מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

קרקוב היהודית - קיץ 2012

"גלוי וידוע ומפורסם בכל קצווי ארץ האיים הקרובים וגם הרחוקים, בקהילתנו המפוארה מעולם קריה נאמנה, ראש ומטרופולין של מלכים […] עיר מלאה חכמים וסופרים, אנשים בעלי מידות טובות המושלמים בחכמה וביראת ה' אוצרם, ובתורת ה' חפצם להגות באמרי נפר נשף וצפר, ולילה כיום להאיר".
(מתוך פרסום שיצא בשבת בראשית שנת תקמ"ו (1786), בבתי הכנסת בקרקוב כנגד החסידות. מתוך: מ.ש. גשורי, לתולדות החסידות והנגינה החסידית בקרקוב, עמ' 168-169)

קרקוב מסמלת, אולי יותר מכל, את היום והלילה, את האור והחושך, בהיסטוריה של יהדות פולין. העיר שמשכה אליה יהודים כבר מהמאה העשירית, בטרם היתה לבירתה של פולין, הפכה למרכזה התרבותי-דתי של יהדות פולין. כיום, קרקוב מושכת אליה תיירים רבים מרחבי העולם, יהודים ושאינם-יהודים, לא רק בשל מחנות הריכוז הנמצאים בסביבתה, אלא דווקא בשל עברה היהודי העשיר. בגיליון זה של זיקה אנו מבקשים לבחון את הקהילה היהודית בקרקוב, להאיר הבזקים על עברה המפואר,  ללמוד על חורבנה ועל התמודדותה של הקהילה, על גווניה, לנוכח ההשמדה. וכן, להתוודע לניסיונות ההתחדשות היהודית העכשוויים בקרקוב, דרך מחוזות הזיכרון שנותרו בעיר ופעילות הקהילה היהודית הקטנה הצומחת בה.

קרקוב היתה עירם של מלכי פולין, בה קבעו השושלות את מושבן ובנו את ארמונותיהן. המלכים שביקשו לפתח את העיר הזמינו יהודים להתיישב בה והעניקו להם זכויות. המפורסם שבהם הוא המלך קזימיש (Kazimierz) הגדול מהמאה ה-14, שסביב דמותו נרקמה האגדה על אהבתו לאסתר היהודייה, בתו של חייט מאופוצ'נו. אגדה זו אשר התגלגלה בקרב פולנים ויהודים כאחד, מעידה על הקשר שבין העמים ומלמדת על אופיו המורכב לאורך הדורות. על שמו של קזימיש הגדול נקרא הרובע היהודי בקרקוב, שסופח לעיר במאה ה-19, ובו גרו יהודים מראשית היווצרותה של הקהילה. לאחר חלוקתה של פולין עברה קרקוב לידי השלטון ההבסבורגי, אך בעיני הפולנים נותרה כבירתם ההיסטורית. בתקופה זו פרחה התרבות בעיר, הפולנית והיהודית. דווקא בשל מעמדה הלאומי-תרבותי של קרקוב בחר הנס פרנק, מושל הגנרלגוברנמן, למקם את מושבו בעת הכיבוש הנאצי בבירה ההיסטורית של פולין. אין ספק כי עובדה זו השפיעה על גורל יהודי העיר, אשר רובם גורשו בראשית ימי הכיבוש. אולם גם בשל כך, נותרו בתי-כנסיותיה שלמים, כמצבות דוממות המספרות על עברם ועל הבאים בשעריהם, כסיפור של "לוחות ושיברי לוחות המונחים בארון".

קוראים יקרים, בגיליון זה תוכלו למצוא ראיון עם ד"ר אדיטה גברון, היסטוריונית פולניה בת הקהילה הקרקובאית, אשר עוסק בעבר ההיסטורי של הקהילה היהודית, אך גם מעלה את הנעשה בעיר בהווה. כתבה מיוחדת מוקדשת לתופעת האנטיקווריאטים בקרקוב (חנויות ספרים עתיקים) המלמדת על חיי התרבות המגוונים קודם המלחמה. כתבה זו נכתבה על-ידי חוקר הספרות הפולנית, יליד קרקוב, רישרד לב, והתפרסמה לראשונה בעיתון יוצאי קרקוב. גווניה המרובים של הקהילה היהודית בקרקוב עולים ברשימה על הסרט חמש ערים, שנעשה ערב המלחמה. את שנות השואה בחרנו להציג דרך זווית עיניו הייחודית של חסיד אומות העולם תדיאוש פנקייוויץ', אשר בחר להשאיר את בית המרקחת שלו בתוך כותלי הגטו. בנוסף בחרנו לעסוק בסיפור ההתנגדות של המחתרת היהודית בקרקוב, סיפור אשר לא קיבל את מקומו הראוי בזיכרון השואה. ראיון נוסף קיימנו עם המלחין יעקב הולנדר, יליד קרקוב, אשר נותר נצר אחרון למשפחתו שנרצחה בשואה. כתבה נוספת יוחדה לקרקוב היהודית כיום, על חיי התרבות בעיר ועל הקהילה הקטנה הצומחת בה.

קריאה נעימה.

המחתרת היהודית בקרקוב

המחתרת היהודית בקרקוב

"מנהיגי התנועה לא חונכו ולא חינכו מעולם לפעול במחתרת ולאחוז בנשק, הרי שלמנהיגות שלהם היה כל הזמן אופי רוחני בהחלט. בנסיבות החיים הקשות ביותר ידעו לשמש לחניכיהם מופת של מסירות נפש ורוח לוחמת, אבל תמיד היה במנהיגותם יסוד רוחני.. המפעל הממשי ביותר היה לגביהם ההגשמה והבניה. ומאחר וקצינים לא היו מעולם, לא ראו את עצמם בני סמכא להוליך את...
לקריאה נוספת...
חיי יומיום בגטו קרקוב מנקודת מבט אחרת

חיי יומיום בגטו קרקוב מנקודת מבט אחרת

בבואנו לדון בתקופה הקריטית והייחודית בה התקיימה שגרת חיים יהודית בגטאות פולין, אנו מסתמכים, מטבע הדברים, על עדויותיהם של יהודי הגטו, ספרי הזיכרונות שכתבו, יומנים ותעודות בני הזמן. משום כך עדותו של תאדאוש פאנקייוויץ', רוקח מקרקוב, הנפרשת בספרו בית מרקחת בגטו קרקוב היא יוצאת דופן. בית המרקחת שלו נמצא במקום אותו קבעו הגרמנים בתוך גבולות...
לקריאה נוספת...
יהודים מוכרי ספרים בקרקוב

יהודים מוכרי ספרים בקרקוב

אני שאלתי: "מה זאת אנטיקוורניה?", והוא ענה: "זוהי חנות ספרים יהודית. ישנן בקרקוב חנויות אחדות כאלה, בהן אפשר להשיג בזול יצירות ישנות ואפילו חדשות יותר".Mikołaj Rybowski, Karta z pamiętnika nauczyciela (Podróż piersza z Klęczan koło Gorlic do Krakowa). Muzeum Etnograficzne, Kraków, rkps 11.5.1911, sygn. 330. המסחר בספרים ישנים בפולין היה כמעט כולו בידי יהודים במשך עשורים רבים. במהלך המאה התשע-עשרה...
לקריאה נוספת...
יהדות קרקוב כיום

יהדות קרקוב כיום

כמה ימים לפני פורים, במוצאי שבת, ה-3 במארס 2012 התאספו בבית הכנסת המהודר "טמפל" שבקרקוב כמאתיים יהודים לחגיגת בת-המצווה של הילדה אסתרה דרקובסקה, שנולדה וגדלה בקרקוב. לאחר טקס 'הבדלה' קראה אסתרה קטעים מתוך מגילת אסתר, כשהוריה הגאים עומדים לצידה. לכאורה, תמונה שגרתית מתוך רצף החיים של כל קהילה יהודית, אך עבור חברי הקהילה היהודית...
לקריאה נוספת...
ראיון עם ד"ר אדיטה גברון, היסטוריונית

ראיון עם ד"ר אדיטה גברון, היסטוריונית

ד"ר אדיטה גברון היא פרופ' עמיתה במחלקה ללימודי יהדות וראש המרכז ללימודי ההיסטוריה והתרבות של יהודי קרקוב באוניברסיטה היאגלונית בעיר. ד"ר גברון מומחית לתולדות יהודי פולין במאה ה-20 ולתולדות השואה. באמתחתה מגוון פרסומים על תולדות יהודי קרקוב לפני ובמהלך השואה. כמו כן היא מכהנת כנשיאת מועצת המנהלים של קרן מורשת יהודי גליציה, המפקחת...
לקריאה נוספת...
ראיון עם המלחין יעקב הולנדר, ניצול שואה

ראיון עם המלחין יעקב הולנדר, ניצול שואה

יעקב (יאנק) הולנדר נולד בשנת 1928 בקרקוב שבפולין. בתקופת השואה הוא התגורר עם משפחתו בגטו קרקוב ובהמשך היה אסיר במחנות שונים ביניהם פלאשוב, אושוויץ ומאוטהאוזן. לאחר המלחמה נמנה על ילדי סלבינו, עלה לארץ באניה 'כתריאל יפה' אך גורש לקפריסין, שם, בין שאר עיסוקיו, ניהל את מקהלת המחנה. עם השחרור מקפריסין נקלט הולנדר בקיבוץ משמר השרון יחד...
לקריאה נוספת...
מצגת חינוכית על קרקוב היהודית

מצגת חינוכית על קרקוב היהודית

(KRAKOW בפי היהודים: קראקא, וביידיש: קראקע). עיר בדרום פולין, השלישית בגודלה במדינה ומן העתיקות בעריה. ידועה למן המאה השמינית, ובמאה ה-11 הפכה למושב נסיכי פולין. ב-1596-1320 היתה קרקוב בירת ממלכת פולין. מתחילת המאה ה-14 היתה קהילת קרקוב לאחת מהקהילות היהודיות החשובות באירופה. בשנת 1495 גורשו היהודים מקרקוב לעיר החדשה שנבנתה סמוך לה, קאז'ימיש...
לקריאה נוספת...
"קרקוב" (מתוך: "חמש ערים") - במאי: יצחק גוסקינד

"קרקוב" (מתוך: "חמש ערים") - במאי: יצחק גוסקינד

"קרקוב" (מתוך: "חמש ערים")
במאי: יצחק גוסקינד
פולין, 1939 / יידיש ועברית / 10 דקות...
לקריאה נוספת...