מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

פרק שביעי - מלחמת העולם השנייה בצפון אפריקה

מתוך קורס הוידאו המקוון - גורלן של קהילות יהודיות בשואה

הקהילות היהודיות בצפון אפריקה בתקופת המלחמה

שלוש מתוך ארבע המדינות – מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה - היו תחת שלטון קולוניאלי צרפתי, ואילו לוב הייתה תחת שלטון קולוניאלי איטלקי. מלחמת העולם השנייה, שפרצה בספטמבר 1939, סחפה לתוכה מדינות רבות באירופה, ביניהן גם את צרפת ואיטליה, וחרצה את גורלם של היהודים שהיו נתונים לשליטתן של ארצות אלה הן באירופה הכבושה והן בקולניות המרוחקות בצפון אפריקה.

משטרו של פטן החל לצמצם בשיטתיות את השפעת הזרים ולפגוע בזכויות הפליטים והיהודים הן בצרפת עצמה והן בקולוניות. עתה נשמע על המדיניות האנטישמית של וישי ועל יישומה הן בצרפת והן במדינות צפון אפריקה.

כזכור, אלג'יריה סופחה לצרפת עוד ב-1830, וכל יהודייה הפכו לאזרחי צרפת ב-1870 בעקבות צו כרמייה. ערב המלחמה מנתה קהילה זו כ-110 אלף איש, ורבים מהם היו מעורים מאוד בחברה הצרפתית.

הפגיעה של חוקי וישי ביהודי אלג'יריה הייתה קשה ביותר עבורם. יהודים אלה, שהיו אזרחי המדינה במשך 70 שנה, הפכו בִן רגע למשוללי זכויות בכל תחומי החיים - המשפטי, הכלכלי, החינוכי והארגוני.

תגובות היהודים לחקיקה באלג'יריה נעו בין מחאה רשמית לבין ניסיונות התארגנות פנים-קהילתיים. דוגמה לכך ניתן למצוא בהקמתה של מערכת חינוך יהודית חדשה על ידי הנהגת הקהילה באלג'יריה.

בלילה שבין 7 - 8 בנובמבר 1942 פלשו כוחות בנות הברית לחופי אלג'יריה, כחלק ממבצע צבאי רחב היקף שנקרא ''מבצע לפיד''. הצלחת כיבוש אלג'יריה נזקפת בחלקה למחתרת מקומית שמכונה במחקר ''המחתרת היהודית'' בשל מספר היהודים הרב שלקחו חלק בפעילותה.

עם כניעתה של צרפת לגרמנים והקמתה של ממשלת פטן הוחלו חוקי וישי גם על יהודי מרוקו. בתקופה זו מנו יהודי מרוקו כ-240 אלף איש.

במהלך שנות המלחמה היוותה מרוקו ארץ מעבר להמוני פליטים, בעיקר יהודים, שברחו מאירופה. לפי ההערכות, הגיעו למרוקו כ-20 אלף פליטים יהודים מאירופה.

החל ב-26 ביוני 1941, במקביל להחלתם של חוקי וישי על יהודי צרפת, החלו לצאת בתוניסיה חוקים שהגבילו את חיי היהודים ושללו חלק גדול מזכויותיהם.

בנובמבר 1942 פלשו בנות הברית לחופי אלג'יריה ומרוקו במסגרת 'מבצע לפיד'. אחת התוצאות החשובות של המהלכים הצבאיים האלו הייתה כיבושה של תוניסיה על ידי הגרמנים ושליטתם הישירה בה במשך שישה חודשים.

במשך חצי שנה שלטו הגרמנים בתוניסיה, שהייתה המדינה היחידה מבין ארצות האסלאם שנשלטה באופן ישיר על ידם. הפגיעה בקהילה היהודית התוניסאית הייתה קשה, והיא באה לידי ביטוי בכמה אופנים.

ההתמודדות היומיומית עם עבודות הכפייה, עם מחנות העבודה עם הקנסות והחרמת הרכוש, עם הגזרות ועם איום ההפצצות השפיעה עמוקות על יהודי תוניסיה. הדבר בא לידי ביטוי בעדויות שונות מן התקופה.

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בלוב כ-33 אלף יהודים, רובם נתיני איטליה. מהלכי המלחמה באזור השפיעו רבות על התחיקה ועל הפעילות האנטי יהודית הפשיסטית, ואלה גרמו לפגיעות בכל תחומי החיים והובילו גם לגירושים ולעבודות כפייה.

החמרה משמעותית במדיניות האנטישמית של האיטלקים בלוב קרתה בשנת 1942. מה היו הגורמים שהובילו להחמרה זו, וכיצד היא באה לידי ביטוי.

מה אפיין את מערכת היחסים בין יהודים למוסלמים בארצות צפון אפריקה שהיו תחת משטר וישי ותחת הפשיזם האיטלקי?

מה אפיין את מערכת היחסים בין יהודים למוסלמים בזמן הכיבוש הגרמני בתוניסיה? העדויות בנות התקופה מלמדות הן על סיוע ועזרה ליהודים מצד אחד והן על פגיעה וניצול המצב.

מיד עם סיום המלחמה בצפון אפריקה פנו יהודייהּ לתעד את חוויותיהם. הם עשו זאת במגוון של שפות ובסוגות כתיבה שונות - יומנים, שירים, רומנים ועוד.   

האם הייתה לגרמנים כוונה ליישם בצפון אפריקה את תכנית "הפתרון הסופי", והאם במשך ששת החודשים שבהם שלטו הגרמנים בתוניסיה התגבשה תכנית ממשית לביצוע השמדה.

לאורכן של ההרצאות עברנו דרך מאות שנות היסטוריה של קיום יהודי ביוגוסלביה,  יוון וצפון אפריקה, עד לגורלן הטראגי בתקופת השואה.

לפרק הקודם