הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
- שמערקע קאטשערגינסקי, לייויק האלפערן (עורכים), לידער פון די געטאס און לאגערן, ציקא, ניו יארק, 1948, עמ' 11.
- Gila Flam. Singing for Survival, Songs of the Lodz Ghetto 1940-1945, University of Illinois Press, Urbana, Ill, p 107
- צבי שנר (עורך): יצחק רודאשבסקי, יומנו של נער מווילנה, הוצאת הקיבוץ המאוחד ובית לוחמי הגטאות, תל אביב תשכ"ט.
- קאטשערגינסקי, לידער, עמ' 11.
"אין הדבר נראה טבעי, כאשר שחקן ברגע טראגי של המחזה מתחיל לפתע לשיר. בחיים זה לא קורה כך- כך נראה לנו, אך החיים האמיתיים הוכיחו לנו משהו אחר[...] בזמן בו נראה היה, שהתוצאה האפשרית היחידה היא מוות, רפרפו בנשמותינו מילותיו של המשורר-הפרטיזן שלנו הירש גליק: "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה1
שמרק'ה קצ'רגינסקי, סופר, משורר ופרטיזן, מחברם של שירים רבים בתקופת השואה, עומד בדבריו אלו על הפלא הטמון בתופעת השירה בתקופה זו: מה גרם לבני-אדם, בעיתות קשות כל-כך, במציאות מתמדת של סכנה,צער ואובדן, לפרוץ בשירה? שאלה זו היא אחת השאלות המרכזיות שבוחנת יחידה זו.
השירה העממית מהווה מקור ראשוני מרתק, כיוון שבהגדרתה היא אומנות עצמאית, אותנטית ובלתי מגוייסת, ועל כן היא משמשת מעין מד-דופק של הציבור שיצר ושר אותה. לימוד נושא זה מאפשר להתוודע מזווית אחרת, חדשה, למציאות החיים של היהודים בתקופת השואה, להיחשף דרך עיניהם של ציבור הכותבים והשרים לחששות, לפחדים, למצוקות וליגונות, וגם לשמחות הקטנות, לאמונות ולתקוות שהיו מנת-חלקם באותם ימים.
הלימוד החוויתי דרך המוסיקה, יכול לדבר גם אל תלמידים הנרתעים מפני עומס טקסטואלי, ולכאלו שמתחברים במיוחד ל'שפת המוסיקה'.
להלן תובא הצעה לפעילות עם מספר שירים, שנכתבו והושרו בגטו וילנה, מתוך מערך פעילות לגילאי תיכון בנושא המוסיקה בתקופת השואה, המתעתד לצאת בחודשים הקרובים.
מבוא: גטו וילנה - רקע היסטורי
ב-24 ביוני 1941, יומיים לאחר פלישת הגרמנים לברית-המועצות, נכבשה וילנה. עם הכיבוש הוטלו על היהודים גזירות והגבלות שונות. בחודשים יולי-אוגוסט נשלחו אלפים מיהודי העיר ליער הסמוך-פונאר, ונרצחו שם ביריות בבורות ירי. בראשית ספטמבר 1941 רוכזו כל יהודי וילנה בשני גטאות- "הגטו הגדול" ו"הגטו הקטן". בחודש אוקטובר 1941 חוסל הגטו הקטן, ותושביו נלקחו לפונאר ונרצחו. גם בגטו הגדול נערכו אקציות כל-העת. רק יהודים שקיבלו אישורי-עבודה לא נכללו ברשימות השילוחים באקציות. עד סוף 1941 רצחו הגרמנים 33,500 יהודים. בגטו נותרו 12,000 יהודים בעלי אישור עבודה, ועוד כ-8,000 יהודים ללא אישור, שניצלו במחבואים. התקופה שבין תחילת 1942 לאביב 1943 עברה בלי אקציות המונים, וכונתה 'תקופת השקט היחסי'. הגטו, בהנהגת היודנראט, הפך לגורם יצרני, ומרבית תושביו עבדו במקומות עבודה יצרניים בגטו ומחוצה לו. מדיניות היודנראט היתה מבוססת על ההנחה, שאם הגטו יהיה יצרני לגרמנים, כדאי יהיה להם לקיימו משיקולי כלכלה וניצול כוח-עבודה.
בגטו הוקמו בתי-ספר ותיאטרון, והתנהלו בו חיי תרבות ערים. מוסדות עזרה סוציאלית, מטבחים עממיים ומערכת רפואית נאבקו ברעב ובמחלות, והודות לכך הייתה התמותה בגטו מועטה יחסית לגטאות גדולים אחרים.
בתחילת 1942 הוקם בגטו הארגון המחתרתי פ.פ.או. כאשר חודשו האקציות- במחצית השנייה של 1943
ניסו חברי המחתרת לגייס את תושבי הגטו לפתוח במרד, אך קריאתם נתקלה בסירוב מצד תושבי הגטו.
בסוף חודש ספטמבר 1943 חוסל גטו וילנה. חלק מיושביו נשלחו למחנות ריכוז באסטוניה ובלטביה. כמה אלפים נשלחו למחנה ההשמדה בסוביבור, וכמה מאות נרצחו בפונאר.
מתוך כ-57,000 היהודים שחיו בוילנה עם הכיבוש הגרמני, נותרו בחיים כ-2,000-3,000 עם השחרור.
מהלך השיעור
קראו את השיר:
אָבִיב
מילים: שמרק'ה קצ'רגינסקי
לחן: אברהם ברודנו
לחן: לא ידוע
תרגום מיידיש: אהרן מאירוביץ
אָנוּדָה בַּגֵּטוֹ,
מֵרְחוֹב אֶל רְחוֹב בּוֹ
לִמְצֹא כָּל מָקוֹם לֹא נִשְׁאַר.
רֵעִי כְּבָר אֵינֶנּוּ,
אֵיךְ זֶה אֶשָּׂאֵנוּ,
אָמְרוּ אֲנָשִׁים, לוּ דבר.
אוֹר שַׁחַק וּתְכֹל דָּם,
בֵּיתִי עוֹד מוּאָר בָּם,
אַךְ מָה לִי תּוֹעֶלֶת בָּזֹאת?
כְּרָשׁ אֶת הַיָּד
אֶל כָּל דֶּלֶת אֶפְשֹׁט:
נַדְּבוּ לִי אוֹר שֶׁמֶשׁ מְעַט.
קַח-נָא, קַח-נָא,
אָבִיב, כָּל עֶצֶב.
אֵלַי הָשִׁיבָה
גִּיל עִם אֲהוּבִי.
וְשִׂים נָא עַל כְּחֹל כְּנָפֶיךָ,
אֶת לְבָבִי שִׂים,
שָׂאֵהוּ אֶל טוֹבִי.
אוּבַל אֶל הַפֶּרֶךְ,
בֵּיתִי פֹּה בַּדֶּרֶךְ
אֶרְאֶנּוּ סָגוּר וְאָבֵל.
אוֹרָה נֶאֱצֶלֶת,
נוֹבֵלָה וְקוֹבֶלֶת,
לִבְלוּב הוּא גַּם לִי פֹּה רַק לֵיל.
עִם שׁוּבִי לְעֵת עֶרֶב
יָגוֹן בִּי עוֹד יִרַב,
כִּי אֶת עִקְבוֹתֶיךָ אַכִּיר.
בַּצֵּל הֵם בָּאוֹת לִי
בּוֹ נָהַגְתָּ חַכּוֹת לִי
וּבְרֹךְ לְנַשְּׁקֵנִי, יַקִּיר.
קַח-נָא, קַח-נָא...
"Ess firt kejn weg zurik..." , Jiddische Lieder aus dem Ghetto in Wilna 1941-1943, "gojim", Mine Scheid-Katayama, Vienna, Austria,1993
שיר געגועים של קצ'רגינסקי לאשתו שנרצחה בגטו. המוסיקה נכתבה בזמן המלחמה ע"י מלחין יהודי בשם אברהם ברודנו, מחברי התיאטרון היהודי בגטו וילנה, שנרצח במחנה באסטוניה. השיר נפוץ בגטאות שונים, במחנות וביערות הפרטיזנים.
שאלות לדיון:
- איזו תחושה יוצר השיר?
- איזו משמעות מקבלת האהבה בשיר זה?
- מדוע, לדעתכם, בחר המשורר לקרוא לשירו "אביב"?
קראו את העדות שלפניכם:
"היהודים הגיעו למצב של ייאוש כה עמוק, עד שרק השירה יכלה לעזור. כשאדם שר, אפילו כשהוא שר שיר עצוב, בדידותו נעלמת. הוא מאזין לקולו, הוא וקולו נעשים לשני אנשים. השירה היא הפגנה של תקווה. אנשים לפני מותם אינם מתאבלים, הם שרים. השיר הוא בכי, ולאחר מכן אתה חש חופשי".2
"אביב"
Musicians: Caroline Koczan, voc., percussion
Petra Konecny, voc., flute
Franz Ruttner, voc., accordion
Maria Gollini, violin, voc.
Katrin Schüler Springorum, guitar, voc.
Bernhard Ziegler, double bass, voc.
- נסו להגדיר אותה מבחינת סגנון [מוסיקת ריקודים/ שיר ערש/ קינה/ שיר-לכת צבאי/ שיר חסידי/ שיר אבל/ מוסיקת תיאטרון].
- איזו אווירה יוצרת המוסיקה? נסו לחשוב מדוע בחר המשורר לחבר את המילים לסוג כזה של לחן.
מוסיקת טנגו: הטנגו יוצרת תחושה של נענוע, ערסול, ובנסיבות של הגטו סיפקה ליהודים, ששרו בצוותא את השירים, תחושה של שיתוף, תחושת 'ביחד' (בשונה ממוסיקת-אבל, שיוצרת התכנסות של כל אחד עם כאבו הפרטי). הרבה שירים, שתכניהם עסקו באבל, אובדן וכדו', חוברו ללחנים של שירי-טנגו.
הטנגו נולד בארגנטינה, הגיע לאירופה המערבית עם תזמורות נודדות. במזרח אירופה נחשפו למוסיקה הזו דרך האזנה לרדיו ולתקליטים. רבים מהמוסיקאים הגדולים בפולין היו יהודים, וכניסתו של הטנגו לפולין היתה קשורה בהם במידה רבה. מסיבה זו, נכתבו גם שירים רבים ביידיש במנגינות של טנגו- לפני השואה ובמהלכה.
קראו את מילות השיר ואת העדות שאחריו:
עֲדֵי-עַד חַיֵּינוּ
מילים: לייב רוזנטל
לחן: לא ידוע
תרגום מיידיש: אהרון מאירוביץ'
עֲדֵי-עַד חַיֵּינוּ עוֹלָם הֻצַּת.
עֲדֵי-עַד חַיֵּינוּ בְּלִי פְּרוּטָה אַחַת.
עוֹד יִתְפַּקְּעוּ הֵם כָּל שׂוֹנְאֵינוּ,
אֲשֶׁר רוֹצִים הַשְׁחֵר-פָּנֵינוּ.
חַיִּים אֲנַחְנוּ, עוֹדֵנוּ עוֹד!
נוֹסִיף לְנַצֵּחַ כָּל שָׁעָה לִחְיוֹת.
לְחְיוֹת נִרְצֶה וְאַף לִזְכּוֹת –
זְמַנִּים רָעִים, אוֹתָם בְּלוֹת.
חיים אֲנַחְנוּ, עוֹדֵנוּ עוֹד!
"Ess firt kejn weg zurik...", Jiddische Lieder aus dem Ghetto in Wilna 1941-1943, "gojim", Mine Scheid-Katayama, Vienna, Austria,1993
שיר של אחד הקברטים האחרונים בגטו, אוגוסט 43'. הולחן בגטו ע"י לייב רוזנטל. רוב שירי הקברט עברו מיד מההופעות בבמה, לתפוצה רחבה ברחובות הגטו.
מתוך יומנו של הנער יצחק רודשבסקי (1927 – 1943), נער מגטו וילנה שהותיר אחריו יומן ובו תיאור רגיש של אירועי המלחמה. היה בן יחיד להוריו וילדותו עברה עליו בתנאים טובים יחסית במשפחה מלוכדת ומסודרת שדאגה להשכלתו ולחינוכו. כשנכנס הצבא הגרמני לווילנה, טרם מלאו לו ארבע עשרה. לאחר חיסולו של הגטו התחבא עם משפחתו, אך מחבואם נחשף לאחר כשבועיים והם נשלחו לפונאר ונרצחו שם:
יום חמישי, 11 בדצמבר 1942
"...עד מאוחר בלילה שרנו, יחד עם הגדולים, שירים המספרים על נעורים ותקווה... ישבנו ליד השולחנות הדלים ואכלנו פשטידה עם קפה, והיינו כל כך מאושרים, כל-כך מאושרים".3
שאלות לדיון:
- מה משמעות העובדה ששיר זה נכתב סמוך לחיסולו של הגטו- האם לדעתכם מילות השיר משקפות את הרגשתו של ציבור הגטו ששר אותו? הסבירו.
- מהו תפקידם של שירים מסוג זה לדעתכם?
- איזה ניגוד מצוי בתוך תיאורו של יצחק רודשבסקי? מה יוצר את הפער הזה? (ניגוד בין המציאות הקיומית הקשה והדלה, לבין אווירה של תקווה, ואפילו של אושר. השירה המשותפת, תכני השירים העוסקים בתקווה ובעתיד, גרמו להתרוממות הרוח באותה מציאות קשה.
- נסו להגדיר אותה מבחינת סגנון [מוסיקת ריקודים/ שיר ערש/ קינה/ שיר-לכת צבאי/ שיר חסידי/ שיר אבל/ מוסיקת תיאטרון.]
- איזו אווירה יוצרת המוסיקה? האם קיימת לדעתכם התאמה בין המילים לבין המוסיקה? מה תפקידה של המוסיקה בשיר זה?
קברט: תיאטרון מוסיקלי עם מאפיינים סאטיריים, ביקורתיים, מתגרים ומתריסים. הקברט נולד בצרפת בסוף המאה ה-19. בימי רפובליקת ויימאר התפתח מאד בגרמניה, והתפשט לכל אירופה. בברלין- 85 אחוזים מאנשי הקברט היו יהודים.
המוסיקה מהווה חלק אינטגרטיבי מסוג התיאטרון הזה. הקברט פונה אל הקהל הרחב, והמוסיקה בהתאם- מאד קליטה. מצד שני- מתאפיינת פעמים רבות בחדשנות ובתעוזה.
סיכום
קראו את המידע שלפניכם על מחבר השיר:
קצ'רגינסקי, שמריהו (שמרקה) (1908-1954)
סופר, משורר ופרטיזן. כבר בהיותו תלמיד פירסם שירים וסיפורים, ובסוף שנות ה-20 היה ממייסדי קבוצת סופרי היידיש המודרניסטים 'יונג-ווילנע' ומפעיליה. שיריו המהפכניים הפכו לשירי עם ברחבי פולין.
עם פלישת הגרמנים ביוני 1941 לא הצליח קצ'רגינסקי לברוח לפנים ברית-המועצות וכשנה נדד באיזור וילנה בהעמידו פני חרש-אילם. באביב 1942 הגיע לגטו וילנה, והשתתף באופן פעיל בחיי התרבות ובחינוך הנוער וכן בהכנות של 'ארגון הפרטיזנים המאוחד' (פ.פ.או) להתנגדות חמושה לנאצים. השירים שכתב בגטו קשורים לפעילויות הללו, וגם כמה מהם נשתמרו בפי העם בגטו ובימינו, כגון שיר הערש של פונר 'שטילער, שטילער' והמנון הנוער 'יוגנט-הימען'. ק' ניהל את פעילות 'יוגנט קלוב' בגטו – מועדון נוער לומד שפעל במסגרת חוגים.
הגרמנים העסיקו את ק' במטה מבצע רוזנברג במיון אוצרות ספריית ייווא (מכון למדע יהודי), שהיתה מחוץ לגטו. הדבר איפשר לק' מגעים להשגת נשק ולהברחתו לגטו, וכן הצלת ספרים וכתבי-יד. ק' ועמו המשורר סוצקבר ואחרים, הצילו חלקים מארכיון גטו וילנה.
ב-12 בספטמבר 1943 יצא ק' בחשאי את גטו וילנה עם קבוצת חברי 'ארגון הפרטיזנים המאוחד' ועשרה חודשים, עד שחרור וילנה ב-13 ביולי 1944, היה פרטיזן ביערות נרוץ' .מפקד החטיבה מרקוב מינה את ק' ואת סוצקבר למחברים הרשמיים של תולדות תנועת הפרטיזנים באותו איזור. תפקידם היה תיעוד בעל-פה – ריאיון ורישום פעילות הפרטיזנים. ק' וסוצקבר גבו גם עדויות מן היהודים הפזורים ביער ומן היהודים שבחטיבה, ורושמן של הפגישות הללו ונסיונו שלו מצאו ביטוי בשירי הפרטיזנים ובסיפורים שכתב, בעיקר ב-1943. הוא גם תירגם מרוסית ליידיש ועיבד שירים.
ב-1948 פירסם ק' אסופה גדולה של כ-250 שירים ביידיש שחוברו בגטאות ובמחנות, עם הערות קצרות על גורל מחבריהם ותווים לכ-100 מהם, והוסיף מבוא (ראה ביבליוגרפיה). האסופה הזאת היא הגדולה והחשובה באסופות הגטאות והמחנות עד היום. ב-1950 היגר לארגנטינה ושם נספה בתאונת מטוס.
בדצמבר 1945, חודשים ספורים לאחר סוף המלחמה, נסע קצ'רגינסקי למינכן שבגרמניה, והקליט שם בקולו, בפני הועדה ההיסטורית למעלה מ-100 שירים, שאסף במפעל התיעוד שלו במהלך השואה.
האזינו להקלטה של "שיר הפרטיזנים" של קצ'רגינסקי בקולו
למורה: ניתן לחלק לתלמידים את מילות השיר, ולהתייחס לתוכנו.
מתוך דבריו בהקדמה לאסופת-השירים:
"בזמן בו נראה היה, שהתוצאה האפשרית היחידה היא מוות, רפרפו בנשמותינו מילותיו של המשורר-הפרטיזן שלנו הירש גליק: "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה".4
- מדוע, לדעתכם, היה חשוב כל כך לקצ'רגינסקי להקליט את השירים מיד עם תום המלחמה? מה ניתן ללמוד מכך על ערכם של השירים מבחינתו? (התייחסו גם לציטוט מדבריו).
- על פי מה שקראתם ושמעתם- אילו משמעויות היו לשירים בתקופה זו עבור היהודים ששרו אותם? נסו לחשוב על משמעויות נוספות.