לפניכם סרטונים קצרים המתעדים את חייהם של מספר דמויות של יהודים במקומות שונים בתקופת השואה. הסרטונים פורשים את סיפוריהם האנושיים של אותם יהודים שנאלצו להילחם מלחמתם האישית, הייחודית, בתוך מלחמת הקיום של הקולקטיב היהודי. כל אחת מהן, מסיבות שונות, הפכה עם הזמן לסמל של מלחמת הישרדות אישית שכזו – בין אם מלחמה פיזית, ממשית, בגרמנים, ובין אם מלחמה להמשיך ליצור, לפעול ולחלום תוך כדי מציאות החיים הבלתי-אפשרית, או לספר ולתעד אותה אחר כך. חלק מהדמויות פותחות בפנינו חלון לסיפורם של קהילות שונות, תוך כדי תיעוד זיכרונותיהם האישיים. ובכך יוצרים הסרטונים פסיפס של פן אישי המשלב אירועים שונים בתקופת השואה.
בנוסף, מכיוון שדמויות אלו נתפסות כמייצגות את קאנון זיכרון השואה, בחרנו לעסוק בסיפורם אבל לא כסיפור נפרד, אלא בתוך קונטקסט רחב יותר, בתוך מסגרת זמן היסטורית של סיפור השואה, שיש לו זמן ומקום.
פרימו לוי: סיפור חיים
אלי ויזל: סיפור חיים
מרדכי אנילביץ' ומרד גטו וורשה
''שלך, אנה מ' פרנק''
אבא קובנר: מפקד מחתרת ופרטיזנים באזור וילנה
יאנוש קורצ'אק- תולדות חייו
התלמידים יכולים לצפות בסרטונים כולם, או להתמקד בדמות או במספר דמויות רלוונטיות. לאחר הצפייה תוכלו לדון איתם בנקודות הבאות. הדיון יכול להתקיים במליאה או בקבוצות קטנות יותר, כאשר כל קבוצה יכולה להתמקד בדמות אחת.
- האם ניתן ללמוד מסיפורים משהו כללי יותר על רוח האדם בשנות השואה? אילו דרכי התמודדות וכוחות נפש באים לידי ביטוי בסרטים?
למורה – אפשר להנחות את התלמידים לשים דגש על איך הצליחה כל דמות, דווקא בתקופה של כאוס וחוסר אונים, להתמודד ולהציג ביטויים ייחודים של כוחות נפש. - איזה סיפור אנושי הרשים אותך במהלך הצפייה? לאיזה קטע מתוך הסרט התחברת במיוחד ומדוע?
- האם אתם מכירים סיפורים על דמויות מעוררות השראה – מכל הקשר ותרבות שהם – המזכירים לכם בנקודות מסוימות את הכוחות של הדמויות שבסרטים אלו? בפני אלו אתגרים הן עמדו? כיצד התמודדו דמויות אלו איתם?
לאחר מכן, כדאי להתכנס לדיון כללי יותר של הכיתה או המליאה, ולדון עם התלמידים על האמביוולנטיות שנציג כעת בפניכם -
כפי שראינו, הסרטונים מספרים את סיפורם של דמויות שנתפסות כמרכזיות בזיכרון השואה של החברה הישראלית ואף של הקהילה הבינלאומית. סיפור אישי יוצר אצל השומע אמפטיה, שמצליחה לחבר אותו לדמות. הדבר חשוב בעיקר כאשר אנו באים ללמד את נושא השואה – כשאנו מדברים עם התלמידים על שישה מיליון יהודים, קשה להם לתפוס את המספר העצום הזה והוא הופך במידה מסוימת לחסר משמעות. אך כאשר אנו פורטים אותו לסיפורים אישיים, לפנים של אדם, התלמיד מצליח לחוש אמפטיה כלפי אותו אדם, להתחבר לסיפור שלו ודרכו גם לסיפור השואה הרחב יותר.
אך מצד שני, דווקא בשל העיסוק המתמשך בדמויות מוכרות אלו, דמויות שהפכו לסמל של תקופת השואה, לעיתים מסתפקים בהן בלבד; עוצרים שם, בסמלים, בסיפורים המוכרים. בצורה שכזו, נוצר מעין צמצום ואולי אפילו עיוות של סיפור השואה.
חשוב שאנו כאנשי חינוך נפרוש בפני התלמידים תמונה אמיתית ככל הניתן; שנספר ונלמד גם על דמויות נוספות, 'אנונימיות. מבחינתנו. הכרת סיפורם של יותר ויותר קורבנות וניצולים ממקומות שונים, מקהילות שונות, יציגו באופן מקיף ומורכב את סיפור השואה.
לשם כך אנו ממליצים כפעילות המשך להפנות את התלמידים לעבודה עם סביבת חקר דפי עד וכן לצפייה בסרטי ניצולים
מלחמת העולם השנייה הייתה המלחמה הגדולה, המקיפה והקטלנית ביותר בהיסטוריה של המין האנושי. בשיאה היא התפרשה מקצה העולם ועד קצהו, חצתה יבשות ואוקיינוסים וכל עמי תבל כמעט הושפעו ממנה. עשרות מיליונים, רובם אזרחים לא חמושים, מצאו בה את מותם. האלימות והמוות הטילו צל כבד על האנושות ועמעמו את יכולתה לזהות ולהתמודד עם קריסה מוסרית שלא היה אפשר להעלותה על הדעת קודם לכן.
הכוחות הטקטוניים שהתעמתו והתנגשו זה בזה היו בסדרי גודל בלתי רגילים; צבאיים, כלכליים, תרבותיים ופוליטיים. ובתוך המסגרת האדירה הזו, התחוללה מלחמה נוספת: מלחמת השמד שאסרה גרמניה הנאצית כנגד הקיום היהודי. היהודים היו אפוא חלק ממערכה כפולה: מערכה עולמית אדירת מימדים, ומערכה נוספת, ייחודית, המכוונת במיוחד כלפיהם. כלל העם היהודי היה מאויים, אך גם העם היהודי כולו מורכב ממילונים רבים של פרטים. למעשה, כל יהודי שהיה מצוי בשטח הכיבוש הגרמני - בגטו או במחבוא, במחנה הריכוז או בעבודות הכפייה – היה מצוי במלחמה אישית, פרטית, ייחודית לו.
בעצם ימי המלחמה נאלצו היהודים שבשטחי הכיבוש הגרמני, כפרטים וכקולקטיב, להיאבק בראש ובראשונה על עצם קיומם. היהודי בשואה נדרש להיאבק כדי לשמור על חייו ועל חיי הקרובים לו. מתוך סיכון חייהם הפגינו יהודים סולידריות וסייעו לאחיהם הנרדפים אף הם. המאבק להישרדות פיזית תחת אימי השלטון הגרמני הנאצי כלל הסתתרות ובריחה, הברחות מזון, סעד ועזרה סוציאלית ופעילות רפואית. יהודים במחתרות בכל רחבי אירופה ניסו לארגן כל מיני פעולות הצלה כדי להציל יהודים רבים ככל האפשר. כל אותה העת נמשך מאבקם לשמירה על זהותם, תרבותם ודתם; על צלם האדם שבהם. המלחמה הזו, בניגוד למלחמת ההישרדות הקיומית, לא פסקה עם השחרור (לאותם מעטים, יחסית, ששרדו עד שהוא הגיע). המאבק להמשיך ולחיות, ליצור, לפעול – וגם לזכור, לספר ולהנציח – המשיך וממשיך עבור ניצולי השואה.
פרימו לוי
יאנוש קורצ'אק
מרדכי אנילביץ
אבא קובנר
