה נוספת...
על זיכרון השואה בחברה החרדית

על זיכרון השואה בחברה החרדית

במשך שנים בחרה החברה החרדית שלא ליטול חלק פעיל באירועי הזיכרון הממלכתיים לשואה. בתור חברה, היא נעדרה מימי הזיכרון לשואה ולגבורה ומטקסי הזיכרון השונים, וכן לא השתתפה בהנצחת השואה במרחב הציבורי הישראלי. בעקבות כך ניטעה המחשבה בלב רבים כי זכר השואה והנצחתה אינם עומדים על סדר יומה של החברה החרדית.אך למעשה, המודעות לשואה ולהנצחתה היו...
לקריאה נוספת...
ראיון עם הרב ד"ר תמיר גרנות, ראש ישיבת 'אורות שאול' ברעננה וחוקר שואה

ראיון עם הרב ד"ר תמיר גרנות, ראש ישיבת 'אורות שאול' ברעננה וחוקר שואה

הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, הידוע גם בשם האדמו"ר מקלויזנבורג-צאנז, נולד בעיירה רודניק שבגליציה ב-1905. בשנת 1921 נשא לאישה את בתו של ר' חיים צבי טייטלבוים, אב בית דין סיגט, ובגיל 21 נבחר לכהן כרבה של קהילת קלויזנבורג (בתקופת השואה חלק מהונגריה והיום קלוז'-נאפוקה ברומניה). במהלך השואה שהה במחנות ריכוז ועבודה שונים ואיבד את אשתו ואת אחד-עשר...
לקריאה נוספת...
שירה ליבוביץ - שמידט

ראיון עם שירה ליבוביץ-שמידט, אשת חינוך ומתעדת ניצולי שואה בחברה החרדית

שירה ליבוביץ-שמידט עוסקת בתיעוד סיפורים של ניצולי שואה חרדיים ובחינוך בתחום השואה.
לאחרונה הופיעה בסרטו התיעודי של היוצר והבמאי אייל דץ "אסתיר פני", שעסק באדמו"ר מקלויזנבורג- צאנז ושיקומה של החסידות בארץ ישראל לאחר השואה. 
נפגשנו איתה על מנת לשוחח על תהליך גביית העדויות והפעילות החינוכית שלה.תוכלי לספר על עצמך? איך...
לקריאה נוספת...
פעילות חינוכית – נקודות לדיון בכיתה בשילוב קטעי עדות של ניצולי שואה מהציבור החרדי

פעילות חינוכית – נקודות לדיון בכיתה בשילוב קטעי עדות של ניצולי שואה מהציבור החרדי

הכיבוש הגרמני התאפיין לא פעם בהתעללויות ביהודים מקומיים. רבים מהם נחטפו לעבודות כפייה כגון ניקוי רחובות ופינוי שלג, ולעיתים נדרשו לבצע עבודות מבישות ולא נצרכות. אולם יותר מכל סבלו יהודים אורתודוקסים מהתעללויות פיזיות והשפלות קשות שנמשכו לאורך הכיבוש הנאצי.  מדוע לדעתכם ספגו היהודים האורתודוקסים יחס משפיל במיוחד?
לקריאה נוספת...