מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

רוח האדם בתקופת השואה

קוראים יקרים,

"המפנה מתרחש כאשר המחשבה, המנופצת על ידי השואה, אינה מוצאת לעצמה כל מוצא מלבד ההישענות על החיים, או ליתר דיוק החיים שהיו ההתנגדות למתקפת השואה בזמן השואה עצמה [...] ההתנגדות היהודית למתקפת השואה הייחודית צריכה להיות מובנת כמאבק לחיים ולמוות, יום ולילה... וכזו שניצלת מקריסה למעשה, אם בכלל, רק על ידי פעולות שהמקור לכוח לעשותן לא יחדל לעולם מלעורר השתאות. התנגדותם, בקצרה, הייתה תיקון של שבר".
(אמיל פקנהיים, בתוך: משה שנר, בראשית הייתה השואה – הגות יהודית מתמודדת עם משמעות הקיום היהודי לאחר השואה, הוצאת מאגנס, ירושלים 2013, עמ' 306, 376)

עצם היכולת להמשיך ולחיות במהלך השואה הייתה כרוכה במאבק הישרדות. כמעשה שבשגרה התמודדו אנשים עם סכנת המוות ועם המוות עצמו. לצד כל אלה, לצד הרעב, לצד שבירת המסגרות המוכרות, לצד התפרקות כל המוכר והידוע וסכנת הקיום התמידית, היו שניסו לשמר שגרת חיים כלשהי, המבוססת על ערכים מוסריים ועל חיי רוח. ההתנגדות למציאות החיים שיצרו הגרמנים באה לידי ביטוי בניסיונות עיקשים לשמר מאפיינים של עולם תקין. כך ניתן לראות כי בגטאות התקיימו מפעלי עזרה הדדית וסעד ופעילויות תרבותיות שונות. הועלו הצגות תיאטרון, הודפסו עיתונים, נחגגו חגים ומועדים, התקיימו פעילויות של תנועות נוער וכן נערכו ערבי ספרות ושירה. גם במחנות ניתן למצוא עדות לפעילות רוחנית, כגון קיום חוגי לימוד, שמירה על ערכי חברות וכן קיום מחתרתי של מנהגים דתיים.
עיסוקנו החינוכי בנושא שמירה על רוח האדם מוסיף רובד ומשמעות ללימוד תקופת השואה. השאלה המלווה את התהליך החינוכי של לימוד השואה היא לא כיצד מתו אנשים בתקופת השואה, אלא כיצד חיו אנשים בצלו של המוות. מתוך הרצון להתמקד בסיפור האנושי בתקופת השואה, עלינו לדון בסוגיות של התמודדות, רוח האדם, מוסר אנושי ועוד.
הגיליון שלפניכם עוסק בהתמודדויות של יהודים בתקופת השואה דרך סוגיות אלו – ניצול השואה, הצייר אלכסנדר בוגן, מתאר בראיון אתו את השילוב בין הישרדותו בתקופת השואה וההצטרפות לפרטיזנים לבין הצורך הקיומי להמשיך לצייר, פרופ' חוי דרייפוס דנה בראיון שקיימנו עימה על משמעות הסולידריות והעזרה הדדית לפני השואה ובמהלכה; תוכלו לקרוא על התיאטרון שפעל גטו וילנה ועל חשיבותו בעיני תושביו; על בית היתומים שניהלו יאנוש קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה ושניסה לספק לילדים בו אי מוגן ככל האפשר של ילדות ונעורים; ועל מערכות יחסים וחברות בין אסירים במחנה אושוויץ דרך כתיבתו של פרימו לוי. בנוסף, תוכלו למצוא בגיליון זה פעילות חינוכית המתמקדת בפועלם של מדריכי הנוער בגטו טרזינשטאט וכן מערכי שיעור ותערוכה מקוונת בנושא קיום החגים היהודים בתקופת השואה ושירים בגטאות וביחידות הפרטיזנים.

קריאה מהנה,
צוות העיתון
חורף 2015

פרימו לוי על מערכות יחסים וחברות בין אסירים במחנה אושוויץ-בירקנאו

פרימו לוי על מערכות יחסים וחברות בין אסירים במחנה אושוויץ-בירקנאו

"איבדנו צלם אנוש לפני שהגוף ירד דומה. אנחנו לא נחזור. אסור [ההדגשה במקור.  נ.ש] לאיש לצאת מכאן, אסור שאיש יצא ויראה לעולם כולו את המספר המקועקע בבשרו, לבשר את הבשורה האיומה, בשורת אושוויץ: הדבר הנורא שיכלה נפש האדם לעולל לנפש האדם."פ. לוי, הזהו אדם?, עם עובד, תל אביב, 1988, עמ' 58.  
פרימו לוי, הזהו אדם?
לקריאה נוספת...
בחינת הסולידריות היהודית - ראיון עם פרופ' חוי דרייפוס, היסטוריונית

בחינת הסולידריות היהודית - ראיון עם פרופ' חוי דרייפוס, היסטוריונית

פרופ' חוי דרייפוס, מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב. בנוסף היא עומדת בראש המרכז לחקר תולדות השואה בפולין במכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם. מחקריה עוסקים במגוון היבטים של חיי היום יום בשואה ובכללם: היחסים בין יהודים ופולנים, חיי הדת בשואה והקיום היהודי לנוכח גירושים והשמדה.תוכלי להקדים כמה מילים על מושג...
לקריאה נוספת...
ראיון עם הצייר אלכסנדר בוגן, ניצול שואה

ראיון עם הצייר אלכסנדר בוגן, ניצול שואה

אלכסנדר בוגן נולד ב-1916 בדורפט (Dorft) שבאסטוניה למשפחת כצנבוגן. כשהיה בן שנה עברה משפחתו להתגורר בוילנה. בוגן למד ציור ופיסול בפקולטה לאמנות של האוניברסיטה בווילנה. אחרי כיבוש ליטא על ידי הנאצים, הוא הצטרף ליחידת פרטיזנים ביער נארוץ' (Narotz), והסתנן לגטו וילנה זמן קצר לפני חיסולו. בגטו חבר ל"ארגון הפרטיזני המאוחד ", הפ.פ.או, וארגן והבריח...
לקריאה נוספת...
מעבר לתמונה: הצגת התיאטרון 'היהודי הנצחי' בגטו וילנה

מעבר לתמונה: הצגת התיאטרון 'היהודי הנצחי' בגטו וילנה

"הצגות 'היהודי הנצחי' בגטו היו לשעות של התרוממות-הרוח, שסחפה את הכל בלהט עוזה ועוררה לתקווה ולמרי. היו אלה רגעי אורה בל יישכחו בחשכת הגטו. על הבמה עברו הימים האחרונים במלחמת ישראל לחירותו, יגונו של אדם יחיד שלא השתתף במלחמת העם, אבדן העם, לידת המשיח וצאתו של הנביא לדרך הנצחית של קיום אשר תעודתו – בקשת הגואל. וכשמהבימה נפלו קריאות...
לקריאה נוספת...
"קורצ'אק" - במאי: אנדז'יי ואידה

"קורצ'אק" - במאי: אנדז'יי ואידה

"קורצ'אק"
במאי: אנדז'יי ואידה (תסריט: אגניישקה הולנד)
פולין, 1990 / פולנית / 115 דקות (שחור-לבן) הסרט מתאים לתלמידי החטיבות העליונות מהם האתגרים העומדים בפני המחנך, אשר רוצה להביא בפני תלמידיו סוגיה מורכבת מבחינה רגשית ונפשית כגון חייהם וחוויותיהם של ילדים בשואה? מחנכים רבים, חלקם מוכרים, חלקם אלמונים התמודדו עם נושא זה...
לקריאה נוספת...