ברוכים הבאים לגיליון ה-19 של "זיקה" - העיתון המקוון של בית הספר המרכזי להוראת השואה. הגיליון הנוכחי של העיתון המקוון מוקדש לתרבות היידיש לפני השואה. מטרתו היא לספק למורים ולמחנכים חומרים מגוונים בנושא ההתפתחויות והתהליכים המרכזיים בהיסטוריה של השפה המדוברת והכתובה שליוותה ושימשה את מרבית יהודי אירופה עד לחיסולם הפיזי. חומרים אלה תואמים לתפישה החינוכית של בית-הספר המרכזי להוראת השואה הגורסת שיש ללמוד ולהכיר את העולם היהודי של לפני השואה. הגיליון הבא של העיתון יוקדש לתרבות היידיש בתקופת השואה ולאחריה.
המאמרים שבגיליון זה, בוחנים את יחסי הגומלין המורכבים בין שפה, תרבות, היסטוריה ופוליטיקה. בשם צוות הכתיבה, אנו מקווים שהתכנים יעניקו השראה למחנכים, ללומדים ולמתעניינים.
קריאה מהנה,
צוות העיתון
קיץ 2009
תרבות יידיש לפני השואה
"לנסוע עם יידיש זה לנסוע לא רק עם יידיש. אתה מסתכל בנופה של השפה, ובן־רגע היא הופכת לתרבות, להיסטוריה, לספרות. אתה מדבר אליה יידיש, והיא עונה לך בציטוטים בעברית, בגרמנית, ברוסית. אתה חוצה עולמות של גיאוגרפיה ודמוגרפיה, היסטוריה יהודית ומהפכים מודרניים, ובכל מקום שאליו תפנה אתה מגלה שאתה חוצה מרחבים אנושיים אוניברסליים: כור היתוך של...
לקריאה נוספת...
יידיש ועברית - שתי שפות, שני עולמות ספרותיים?
אחד הדברים המרגיזים ביותר, לפחות לטעמי, הוא הדרך שבה על פי רוב נקראת השירה ביידיש. השירה נקראת על ידי רבים כשירת פולקלור פשוטה, הטובה בעיקר כדי להבין את חיי היהודים בגולה. מיותר לציין, כמובן, שמי שקרא ולו רק מעט מספרות ומשירת היידיש, יודע כי מדובר בעולם ספרותי מורכב הרבה יותר, שלא ניתן לצמצמו לכדי מנגינה נוגה על אודות הרבי והחדר. למעשה,...
לקריאה נוספת...
ראיון עם בני מר, סופר ומתרגם
ספר לנו על עצמך, מה הוביל אותך לעסוק ביידיש? האם השורשים המשפחתיים השפיעו עליך?אני בן 37. נולדתי בתל אביב, עברתי לבני ברק וחזרתי להתגורר בתל אביב. היום אני עובד במדור "תרבות וספרות" של "הארץ", עורך – יחד עם חנה עמית – את כתב העת "דווקא", מתרגם מיידיש ומצרפתית.בבית הורי דיברו עברית. לעומת זאת, סבא וסבתא שלי מעולם לא למדו...
לקריאה נוספת...
מעבר לתמונה - היידיש בבונדיזם: מלשון פרגמטית ללשון המייצגת תרבות לאומית אוטונומית
הקדמההבונד, הארגון הסוציאליסטי, היה לתנועה היהודית הגדולה בפולין ערב מלחמת העולם השנייה. הבונד נוסד בשלהי המאה ה-19 ברוסיה הצארית, ולאחר מלחמת העולם הראשונה עבר מרכזו לפולין. בשלב זה הייתה היידיש חלק אורגני מהבונד, והתקבלה כשפתו הטבעית באופן מובן מאליו. כתבה זו מבקשת להתמקד, במסגרת הנושא שלו הוקדש גיליון זה, דווקא בבונד הרוסי, בשנותיו...
לקריאה נוספת...
גלויה שהנפיקה הספרייה על שם י. ל. פרץ באיישישוק ב-1936 לרגל יובל המאה להולדת מנדלי מוכר ספרים
הספרייה הציבורית באיישישוקב-1905 נוסדה באיישישוק שבליטא ספרייה חדשה: לראשונה בהיסטוריה של העיירה, ספרייה ציבורית שהייתה מיועדת גם לנשים. ספרייה חדשה זו לא הייתה הספרייה היחידה בשטעטל: כמה ספריות ובהן ספרי קודש, מסורת והלכה, כבר היו קיימות. בבית-המדרש באיישישוק היה אוסף רחב היקף של ספרים, שנאסף במשך מאות שנים. אולם גם ספריית בית-המדרש,...
לקריאה נוספת...
