הרב ד"ר צבי עזריה הרמן-הלפגוט ז"ל, איש אשכולות ורב-פעלים, נולד ב- 8 בספטמבר 1913 בבאוֹדרה ביוגוסלביה. בין השנים 1932 ל- 1934 למד בבית מדרש לרבנים בסרייבו. בשנת 1934 נשלח לוינה כתלמיד מצטיין, והמשיך את לימודיו לרבנות, נוסף על לימודי פילוסופיה באוניברסיטת וינה. בשנת 1938, עם האנשלוס, ברח לבודפשט, וכיהודי יחיד הצליח לכתוב את עבודת הדוקטורט שלו בהצטיינות יתרה. בזמן המלחמה גויס לצבא יוגוסלביה, נפל בשבי הגרמני והיה עצור במחנות לשבויי מלחמה במשך ארבע שנים. בתקופה זו ועד סוף המלחמה סייע לחבריו שהיו רובם קומוניסטים ועודד אותם מבחינה רוחנית ונפשית והחדיר בהם ערכי יהדות. במשך שנים אלה כתב יומן מפורט. עם השיחרור, בעצמו שלד אדם, הגיע ביוזמתו למחנה המוות ברגן-בלזן. כאשר ראה את גודל האסון דאג ביוזמתו להבאת הקורבנות בקברי האחים לקבורה, ולעתים אף הביא יחידים לקבורה בסתר )בניגוד לקבורה בקברי אחים, שהבריטים הנהיגו במחנה העקורים(. לימים התמנה לרב הראשי של אזור הכיבוש הבריטי בגרמניה, ובמשך כל תקופת פעילותו במחנה עסק בסיוע לניצולים בענייני דת ותרבות וסעד נפשי ודאג לכל צורכיהם. הוא שימש כנציג הוועדה המרכזית של העקורים מול המוסדות הבריטיים וכלפי השלטונות הגרמניים.
הרב ד"ר צבי עזריה הרמן-הלפגוט ז"ל הכשיר קבוצה של לוחמים, בהתאם למינוי של ה"הגנה", כאחראי לעלייה ארצה, ויחד עם אחת הקבוצות עלה ארצה בשנת 1948. בשנת 1950 נישא לגב' מלכה עזריה הלפגוט לבית בודנר, תבדל"א, ילידת אנטוורפן, בלגיה. רעייתו, גם היא ניצולת שואה, הייתה העזר כנגדו, כהגדרת הרב ד"ר צבי עזריה הרמן-הלפגוט ז"ל בספרו "עדים אנחנו", ועמדה לצִדו כצוק איתן. ברבות השנים, הגברת מלכה עזריה הלפגוט לבית בודנר תרמה למוזיאון יד ושם אוספים, חפצים וסרטים מתקופת השואה. עם עלייתו ארצה התגייס לצבא ותרם רבות לצה"ל ולמוסדות הלאומיים בארץ ושימש כקצין ראשי לסעד ותרבות.
בשנת 1953 יצא, יחד עם רעייתו, גב' מלכה עזריה הלפגוט לבית בודנר, תבדל"א, בשליחות דיפלומטית של משרד החוץ הישראלי לקלן שבגרמניה, ובאותה העת התמנה גם לרבה הראשי של קהילת קלן והסביבה. בשנת 1961 חזר ארצה, ולאחר מכן התמנה לרבה הראשי של סקסוניה התחתית. הרב ד"ר צבי עזריה הרמן-הלפגוט ז"ל תרם רבות לקשר בין ישראל לבין גרמניה. מאחר שתחום החינוך תמיד עמד לנגד עיניו, היה הראשון שיזם חילופי משלחות נוער ישראליות וגרמניות, והיה בין המייסדים של כמה ארגונים, כגון Christlich-Juedische Gesesllschaft, Germania Judaica [ברית יהודית-נוצרית] ורבים אחרים, שהיריעה קצרה מלהכילם.
בשנת 1971 חזר לארץ, המשיך לשמש בהתנדבות כרב של סביון והיה פעיל במישור החינוכי, הדתי, התרבותי והמחקרי בארץ ובעולם עד סוף חייו. בין השאר ייסד את ארגון "שארית הפליטה" והיה יושב-הראש הראשון שלו, היה פעיל בארגונים שונים כגון האגודה למען החייל וארגון "ברית עולם", התמנה לנשיא לשכת "בני ברית" על שם יוסף בָרָץ, ייסד את ארגון החיילים והקצינים היוגוסלבים ושימש כיושב-הראש שלו, כיהן כיושב-ראש אגודת "אהבת רעים" להנצחת השואה והגבורה, והיה חבר בהנהלה, במועצה ובועדת הביקורת של יד ושם.
דמותו של הרב ד"ר צבי עזריה הרמן-הלפגוט ז"ל אופיינה בהקדשת חייו לזולת. אף שמדובר היה באיש אשר חזר כשלד אדם ממחנה השבויים, אדם שאיבד הכל, הוא מצא תעצומות נפש והקדיש את חייו לזולת. הגברת מלכה עזריה הלפגוט לבית בודנר מונתה על-ידי שר החינוך לחברת מועצת יד ושם, החל מנובמבר 2010.
