מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

שבעים שנה לשואת יהודי הונגריה - אביב 2014

שנת 1944 הייתה שנה רצופת התרחשויות ומכרעת בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה, והשפיעה באופן ישיר על גורל היהודים בגטאות, במקומות המסתור ובמחנות. כפות המאזניים ההיסטוריות עלו וירדו במהלך אותה השנה - ניצחון בעלות הברית במלחמה נראה היטב באופק. הכוחות הגרמניים נחלו תבוסה אחר תבוסה וערים רבות שוחררו מעולה של גרמניה הנאצית – וילנה ומינסק, ורשה וריגה, בלגרד וסופיה, פריז ורומא. במקביל המשיכה גרמניה הנאצית במרדף אחרי המשימה החשובה ביותר שהציבה לעצמה - רצח יהודי אירופה כולה. מונעים באידיאולוגיה אנטישמית קיצונית ובלתי מתפשרת, הכפילו הנאצים את מאמציהם לשים את ידם על היהודים כולם, עד לאחרון שבהם. אף שנזקקו לכל משאביהם וכוחם למלחמה, פעלו הנאצים במרץ לחיסול קהילות גדולות כגון הונגריה, לודז' וקובנה.

"אייכמן ייעד בתוכניתו ארבע רכבות [בכל רכבת היו כ – 40 עד 50 קרונות משא עם כ – 2000 בני אדם] בכל יום, אולם את זה אי אפשר היה להסדיר למרות ההרחבה של כל המתקנים הקיימים שם [...] אז הוסדר העניין בדרך זו, שביום אחד יכולות לנוע שתי רכבות, ולמחרת שלוש רכבות, לאושוויץ [...] כאשר הגיעו הטרנספורטים הראשונים לאושוויץ, הגיע גם אייכמן ושאל האם אפשר להוסיף רכבות, מכיוון שהרייכספירר, הימלר, דורש להאיץ ככל האפשר את האקציה ההונגרית".
(מעדותו של רודולף הס, מפקד מחנה אושוויץ, מתוך: אלבום אושוויץ – סיפורו של טרנספורט, יד ושם, ירושלים תשס"ג, עמ' 44 – 45)

יהודי הונגריה מנו באותה העת כ – 800,000 נפש והיו הקיבוץ היהודי הגדול היחיד באירופה שנותר תחת שלטון הנאצים. מיד עם כיבוש הונגריה במרץ 1944 החלו הנאצים בגירוש ושילוח היהודים, במבצע שהיה המהיר והיעיל ביותר בכל תקופת השואה עד כה - בשמונת השבועות בין החמישה עשר במאי עד התשעה ביולי גורשו למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו מעל ל 430 אלף יהודים מחמישים וחמישה גטאות ומקומות ריכוז גדולים. רובם נרצחו זמן קצר לאחר הגיעם למחנה. עם הפסקת הגירושים על ידי עוצר הונגריה, מיקלוש הורטי, לא נותרו עוד בהונגריה קהילות יהודיות, למעט בבודפשט.

גיליון זה של 'זיקה' יעסוק בשואת יהודי הונגריה מהיבטים שונים. ראיון עם רוני לוסטיג, מנהל המוזיאון למורשת יהדות הונגריה בצפת, פורש את פועלו של מוזיאון ייחודי זה. כתבה מיוחדת מוקדשת לסיפורה של ניצולה הונגרית שהגיעה לאושוויץ בטרנספורט שתועד באופן יוצא דופן ב'אלבום אושוויץ'. כתבה נוספת נוגעת בסיפור הטראגי של ניסיון הצלת יהודי בודפשט על ידי ישראל קסטנר והשפעתו על החברה הישראלית הצעירה בשנות החמישים. תוכלו גם למצוא ביקורות ספרים וסרטים העוסקים ביצירותיהם של איתמר יעוז קסט ואימרה קרטס, ניצולי שואה ילידי הונגריה. בנוסף מצורפת לגיליון פעילות חינוכית העוסקת בימי השחרור הראשונים ובצעדים הראשונים שעשו הניצולים בחייהם החדשים, עת נאלצו לבנות את חייהם מחדש.

אסתר גולדשטיין – אישה יהודייה באושוויץ-בירקנאו

אסתר גולדשטיין – אישה יהודייה באושוויץ-בירקנאו

במאי 1944, גורשה לילי יעקב, ילידת העיירה בילקה (Bilke) שבהרי הקרפטים, מגטו ברגסס (ברהובו), יחד עם משפחתה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, בדומה לרוב יהודי הונגריה. היא היחידה מכל בני משפחתה ששרדה. ביום השחרור, במחנה הריכוז דורה-מיטלבאו אליו הועברה שבועות ספורים לפני תום המלחמה, היא מצאה בצריפי הס"ס הנטושים אלבום תמונות. האלבום הכיל כ –...
לקריאה נוספת...
פרשת קסטנר והשפעתה על החברה הישראלית

פרשת קסטנר והשפעתה על החברה הישראלית

במחצית הראשונה של שנות החמישים שימש זיכרון השואה אחד מעמודי היסוד שעיצבו את אופייה של החברה הישראלית הצעירה. בין היתר היוותה השואה יסוד מעצב של הזירה הפוליטית באותן שנים, ומפלגות שונות השתמשו בה, בקורבנותיה ובהנצחתה באופן פוליטי. המחלוקות הפוליטיות שעירבו בתוכן את זיכרון השואה היו רוויות מתחים וטעונות רגשות. אחת ממחלוקות אלו, פרשת...
לקריאה נוספת...
מחברת שחורת-כריכה: ניצול נזכר בילד שהיה. איתמר יעוֹז- קֶסְט פוגש את פֵּטֶר קֶסְט שנית.

מחברת שחורת-כריכה: ניצול נזכר בילד שהיה. איתמר יעוֹז- קֶסְט פוגש את פֵּטֶר קֶסְט שנית.

הקדמהמאת: ג'קי מצגראיתמר יעוז-קסט נולד ב-1934 בסַארְוַאש (עיר הצבי), הונגריה, בשם פטר קסט. לאחר שהגרמנים פלשו להונגריה במרץ 1944, הוא החל את מסע הייסורים שלו. למזלו הוא היה מוקף בבני משפחתו (הוריו ואחותו) בעת מאסרם במחנה ברגן-בלזן שבצפון גרמניה. כנגד הסיכויים, הוריו ושני ילדיהם שרדו למעלה משישה חודשים במחנה. על פיסות נייר שהוריו השיגו עבורו...
לקריאה נוספת...
ראיון עם רוני לוסטיג, מנהל המוזיאון למורשת יהדות הונגריה

ראיון עם רוני לוסטיג, מנהל המוזיאון למורשת יהדות הונגריה

רוני לוסטיג מנהל את המוזיאון למורשת יהדות הונגריה בצפת, תפקיד שהתבקש למלא על ידי עמותת המוזיאון לאחר פרישתו של אביו, יוסף, ששימש כמנהל מאז ייסודו של המוזיאון. הוא בעל תואר שני בשימור היסטורי מבית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. ביקשנו לשמוע ממנו על הקמתו ועל פועלו של מוזיאון ייחודי זה, המציג את סיפורה של קהילה גדולה...
לקריאה נוספת...
מערך שיעור על כאב השחרור והחזרה לחיים

מערך שיעור על כאב השחרור והחזרה לחיים

מיועד לתלמידי החטיבה העליונה
משך הפעילות: שעה וחצי

הפעילות החינוכית שלפניכם בוחנת את ימי השחרור הראשונים ואת תחילת חייהם החדשים של ניצולי השואה. אמנם מרבית הניצולים הצליחו לשקם את חייהם לאחר המלחמה, אך בעבור חלק מהניצולים, הטראומה של השואה גברה על היכולת ליצור חיים חדשים. תחושות האבדן, הייאוש והריקנות לא הותירו מקום לדבר....
לקריאה נוספת...