רצח יהודי וילנה נפסק זמנית בדצמבר 1941 והחלה . עד חיסול הגטו בספטמבר 1943 נרצחו מעטים מ-20,000 יהודי הגטו, בעיקר חולים וקשישים. בגטו הוקמו מוסדות סעד, חינוך, בריאות ותרבות. ביולי 1942 מינו הגרמנים את מפקד המשטרה יעקב גנס כשליט יחיד בגטו וחברי היודנראט עבדו תחתיו במִנהל הגטו. התגבשה התפיסה "עבודה למען החיים", לפיה גטו עובד יבטיח את חיי תושביו ויקנה להם זמן עד מפלת הגרמנים. ברוח תפיסה זו הקים גנס סדנאות ובתי מלאכה וארגן את הגטו כיחידה יצרנית המביאה תועלת לגרמנים.
יד ושם, ארכיון התצלומים, אוסף בורוביץ', 3380/400
יד ושם, ארכיון התצלומים 4068/94
באדיבות Central Historic Museum in Estonia
יד ושם, ארכיון התצלומים, 3380/408
יד ושם, ארכיון התצלומים, 3380/164
יד ושם, ארכיון התצלומים, 3380/111F
יד ושם, ארכיון התצלומים 1798/2
יד ושם, ארכיון התצלומים, 3380/156
אקווטינטה
אוסף המוזיאון לאמנות, יד ושם, ירושלים
