• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-8:30

יום ה': 20:00-8:30*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-8:30

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

הניסיון לקביעת תענית לדורות לזכר השואה

אסף ידידיה
  1. יוסף חיים ירושלמי, זכור, עמ' 76-67.
  2. בשנים הראשונות לאחר תום מלה"ע השנייה התקיימו ביוזמת ניצולים, במחנות העקורים ובקהילות יהודיות שונות, ימי זיכרון להנצחת בני קהילתם שנרצחו בשואה. התאריך נקבע על פי רוב ביום הגירוש האחרון של בני הקהילה למחנה השמדה או ביום חיסול הגטו. כך למשל, קבעו שארי קהילת דונאסרדאהלי את יום כ"ז בסיון כיום אבל לדורות, לזכר 2,500 בני הקהילה שנספו בשואה. באותו מעמד תוקנו י"ח תקנות הקשורות ליום האבל. התקנות עוסקות בסדרי התפילה של ה"יארצייט" ובמנהגי האבלות שיש לקיים באותו היום. כך למשל אומרת התקנה האחרונה: "לאות אבלנו הגדול והמשותף הוחלט והותקן, כי ביום הזה לא ייערכו בקהילתנו לא ארוסין ולא נשואין וימנעו מכל מיני זמר, בדור ושמחה, לא ילבשו בגדים חדשים ולא ייעשה שום דבר המחייב ברכת 'שהחיינו'...". אברהם יששכר אנגל (עורך), ספר הזיכרון לקהילת דונאסרדאהלי, ישראל תשל"ה, עמ' 294.
  3. הרב חזקיהו מישקובסקי, "טיוטת הצעה להכרזת ימי אבל על הרג בית ישראל", בתוך: מנחם אליעזר מוזס, "גילויים חדשים על ההצעה לקביעת יום השואה", המודיע (י"ב בטבת תשס"ה), עמ' 20.
  4. שם.
  5. תענית כ' בסיוון נקבעה בעקבות פרעות ת"ח ות"ט (1648-1649) שביצעו הקו'זקים האוקראינים המורדים בהנהגת חמלניצקי, ביהודי פולין. פורענות זאת, הייתה אחת הגדולות ביותר בתולדות ישראל. במהלכה נרצחו רבבות יהודים באכזריות רבה, קהילות שלמות חרבו ואלפים רבים נטשו את ערי מושבם ונמלטו מערבה מאימת הפורעים. גדולי הדור התייחסו לאסון זה כנקודת משבר בתולדות ישראל. הרב שבתאי כהן (הש"ך) כתב כרוניקה ליטורגית בשם 'מגילת עייפה' בנוסח מגילת איכה, והרב יום טוב ליפמן הלר (תוס' יו"ט) כתב את הקינה "אלה אזכרה" בנוסח הקינות על חורבן בית המקדש הנאמרות בתשעה באב. בעקבות אסון זה התקבצו ראשי ועד ארבע הארצות בפולין וקבעו את יום כ' בסיון, בו נחרבה קהילת נמירוב, כיום צום. 
  6. רוני שטאובר, הלקח לדור, ירושלים תש"ס, עמ' 54.
  7. הצפה, 19 בדצמבר 1950.
  8. על כך, ראו: הרב כתריאל טכורש, "יום הקדיש הכללי", שנה בשנה, (תשכ"ט).
  9. הרב יעקב אביגדור, חלק יעקב, ניו יורק תש"י, הקדמה.