בחודש ספטמבר 1938 שמואל רוזנברג מהדזוננס הונגריה ,הביא כמתנה לבתו מרגיט מחזור (סידור תפילה מיוחדת לימים הנוראים). רוזנברג, שהיה מלמד (מורה ללימודי יהדות) כתב הקדשה מיוחדת במחזור בעברית פיוטית, כדלקמן: "את זה קניתי לבתי המהוללה - להראות לה חיבה יתרה - בכרך מהודר ודפוס נאה - להלהיב לבה להתפלל בזה - בנעוריה בית אביה"
בעקבות ההרס של שנות המלחמה שלאחר מכן כשהפלישה הנאצית המיטה חורבן על יהדות אירופה, רק המחזור ואהבה עזה של האב לבתו שרדו – שמואל ומרגיט שניהם נרצחו.
יותר מחצי מאה לאחר מכן בשנת 1997, מצא ישי שחור, ישראלי שלמד רפואה בבודפשט, שאומר שהוא תמיד היה מוקסם על ידי שרידים מן העבר, מחזור באוסף בית הכנסת המקומי של ספרים ישנים מתקופת השואה ומצא עצמו שבוי על ידי ההקדשה ועם סקרנות חזקה ללמוד עוד על הבעלים המקוריים של הספר. לאחר סיום לימודיו, שאל שחור את אנשי בית הכנסת אם הוא רשאי להביא את המחזור חזרה לישראל ומאז הוא משתמש בה לתפילות הימים הנוראים שנה אחר שנה - ותמיד תוהה על גורלו של שמואל ומרגיט רוזנברג.
לאחרונה ד"ר שחור החליט ליצור קשר עם יד ושם כדי ללמוד עוד על הספר ועל בעליו. חוקרי יד ושם הצליחו לפענח את שם עיר הולדתו של רוזנברג, כמו גם השם ביידיש של מרגיט - מייטל. חיפוש במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה של יד ושם גילה כי דפי העד נמסרו עבור שמואל ומרגיט רוזנברג על ידי נכדתו אסתר רוזנברג - ויזל בשנת 2000. שחור מיד יצר קשר עם אסתר וסיפר לה את הסיפור של איך המחזור הגיע להיות ברשותו. הוא אמר לה שהוא רוצה למסור את המחזור חזרה לצאצאי שמואל רוזנברג וקבע פגישה עם משפחת רוזנברג המורחבת בכפר סבא.
חיה אייכל, בתה של אסתר תיאר את התרגשות שלה לפני הפגישה. "התרגשתי מאוד, לא יכולתי לישון כל הלילה. כשאני חושבת על איך הדברים התגלגלו, אני מאמינה שאין דבר מתאים יותר לכבד את נשמתו של שמואל רוזנברג. אחרי כל השנים האלה מחזור מוחזר למשפחה - המשפחה אשר ימשיכו להשתמש בספר לתפילות ביום כיפור ", היא אומרת. אסתר, ניצולת שואה, אמרה כי מרגיט דודתה הייתה מאורסת לפני חייה נקטעה באכזריות, ודיברה על החשיבות של מסירת דפי עד ליד ושם, כמו זו שהיא מסרה עבור סבא שלה שאיפשר בסופו של דבר לד"ר שחור למצוא את משפחת רוזנברג. "יד ושם עושה עבודה חשובה מאוד, בלי [יד ושם] כל זה לא היה יכול לקרות."
