איוואן נולד בכפר סופינו שברוסיה, ובבגרותו למד הנדסת רכבות. ערב מלחמת העולם השנייה התגורר בעיר סאראטוב שברוסיה, ועם פלישת הגרמנים לשטחי ברית-המועצות הצטרף לצבא האדום. לאחר כחודש נפל בשבי הגרמנים, והוחזק במחנה טרווניקי )מחנה ריכוז ומחנה אימון של האס.אס ששכן 40 קילומטרים דרומית-מזרחית ללובלין שבפולין.( לאחר חמישה חודשי שבי הצליח איוואן לברוח מן המחנה. הוא השיג מסמכי זיהוי של אוקראיני, הגיע לעיר רוז'ישץ' שבמחוז ווהלין בפולין (כיום במערב אוקראינה), ושם מצא עבודה כשומר במחלבה והתגורר במחסן במקום.
הבית הראשון בקצה הגטו שגבל במחלבה, היה בית משפחת בייטש היהודית. צלינה בייטש, אחת מבנות המשפחה, נהגה להגיע אל מחוץ לגטו אל בית משפחת ביילבסקי האוקראינית, שאף חצר ביתה גבלה בגטו. צלינה הייתה מחליפה עימם בגדים תמורת מזון. איוואן הגיע לבית משפחת ביילבסקי שכן אם המשפחה טניה האכילה אותו וסייעה לו, והוא בתמורה מסר לה מוצרים מן המחלבה. בבית משפחת ביילבסקי פגש איוואן לראשונה את צלינה, שסיפרה לו שמדי ערב היא מתגנבת אל מחוץ לגטו על מנת לחפש אוכל עבור משפחתה. הוא החל לסייע לצלינה - מסר לה מוצרים מן המחלבה וידיעות על הנעשה בסביבה. בתחילת אוגוסט ,1942 משנודע לו על כוונת הגרמנים לחסל את הגטו ברוז'ישץ,' הוא סיפר זאת לצלינה. היא, מצידה, סיפרה זאת להוריה, שיעצו לה לברוח על מנת להציל את עצמה. בהמשך החודש נטבחו יהודי רוז'ישץ' וביניהם משפחתה של צלינה.
צלינה נמלטה מן הגטו, ולאחר שהתחבאה תקופת מה אצל משפחת ביילבסקי ואצל משפחה מקומית נוספת, מצאה את דרכה אל איוואן קונדרייב. הוא חפר עבורה בור במחסן המחלבה שבה התגורר על מנת שתוכל להסתתר בו, ואת האדמה שהוציא הסתיר בעליית הגג. מאז ואילך דאג איוואן לכל צרכיה של צלינה. בימים היא שהתה במחסן, ובלילות נהגה לצאת אל מחוצה לו על מנת להתאוורר. באחד הימים נכנסו למחסן כמה חיילים גרמנים כדי לבחון אם ניתן להעביר דרכו צנרת מים. כשהגרמנים היו במחסן, התחבאה צלינה בבור המסתור מתחת לרגליהם, מכוסה בבגדים. עם צאתם של החיילים מיהר איוואן החרד לוודא שצלינה עדיין בחיים. בהמשך, כאשר גילה איוואן ששלמֹה בייטש, אחיה של צלינה, שאף הוא ברח מהגטו, מתחבא בסביבה, הוא ארגן ביניהם מפגש בן כמה ימים.
בהמשך הצטרף שלמה בייטש לפרטיזנים,ו צלינה שבה לרוז'ישץ' תחת זהות בדויה.איוואן קונדרייב המשיך לסייע לצלינה, והסתיר אותה בדירתו שבפרברי העיר, ובה היא שהתה עד לשחרור האזור בשניים בפברואר 1944 על ידי הצבא האדום.
במרץ 1944 גויס איוואן לשורות הצבא האדום, והמשיך להילחם נגד הנאצים עד לפציעתו באוגוסט .1944 הוא נפגע קשה בראשו ואושפז בבית חולים בבאקו. במאי 1945 שב לרוז'ישץ' ונשא לאישה את צלינה בייטש, שאותה הציל.
לזוג נולדו שני ילדים.
איוואן הציל את צלינה בייטש ממניעים הומניטריים, חרף הסכנה לחייו וללא קבלת תמורה.
בדצמבר 1990 עלו איוואן וצלינה (בארץ היא נקראה ציפי ואף צילה) קונדרייב לישראל עם בתם ומשפחתה. איוואן וצלינה התגוררו בשכונת הקראוונים בנתניה, ובהמשך עברו
לפרדס חנה. ילדיהם חיים כיום באוקראינה.
ב18- בנובמבר 1992 הכיר יד ושם באיוואן קונדרייב כחסיד אומות העולם.
ב22- ביוני ,2005 והוא כבן ,90 הלך איוואן לעולמו במהלך ביקור משפחתי בקייב שבאוקראינה. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ברקובצקי בעיר. ב20- ביוני 2009 נפטרה צלינה (בייטש) קונדרייב במהלך ביקור משפחתי באוקראינה, וב22- ביוני 2009 נקברה לצד בעלה-מצילה.
