מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

פרק חמישי – שואת יהודי יוון

מתוך קורס הוידאו המקוון - גורלן של קהילות יהודיות בשואה

פלישת איטליה ליוון

מוסוליני ביקש להוכיח את יכולותיו הצבאיות בפני בני בריתו הגרמנים ולחזק את מעמדה של איטליה בים התיכון לכן בחר לתקוף את יוון, שנתפסה כיריב חלש. 

שנה אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה מצאה יוון את עצמה תחת ההתקפה של איטליה, בעלת בריתה של גרמניה הנאצית. על אף שבריטניה שלחה את כוחותיה לשטחי יוון, לא היה די בכך כדי לעצור את המתקפה הקרֵבה של גרמניה.

בתחילת אפריל 1941 כבשו כוחות גרמניים אזורים שונים ביוון, והחלו כמעט מיד בנקיטת צעדים אנטי יהודיים נכד האוכלוסייה היהודית. 

סלוניקי, בה התגוררה האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר ביוון. עדויות רבות מיוון מתארות את אירועי "השבת השחורה" כנקודת שבר בחיי קהילת סלוניקי ואת ההסלמה בצעדים כנגד היהודים.

הערבות ההדדית אפיינה את הקהילה היהודית ביוון. גם בעת הכיבוש הנאצי היא בעינה; על אף המצוקות, הקושי הכלכלי והעוני שליוו את החיים היהודיים תחת הכיבוש, עשו ראשי הקהילה בסלוניקי מאמצים רבים לגייס כספים לטובת גיוס כופר ושחרור האסירים היהודים ממעצר ומעבודות כפייה.

יהודי סלוניקי נדרשו לעבור לגטו בשלב מאוחר יחסית, ובתוך שבועות ספורים החלו יוצאים ממנו הגירושים למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ.

ב – 1 למרץ 1941 הצטרפה בולגריה אל חברות מדינות הציר – גרמניה, איטליה ויפן. כשבועיים לאחר מכן, מעט אחרי הפלישה הגרמנית ליוון, נכנסו לחלק הצפוני בה כוחות בולגרים ומתחילה במקביל בחקיקה אנטי יהודית.

למרות היותם בני ברית של הגרמנים, סירבו האיטלקים להחלת צעדים אנטי יהודים ולגירוש היהודים באזור שתחת שליטתם.

בשטחים שנכבשו על ידי האיטלקים זכו היהודים להגנה ולא נשלחו להשמדה, למרות בקשות הגרמנים להסגירם לידיהם. איך בא לידי ביטוי הקשר שבין מדיניות זו ליחסיה של איטליה עם גרמניה הנאצית.

עם השתלטות גרמניה הנאצית על שטחי יוון שהיו בידי האיטלקים, איים הפתרון הסופי על היהודים, שנהנו עד אז מביטחון יחסי באזורים אלה.

מה היו דרכי ההצלה של היהודים ביוון על ידי ארבע קבוצות בולטות: דיפלומטים, אנשי כנסייה, הפקידות היוונית ואנשי המחתרת.

יהודים רבים מצטרפים לתנועות ההתנגדות ביוון, בעיקר כתוצאה מרדיפות הגרמנים ולאו דווקא מסיבות אידיאולוגיות.

תשעה-עשר משלוחים יצאו מיוון אל מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שבו נרצחו רוב יהודי יוון. לא פעם נדרשו המגורשים לרכוש מכספם שלהם את כרטיס הנסיעה לאושוויץ.

מה היו ההתפתחויות המקומיות המרכזיות שהובילו להתפתחות הפתרון הסופי ביוון בכלל ובסלוניקי בפרט, ומה הייתה הדינמיקה שהתפתחה בין נציגי הממשל הגרמני לבין הרשויות המקומיות וכיצד לקחו האחרונות חלק ביישום המדיניות בשטח.

באוקטובר 1944 נסוגו כוחות גרמניה מיוון. רק כ 2000 מיהודי יוון שרדו את המחנות. רבים מהם שבו לסלוניקי, אולם מצאו שם קהילה חרבה; מבין 80-70 אלף יהודי יוון, שרדו כ-8,000 בלבד. על אף האבל הקשה מנשוא, ביקשו רבים לשקם את חייהם ולהקים משפחות חדשות. אלפים עלו לארץ ישראל, היו שהיגרו לצפון אפריקה והיו שהיגרו לארצות-הברית.

כמה חודשים לאחר השחרור הוגשה תביעה לבית המשפט של המדינה כנגד כל חברי וועד הקהילה ששרדו את מחנה ברגן בלזן. חברי הוועד וראשי המשטרה היהודית הואשמו בשיתוף פעולה ובמעשי אכזריות כנגד יהודי סלוניקי, ובסופו של דבר הורשעו.

כבר בימים הראשונים לשחרור התעוררו באופן ספונטני יוזמות של ניצולים להנצחת יקיריהם שנרצחו וקהילותיהם שאבדו. במקביל החלה להתעצב ההנצחה הממסדית של השואה בארץ ובעולם. 

לפרק הקודם   לפרק הבא