מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

פרק ראשון: הקהילות היהודיות ביוגוסלביה

מתוך קורס הוידאו המקוון - גורלן של קהילות יהודיות בשואה

מהי השואה? סקירה היסטורית

לפני שנעמיק בלימוד ובהיכרות עם הקהילות היהודיות, נצפה בסרטון 'מהי השואה' המציג בקצרה את האירועים המרכזיים במהלך השואה.

השואה היא אירוע היסטורי שנחקר רבות בעשרות השנים האחרונות. כאשר בכוונתנו ללמוד ולחקור את הנושא עלינו לבחון את גבולות הזמן והמרחב שבהם אנו עוסקים, דווקא נוכח הממדים הקיצוניים של מאורע זה.     

בתום מלחמת העולם הראשונה הוקמה ממלכת יוגוסלביה. "ארץ הסלאבים הדרומיים", כפי שכונתה, הייתה מדינה רב-לאומית, רב-לשונית ורב-תרבותית בדרום-מזרח אירופה. שתי ההרצאות הבאות יעסקו בגורלם של יהודים אלה באימפריות העות'מאנית וההבסבורגית, ששלטו מאות שנים באזור הבלקן ובדרום-מזרח אירופה.

המלחמה נמשכה כארבע שנים, ולחמו בה למעלה מ-66.5 מיליון חיילים במסגרת שתי בריתות מלחמתיות: כוחות הברית - שבהן חברו האימפריות הבריטית והרוסית, צרפת, ומאוחר יותר ארצות-הברית, כנגד  כוחות המרכז - שכללו את קיסרות גרמניה, האימפריות האוסטרו-הונגרית והעות'מאנית וגם את איטליה לתקופה קצרה בראשית המלחמה. המלחמה הביאה למותם של כ-20 מיליון איש ולהשפעות אדירות על היבשת ועל העולם כולו

יוגוסלביה הוקמה באחד בדצמבר 1918, לאחר מלחמת העולם הראשונה, על בסיס עקרון זכות ההגדרה העצמית של העמים (כפי שהוקמו באותה עת מדינות אחרות, כמו פולין, צ'כוסלובקיה וליטא). תחילה נקראה המדינה ''מלכות הסרבים, הקרואטים והסלובנים'', אך מ-1929 הייתה לממלכת יוגוסלביה, כלומר, ממלכת העמים הסלאבים הדרומיים.

נתחיל בסקירת תולדות יהודי קרואטיה וסלובניה, שהתקיימו מאות שנים תחת השפעה גרמנית ואוסטרית חזקה. בין שתי מלחמות העולם חיו בקרואטיה כ-25 אלף יהודים. בתקופה זו פרחה הקהילה היהודית בקרואטיה , ובמיוחד יהודי זאגרב, שהיו נדבך חשוב בייסוד העיר ובחייה הכלכליים והתרבותיים. בסלובניה חיתה קהילה קטנה שמנתה בשיאה כ 1,500- איש.

עד המחצית השנייה של המאה ה-19 חיו בבוסניה בעיקר יהודים ספרדים, אך עם ביסוסה של האימפריה האוסטרו-הונגרית באזור החלו להגיע אליה גם יהודים אשכנזים. בין שתי מלחמות העולם הגיעה הקהילה לשיא גודלה, ומנתה כ-14 אלף נפש.

מרבית הקהילה היהודית של סרביה הייתה מרוכזת בעיר בלגרד. הקהילה היהודית מנתה 16  אלף נפש ושגשגה ופרחה בשנים שבין המלחמות.

בוויבודינה שבצפון סרביה התגוררו כ-25 אחוזים מכלל יהודי יוגוסלביה: כ-20 אלף יהודים בני קהילות מגוונות - חרדים, רפורמים ומסורתיים.

הקהילה היהודית במקדוניה מנתה כ-8,000 יהודים. מרבית חבריה היו יהודים ספרדים מסורתיים דוברי לאדינו שחיו בסקופיה, ביטולה ושטיפ, ונהנו מיחסם האוהד יחסית של שכניהם הנוצרים והמוסלמים.

לאחר עליית היטלר לשלטון ובעקבות החרפת הצעדים האנטי יהודיים נמלטו יהודים רבים מגרמניה ומאוסטריה. חלקם עברו דרך יוגוסלביה בדרכם לארץ-ישראל. עקב הגל הגדול של הפליטים הטילה הממשלה צעדים מגבילים על כניסתם ושהייתם במדינה. בסך הכול עברו ביוגוסלביה 55 אלף פליטים, מתוכם 5,000 שנשארו ביוגוסלביה ולא הצליחו במסעם לארץ-ישראל.

הקהילה היהודית ביוגוסלביה הייתה בין הקהילות היהודיות הבודדות באירופה שבה חיו בצוותא יהודים ספרדים ואשכנזים. בין שתי מלחמות העולם  צמח ביוגוסלביה מערך תרבותי יהודי עשיר שהשתלב בחיי התרבות והחברה הכלליים. בין היתר פעלו ארגונים ומועדונים קהילתיים מגוונים, הוקמו מוסדות עזרה וסעד ופורסמו ביטאונים וכתבי עת בנושאים שונים.

לפרק הבא