מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

פרק שישי - הקהילות היהודיות בצפון אפריקה

מתוך קורס הוידאו המקוון - גורלן של קהילות יהודיות בשואה

מבוא לגורלן של הקהילות היהודיות בצפון אפריקה

ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה היוותה צפון אפריקה את אחד המרכזים היהודיים הגדולים והתוססים בעולם המוסלמי. יהודים אלה, שמספרם מנה כחצי מיליון באותה תקופה, חיו תחת שלטונות שונים, דברו מגוון של שפות, וקיימו מנהגים ואורחות חיים ייחודיים. לשואה היו השלכות הרסניות והרות גורל גם על מרחב זה ועל היהודים בארצות לוב, תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו.

לשאלה מתי בדיוק הגיעו היהודים לצפון אפריקה אין מענה חד-משמעי במחקר, אבל ברור שהיה זה במהלך העת העתיקה, מאות שנים לפני הגעת הכוחות הערביים לאזור. אולם היה זה הכיבוש הערבי ששינה באופן משמעותי את מאפייני קיומם של היהודים במרחב זה.

תחת השלטונות המוסלמיים הפכו היהודים לגורם חשוב שהשפיע על החברה הסובבת בתחומים רבים - כלכליים, תרבותיים וחברתיים, ובעלי מאפיינים עיקריים של הקהילה היהודית.

לאורך הדורות הייתה יהדות צפון אפריקה מרכז ליצירה תרבותית ורוחנית שחוברה על ידי דורות של מלומדים ויוצרים יהודיים. השפעותיהם ניכרות במסורות המוזיקה, בפסיקה הלכתית, בפיוט, בכתיבה המדעית, באומנות ועוד.

במאה ה-17 הגיעו לאזור יהודים סוחרים מאיטליה שהתיישבו בערי הנמל הצפון אפריקאיות מסיבות כלכליות. התיישבותם של יהודים אירופים אלו באזור שינתה את פניה של הקהילה היהודית בו, ומערכת היחסים בין הקהילה היהודית הילידית לבין זו המהגרת הייתה מורכבת.

עוד לפני הגעתם של היהודים האירופיים לצפון אפריקה היו בין יהודי האזור לבין יהודי אירופה קשרים הדוקים שבאו לידי ביטוי בצורות שונות. קשרים אלה הלכו והתבססו לאחר ההגירות של ראשית העת החדשה.

במאה ה-19 הפכה נוכחותן של המעצמות האירופיות באזור להתפשטות קולוניאלית של ממש, כאשר החל ב-1830 ועד 1912 הפכו בהדרגה תושבי ארצות צפון אפריקה להיות נתיני שתי ארצות אירופיות - צרפת ואיטליה.

אף ששלוש הארצות - אלג'יריה, תוניסיה ומרוקו - נכנסו כולן תחת שליטתה של צרפת, מצב היהודים בכל אחת מהן לא היה זהה. שלושה גורמים יצרו את ההבדלים במצב היהודים בכל אחת מארצות אלה.

צו כרמייה משנת 1870 העניק לכ-35 אלף יהודי אלג'יריה אזרחות צרפתית. הצו שינה לחלוטין את מעמד היהודים בארץ. הצו עמד על כנו עד לשנות מלחמת העולם השנייה, כאשר נשללה אזרחותם של יהודי אלג'יריה.

השפעה המכריעה נוספת שהייתה ליהודי אירופה על גורלם של יהודי צפון אפריקה תחת השלטון הקולוניאלי הצרפתי הייתה תנועת כל ישראל חברים - כי"ח, שהחלה לפעול בצפון אפריקה בשנות השישים של המאה ה-19.

כל התמורות בזהות היהודית בצפון אפריקה שבהן עסקנו עד כה, השפיעו כמובן גם על התרבות היהודית ועל היצירה היהודית שהתפתחו באותן שנים במרחב.

בשנים שבין שתי מלחמות העולם היה מעמדם של יהודי צפון אפריקה הצרפתית יציב וחזק. התמורות והשינויים הקנו להם חוסן חברתי, פוליטי וכלכלי, פריחה ושגשוג.

על הפריחה הגדולה של יהודי צפון אפריקה בתחומים השונים העיבה בין שתי מלחמות העולם האנטישמיות הצרפתית. בשנים שלפני פרוץ המלחמה התחזקו המגמות האנטי יהודיות בקרב הצרפתים. האנטישמיות הלכה וגברה, והיא הורגשה בכל אחת מן הקולוניות ברמות שונות.

כניסת הכוחות הקולוניאליים ושינוי מאזן הכוחות באזור השפיעו על היחסים בין היהודים לבין מי שהיוו את רוב האוכלוסייה בו וששלטו בו במשך מאות שנים - המוסלמים.

ערב מלחמת העולם השנייה היה מספרם של יהודים לוב כ-30 אלף, ויותר ממחציתם ישבו בבירה טריפולי - כעשרה אחוזים בבנגאזי, ויתרם בעשרות יישובים קטנים. עם הכיבוש האיטלקי של לוב בשנת 1911 חלו תמורות שהשפיעו באופן ניכר על חיי היהודים במדינה מן הבחינות הכלכליות, התרבותיות והחברתיות.

נקודת המפנה המכרעת שהשפיעה על גורלם של יהודי צפון אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה הכיבוש הקולוניאלי של ארצותיהם. כיבוש זה שינה את מצב היהודים באזור ועיצב את אופיין, זהותן ותרבותן של הקהילות במרוקו, אלג'יריה, תוניסיה ולוב.

לפרק הקודם   לפרק הבא