תכנן את הביקור שלך ביד ושם

יד ושם פתוח לקהל הרחב, ללא תשלום. כל הביקורים ביד ושם חייבים להיות משוריינים מראש

חדש ביד ושם:
חוויה אורקולית בבקעת הקהילות
תיאטרון "לגעת בזיכרון"

מערך שיעור: ילדים יהודים בטרנסניסטריה 1941-1942

"איני יודעת לאן פנינו מועדות"

מיועד לתלמידי חטיבות ביניים והחטיבות העליונות (גילאי 14-17).
היקף ומשך הפעילות: 5-6 שיעורים בני 45 דקות.
ניתן לבחור גם בשיעורים בודדים.

'דרך לא ארץ' | סיפורה של חנה מלר

סבה של חנה

סמי, אחיה של חנה

אמה של חנה

אביה של חנה

'דרך לא ארץ' | סיפורה של חנה מלר

סבה של חנה

סמי, אחיה של חנה

אמה של חנה

אביה של חנה

מבוא למורה

יחידה מקוונת זו מבוססת על סיפורה של חנה מלר–פאוסט ילידת העיר ראדאוץ שבדרום בוקובינה. בהיותה נערה צעירה גורשה מהעיר על ידי השלטונות הרומניים יחד עם בני משפחתה לשומילובה שעל גדות נהר הבוג. חנה מתארת את ילדותה המאושרת בקרב בני משפחתה, את השבר שחל עם פקודת הגירוש ואת התלאות הנוראות שפקדו אותה בטרנסניסטירה, עד לשחרורה.
חוויותיה האישיות ודרכי התמודדותה מתוארות תוך כדי התייחסות לסביבה היהודית המעורבת בסביבה הרומנית. תיאוריה מורכבים ומגלים אופני התנהגות והתמודדות שונים של היהודים ושל הרומנים כאחד. סיפורה של חנה מתחיל ברומניה, ומסתיים בבניית חיים חדשים בישראל. מאפיינים אלה, משמשים בסיס לעבודה חינוכית עם התלמידים שמזדמן להם להכיר את הסיפור הקשה של גורל היהודים בטרנסניסטריה דרך דמותה ונקודת מבטה של חנה.
מומלץ ללוות את המערך בצפייה בסרט "דרך לא ארץ" על סיפורה של חנה מלר פאוסט

הערה פדגוגית והנחיית עבודה:

היחידה מלווה את סיפורה של חנה על פי הפרקים בספרה האוטוביוגרפי. הפעילויות בנויות באופן מודולרי כך שמומלץ לעבוד עם התלמידים על מספר פרקים נבחרים המתאימים ורצויים לדיון ולפעילות במסגרת הכיתה ובמסגרת הזמן הנתונה בידי המורה. דיון הפתיחה והסיכום יסייעו בהשלמת רצף ההתרחשויות והם מתייחסים לסיפור בכללותו.

מטרות פדגוגיות:

הצגת האירועים הקשים שאירעו בטרנסניסטריה מנקודת ראות אישית של ניצולה יהודייה שהייתה נערה באותה התקופה.
התבוננות בדרכי ההתמודדות של חנה עם הקשיים שהתעוררו בחייה ובחיי בני משפחתה נוכח המדיניות האנטי-יהודית של שלטונות רומניה באותה התקופה.
הכרת התנהגויות תגובות שונות של סביבתה הקרובה של חנה, הן מהצד היהודי והן מהצד הרומני, למען הפנמת אפשרויות הבחירה האישית במצב קיומי קיצוני.
הדגשת ממד ההתמודדות של היחיד ומשפחתו במקום התמקדות בזוועות בלבד. הבנת מכלול חוויותיה של חנה במסגרת חייה הנורמאליים מלפני המלחמה, דרכי התמודדותה במהלך המלחמה, ייחודיות גורלה כיהודיה בתקופה זאת, ולווי דמותה לקראת חייה החדשים.
סיפורה של חנה שופך אור גם על מדיניות השלטונות הרומניים כלפי היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, וגם על יחסי השכנות המורכבים בין יהודים לבין האוכלוסייה המקומית.
מתן הזדמנות ליצירתיות ולדמיון בקרב התלמידים באמצעות עיבוד סיפורה האישי של חנה והקשרו ההיסטורי בידי התלמידים.

אמצעים דידקטיים:

רקע היסטורי על האירועים בטרנסיסטריה בין השנים 1941-1942.
מפת השטח בו התרחש הסיפור.
קטעים נבחרים מספרה הביוגרפי של חנה מלר: "מעבר לנהר".
שאלות לדיון בסוף כל פרק. תרגיל בכתיבה עיתונאית.
שימוש חינוכי בדפי עד של יד ושם.
מקורות נוספים ובין תחומיים: מתחום האומנות, ומכתבים אישיים.
ביבליוגרפיה מומלצת.

דרך העבודה עם התלמידים:

רקע על אופי החיים היהודיים ברומניה, בסרביה ובוקובינה שלפני המלחמה – מומלץ להשתמש בחומרים המקוונים.
ביאור מושגים היסטוריים באשר להתרחשויות ולמדיניות האנטי-יהודית ברומניה בין 1941-1942. עם התייחסות נפרדת למה שהתרחש בטרנסניסטריה.
"הסיפורים שמאחורי התמונות" תרגיל יצירתי עם התלמידים וחשיפה ראשונית לסיפורה של חנה.
קריאת הפרקים הרלוונטיים מזיכרונותיה של חנה, ודיון בשאלות שבסוף כל פרק.
תרגיל בכתיבה עיתונאית – שימוש בסוגה העיתונאית לשם עיבוד הסיפור האישי וההיסטורי עם התלמידים.
עם סיום קריאת הפרקים מספרה של חנה: דיון בשאלות המסכמות.
הכרות עם דפי עד ועם מקורות נוספים.
דיון בשאלות התלמידים.
הצעות אפשריות לפעילויות נוספות בעקבות הסיפור של חנה.

שלב א: הכרות ראשונה עם עולמם של יהודי רומניה

למורה:

היות שמדובר במשפחה יהודית, על התלמידים להכיר מעט את המושגים הקשורים ביהדות ובחיי היהודים בכלל וברומניה בפרט.

לקריאה נוספת:

החיים היהודיים ברומניה

לאחר היכרות ראשונית עם ההיסטוריה היהודית ברומניה וסביבתה, התלמידים יקראו את פרקי הזיכרונות בהדרכת המורה בכתה, וינהלו דיון על השאלות שבסוף כל פרק.
המורה יקרא את כל הפרקים לפני הצגתם בכתה ויחליט לפי ראות עיניו, בכמה פרקים יטפל בכל שיעור. מומלץ לעסוק במקסימום 2 פרקים בשיעור אם רוצים לנהל דיון מעמיק בכל אחד מהם על פי השאלות המצורפות בסוף כל פרק.

שלב ב: מה מסתתר מאחורי התמונות?

התלמידים המחולקים לקבוצות קטנות, מקבלים לידיהם מספר תמונות של חנה ובני משפחתה ללא ציון פרטים מזהים. התלמידים מתבקשים לחבר סיפור קצר לפי ראות עיניהם על התמונות. מי הם האנשים הללו? היכן וכיצד הם חיו את חייהם, מה להשערות התלמידים היו חלומותיהם, שאיפותיהם, פחדיהם? כל קבוצת תלמידים תכתוב סיפור משלה, תעניק שמות ותפקידים לדמויות שבתמונות.
כל קבוצת תלמידים תציג את הסיפור שלה בפני המליאה שבכיתה.
ניתן להדביק את התמונות יחד עם הסיפור על גבי לוח תצוגה, ולתלות אותן על קירות הכיתה לשם הצגת מגוון רחב של סיפורים. סיפורים אלה יהוו בסיס להשוואה עם גיבורי הסיפור האמיתי בתום קריאת הפרקים מספרה של חנה.
לאחר שלב זה בו התלמידים המציאו למעשה סיפורים דמיוניים על פי התמונות, המורה יציג בפניהם את הקווים העיקריים והאמיתיים של סיפור משפחתה של חנה מלר מרדאוץ. התלמידים יבינו אפוא כי מדובר במשפחה יהודית שחיה ברומניה, ובדומה לאחיהם לגורל באירופה עברה תלאות קשות בתקופת מלחמת העולם השנייה.על חייהם ותלאותיהם בתקופה זאת ילמדו כעת מתוך סיפורה האישי של חנה.

מהלך השיעור

שאלות על חייה של חנה ומשפחתה ברדאוץ לפני המלחמה:
בעקבות הצפייה בסרט על חייה של חנה מלר-פאוסט:

כיצד מתארת חנה את החיים בעיר רדאוץ בטרם השואה, מה ניתן ללמוד על הרכב האוכלוסייה ועל אופי מרקם היחסים בין יהודים ללא יהודים בעיר.
כיצד מתארת חנה את בני משפחתה ואת יחסיהם עם הסביבה הקרובה.
מדוע לא חששו היהודים מהגרמנים עם כניסתם לעיר?
כיצד השתנו חיי המקום לאחר ההסכם הפוליטי בין ברית-המועצות לבין גרמניה הנאצית?

למורה:

לפני קריאת הפרקים הבאים: המורה ינחה ויכוון את התלמידים אל הביבליוגרפיה ההיסטורית המתאימה המתארת את המדיניות השלטונות הרומניים בשנות ה-40 של המאה ה- 20 כנגד היהודים.

לקריאה נוספת:

מבוא – השואה ברומניה

חלק זה ניתן כשיעורי בית, ולא כפעילות בכתה, אך המידע ישמש בסיס לסיפור ולדיון שינוהל בעקבותיו.

שאלות לפרק "הפרידה העצובה: יוני 1940":

לקריאת הפרק הפרידה העצובה

כיצד השפיעה הפלישה הרוסית לצפון בוקובינה על חיי תושביה היהודיים והרומנים של העיר רדאוץ.
אילו גורמים הקשו על עזיבת המשפחה?
כיצד הגיבו בני משפחתה של חנה לאפשרות של עזיבת העיר? אילו תוכניות לעתיד היו להם?

שאלות לפרק "פרעות ביהודים":

לקריאת הפרק פרעות ביהודים

מה ניתן ללמוד על היחסים בין היהודים לבין שכניהם הרומנים על פי התנהגות בני משפחתה של חנה?
כיצד ניתן להסביר את ניסיון האזהרה של חבריו של האח סמי, שהיו חברי "משמר הברזל" מפני הפרעות הקרבות ובאות?
כיצד ניתן להסביר את האופי הפתאומי של פרוץ הפרעות ביהודים וסיומן?

שאלות על הפרק "מאסרו של סמי":

לקריאת הפרק מאסרו של סמי

כיצד נודע לחנה על מאסרו של סמי אחיה? וכיצד הגיבו בני משפחתה לבשורה המרה?
מה הייתה הסיבה הרשמית שספקו השלטונות למאסרו של סמי אחיה של חנה וכיצד ועל ידי מי בוצע המאסר?
מה קרה לבני המשפחה במהלך המאסר, ומי בא לעזרתם?
אל מי פנתה חנה למען שחרור אחיה מהמאסר, ומדוע בחרה דווקא באדם זה?
מה דעתך על התנהגותו של הקולונל וסיליו? האם הוא יכול להחשב לפטריוט רומני נאמן? כיצד הסביבה המקומית מתייחסת למעשיו?
מהן מסקנותיך לגבי היחסים בין סמי לבין סנדרה בצל המדיניות הרומנית הרשמית באותה התקופה נגד היהודים?

שאלות על הפרק "הטלאי הצהוב":

לקריאת הפרק הטלאי הצהוב

מה משמעות ה"טלאי הצהוב" שהיהודים צוו לענוד בתקופת מלחמת העולם השנייה? (למורה: כדאי לדון עם התלמידים בהיבטים המוסריים והחברתיים של סימון ואפליית בני אדם על רקע מוצאם).
כיצד והיכן נודע לחנה ולחברותיה היהודיות על חובת ענידת הטלאי הצהוב? מה התרשמותכם מן המעמד? ומה אתם חשים בקשר לכך?
כיצד מצטיירת מנהלת בית הספר במעמד זה? האם היא מילאה לדעתכם את תפקידה כראוי? (למורה: ראוי לדון עם התלמידים בתפקידים המגונן שיש למחנכים כמבוגרים אחראים כלפי תלמידיהם).
כיצד חשו וכיצד הגיבו חנה וחברותיה להוראת הטלאי?

שאלות לפרק "הגירוש":

לקריאת הפרק הגירוש

מה היה ידוע ליהודי העיר לגבי היעד אליו הם עתידים להגיע, וכיצד הושפעו חייהם משנתנה הוראת הגירוש מבתיהם?
מדוע לדעתך המשיכו המשפחות היהודיות לחגוג את חגיהם (ראש השנה יום כיפור) גם ערב גירושם מהבית? (למורה: ניתן לדון בחשיבות שמירת המסורת ובנסיון לשמור על חיים "נורמליים")
דונו בדילמות שעמדו בפני היהודים עם עזיבת ביתם לקראת הגירוש: מה וכיצד לארוז? – חפצים שימושיים או כאלה בעלי ערך רגשי? כיצד להתכונן לנסיעה?
כיצד מתגלים הז'נדרמים [השוטרים] הרומנים לעומת השכנים הרומנים ביחסם ליהודים? כיצד ניתן להסביר הבדלים אלו בהתנהגותם?
כיצד מתארת חנה את הלילה האחרון בבית הוריה, ומהו הדבר שהקשה עליה במיוחד את הפרידה?

שאלות על הפרק "בקרון":

לקריאת הפרק בקרון

עמדו על הניגוד בין הטבע לבין המציאות בה נמצאו היהודים בקרונות.
כיצד ניסו המשפחות היהודיות להתמודד עם המצוקות במהלך הנסיעה ברכבת הגירוש?
אילו דברי ערך ניסו נוסעי הרכבת להחביא? מדוע?
בתום קריאת שלושת הפרקים: ה"טלאי הצהוב", ה"גירוש" וה-"קרון" התלמידים יכינו כתבות תחת הכותרת "הטור הפוליטי" ויסקרו את האירועים בסגנון עיתונאי.

שאלות על הפרק "לילה ראשון בנכר - לאחר גזל הרכוש":

לקריאת הפרק לילה ראשון בנכר

למי היה צריך למסור את הרכוש היהודי?
כיצד אמה של חנה ניסתה להקל על בנותיה במהלך מסירת הרכוש, ועם הגיעם למקום הגזירה?
מה סימלו נרות השבת , ומה הם העניקו על אם הדרך ביער למשפחות המגורשות?

שאלות על הפרק "מסע מפרך - על הרפסודות בדרך לאורוות":

לקריאת הפרק מסע מפרך - על הרפסודות בדרך לאורוות

מדוע מתארת חנה את המסע כגהינום או ה-"תופת של דנטה"?
כיצד נראו האורוות בהם שוכנו המגורשים היהודיים, איזו תחושה הן העניקו למגורשים שאולצו לגור בהן?
מדוע חשה חנה "שמלאך המוות רודף אחריה"?
תאר את הפגישה המקרית בין חנה לבין אמה.
באילו קשיים נתקלו המגורשים בדרכם הרגלית צפונה?

שאלות על הפרק "אורוות המוות בשומילובה":

לקריאת הפרק אורוות המוות בשומילובה

כיצד נראה המקום אליו הגיעה חנה ומשפחתה, וכיצד ניסו להתאקלם במציאות הקשה?
מי היה ה"איש הרע" ומי היה ה"איש הטוב" במקום זה, ומדוע זכה כל אחד מהם בכינוי המתאים לו?
תאר את דמות אמה של חנה במציאות הנוראה, ואת מאבקיה למען ההישרדות.
אילו התקפות נערכו על תושבי האורוות?
כיצד הייתם מסבירים את דבקותה של חנה לכתוב יומן אישי במציאות הקשה בה נמצאה?
כיצד הגיבה חנה למות אמה, ובאילו דרכים היא ניסתה לשרוד?

שאלות על הפרק "גטו ברשד":

לקריאת הפרק גטו ברשד

כיצד הגיעה חנה לברשד, ואיזו תמונת מציאות נתגלתה בפניה עם הגעתה?
מה היה מצבם של הילדים היהודיים בברשד?
חוו דעתכם על רדיפת בני אדם בשל מוצאם?

שאלות על הפרק "חזרה אל העיר ממנה גורשנו":

לקריאת הפרק חזרה אל העיר ממנה גורשנו

אילו מכשולים הייתה צריכה לעבור חנה בדרך לחזרתה אל עיר הולדתה?
כיצד מתארת חנה את המפגש המחודש עם עירה רדאוץ ועם ביתה שנאלצה לעזוב?
כיצד ניתן להסביר את הניגוד בין מראה עיר ותושביה לבין תלאותיה של חנה ושל יהודי העיר?

שאלות לדיון המסכם:

מה למדתם על שואת יהודי רומניה באמצעות סיפורה של חנה?
מהו הדבר שהרשים אתכם במיוחד בסיפור?
מה היו מחשבותיכם ותחושותיכם במהלך קריאת הסיפור, ואילו שאלות התעוררו בכם בעקבות ההיכרות עם סיפורה של חנה?
אילו התנהגויות הכרנו בקרב הרומנים? כיצד ניתן להסביר את השוני בהתנהגות וביחס ליהודים תחת אותו משטר ובצל אותן הוראות ופקודות?
לו הייתם כותבים לחנה מכתב: אילו שאלות הייתם שואלים אותה? מה הייתם רוצים לומר לה?

החטיבה העליונה חטיבת הביניים