• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

יהודים מוכרי ספרים בקרקוב

רישרד לב
רחוב שפיטלנה, אנטיקווריאט

כתובת היסטורית על המבנה ברח. שפיטלנה 8 כיום (לשעבר האנטיקווריאט של משפ. טאפט)

פנים המבנה בשפיטלנה 8

חזית המבנה בשפיטלנה 8 (בחזית - נכדתו של יהודה טאפט בעליו האחרון של האנטיקווריאט)

הגימנסיה העברית

ביתו של המשורר מרדכי געבירטיג

בית הספר ליתומים

בית הכנסת הגדול

רחבת גטו קראקוב כיום ( אליו הועברו היהודים מהרובע היהודי ,משאר חלק העיר ומהסביבה)

קיר ממצבות מנופצות בבית הקברות של הרמ"א

בית הקברות של הרמ"א

  1. Mikołaj Rybowski, Karta z pamiętnika nauczyciela (Podróż piersza z Klęczan koło Gorlic do Krakowa). Muzeum Etnograficzne, Kraków, rkps 11.5.1911, sygn. 330.
  2. Jan Zadeykański, Don Kichot z Świętokrzyskiej, "Kultura: nr. 1(27), Paryż 1950, s. 141; Juliusz W. Gomulicki, Obrazki z przedwczorajszej Warszay, nr. 43, Antykwariaty, "Stolica", Listopad 1959
  3. מצוטט ע"פ Henry Brycz, w blaskach epoki odrodzenia, Warszawa 1968, s. 357.
  4. כבר מראשית המאה ה-17 ניהולו יהודי קרקוב מסחר מסועף ארצי ובינלאומי "בספרים יהודיים", ז"א בעברית ויידיש, השווה: Renata Żurkowa, Handel Książką Żydów krakowskiech w pierwszey połowie XVII w. Rocznik Bibliotaki PAN w Krakowie, Rod XXXV 1990, s. 5-37.
  5. המחבר העתיק את החוברת בשלומתה (371-363) כיוון שהיא "נדירה למדי אך מענינת באופן בלתי רגיל לתיאור אופיו של הזמן" ."Kozubales albo Gorona wszystich Żydów, niech ich nie siekają/ Gdyż kom to jest słuszne, kozubeles dają" Maj er Balaban, Dzieje Zydo w Krakowie in a Kazimierzu, T. 1 Krakow 1912, s. 370.
  6. Karol Estreicher, Bibliografia polska od 1800 do 1862, Warszawa 1863, Aleksander Krawczyński, Estreicher, מצוטט ע"פ: "Księga pamiątkowa ku czci בתוך: a ksiegarze Karola Estreichera" Kraków, 1964, s. 269.
  7. Jan Pachoński, Zmierzc sławetnych, Kraków, 1956, s. 293.
  8. Maurycy Horn, Regesty dokmentów i eksceroty Metryki Koronney do Historii Żydów w Polsce 1697-1795. T. 1. Czasy saskie (1697-1763), Wrocław-Warszawa, etc. 1984  s. 38.
  9. Jan Pachonski, ?Drukarze, księgarze i bibliophile krakowscy 1750-1815, Kraków 1962, s. 96; Ryszard Löw, "Przeszkodnicy" z Krakowa, "Od Nowa", Tel Aviv, 8.1.1963.
  10. בלבוב: דוד ומנדל עיגל עסקו החל משנת 1796 במסחר ספרים כרוכלים המחזרים על הבתים. השווה: Słownik Pracowników Książki Polskiej, Warszwa-Łódz 1972, s. 348, oprac. Maria Januszewska בוורשה: כבר בשנת 1893 הבחינו פקידים פרוסיים בגזל זלצטיין (Salzstein) וסימנו אותו כ-Buchjude. השווה: Salomon Lastik, Z dziejów oświecania żydowskiego, Warszwa, 1961. s. 194.
  11. Estreicher, Bibliografia polska, s. 269 .
  12. Pachoński, Drukarze… s. 217.
  13. .Pachoński, Drukarze… s. 217-218
  14. Ambrozy Grabowski, Wspomnienia…Stanislaw Estreicher, T. 1, Krakow 1909 s. 327
  15. .מצוטט ע"פ Pachoński "Czas" 19/4/1857, Drukarze… s. 218
  16. .העתק שאצל פחונסקי כנ"ל תחת הכותרת: Archiwum Państwowe m. Krakowa, Teka Grabowskiego E 103 (Pachonski, Drukarze… s. 289). "Prezenośne stoiska książkowe żydowskie" Janina Bieniarzówna, Jan Malecki, Dzieje Krakowa. Kraków w latach 1796-1918, Kraków 1979.העתק ציור האקוורל הזה בעמ' 113.
  17. בתוך יצא לאור על ידי "Sejmik pod szarą kamienicą" – "Śmieszek" Julian Aleksander Kaminski, Zeszyt 1, Lwów 1839 s. 56-66
  18. Bieniarzowna, Malecki, Dzieje Krakowa.. s. 117
  19. Stanisław Estreicher, Znaczenie Krakowa dla życia narodowego polskiego w ciągu XIX w. Kraków w XIX w. T.1, Kraków 1932, s. 3-77. Elżbieta Słodkowska,בתוך: Biblioteki i ich rola Historia nauki polskie W rozwoju zycia naukowego T. 4, 1863-1918, Wrocław-Warszawa, etc. 1987, s. 571, 595.
  20. Grabowski, Wspomnienia, s. 327-328
  21. את הפרטים הביוגרפיים והכרונוליגיה של פעילותם של בני משפחת טאפט שאבתי מהערך שעיבדו: ("Taffet -owie") Jan Pachosńki, Gustaw Schmager, Słomnik Pracowników Książki Polskiej s. 896 אי אלו השלמות – והדבר ברור – אני מבסס על זכרונותי האישיים או מצטט מתוך עבודות נוספות.
  22. Czesław Michalec, Królestwo bestsellerow, "Politechnik", Warszawa, 27.11.1965; J.M. Antykwarnie, "Gazeta Krakowska-Echo Tygonia", Kraków, 5/3/1955.
  23. על סמך שיחה עם גב' מייזנר, תושבת רמת-גן, בתו של יהודה, אני מתקן את המידע שב- שכאילו מטילדה גרוספלד היתה בתה של אשתו השניה של יהודה; היא היתה בתה של אשתו הראשונה; השניה היתה מחוסרת ילדים. הגב' מייזנר אינה זוכרת – אינה בטוחה – אם חנות הספרים הועברה לרחוב מרק הקדוש. לאה'לה לא ניהלה את החנות, רק עבדה בה. הידיעה על העסקת שני זבנים – ממנה.
  24. Jalu Kurek, Mój Kraków, Kraków 1963, s. 124.
  25. Jan Pachosńki i Gustaw Schrager, Słownik Bracowników Książki Polskiej – "Seiden (-owie"), s. 805 האפיזודה הישראלית בביוגרפיה של ישעיה זיידן – על סמך זכרונות אישיים.
  26. Jan Michalski, 55 lat wśród książek, Wrocław 1976, s. 60.
  27. Zadeykanski, of. Cit. s. 143.
  28. Aleksander Słapa, Chłopięca pasju książek, Kopiec wapomnień, Kraków, 1959, s. 212.
  29. Jan Kurczab, "Szpitalka", "Życie Literackie", Kraków 28.7.1957.
  30. Róża Nowotarska, Moi krakowscy Żydzi, "Wiadomości" nr. 1086, Londyn 2.1.1967
  31. מצוטט על פי: "przewodnik Bibliograficzny" K. 12, 1898, nr. 7 s. 108. Anna Gruca, Księgozbior Stanisława Wyspianskiego, Krakow 1989, s. 20-21
  32. Jan Fok, Wspomnienia księgarskie כתב יד שברשותי; הזכרונות נרשמו על פי בקשתי משנת 1960. יאן פוק הוא שמו המאומץ בזמן המלחמה של סוחר ספרים קרקובאי, מיכאל דיאמנט. מיד אחר המלחמה הוא הפעיל בקרקוב הוצאה לאור Przełom, אותה ניהל עד דצמבר 1949. משנת 1950 בישראל. בבעלותו היה בתל אביב בית מסחר ספרים, ספרים עתיקים וספרי השאלה של ספרים פולניים. ניסחה לפתוח הוצאה לאור עברית, אך ללא הצלחה. אכן הוציא לאור רק שני ספרי ילדים מאויירים בעזרת שיקופיות שהביא עמו מפולין. היה בקי מאד בנושא הספר הפולני. פוק נפטר בתל אביב בגיל מופלג, ב-15.11.1989.
  33. Majer Balaban, Feiwal Hirsch Wetstein, "Nowe Zycie", Warszawa, 1924, s. 269-270; Gedalya Slokoshi, Encyclopedia Judiaca, Jerusalem, 1971, vol. 16, s. 477
  34. Helena Lipskai, Gustaw Schmager, Slownik Pracownikow ksiezi, "Himmelblau (-owie) Polskiej, s. 330-331.
  35. "על פי השערתי הוא הקים את בית מסחר הספרים וההוצאה לאור בסביבות השנים 1850-1848" כותב נינו של מוכר העתיקות Mieczysław Freudenheim, Wspomnienie o dwóch księgarnisch krakowskich, "Biuletyn Żydowskiego Instytutu Historycznego", 1981, nr. 1 (112), s. 84. הוא כותב גם כי "כאות להכרה בפעילות הציבורית נקרא אחד הרחובות ברובע היהודי, קז'ימייז', על שמו (הימלבלאו). עד פרוץ המלחמה האחרונה נשא רחוב זה את שמו" (עמ' 86).
  36. Fok, op.cit.
  37. Freudenheim, op.cit. s.87.
  38. Słapa, op.cit. s.215.
  39. Witold Zechenter, Upływa szybko życie, Kraków 1971, s. 608-609
  40. .Ludwik Fiszer, Wspomnienie starego księgarza, Warszawa 1959, s. 164
  41. Krystyna Zawistowska, "Gumplowicz (-owie)" Słownik Pracowników Książki Polskiej, s. 236.
  42. Fliks Pieczatkowski, Frommer Leon, Słownik Pracowników Książki Polskiej, s. 236.
  43. דומה שחיבור מרוכז יחיד בנושא זה, היינו פעילותם של יהודים מוכרי ספרים עתיקים במרכזים השונים בפולין, הוא המאמר: Ryszard Löw, Bukiniści w chalatach, "Od Nowa, Tel Aviv, 24, 21.1.1961.