במהלך חיסול גטו טרנוב בפולין וגירוש היהודים למחנה ההשמדה בלז'ץ בספטמבר 1943 הצליח קלמן פיינר להימלט.
פיינר, רוקח במקצועו שמצא מסתור זמני אצל מכרים פולנים בעיר, ביקשם ליצור קשר עם חברו ולדיסלב יֶז'יירסקי בוורשה. יז'יירסקי, שהגיע לטרנוב עם מסמכי זהות מזוייפים (קֶנְקָרְטָה) על שם יוסף קורפצ'בסקי עבור פיינר, לקח אותו עימו לביתו בוורשה ברחוב יָסנה 17. שם, יחד עם אשתו אנה יז'יירסקי (הזוג היה חשוך ילדים), דאג לכל צרכיו במשך שנתיים ימים. הזוג יז'יירסקי הסתיר בדירה שלושה יהודים נוספים שכל אחד מהם הגיע לביתם בנסיבות שונות; אדם כבן 60 ששמו קָרפ (קרפינסקי), שלפני המלחמה עבד כסוכן של בית החרושת לסבון "פלמוליב", ושני ילדים קטנים בשם יורֶק ברוס ומארֶק צ'ח (שמו מבית היה ווין). מארק בן הארבע היה בעל מראה ארי "טוב" (ביטוי שמשמעו שליהודי מראה המאפשר לו להיטמע בנקל בסביבה הלא יהודית). אנה ובעלה ולדיסלב ביקשו להסתיר גם את אחיו של מארק, אולם הוריו העדיפו שיישאר ויעבוד עימם אצל חייט בגטו קרקוב. את יורק, ששיערו שחור, אוזניו גדולות ומראהו שֵּמִי, הלבישה אנה בשמלה, קשרה סרט לשיערו שצימח והסתיר את אוזניו, ושינתה את שמו לירקה. בהמשך מסרה אנה את יורק למשפחת יחימובסקי, היות ולהם היו שני ילדים בגילו של יורק.
למרות הסכנה שבהגשת סיוע ומתן מקלט ליהודים, הזוג יז'יירסקי מעולם לא ציפה לכל תמורה עבור מעשיהם, שנבעו משיקולים הומניטריים בלבד. במהלך המלחמה נעצר יז'יירסקי על ידי הגרמנים בחשד לסיוע ליהודים, נשלח לאושוויץ ומשם לא שב.
גם לאחר מעצרו של בעלה המשיכה אשתו אנה להסתיר יהודים ולדאוג להם; כך עד לסיום המלחמה. כל היהודים שהסתיר הזוג יז'יירסקי שרדו את המלחמה. קרפ היגר ללונדון, ויורק ואמו צינה היגרו לארצות-הברית (אביו שב ממחנה ריכוז ולמרבה הצער נפטר מסרטן).
לאחר המלחמה נישאה אנה לקלמן פיינר, שאותו הסתירה והצילה. הוא נהג לכנותה בשם חנקָה, ואת שמו שינה ליוסף דוֹבּרוּצקי.
בהמשך עלו בני הזוג דוברוצקי לישראל והתגוררו בחיפה, שם היה יוסף בעלים ומנהל של בית מרקחת ברחוב דרך יפו 92. לזוג דוברוצקי לא היו ילדים. צלינה ברוס ביקרה את הזוג דוברוצקי בישראל ונהגה לשלוח אליהם חבילות, ואל אחייניתה של אנה בפולין (שמה אינו ידוע) נהגה לשלוח כספים. במשך כל השנים סעדה אנה את בעלה בחוליו הממושך וסירבה לפרסם את סיפורה או לזכות בהכרת תודה. כשחלה החמרה במצבו הרפואי והם נזקקו לסיוע, נעתרה אנה לבקשתו. הוא הכתיב לה את קורותיהם ובכך פרע את חובו לאשתו-מצילתו. רק אז היא הביאה את סיפורם לידיעת יד ושם. יוסף דוברוצקי, הוא קלמן פיינר, הלך לעולמו באפריל 1981.
בשלושה ביוני 1982 הכיר יד ושם בוולדיסלב יז'יירסקי כחסיד אומות העולם. בשמונה ביולי 1982 הכיר "יד ושם" באנה דוברוצקה (יז'יירסקה) כחסידת אומות העולם.
בערוב ימיה התגוררה אנה בבית האבות על שם גרטרוד לוקנר בנהריה. היא הקימה קרן כספית ע"ש אנה ויוסף דוברוצקי לרווחת חיילי צה"ל. אנה דוברוצקה הלכה לעולמה בשניים בפברואר 1987 והיא בת 86. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הלטיני בחיפה.
