מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

מערך שיעור על יאנוש קורצ'אק

מיועד לתלמידי חטיבת הביניים

לפניכם סביבת למידה המוקדשת ליאנוש קורצ'אק ולסגניתו בבית היתומים ויד ימינו סטפניה וילצ'נסקה. לסביבה ארבעה חלקים: שני החלקים הראשונים מעניקים סקירה כללית על חייהם של קורצ'אק וסטפניה, החלק השלישי מתמקד בערכים החדשניים שעמדו במרכז משנתם והדרך בה תורגמו למעשים ובאו לידי ביטוי בבית היתומים, החלק הרביעי מציע מערך שיעור שעוסק בדמותו של קורצ'אק ובהליכתו עם הילדים אל המוות דרך שירים שנכתבו עליו והאנדרטה המצויה ביד ושם המנציחה את זכרו.  

"כבוד לסודות ולטלטלות של עבודת הגדילה הקשה"
(מתוך: יאנוש קורצ'אק, זכות הילד לכבוד, כתבים א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, בני ברק, 1996, עמ' 367). 

יאנוש קורצ'אק - תולדות חייו
סטפניה וילצ'נסקה
ערכים שבהם האמין יאנוש קורצ'אק
מערך שיעור - יאנוש קורצ'אק

הערכת דמותו של יאנוש קורצ'אק דרך שירה ואנדרטה לזכרו

מערך שיעור ליום הזיכרון לשואה ולגבורה

יחידה זו מורכבת משני קטעי שירה וצילום של האנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'אק ביד ושם. השימוש בחומרים בין-תחומיים יוצר מטבעו גישה חופשית  ומגוונת יותר לנושא המוצג בהם באופן המאפשר לתלמידים להיכנס ולהיחשף אליו ברבדים שונים. גישה בין-תחומית זו יוצרת נתיבים אלטרנטיביים, דרכם לומדים יכולים להפעיל כישורי למידה שונים על מנת להתמודד עם החומרים המוצגים. מטרות היחידה הזו הן:

  • לנתח שני שירים ואנדרטה דרך חקירה של הקשר בין הפרשנות הספרותית והאמנותית.
  • לחקור את נושא הגבורה היהודית במהלך השואה.
  • לדון בהיבטים  אוניברסליים שניתן ללמוד מהשואה.
  • להעמיק עוד בנושא של למידת השואה והוראתה באמצעות שירה.
  • להצביע על כך שבכוחן של שירה ואמנות לתאר את המצוקה ואת הנעלה שבחוויה האנושית.
  • לאחר הפעילויות שיתוארו בהמשך, כל תלמיד ייצור כרזה ובמרכזה תמונה, שיר או קולאז' ובה הוא יביע את האופן בו הוא מבין ותופס את העובדה שקורצ'אק, יחד עם הילדים, נשלחו למוות יחדיו.
     

רציונל

ההצעה להשתמש בשירה בהוראת השואה מבוססת על האמונה שביטוי אישי –כמו רוב השירה בנושא השואה – תעורר לעיתים עניין ראשוני בנושא הנדון - בד בבד עם העיסוק ההיסטורי בו. שירה מאפשרת מבט אישי, פנימי, בניגוד לגישה המרוחקת יותר של ההיסטוריון. הממד האנושי, שהוא לעיתים קרובות המוקד של השירה, יעורר קשב ותשומת לב בקלות יותר מהתיאור ההיסטורי הלא-אישי.

ניתן לפתח את נקודות ההתייחסות המשותפות לשני השירים ולאנדרטה ולהגיע ללמידה מעמיקה יותר.
שני שירים אלו על יאנוש קורצ'אק פותחים לנו דרך נוספת להערכת ההתנהגות האנושית בזמנים של נסיבות קשות וקיצוניות.
השיר הראשון, שכותרתו היא פשוט תאריך המוות שלו, 5.8.1942 (וכותרת המשנה "לזכרו של יאנוש קורצ'אק"), נכתב על ידי המשורר הפולני יז'י פיקווסקי, ומתאר את השעות האחרונות לחייהם של קורצ'אק וילדי בית היתומים אותם ליווה למותם המשותף בטרבלינקה.
 

5.8.1942 - לזכרו של יאנוש קורצ'אק

השיר הראשון, שכותרתו היא תאריך מותו של קורצ'אק, 5.8.1942 , אשר מלווה בכותרת המשנה "לזכרו של יאנוש קורצ'אק" נכתבה על ידי המשורר הפולני יז'י פיקובסקי, והוא מתאר את השעות האחרונות לחיי קורצ'אק וילדי בית היתומים אותם ליווה אל מותם המשותף בטרבלינקה. 

5.8.1942
לזכרו של יאנוש קורצ'אק
יז'י פיקווסקי (2006-1924)

מה עשה אותו דוקטור זקן
בקרון הבקר
הנע לטרבלינקה בחמישה באוגוסט
בשעות הבודדות של זרם הדם
מעבר לנהר המזוהם של הזמן

אני לא יודע

מה כארון1,  ברצונו החופשי
מוליך המעבורת ללא משוט עשה 
האם הוא מסר לילדים
את מה שנותר מנשימה משתנקת 
והשאיר לעצמו
רק כפור במורד השדרה

אני לא יודע

האם הוא שיקר להם, למשל
במנות קטנות של
אלחוש
האם ליטף את הראשים המיוזעים הקטנים
מכיני החרדה המתרוצצות

אני לא יודע

ולמרות כל זאת ומאוחר יותר, ולמרות ששם
בטרבלינקה
כל האימה שלהם כל הדמעות
היו נגדו
הו, היה זה רק עכשיו
רק מספר דקות, אולי חיים שלמים
המעט או הרבה
לא הייתי שם, אני לא יודע

לפתע הדוקטור הזקן ראה
הילדים הזדקנו
בדיוק כמוהו
עוד ועוד הזדקנו
באיזו מהירות הפכו אפור כאפר

נקודות לדיון והרחבה:

  • הביטוי "אני לא יודע" חוזר ארבע פעמים בשיר. מדוע לדעתך המשורר עושה זאת? האם ניתן להסביר  זאת כחוסר היכולת שלנו להבין את מה שעבר עליהם?
  • מה השיר אומר לנו על קורצ'אק בבית השני והרביעי? מה הוא העניק לילדים מעצמו? מה עובר עליו, כאדם?
  • כיצד המשורר מתאר את הבעיה בממד הזמן בבית החמישי?
  • כיצד הביטוי "כולם שווים בפני המוות" מוצא את ביטויו בבית האחרון?
  • לדעתך, מהו המסר שהמשורר מנסה להעביר בשיר זה?
  • התלמידים יכולים לבחור ביטויים שונים מתוך השיר ולהסביר את כוחם הפואטי בתיאור המציאות הקשה והמצוקה איתה קורצ'אק התמודד, לדוגמה: 1. נשימה משתנקת, 2. מנות קטנות של אלחוש, 3. עוד ועוד הזדקנו

בסיום הפעילות, חשוב לדון בגבורה של קורצ'אק דרך בחירתו שלא להציל את עצמו בעזרת הקשרים שהיו לו, אלא ללכת עם חניכיו היתומים אל עבר מותם המשותף בתאי הגזים.

דף מיומן האקציה – 10 לאוגוסט 1942

השיר השני נכתב על ידי ולדיסלב שלנגל בגטו וורשה. הוא מתאר בפירוט את הצעידה האחרונה של קורצ'אק ומאתיים היתומים דרך רחובות הגטו אל כיכר השילוחים. שלנגל היה יוצר מוכר וידוע היטב בגטו וההקראות הפומביות של שיריו סייעו לחזק את מצב-הרוח במציאות חיים קשה ביותר לדיירי הגטו. הוא מת בגטו בשנת 1943 במהלך המרד.
זהו שיר ארוך למדי, ונציג כאן רק כמה בתים בתרגומן העברי:

דף מיומן האקציה – 10 לאוגוסט 1942

1.  היום ראיתי את יאנוש קורצ'ק
כשהלך עם הילדים בצעדה האחרונה,
הילדים לבושים היו בגדים נקיים
כלטיול של שבת בגנה.
... ...
2.    פני העיר הפכו חרדות
כענק קרוע ועירום.
חלונות ריקים ברחובות הביטו,
כמו חורי עיניים מתות.
... ...
3.    וכאן הילדים בחמישיות – בשלוה,
איש לא משכם מן השורה,
אלה יתומים – איש לא תקע שוחד
לידי חבריהם מהמשטרה הכחולה.
... ...
4.    יאנוש קורצ'ק צעד ישר קדימה,
בראש גלוי – בעיניים לא חרדות,
ילד בכיסו האחד אחז,
שניים קטנים החזיק בזרועותיו.

... ...
 5.    מישהו בא בריצה – מסמך בידו;
מישהו הסביר ובעצבנות צרח,
אדוני יכול לחזור... ישנו פתק מברנט,
קורצ'ק הניע ראשו בשלילה.

... ...

6.    שנים רבות טרח... באותו מסע עקש
לתת ביד ילד את כדור השמש,
איך להשאירו עכשיו חרד,
ילך אתם... הלאה... עד סוף הדרך... 2

 

הצעה לפעילות כיתתית
ברשימה הבאה מספר תמות ששלנגל מציג בקטעי השיר שהובאו לעיל. בקשו מהתלמידים לציין מהם הנושאים העולים בתוך בתי השיר ולהסביר במילים שלהם כיצד הנושא משתקף בבית הנבחר. נושאים אפשריים: אחריות ואהבה של מבוגרים, אי-שוויון הזדמנויות בתוך גטו, החרדה מהאבדון הממשמש ובא, התגובה ההרואית הנעלה ביותר.
הטבלה הבאה מראה דרך אחת לאסוף ולארגן את התרגיל. המורה יכול להפעיל את התלמידים בצורה של עבודה קבוצתית סביב השולחן, וכך לאפשר שיח של התלמידים על שני השירים ועל האנדרטה שתובא מיד.

מספר הביתהתמה
4,6אחריות ואהבה של מבוגרים    
3אי-שוויון הזדמנויות בתוך גטו
2החרדה מהאבדון הממשמש ובא
5התגובה ההרואית הנעלה ביותר

לדעתך, מהו המסר אותו מנסה המשורר להעביר בשיר זה?

ולאדיסלאב שלנגל, (תרגמה: הלינה בירנבאום), (אשר קראתי למתים: שירי גטו וארשה, תל אביב תשמ"ז.