הגלריה השישית היא הגדולה במוזיאון ועוסקת בשני נושאים מרכזיים: מסע ההשמדה של כלל יהדות אירופה לצד הצגת ההתנגדות היהודית בגטאות, תוך התמקדות במרד גטו ורשה.
ראשיתו של האולם מוקדשת לגרוש היהודים מגטאות קרקוב וורשה למערך מחנות ההשמדה שהוקם לצורך חיסולם של יהודי פולין. המבקר נחשף לתיאורים של כותבי היומנים מגטו ורשה על מוראות הגירוש. דמותו של יאנוש קורצ'אק, שהצטרף לילדי בית היתומים שבניהולו בדרכם למחנה טרבלינקה, מהווה ללא ספק את אחד מסמלי התערוכה.
מערך מחנות ההשמדה שהוקם עבור יהודי פולין מדגים את שיטתיות הרצח בה נקטו הנאצים. התצוגה כוללת את דגמי המחנות השונים – תוך הדגשה על גודלם והפונקציונליות שהם מגלמים. במחנה טרבלינקה, שכל גודלו 400x600 מ', הושמדו כמעט 900 אלף יהודים. על גבי קיר שלם מוצגות רשימות הקהילות השונות מהן שולחו היהודים למחנות אלה. חיים יהודיים שלמים נגדעו ואינם עוד.
קרונות הבקר בהם שולחו היהודים מכל רחבי אירופה הפכו זה מכבר לאחד מסמלי התקופה. חלל בתצוגה עוסק במכלול המדינות במערבה, דרומה ומרכזה של אירופה מהן שולחו היהודים למרכזי ההשמדה השונים, תוך הדגשה על הגדול שבהם – אושוויץ בירקנאו. שלד אמיתי של קרון מוצב באזור המוקדש לנושא הטרנספורטים הרבים שהגיעו למחנה זה. מן הקרון נראות עדויותיהם של המעטים ששרדו ויכלו לשחזר את חווית הנסיעה ואימת ההגעה למחנה.
התצוגה העוסקת במחנה אושוויץ-בירקנאו כמוקד השמדה מתמקדת בטוטליות הרצח.
דגם משרפה מס' 2 לצד תמונות המתעדות משלוחי יהודים מהונגריה מתעדים עבור המבקר את תהליך הרצח. הסלקציה, שלאחריה נותרו מעטים בלבד מתוך משפחה וקהילה, מותירה את הבודדים לעבודת המחנה. עשן המשרפות מהווה עבורם תזכורת יומיומית לגורל יקיריהם.
ניסיונות ההתנגדות והמרד מוצגים באולם זה כחלק בלתי נפרד מקונטקסט התקופה בה התרחשו. המבקר נחשף להתארגנות המחתרות היהודיות ששמו לעצמן למטרה את עצם ההתנגדות והמרד, אותו ביקשו לממש לא כדרך הצלה אלא כדברי אחד מהם "עבור שלוש שורות בהיסטוריה". היה זה מרד של בודדים שבוצע מתוך חומות ובתנאים של בדידות ללא מוצא. המרד הממשי הראשון בכל שטחי הכיבוש הנאצי היה המרד היהודי בגטו ורשה. סרט מרכזי ממחיש את היותו מרד עממי של כלל תושבי הגטו בהנהגת צעירים, שראו בהנפת נס ההתנגדות מוצא אחרון של כבוד נוכח הרצח הטוטלי של קהילות יהודיות שלמות.
.jpg?itok=i6rgiIzN)
.jpg?itok=MieRJXYk)
