• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-8:30

יום ה': 20:00-8:30*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-8:30

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

חומרים חינוכיים: יום הזיכרון הבינלאומי לשואה - 27 בינואר 2020
 

75 שנה לשחרור אושוויץ-בירקנאו

שחרור אושוויץ

שחרור אושוויץ

ב- 27 בינואר 1945 שחררו הכוחות הסובייטים את מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו וגילו את מרכז ההרג הנאצי הגדול ביותר באירופה. מחנה אושוויץ הפך לסמל של השואה, והוא מייצג את עומקי חוסר האנושיות של האדם בפני האדם. השנה מציינים 75 שנה מאז אירוע זה.

" [...] באביב 1945, נדמו קולות וזוועות מלחמת העולם השנייה, ואנו, שרידי יהדות אירופה, יצאנו ממחנות המוות ומגאיות ההריגה, מוכים ומרי נפש, מיותמים, ללא קהילה וללא בית, ובלי נפש קרובה המחכה לנו ברחבי תבל. [...] אנו לא נהפכנו לשונאי אדם ולשוחרי נקם על דם נקיים. זוהי עדות ניצחת לערכי המוסר הטבועים בהוויית עמנו עתיק היומין, ולאמונה ברוח האדם ובהשגחה. אנו בחרנו בחיים. שיקמנו את עצמנו, השתלבנו. [...] אנו מבקשים לחלץ מן הזוועה שחרצה בבשרנו, מסר חיובי לעמנו ולעולם – מסר של מחויבות לערכי האדם והאנושות. השואה שייכת למורשת האוניברסלית של כל בני תרבות, היא שקבעה את אמות המידה לרוע המוחלט. לקחי השואה חייבים להיות לקוד תרבותי של חינוך לערכים הומניים, לדמוקרטיה, לזכויות אדם, לסובלנות וסבלנות, ונגד גזענות ואידיאולוגיות טוטליטריות." (מתוך מנשר ניצולי השואה, יד ושם, 2002)

בנובמבר 2005 קיבל האו"ם החלטה לציון יום ה-27 בינואר כיום הנצחה בינלאומי לקרבנות השואה. טקסי יום הזיכרון יתקיימו ברמה הבינלאומית, הלאומית, האזורית והמקומית, כולל באוניברסיטאות ובבתי ספר. דף זה מכיל חומרים חינוכיים לציון יום זה.
 

סרטי עדות חדשים

סרטי עדות חדשים

"יום אחד, כשאני כבר לא אהיה כאן, יוכלו לראות את עדותי, את הסרט הזה, ולומר, אני שמעתי את חנה בר יש"ע, היא היתה שם, והיא סיפרה לי". כך אמרה חנה בר יש"ע ז"ל, בסרט העדות אודותיה. אנשי העדות וסיפור הם חייהם הם העומדים בלב עשייתנו החינוכית. הסיפור הפרטי, האחד ועוד אחד ועוד אחד, הם הממחישים את משמעותו של המספר הכללי, זה שליבנו ומוחנו מתקשים לתפסו.

בחלק זה תוכלו למצוא סרטוני עדות שהופקו לאחרונה. סרטים אלה מספרים את סיפור הניצולים: חייהם לפני השואה, במהלכה ולאחריה. חלקם צולם במקומות ההתרחשות עצמם במדינות אירופה השונות וחלקם צולם בישראל. הסרטים מתרכזים בדמותם של הניצולים ובאמצעות סיפורם אף משרטטים את קורות הקהילה היהודית בכל מקום ומקום וגורלה.

אלי ויזל ופרימו לוי: סרטוני ביוגרפיה

אלי ויזל ופרימו לוי: סרטוני ביוגרפיה

"זאת התופת. בימינו התופת ודאי נראית כך: חדר רחב ידיים וריק; ואנחנו בתוכו, עייפים מרוב עמידה; הברז מטפטף אך אין לשתות ממנו; מצפים שיתרחש משהו נורא, ואולם הזמן חולף ולא מתרחש דבר. הכיצד? אבל גם לחשוב לא נותר בנו כוח – זה כבר בין המתים היינו. אחדים מתיישבים על הרצפה. הזמן זוחל, טיפין, טיפין." כך כתב פרימו לוי על ההגעה למחנה אושוויץ-בירקנאו.

סרטונים ביוגרפיים אודות פרימו לוי ואלי ויזל. הוגים, סופרים וניצולי אושוויץ-בירקנאו, אשר מורשתם האינטלקטואלית העמוקה עסקה במהות שאלות על אדם ועל עולם בעקבות השואה.  

פרימו לוי: סיפור חיים

אלי ויזל: סיפור חיים