השירים אשר נוצרו בתקופת השואה בגטאות, במחנות וביערות, מספרים את סיפורם של יחידים, קבוצות וקהילות בתקופה זו והיו למקור לליכוד הקבוצה, לנחמה, לתיעוד ולזיכרון.
הלחנים של השירים מחברים בין התרבות היהודית שלפני המלחמה, בזמן המלחמה ואחריה. השירים הם הביטוי של היחיד והקהל המאזין אשר שותפים לגורל, לאמונה ולתקווה. לאחר השואה קיבלו השירים תפקיד נוסף: שירה כדי לזכור ולהנציח את מה שקרה.
השירים המוצגים כאן הם הראשונים שהוקלטו לאחר השואה על ידי שמרקה קצ'רגינסקי אשר תעד פולקלור ומוסיקה עבור הוועדה היהודית ההיסטורית המרכזית במינכן ב-1946. אוסף השירים שמור בארכיון יד ושם.
אוסף השירים כולל 60 שירים. חלקם פורסמו בספרו של קצ'רגינסקי (מילים ותווים) וחלקם לא פורסמו ולא בוצעו שוב.
השירים שנבחרו לתערוכה זו מציגים את השירה ברחובות גטו לודז' וגטו קובנה, השירה על בימות התיאטרון ומופעי בידור של גטו וילנה וכן את שירי הפרטיזנים של גטו וילנה. בנוסף נכללים שיר נבואי אשר הושר בגטאות ובמחנות, השיר "עס ברענט" (שריפה), ושני שירים שכתב קצ'רגינסקי לאחר השואה ומבטאים את הלך הרוח והאמונה של הניצולים.
כל השירים הם ביידיש.
למידע נוסף על מוסיקה בשואה, כולל ביבליוגרפיה, לחצו כאן.
