"חסד אחרון"

להנצחת פועלם ומורשתם של חסידי אומות עולם שחיו ונקברו בארץ

בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה, בִּדְלֵקָה, בִּשְׂרֵפָה,
בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם,
הִנְנִי מַבְעִירָה פַּנָּסִי הַקָּטָן,
לְחַפֵּשׂ, לְחַפֵּשׂ בֶּן-אָדָם.
מתוך חנה סנש /במדורת מלחמה 

"חסד אחרון"

"חסד אחרון"

בין השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד לשנות ה- 90 הגיעו למדינת ישראל יותר ממאה חסידות וחסידי אומות העולם.

הם השתקעו בארץ לאורכה ולרוחבה, בהַשְקֵט ובצנעה, פעמים אף מבלי שסביבתם הקרובה ביותר ידעה את סיפורם; הם לא ראו במעשי ההצלה עילה לבקשת הכרה, הוקרה או גמול, שכן לדידם, הייתה זו פעולה אנושית ברורה מאליה.
עם חלוף הזמן הלכו לעולמם רוב חסידי אומות העולם שחיו בישראל. סיפורם ומורשתם נותרו נחלת משפחתם המצומצמת, ובמקרים שבהם שלא הותירו אחריהם שארי בשר, צללו אל תהום הנשייה.
בישראל חיים כיום רבים החבים את חייהם למעטים אלו, שבחרו לנהוג על פי צו מצפונם ולהציל יהודים במהלך השואה למרות סכנת המוות המיידית להם ולבני משפחתם, בשעה שרוב העולם עמד מנגד.

זהו סיפורם. קרא עוד...

בתמונה מימין: חסיד אומות עולם פיוטק בודניק עם בנו חורש את אדמתו בכפר ורבורג