מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

על יצירתה של אידה פינק - חורף 2011

לפני מספר חודשים הלכה לעולמה אידה פינק, ניצולת שואה, ואחת מהסופרות החשובות והמקוריות ביותר שכתבו על נושא השואה. בחרנו להקדיש את הגיליון הנוכחי של "זיקה", העיתון המקוון של בית הספר המרכזי להוראת השואה, לזכרה של הסופרת, שנפטרה בגיל 90. פינק הצליחה בדרכה הייחודית והמינימליסטית לגעת בזוועה והעניקה לספרות ולנו סיפורים קצרים, מדויקים עד כאב, המותירים אחריהם "דומייה או הרהור על דרכו של עולם שירד מן הפסים", כדבריו של דוד וינפלד, מתרגם כתביה.

בשנת 2008 זכתה פינק בפרס ישראל לסיפורת, וכך נימקו השופטים את זכייתה:

"סיפוריה מתגלים ככלי ביטוי רב עוצמה לתיאור הזוועה שפקדה את יהדות אירופה במהלך מלחמת העולם השנייה, שהוא הנושא שפינק אינה מרפה ממנו והוא איננו מרפה ממנה אף לא לרגע. כל סיפור מסיפוריה הוא בגדר 'רישום לקורות חיים', כהגדרתה של הכותבת עצמה, ובאמצעות ה'רישום' הזה – המאופק, המרומז, המושמע תמיד בקול דממה דקה - נחשפים קטעי מציאות ושברי מראות מתוך היום-יום של החורבן, שצירופם יחד מעמיד בדרך מיוחדת מאוד את הכרוניקה של התקופה".
(מתוך נימוקי השופטים לפרס ישראל)

מסעה האוטוביוגרפי של פינק עומד בלב סיפוריה; בין אם בילדותה ובין אם כמאזינה לעדותו של בעלה או לעדויות של ניצולים במסגרת עבודתה ביד ושם. פינק, שידעה לתאר רגעים אינטימיים קטנים ויומיומיים, היתה מונעת מהומניזם ומהבנת האדם, בשעה שהרוע האנושי זרע הרס וחורבן בכל. בכתביה משמשת אידה פינק עבורנו "מורת דרך אל התופת", כלשונו של דן צלקה.

גערו בה ש"ככה לא כותבים שואה", והיא נותרה במשך שנים אלמונית במרחב הספרותי הישראלי, בטרם התגלתה. אולם פינק מכילה בסיפוריה 'מאות רגעים מדויקים ושונים של אנשים שונים זה מזה', כפי שספד לה ניסים קלדרון (מחֶבר שופטי הפרס). וה"שואה" עולה בזעקה בכל סיפור וסיפור, ביחד ולחוד, בעוצמה המותירה קול דממה דקה.
מטרתו של גיליון זה היא להעניק למורים ולמחנכים כלים דידקטיים ללימוד נושא השואה באמצעות סיפוריה של אידה פינק. בגיליון שני ראיונות - האחד עם אידה פינק והשני עם ד"ר דוד וינפלד, כתבה מרכזית הבוחנת את סגנונה הספרותי המיוחד וכמה מערכי שיעור וכתבות ללימוד תקופת השואה בעזרת ארבעה סיפורים קצרים של פינק. כמו כן, מצורפים קורות חייה של אידה פינק. קריאה מהנה.

קורות חייה של אידה פינק

ב-27 בספטמבר 2011 נפטרה הסופרת אידה פינק, בגיל 90.אידה פינק לבית לנדאו נולדה בזְבַּארַּאז' (Zbaraż) שבפולין (כיום באוקראינה) ב-1921. בשנת 1941 נפטרה אמה ממחלה. עם פלישת הגרמנים לשטחים שבשליטת ברית המועצות נכלאה פינק עם אביה ואחותה הצעירה אלזה בגטו שהוקם בעיר. בשנת 1942 הצליח האב להבריח את השתיים מהגטו בחסות מסמכים מזויפים. אידה ואלזה הגיעו לגרמניה...
לקריאה נוספת...
שימוש בסיפוריה של אידה פינק בהוראת שואה

שימוש בסיפוריה של אידה פינק בהוראת שואה

"אני רוצה לספר על פיסת זמן שאינו נמדד בחודשים. מאז ומעולם רציתי לספר על הזמן הזה, ולא כמו שאעשה זאת עכשיו ולא על רק פיסה אחת ... את הזמן הזה שאינו נמדד לא בחודשים כי אם במילה. מיהו שאמר, זה קרה בחודש מאי היפהפה -- אנחנו אמרנו: זה קרה אחרי האקציה הראשונה, או אחרי השנייה או לפני השלישית. היו לנו אמות מידה אחרות של זמן, לנו הנבדלים, נבדלים תמיד,...
לקריאה נוספת...
הוראת השואה באמצעות ספרות

הוראת השואה באמצעות ספרות

הוראה בין-תחומית של השואה"אסור להשאיר את השואה בתחום המספרים הגדולים והדיבור המוכלל. העדים וההיסטוריונים הניחו את המסד והטפחות, ועתה הגיעה השעה ליצירה"דברים שנשא הסופר אהרון אפלפלד בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשנ"ז ביד ושם.מורים רבים נתונים בדילמה: כיצד ללמד את נושא השואה? הוראת השואה היא נושא מורכב אשר עלול לעורר קשיים...
לקריאה נוספת...
ראיון עם הסופרת אידה פינק, ניצולת שואה

ראיון עם הסופרת אידה פינק, ניצולת שואה

הוא שוחרר מהמחנה ועבר את השער עם הכתובת ARBEIT MACHT FREI. אפף אותו גל של אושר שכמוהו לא ידע מימיו. מעבר לשער השתרע עד האופק כביש אספלט שטוח וריק. הוא יצא לדרך והיה מהלך על כביש האספלט הריק בצעד קל, כמעט מכונף. בשמיים החיוורים האירה שמש חיוורת. לפתע פתאום ראה הרחק דמות רצה לעברו. לא מיד ניחש מי הדמות, רק כשהצטמצם המרחק ביניהם הכיר בה בחורה שאהב....
לקריאה נוספת...
ראיון עם ד"ר דוד וינפלד, חוקר ספרות

ראיון עם ד"ר דוד וינפלד, חוקר ספרות

ד"ר דוד וינפלד, מתרגם, עורך וחוקר ספרות, תרגם את יצירתה הספרותית של אידה פינק לעברית. הוא נולד בפולין ב-1937 ועלה לארץ ב-1950. בין השאר תרגם וינפלד את הרומן של פינק "נלך בלילות נישן בימים" ואת קובצי הסיפורים שלה "הגן המפליג למרחקים", "רישומים לקורות חיים" ו"כל הסיפורים". דוד וינפלד תרגם מפולנית לעברית גם יצירות של צ'סלב...
לקריאה נוספת...
המשפחה היהודית בתקופת השואה – מערך שיעור בעקבות "משחק עם מפתח"

המשפחה היהודית בתקופת השואה – מערך שיעור בעקבות "משחק עם מפתח"

מיועד לתלמידי החטיבה העליונה
משך הפעילות: שעה ורבע

במשך השנים מאז תום מלחמת העולם השנייה אנו מתמודדים עם תוצאותיה של השואה ועם השפעותיה על השנים שלאחריה. כוחה של יצירת אמנות להציג את המציאות, להרחיב את אופקי ההבנה ולהביט לתוך חייו הפנימיים של האדם. עם זאת דווקא האופי האישי והייחודי של האמנות מאפשר לנו להבין סוגיות אוניברסליות....
לקריאה נוספת...

ארבעה סיפורים של אידה פינק

פעילות חינוכית ל'וריאציות ליליות על נושא' של אידה פינק

פעילות חינוכית ל'וריאציות ליליות על נושא' של אידה פינק

'וריאציה על נושא' הוא מונח השאוב מהז'אנר המוזיקלי. התבנית הרווחת ביצירות המוזיקה במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה, היתה פתיחה שבה הוצגה ה'תמה' ואחריה באו מספר וריאציות. נושא הווריאציות הליליות של אידה פינק הוא לכאורה השחרור, שביטויו מתמצה בשורה הראשונה של כל וריאציה כמקובל ביצירה מוזיקלית: "הוא שוחרר מהמחנה ועבר את השער עם הכותרת ARBEIT MACHT FREI". זהו נושא מוכר ומשותף לנמעניה של ספרות השואה, אך פינק משתמשת בווריאציה כדי למוטט את התמה של השחרור. אם השחרור הוא נקודה בציר ההיסטורי הליניארי של המלחמה, מציבה אותו פינק כהוויה שלעולם איננה מתממשת. להמשך קריאה.